אסטרופיסיקה
- האוניברסיטה העברית
- אוקטובר 7, 2021
- 18 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 1, 2021
- 9 תגובות
ה"חור" משתרע על פני כ-150 פארסקים -- קרוב ל-500 שנות אור -- ונמצא בשמיים בין קבוצות הכוכבים פרסאוס וטאורוס (שור). צוות המחקר, שפועל במרכז לאסטרופיזיקה | הארוורד והסמיתסוניאן, מאמין שהחור נוצר על ידי סופרנובות שהתפוצצו לפני כעשרה מיליון שנים
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 28, 2021
- 4 תגובות
כשהיקום היה בן שלושה מיליארד שנים בערך, רק 20% מגילו הנוכחי, הוא עבר את התקופה הכי שופעת של לידות כוכבים בתולדותיו. אבל כאשר האבל ו-ALMA הסתכלו על עצמים קוסמיים בתקופה הזאת, הם מצאו משהו מוזר: שש גלקסיות "מתות" מסיביות קדומות שנגמר להן גז המימן הקר שנחוץ כדי ליצור כוכבים
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 24, 2021
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 22, 2021
- תגובה אחת
גלקסיות שיוצרות כוכבים אחראיות ליצירת קרני גמא שעד עכשיו לא שויכו למקור ידוע. התגלית עשויה להוביל את האסטרופיזיקאים לפענוח החומר האפל
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 21, 2021
- 5 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- ספטמבר 16, 2021
מחקר משותף של צמד חוקרים מהאוניברסיטאות העברית ואריזונה מציג דרך חדשה לגילוי מיקומם של חורים שחורים בגודל בינוני ביקום. בעזרת ניתוח מחודש של נתוני רנטגן ותצפיות שנערכו, הצליחו החוקרים למדוד לראשונה גם את המהירות בה חור השחור בינוני מסתובב, ויצרו פתח לגילויים ומחקרים נוספים בתחום
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 13, 2021
- אין תגובות
זה לא פרץ רדיו מהיר, פולסר או כוכב בעל מסה נמוכה שמתלקח מדי פעם. זה גוף הקורן בתחום הרדיו בלבד לכמה שבועות, נעלם בבת אחת, וחוזר שוב כעבור זמן. החוקרים מבקשים להבין מהו
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 5, 2021
- 3 תגובות
מחקר תיאורטי מציע דרך לחפש כדורי דייסון, ולו גם חלקיים, המעידים על שימוש שלהם לייצור אנרגיה מחורים שחורים על ידי תרבות חוצנית מתקדמת. עד כה טרם התגלה מבנה כזה
- הטכניון
- אוגוסט 13, 2021
- תגובה אחת
אחרי מאות שנים: מדענים מצאו פתרונות יעילים לבעיית שלושת הגופים המפורסמת – ומה הקשר ל"הליכת שיכור"?
- דר. משה נחמני
- אוגוסט 6, 2021
- תגובה אחת
צוות בינלאומי של אסטרונומים הפך לצוות המחקר הראשון שהצליח לזהות איזוטופים של פחמן באטמוספירה של ענק גזים
- האוניברסיטה העברית
- אוגוסט 6, 2021
לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה מאשר ספקולציית הגשושית החיזרית.
- אבי בליזובסקי
- יולי 30, 2021
- 2 תגובות
המערכת הזאת – ששמה ארפ 195 – מופיעה באטלס הגלקסיות הייחודיות, רשימה שמציגה כמה מהגלקסיות היותר מוזרות ונהדרות ביקום
- יוניברס טודיי
- יולי 12, 2021
- תגובה אחת
אירוע נדיר שהתרחש בינואר 2020 עדיין מרתק את המדענים, שמנסים ללמוד בעזרתו על מבנה כוכב הנייטרונים
- אוניברסיטת תל אביב
- יולי 8, 2021
- 9 תגובות
כשהכוכבים הסתדרו בשורה: כוכב שסיים את חייו בגלקסיה רחוקה והתפוצץ בעוצמה רבה פתר תעלומה אסטרונומית מהמאה ה-11
- האוניברסיטה העברית
- יולי 4, 2021
- תגובה אחת
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומצרפת גילו כי מתחת לגודל הקריטי יש גורמים המפריעים לחורים שחורים לבלוע גז ולגדול, בגלקסיות בעלות מסה של יותר מעשרה מיליון שמשות, המשיכה מספיק גדולה כדי למשוך עוד ועוד חומר מהגלקסיה אל החור השחור שבמרכזה
- אבי בליזובסקי
- יוני 12, 2021
- 25 תגובות
פרופ' יהלום הסביר מדוע מהירות הסיבוב של החומר בגלקסיות אינה יורדת ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה החל מהשוליים, אלא נותרת זהה או אף עולה * ההערכה היא שחומר אפל מעורב בתהליך. לטענת פרופ' יהלום ועמיתיו, אפשר להסביר תופעות אלו לפי תורה המכונה תורת השיהוי - משך הזמן שלוקח להשפעת אירוע במרכז הגלקסיה להתפשט עד לקצותיה.
- האוניברסיטה העברית
- יוני 4, 2021
- אתר המדע The Conversation
- מאי 25, 2021
- 8 תגובות
- דר. משה נחמני
- מאי 24, 2021
- אין תגובות
משימות עתידיות לחקר החלל במערכת השמש תתמקדנה בחיפוש חיים חוצניים ובראשן קליפר אירופה שתטוס לירח הצדקי הגדול ב-2024, אולם חיים אלו עשויים שלא להיות דומים לחיים על פני כדור הארץ. שיטת אנליזה חדשה מסוג ספקטרוסקופיית מסות עשויה לאפשר גילוי חיים חוצניים מהסוג החייזרי
- דר. משה נחמני
- מאי 20, 2021
- 2 תגובות
במחקר חדש שנערך על ידי צוות מחקר בלגי נמצא כי המתכות ברזל וניקל נמצאות באטמוספירות של שביטים המשייטים במערכת השמש שלנו, אפילו אלו הנמצאים הרחק מהשמש. הממצאים הושגו בעזרת נתונים שנאספו מתוך הטלסקופ הגדול מאוד אשר שוכן על ההר סרו פאראנאל, בגובה 2,635 מטר במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה
- אבי בליזובסקי
- מאי 19, 2021
- 9 תגובות
תצרף גלקטי זה מתגאה במגוון כיוונים, עם גלקסיות ספירליות כמו זו שבמרכז תמונה זו הנראות כמעט במבט מעליהן, וכמה גלקסיות ספירליות הנראות רק כפרוסות אור דקיקות במבט מהצד. זאת בנוסף לאפקט עדשת הכבידה שמאפשר לצפות בגלקסיות מרוחקות יותר
- האוניברסיטה העברית
- מאי 14, 2021
- 5 תגובות
עקבות של הפלוטוניום הרדיואקטיבי נמצאו במינרל ים עמוק באוקינוס השקט, אשר מהווה ארכיון בן מיליוני שנים של חומר מכדור הארץ אך גם של אבק קוסמי השוקע עליו
- אוניברסיטת בן גוריון
- מאי 4, 2021
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- מאי 3, 2021
- 4 תגובות
בפרויקט ראשון מסוגו בחלל - אוניברסיטת תל אביב תתווך בין שתי חלליות גאיה האירופית וטס של נאס"א לאפשר גילוי קל ומהיר יותר של כוכבי לכת