השפעת ברקים על קליטת רדיו ובטיחותה – מאמר משנת 1936

מקלט הרדיו של פעם היה מחובר לאנטנה – חוט חשמל ארוך שנמתח על גג הבית. ברקים משפיעים על הקליטה ופגיעת ברק באנטנה מהווה סכנה. המאמר אשר פורסם בעיתון הארץ בשנת 1936, מאיר את הנושא מבחינה מדעית ומעשית.

ברקים
ברקים

המאמר פורסם במדור עמוד הרדיו שבעיתון הארץ, בתאריך 27.12.36. היה זה חודשים ספורים לאחר תחילת פעולתה של "קול ירושלים" המנדטורית – תחנת הרדיו הרשמית הראשונה בארץ ישראל. כותרת המאמר הייתה: "זהירות! סכנת ברק!" ומחברו – שאול מיזל. העתקנו את המאמר כמות שהוא והוספנו מעט פרשנות לשונית וטכנולוגית.

רוב המשדרים האירופיים מסיימים בעונת הקיץ את שידוריהם בהתראה אל השומעים: "אל תשכחו לחבר את האנטנה שלכם לאדמה!". בא"י (בארץ ישראל) אפילו השומע הקשוב ביותר לא ישמע את הדברים האלה. מדוע? היש כאן איזו הזנחה מצד הנהלתה של תחנת הראדיו, או אולי מיותר הוא לגמרי להתגונן מפני סכנת ברק ע"י הארקה כנ"ל?

כיצד להתגונן מפני הסכנה?

סכנת הברק בא"י פחותה במדה מרובה מברוב ארצות אירופה, יען כי כאן זהו מאורע יוצא מן הכלל. עד כה לא נודע כאן אפילו מקרה אחד של מכת ברק באנטינה. ואף על פי כן, לשם זהירות, כדאי לקבוע מגן מספיק (אמצעי הגנה מתאים) באנטנה, ביחוד לאחר (מאחר) שתקון (התקנה – לא תיקון של משהו מקולקל) כזה אינו עולה בהרבה, כי מכת ברק עלולה להרוס את המכשיר ולסכן את כל הבית ותושביו.

"מגן מספיק" כיצד? יש להנהיג תיקון (מתקן) המאפשר להתיק (לנתק) את האנטינה מן המכשיר ולחברה ל"אדמה" במישרין. על ידי הארקה זו נעשה חבור ישר (ישיר) בין האנטינה ובין צנור המים, או מי תהום (? לא מי תהום אלא לאדמה באמצעות יתד הארקה). לשם כך מכניסים בתוך האנטינה (בין האנטנה לכניסת האנטנה ברדיו) מטה (מתג. אחד הפירושים של מטה הוא מזיז, מסיט) switch קטן שמושכים אותו ביד בשעת הצורך או מטה (מתג) אבטומטי (אוטומטי. הייתכן שהיה קיים סידור שעם כיבוי המקלט היה מופעל ממסר חיצוני שניתק את האנטנה מהרדיו וחיבר אותה לאדמה?) יש להעיר, כי מגן (אמצעי הגנה) כזה מועיל רק לאנטינות שמחוץ לבית, והוא מיותר לגמרי לאנטינות שבפנים. שמוש המגן בפני סכנת ברק הכרחי הוא בא"י (ארץ ישראל) גם מטעם (סיבה) אחר. בשעת סערת אבק חזקה טעונה האנטינה כח חשמל של כמה אלפים וולט בהשפעת גרגירי-חול המעופפים באויר, וזה גורם מכות בלתי רצויות למי שנוגע בה, ונוסף לכך, לפעמים גם נזקים למכשיר. על ידי המגן הנ"ל אפשר למנוע גם סכנה זו.

