כך אומר ד”ר יניב הראל, מנהל קבוצת פתרונות הסייבר ב-EMC וראש תחום אסטרטגית המחקר במרכז הסייבר הרב-תחומי באוניברסיטת ת”א לקראת המושב האקדמי שיתקיים ביום רביעי הקרוב במסגרת שבוע הסייבר הלאומי שייערך באוניברסיטת ת”א
ההחלטה על הקמת זרוע סייבר בצה”ל ופעילות מטה הסייבר הלאומי צריכה לאותת לתעשייה, האקדמיה ומערכת החינוך כי תחום הסייבר יהיה איתנו שנים רבות ויש כוונה של הממשלה לפתח את התחום ולעודד עיסוק בו. יש בזה משום העברת מסר לתעשייה, לאקדמיה ולמערכת החינוך להכין עצמם בהתאם ולשתף פעולה כדי לבסס את מעמדה של ישראל בתחום הגנת הסייבר. כך אומר ד”ר יניב הראל, מנהל קבוצת פתרונות הסייבר ב-EMC וראש תחום אסטרטגית המחקר במרכז הסייבר הרב-תחומי באוניברסיטת ת”א לקראת המושב האקדמי אותו מוביל שיתקיים ביום רביעי הקרוב במסגרת שבוע הסייבר הלאומי שייערך באוניברסיטת ת”א במהלך השבוע הקרוב (22-25 ביוני).
לאתר המרכז את כל אירועי שבוע הסייבר באוניברסיטת ת”א
“הכנס האקדמי שכותרתו “The academic perspective on cyberscurity chllenges” מתקיים זו השנה השנייה לצד כנס הסייבר הבינלאומי כבמה אקדמית ברמה גבוהה שמגיעים אליה מומחים מהארץ ומחו”ל. בתחומי מדעי המחשב, קריפטוגרפיה ועוד, אבל לא רק בתחומים הקלאסיים הטכניים. בהיותו כנס רב תחומי ירצו בו גם מומחים ליחסים בינלאומיים, כלכלה, ומשפט וכן הרצאות בתחום המדעים ההתנהגותיים-טכנולוגיים.
ד”ר הראל מסביר על הקשר בין מערכות ממשלתיות לתעשיה מתוך הכרותו האישית, כאשר הקים לפני חמש שנים את פעילות הסייבר במפא”ת במשרד הבטחון. “עשיתי זאת מתוך ההכרה בחשיבות של הכנסת התעשיה כשחקן בפיתוח של יכולות סייבר למערכת הביטחון.” הוא מוסיף. הצבא זיהה את נושא הסייבר כמרחב בפני עצמו, והוא מקים זרוע שאינה רק מפעילה כוח אלא גם בונה כוח, מייצרת ידע ומפתחת תכנים בתחום הזה.
“ישראל מנסה לסמן את התחום הזה של הידע והמו”פ בסייבר ובכמה מאמצים שקיימים בארץ בהובלת המטה הלאומי והמוסדות האקדמים הוקמו מספר מרכזי מחקר בתחום הסייבר בישראל בשנה האחרונה או נמצאים בהקמה, אחד זה מרכז הסייבר של אוני’ ת”א, ICRC , וכן מרכז באוניברסיטת בן גוריון סביב קריית הסייבר שהוקמה בבאר שבע, וגם בטכניון נמצא מרכז כזה בהליכי הקמה, וכן בבר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.”
“בתקופה שבה גם גופים עסקיים וגם ממשלות מוטרדות ממתקפות סייבריות ושחלקן הן דברים שהחתימה שלהם לא מוכרת מראש, כמו הוירוס דוקו 2 שחברת קספרסקי חשפה לאחרונה או מתקפות ייעודיות אחרות, העולם האקדמי ויכולות המחקר האקדמי מנסות לתרום להתמודדות עם איומים בלתי מוכרים כאלה.
“גופי הסייבר בצבא נוסדו כל אחד כהמשך ישיר של תחום אחריותו המקורית, בתחומי המודיעין, ובתחומי התיקשוב. כל אחד מהם פיתח עם הזמן יכולות שחלקן התחילו מדורות קודמים של אותה טכנולוגיה ועם הזמן הפכו להיות סייבר וכך נוצרו כמה איי סייבר בתוך צהל ובמשרד הביטחון. לפני מספר שנים נבחנה האפשרות להקים פיקוד סייבר והוחלט להתחיל במהלך ראשון של יצירת מטה סייבר שיחל ביצירת תיאום בין הגופים ו שפה משותפת כי כאשר באים מעולמות שונים, כל אחד מביא את השפה המקצועית שלו וכשהם נפגשים מסתבר שיש קושי אפילו ביצירת תקשורת ושיתוף ידע זה עם זה.”
אם מסתכלים על ההיסטוריה ועל מהפכות קודמות כגון מהפכת האלקטרוניקה, מהפכת המחשבים לא כל מהפכה גררה הקמת זרוע כזו. לא הקימו את זרוע האלקטרוניקה או זרוע המחשבים בצה”ל או את פיקוד המחשבים. עם השנים ועם ההבנה שהסייבר מתנהג יותר כמרחב פעולה ולא כמהפכה טכנולוגית, בהדרגה נולדה התובנה שהביאה להחלטה הנוכחית של הרמטכ”ל להקמת זרוע הסייבר. זו החלטה היסטורית המסמנת את ההבנה של מדינת ישראל שיש פה מרחב פעולה אמיתי, שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות אפילו קצת פחות טובה מאחרים במרחב הזה ואף רוצה להוביל בתחום ולהתבסס על היכולות שקיימות במדינה וכל הכישרון שקיים במערכת הביטחון ובשוק הישראלי בתחום הזה.”
שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הסייבר
כנס הסייבר הבינלאומי המרכזי של ישראל יתקיים זו השנה החמישית באוניברסיטת תל אביב, בין התאריכים ה- 25-22 ביוני, במסגרת שבוע הסייבר הלאומי. את הכנס מובילים המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע”ש בלווטניק וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ.
הכנס יעסוק בהיבטים דיפלומטיים של טרור ופשעי סייבר; שיתופי פעולה בינלאומיים למאבק בפשעי סייבר וטרור מקוון; מוכנות מדינות ומערכות לתקיפות סייבר ממוקדות (TPA) והגנה על תשתיות קריטיות ומוסדות פיננסיים; מגמות חדשות ופתרונות חדשניים להגנת ולוחמת סייבר; היבטי סייבר של מהפכת המובייל וה”אינטרנט של הדברים”; סוגיות בתחום הפרטיות והגנת מידע בעידן הסייבר; נושאי מדיניות ורגולציה.
בין המשתתפים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי, יועץ הסייבר לנשיאים אובמה ובוש הבן, האוורד שמידט, מתאם הסייבר במשרד החוץ האמריקני כריסטופר פיינטר, מומחה הסייבר הבינלאומי ברוס שנייר, ראש מטה הסייבר הסינגפורי, דיויד קו, העורך הראשי של האקונומיסט אדוארד לוקס, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ’ יעקב פרנקל, ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ד”ר אביתר מתניה, מפתח כיפת ברזל ד”ר דני גולד, מפקד יחידה 8200 לשעבר ומייסד Team8 – פלטפורמה ייחודית להקמת מיזמי סייבר, נדב צפריר, המדען הראשי במשרד הכלכלה ד”ר אבי חסון, סגן נשיא לנושאי אבטחת מידע בענן בחברת מיקרוסופט, מאט טומלינסון, סגן נשיא לנושאי יחסי ממשל בקוואלקום, דין ברנר, אנליסטית בחברת גרטנר אביבה ליטן, ורבים אחרים.
פרופ’ יצחק בן ישראל, ראש המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע”ש בלווטניק (ICRC): “המידע הפרטי ביותר אודותינו מצוי במאגרים המאוכסנים בענן, ניתן לשלוט מרחוק על מערכות מורכבות וכל אחד מאיתנו נושא בכיס סמארטפון, שהוא מחשב רב עוצמה. זהו עידן הסייבר והוא נוכח בחיינו – מרמת המדינה ועד רמת המחשב האישי. יכולתם של תוקפים לשבש את חיינו – ואף לסכן אותם – אינה עוד בגדר מדע בדיוני אלא מציאות יומיומית שיש להיערך לקראתה. כמו בזירות אחרות, גם כאן נמצאת ישראל בחזית המחקר והפיתוח כדי להבטיח עולם בטוח יותר גם בעתיד”.