בייחוד לבעלי "הדיטקטורים" (רדיו גביש נקרא אז רדיו דיטקטור; דטקטור – גלאי, כי האלקטרוניקה שלו כוללת גלאי בלבד, ללא שפופרות הגבר וללא צורך במקור חשמל) וכל המכשירים שבהם משתמשים באוזניות יש ליעץ שינהגו בזהירות, יען-כי החיבור הישר שבין המכשיר ובין השומע מסכן את האחרון יותר מכל שומע אחר.

כמה בעלי בתים חוששים, שמא על ידי האנטינה מתרבה (גדלה) סכנת ברק. החששות האלה משוללות כל יסוד. להפך, האנטינה עלולה (עשויה, מסוגלת; לא המשמעות המקובלת היום שהיא לעניין שלילי) להעביר את החשמל שבאויר, שיכול להתהוות בסביבת הבית, לאדמה במישרין.

הברק המשדר

כיצד משפיע החזיז (ברק; מכירים את הביטוי חזיז ורעם?) על הקליטה? האם מן הראוי ומן המועיל הוא לשמוע בשעת החזיז או יש להתיק (לנתק) את המכשיר לגמרי? יש להבדיל בין המקרה שהחזיז הוא בקרבתנו או בין המקרה שהחזיז רחוק מאד ממקום הקבלה (הקליטה). סכנת מכה של ברק צפויה רק למי שיש לו אנטינה חיצונית, ואז מן ההכרח הוא להתיק (לנתק ) את המכשיר. ועוד זאת: מכות הברק מפריעות את הקליטה, באופן שכמעט אי אפשר לקבל (לקלוט) שדורים, והוא הדין גם בנוגע לאנטינות התלויות בתוך הבית, אם כי במקרה זה שום סכנה אינה נשקפת למכשיר עצמו. מאין באו ההפרעות? מי שמאמין, כי קולות הברק גורמים הפרעות לקליטה איננו אלא טועה. הקולות אינם משפיעים על זה כלל וכלל. (לא קול הרעם הוא הגורם להפרעות) מתח חשמלי שבאויר בן כמה וכמה מיליונים וואלט הוא המביא את ההפרעות, כח חשמלי זה מתפרץ במשך חלקי רגע אחד בצורת ברק ופועל כמשדר ענקי המעורר קשקוש נורא ונוסף לכך איננו משדר גל אחד בלבד, כמשדר רגיל, אלא כל הגלים מתרכזים בו ונשדרים (משודרים) בבת אחת. כדאי להזכיר כי היינריך הרץ ומרקוני השתמשו בנסיונותיהם הראשונים בסגולה (תכונה) זו של הזיק (ניצוץ) החשמלי כמשדר. במשדרים האלה התעוררו הגלים לא ע"י מנורות אלא ע"י ניצוץ חשמלי גדול.

ההפרעות הבאות מחזיז (ברק) הן בעלות אינטנסיביות גדולה מאד ומשפיעות על הקליטה, לפעמים ממרחק של מאות ק"מ, ועל ידי כך יכול חזיז (ברק) שבסוריה או בעבר הירדן להפריע את הקליטה בא"י (ארץ ישראל) במדה ניכרת. אבל אם החזיז אינו בקרבת התחנה המקומית, והקולות חלשים מאד וכמעט בלתי נשמעים, אזי אין שמיעת הראדיו מסבבת (גורמת, מהווה סיבה) כל סכנה ובכלל אפשר לקלוט את המשדר הירושלמי בלי הפרעות, בעוד שיתר המשדרים מופרעים בדרך כלל ע"י רשרושים חזקים. גם במקרה כזה מוטב להשתמש בגלים קצרים שיש להם הסגולה של הפרעות הברק ואינן משפיעות עליהם כעל הגלים הארוכים והבינוניים. (הכוונה כנראה להמליץ על קליטת תחנות חוץ בגלים קצרים, להם הברקים פחות מפריעים).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מיותר היה לתרגם מילים ומשפטים יותר מפעם אחת. עם זאת המאמר יפה, ובאמת מחזיר אותך אחורה מבחינת שפה. תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן