אסטרופיסיקה

הדמיית אמן של זוג החורים השחורים העל-מסיביים הכבד ביותר: באמצעות נתונים ארכיוניים מטלסקופ ג'מיני צפון, צוות של אסטרונומים מדד את הזוג הכבד ביותר של חורים שחורים על-מסיביים שנמצא אי פעם. האיחוד של שני חורים שחורים על-מסיביים הוא תופעה שנחזתה זמן רב, אך מעולם לא נצפתה. זוג זה מספק תובנות לגבי הסיבה שכזה אירוע נראה כל-כך לא סביר ביקום. קרדיט: NOIR LAB

אסטרונומים מדדו את זוג החורים השחורים הכבד ביותר שנמצא אי פעם

נתונים מטלסקופ ג'מיני צפון מספקים הסבר אפשרי לעצירת האיחוד של זוג חורים שחורים על-מסיביים במרכז של גלקסיה
רקע גלי המיקרו הקוסמי – האור העתיק ביותר ביקום – חצה מרחקים עצומים לפני שהגיע אלינו. במהלך מסעו הממושך, כוחות כבידה ממבנים קוסמיים מסיביים גרמו למסלולו להתכופף לפני שנלכד על-ידי טלסקופ הקוטב הדרומי. קרדיט: Zhaodi Pan/Argonne National Laboratory

טלסקופ באנטראטיקה מציע מפה של פיזור החומר האפל ביקום

'ארגון' הוא חלק ממאמץ רב-מוסדי לסקור את השמים בחיפוש אחר רמזים על מקורותיו וטבעו של היקום שלנו.
אסטרונומים מצאו אדי מים בדיסקה סביב כוכב צעיר בדיוק במקום שבו כוכבי לכת עשויים להיווצר. בתמונה זו, התצפיות החדשות ממערך המילימטר/תת-מילימטר הגדול של אטקמה (ALMA), שבו ESO שותפה, מראות את אדי המים בגוונים של כחול. ליד מרכז הדיסקה, שם חי הכוכב הצעיר, הסביבה חמה יותר והגז בהיר יותר. הטבעות האדומות הן תצפיות קודמות של אלמה המראות את פיזור האבק סביב הכוכב.קרדיט: ALMA (ESO/NAOJ/NRAO)/S. Facchini et al.

אסטרונומים מגלים קשר חדש בין מים והיווצרות כוכבי לכת

כמות מים הגדולה פי שלושה לפחות מהמים שבכל האוקיינוסים של כדור הארץ התגלתה בדיסקה הפנימית של הכוכב הצעיר דמויי השמש HL Tauri הרחוק 450 שנות אור מהארץ, בקבוצת שור
התמונה הזו מציגה את האזור בשמים בו נמצא הקוואזר ששבר שיאים, J0529-4351. באמצעות טלסקופ הענק של המצפה האירופי הדרומי (VLT) בצ'ילה, נמצא קוואזר זה כעצם הזוהר ביותר הידוע ביקום עד כה. התמונה הזו נוצרה מתמונות שהן חלק מסקר השמיים הממוחשב 2, בעוד התמונה הקטנה מראה את מיקום הקוואזר בתמונה מסקר אנרגיה אפלה. קרדיט: ESO/סקר השמיים הממוחשב 2/סקר האנרגיה האפלה

העצם הבהיר ביותר ביקום נתגלה – מונע על ידי חור שחור עצום הבולע שמש ביום

החומר הנמשך לעבר החור השחור הזה, בצורת דיסק, פולט כל כך הרבה אנרגיה עד ש-J0529-4351 בהיר פי יותר מ-500 טריליון מהשמש
הגלקסיה AM 1054-325 התעוותה מצורה ספירלית נורמלית דמוית פנקייק לצורת S על ידי כוח המשיכה של גלקסיה שכנה, כפי שרואים בתמונה הזאת של טלסקופ החלל האבל. כתוצאה מכך נוצרו צבירי כוכבים חדשים לאורך זנב גאות מתוח לאורך אלפי שנות אור, שדומים לשרשרת פנינים. קרדיט: NASA, ESA, STScI, Jayanne English (University of Manitoba)

האבל מגלה איך התנגשויות בין גלקסיות יוצרות תנאים להיווצרות כוכבים

גילוי גלקסיה בצורת S עשוי להוות מהפכה בהבנת התהליך של יצירת כוכבים
משימת LISA תהיה המצפה מבוסס החלל הראשון המוקדש לגילוי אדוות במארג המרחב זמן. קרדיט: ESA

לכידת האדוות של המרחב-זמן: משימת LISA לחקר גלי הכבידה

סוכנות החלל האירופית מקבלת אור ירוק למצפה החללי הראשון מסוגו, שמוקדש לחשיפת רעידות המרחב-זמן.
ייצוג משעשע של מערכת TOI-1136 אם כל אחד מהגופים במערכת היה ברווז או ברווזון. קרדיט: Rae Holcomb/אוניברסיטת קליפורניה באירווין

ההתפתחות של כוכבי לכת מתגלה במערכת שמש רחוקה

מערכת שמש שהתגלתה לאחרונה עם שישה כוכבי לכת חוץ-שמשיים מאומתים ואולי גם שביעי מגבירה את הידע של האסטרונומים על היווצרות והתפתחות כוכבים
הדמיות של הגלקסיה הלא מאוזנת ודינמיקת החומר האפל. התמונה מייצגת את הגלקסיה, מוקפת בחלקיקי חומר אפל, עם אזור צפוף עודף מאחוריה, אזורים ברקע המסמלים אזורים ריקים וצפופים ביקום, וסימנים לתנועת הגלקסיה והשפעת החיכוך הדינמי. התמונה הוכנה בעזרת בינה מלאכותית לצורך המחשה ואין ל ראות בה תמונה מדעית

פיצוח סודות החומר האפל באמצעות גלקסיות מעוקמות

חוקרים מודדים את מהירות ומסת החומר האפל על ידי חקר גלקסיות מעוקמות המושפעות מחיכוך דינמי שגורם החומר האפל
19 גלקסיות ספירליות שצולמו על ידי טלסקופ החלל ווב. באדיבות סוכנות החלל האירופית ונאס"א

ווב מציג מבנים מדהימים ב-19 גלקסיות ספירליות קרובות

המדובר בגלקסיות קרובות יחסית שפניהן מופנות לעבר כדור הארץ. המחקר מגלה פרטים חדשים על דרך היווצרות גלקסיות
בתמונה הזאת נתיבי האבק המורכבים של הגלקסיה הן מראה מרהיב. NGC 4753 נמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור בקבוצת הבתולה . צילום טלסקופ ג'מיני דרום של ESO בצ'ילה

מצפה ג'מיני דרום מצלם דיסקת אבק מפותלת של NGC 4753, תוצאת מיזוג גלקסיות

NGC 4753 התגלתה ב-1784 על ידי האסטרונום וויליאם הרשל ויש לה כמה תכונות מרתקות. בתמונה הזאת נתיבי האבק המורכבים של הגלקסיה הן מראה מרהיב. NGC 4753 נמצאת במרחק של כ-60
גלקסיות שנמשכות לתוך קבוצת גלקסיות ענקית. בעת כניסתן לקבוצה, גלקסיות אלו מציגות הסחה לכחול בהשוואה לגלקסיה המרכזית. קרדיט: ד"ר שיהונג ליאו

"אתגרי  גיל היקום: ריקוד גלקטי מגלה שהיקום עשוי להיות צעיר ממה שחשבו

תנועות של גלקסיות לווייניות מסביב לקבוצות ואשכולות של גלקסיות ענק יוכלו לספק תובנות יקרות ערך לגבי ההתפתחות שלהן. התצפיות של תנועה כזו מספקות רמזים מכריעים לגבי גיל היקום
סצנה דרמטית בחלל עם חור שחור במרכז. סביב החור השחור יש סביבה כאוטית ודינמית, עם כוכבים בהירים. הוכן באמצעות תוכנת בינה מלאכותית לצרכי המחשה ואין לראות בה תמונה מדעית

פיצוח הקוד: כיצד נוצרים חורים שחורים בעלי מסה בינונית

חורים שחורים בעלי מסה בינונית (IMBHs) מהווים חידה קוסמית, עצם קיומם ומנגנוני היווצרותם אפופי המסתורין
כיתוב ארוך של תמונה זוהי חלקה של סקר המדע המוקדם של אבולוציית היקום (CEERS), המורכבת ממספר נקודות בתחום האינפרא-אדום הקרוב ממצלמת NIRCam (מצלמת האינפרא-אדום הקרוב) שבטלסקופ החלל ג'יימס ווב. התצפיות הללו נערכות באותו אזור שנחקר על-ידי טלסקופ החלל האבל, הידוע כרצועת גרות המורחבת. חצים המציגים את הכיוונים צפון ומזרח מראים את כיוון התמונה בשמים. יש לשים לב כי היחס בין צפון למזרח בשמים (כפי שנראה מלמטה) הפוך לעומת חצי הכיוונים במפה של כדור הארץ (כפי שנראה מלמעלה). התמונה מציגה אורכי גל של אינפרא-אדום קרוב בלתי נראים שהומרו לצבעים נראים לעין. מפתח הצבעים מראה אילו מסנני NIRCam שימשו באיסוף האור. צבע שם כל מסנן הוא הצבע הנראה לעין שמייצג את האור האינפרא-אדום שעובר דרך מסנן זה. סרגל הקנה מסומן בארק-שניות שהן מדד למרחק זוויתי בשמים. ארק-שנייה אחת שווה למדידה זוויתית של 1/3600 ממעלה אחת. ישנם 60 ארק-דקות במעלה ו-60 ארק-שניות בארק-דקה. (הירח המלא מחזיק קוטר זוויתי של כ-30 ארק-דקות.) הגודל האמיתי של עצם שכוסה ארק-שנייה אחת בשמים תלוי במרחקו מהטלסקופ. קרדיט: נאס"א, הסוכנות האירופית לחלל (ESA), הסוכנות הקנדית לחלל (CSA), מכון מדעי הטלסקופ החללי (STScI), סטיב פינקלשטיין (אוניברסיטת טקסס באוסטין)

טלסקופ ג'יימס ווב מגלה: גלקסיות ביקום הקדום הן בעלות צורה ארוכה ושטוחה

הגלקסיות הראשונות היו הרבה פחות מפותחות מהגלקסיות הספירליות והכדוריות שיש היום שהם למעשה תוצאה של מיזוגים, גם בגלל השלב בהתפתחות אך גם בשל התנאים ששררו אז
תמונה זו ממצלמת ה-MIRI של 'ווב' (המצלמת באינפרה אדום בינוני) מראה את מערכת הכוכבים בטא פיקטוריס. דיסקה שטוחה של שברי אבק, שנוצרו מהתנגשויות בין פלנטסימלים (כתום), שולטת בנוף ומכונה "מישור הדיסקה הראשי". בפינה השמאלית התחתונה ווב הראה את ההיקף האמיתי של הדיסקה המשנית (ציאן (טורקיז), שנוטה 5 מעלות ביחס לדיסקה הראשית. 'ווב' גם גילה תכונה שלא נראתה קודם לכן שנקראת "זנב החתול". קורונוגרף (מעגל שחור ושני דיסקים קטנים) שימש לחסימת אור הכוכב המרכזי. סרגל קנה מידה מראה שהדיסקות של בטא פיק (פיקטוריס) מתפרשות למאות יחידות אסטרונומיות (AU), כאשר AU אחת היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש. (במערכת השמש שלנו, נפטון מקיף את השמש במרחק של 30 AU) בתמונה זו, אור באורך גל של 15.5 מיקרונים מוצג בצבע ציאן (טורקיז) ו-23 מיקרונים בכתום (מסננים F1550C ו-F2300C, בהתאמה). קרדיט: נאס"א, ESA, CSA, STSCI, C. STARK ו-K. LAWSON (NASA GSFC), J. KAMMERER (ESO), ו-M. PERRIN (STSCI).

טלסקופ החלל 'ווב' גילה 'זנב חתול' עשוי מאבק במערכת בטא פיקטוריס

בטא פיקטוריס היא מערכת שמש בהתהוות וקרובה יחסית כך שניתן להבחין בדיסקות הגז. מסתבר שווב הצליח לגלות מבנה שלא הורגש בתצלומים עם מכשירים פחות רגישים, כך הוא גילה דיסקת גז
גלקסיות מתמזגות יוצרות את הבזק הרדיו החזק ביותר שהתגלה עד כה. התמונה הוכנה באמצעות דאלי (בינה מלאכותית) ואין לראות בה תמונה מדעית

טלסקופ החלל 'האבל' חושף את מקורו של הבזק הרדיו החזק ביותר שנרשם אי פעם

"אסטרונומים מגלים שהבזק הרדיו המהיר ביותר שנצפה אי פעם הגיע לא מגלקסיה אחת, אלא מקבוצת גלקסיות במיזוג"
דוגמה לסופרנובה שהתגלתה על ידי סקר האנרגיה האפלה בתוך השדה המכוסה על ידי אחד מהגלאים הבודדים במצלמת האנרגיה האפלה. הסופרנובה התפוצצה בגלקסיה ספירלית עם היסט לאדום = 0.04528, המקביל לזמן נסיעת אור של כ-0.6 מיליארד שנים. לשם השוואה, לקוואזר מימין יש הסטה לאדום של 3.979 וזמן נסיעה לאור של 11.5 מיליארד שנים.   קרדיט DES Collaboration/NOIRLab/NSF/AURA/M.

סקר האנרגיה האפלה מפרסם תוצאות סופיות ממדגם הסופרנובות הכי גדול, מעמיק ואחיד

בין התצפיות של כשני מיליון גלקסיות רחוקות, מצאו החוקרים כמה אלפי סופרנובות, וזה מדגם הסופרנובות הכי גדול ומעמיק אי-פעם שהושג באמצעות טלסקופ יחיד. לאחר מכן המדענים השתמשו בטכניקות מתקדמות של
תמונת טלסקופ החלל האבל המציגה את הגלקסיות הספירליות NGC 1356, LEDA 467699, LEDA 95415, ו-IC 1947. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, J. Dalcanton, Dark Energy Survey/DOE/FNAL/NOIRLab/NSF/AURA, קרדיט תמונה: L. Shatz

התעתוע הגלקטי הגדול: חשיפת המרחקים האמיתיים בחלל

ההשתקפות הדו ממדית של הגלקסיות על שמי הלילה לא אומרת הרבה על המרחקים האמיתיים בין הגלקסיות לבין עצמן ובינם לבין כדור הארץ
הדמיית אמן של כוכב הלכת WASP-121 b המציג תבניות אקלים ברורות. איור: NASA/ESA

האבל צופה בשינויים באטמוספרה של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש

צוות בינ"ל של אסטרונומים קיבץ ועיבד מחדש תצפיות של כוכב הלכת החוץ-שמשי WASP‑121 b שנאספו באמצעות טלסקופ החלל האבל בשנים 2016, 2018 ו-2019 והבחינו בתבניות מזג אוויר על פניו. מדובר
התרשמות האמן מהשכבות השונות בתוך כוכב נויטרונים מסיבי, כאשר העיגול האדום מייצג ליבת קווארק-חומר גדולה. קרדיט Jyrki Hokkanen, CSC

עדויות נוספות לקווארקים במרכזי כוכבי נייטרונים מסיביים

ניתוח תאורטי חדש מעמיד את הסבירות שכוכבי נייטרונים מסיביים מסתירים בתוכם גרעיני קווארקים לא קונפיגורטיים בין 80 ל-90 אחוזים. התוצאה הושגה באמצעות ריצות מחשב ענקיות המשתמשות בהסקת סטטיסטית בייסיאנית.
התמונה הזאת, המראה גלקסיה אליפטית (משמאל) וגלקסיה ספירלית (מימין) כוללת אור א"א קרוב מטלסקופ החלל ג'יימס ווב ואור UV ונראה מטלסקופ החלל האבל. קרדיט: NASA, ESA, CSA, Rogier Windhorst (ASU), William Keel (University of Alabama), Stuart Wyithe (University of Melbourne), JWST PEARLS Team, Alyssa Pagan (STScI)

הסבר לתופעה קוסמית מוזרה: אסטרופיזיקאים גילו מדוע אין גלקסיות ספירליות במישור הסופרגלקטי שלנו

אסטרופיזיקאים גילו מדוע גלקסיות ספירליות כמו שביל החלב שלנו נדירות במישור הסופרגלקטי, אזור צפוף ביקום המקומי שלנו
מחקרים מגלים שפלנטות גזיות ענקיות במערכות כוכבים אחרות לעיתים תכופות מונעות את האִכְלוּסִיּוּת של פלנטות דמויות ארץ שכנות על ידי שיבוש מסלולים ואקלימים. תיאור אמן של מערכת חוץ שימשית שמלאה בפלנטות ענקיות. קרדיט: NASA/Dana Berry

כאוס שולט בקוסמוס: איך פלנטות גזיות ענקיות מאיימות על החיים בעולמות דמויי ארץ סמוכים

צדק, כוכב הלכת הכי גדול בפער במערכת השמש שלנו, ממלא תפקיד מגן חשוב. שדה הכבידה העצום שלו מסיט שביטים ואסטרואידים שאחרת היו אולי פוגעים בכדור הארץ, ועוזר ליצור סביבה יציבה
הדמיית אמן של הריקנות הענקית והנימות והדפנות המקיפות אותה. קרדיט: Pablo Carlos Budassi

אבודים בחלל: האם ריקנות ענקית מפלגת את היקום?

"מתח האבל" בקוסמולוגיה מעלה לאחרונה תהיות לגבי המודל הקוסמולוגי הסטנדרטי
התמונה הזאת שצילם טלסקופ החלל האבל מראה את ארם-מדור 2105-332, מערכת גלקסיות ייחודית בקבוצת מיקרוסקופ. היא ידועה בגלקסיות קווי הפליטה שלה, המצביעות על יצירת כוכבים נמרצת. היא  מופיעה בתמונת השבוע של האבל, ושהשמות ניתנו לגלקסיות באמצעות קואורדינטות אסטרונומיות. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, J. Dalcanton, Acknowledgment: L. Shatz

מצעד הגלקסיות: מופע הכוכבים המהמם מהאבל

שתיים מהגלקסיות הללו קרובות אחת לשניה הן מסוג נדיר של גלקסיות קווי פליטה, מכיוון שמתקיים בהם תהליך מאסיבי של לידת כוכבים חדשים. האחרות נמצאים במרחקים שונים אבל מסתדרים יפה בשורה
פולסר. באדיבות Breakthrough Listen

פרויקט Breakthrough Listen סרק גלקסיות שלמות בחיפוש אחר אותות מיצורים תבוניים מתקדמים

הצוות זיהה 1,519 אותות מועמדים שלא ניתן היה לייחס להפרעות תדר רדיו. לאחר עיבוד אלגוריתמי, התאמה של תכונות האות עם הפרעות ידועות, ובדיקה חזותית מקיפה, לא נמצאו ראיות משכנעות לחתימות
התרשמות אמן זאת מראה את הפולסר PSR J1023+0038 גונב גז מהכוכב הנלווה שלו. הגז הזה מצטבר בדיסקה סביב הפולסר, נופל אליו באיטיות ובסופו של דבר נפלט בסילון צר. בנוסף, יש רוח של חלקיקים שנושבת מהפולסר, המיוצגת באיור על ידי ענן של נקודות מאוד קטנות. הרוח הזאת מתנגשת עם הגז שנופל פנימה, מחממת אותו וגורמת למערכת לזהור בבהירות בקרני רנטגן, UV ואור נראה. בסופו של דבר גושים של הגז החם הזה נפלטים עם הסילון, והפולסר חוזר למצב הראשוני, החלש יותר שלו, וחוזר על המחזור. הפולסר הזה נצפה עובר ללא הרף בין שני המצבים האלה כל כמה שניות או דקות. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

פגזים קוסמיים: פותרים את תעלומת שינויי הבהירות המוזרים של פולסר

אסטרונומים פענחו את ההתנהגות המוזרה של הפולסר J1023+0038. הפולסר הזה שעובר במהירות בין שני מצבי בהירות, פולט חומר בפרצים פתאומיים שגורמים למעברים האלה. בזכות פריצת הדרך הזאת, שכללה תצפיות וניתוחים
איור אמן של שש הפלנטות שהתגלו לאחרונה המקיפות את הכוכב שלהן בתהודה. קרדיט: Roger Thibaut (NCCR PlanetS)

במקצב הרמוני: פענוח "החידה הבלתי פתירה" של מערכת עם שש פלנטות

צוות בינ"ל של אסטרונומים גילה מערכת של שש פלנטות המקיפות את הכוכב HD110067 בתהודה הרמונית ייחודית
החומר האפל. המחשה: depositphotos.com

בעקבות החומר האפל

על המאמץ המחקרי לפיענוח מהותו ותכונותיו של החומר האפל, באמצעות מדידת אינטראקציות בינו לבין חלקיקי חומר אחרים
האזור המרכזי של גלקסיית שביל החלב כפי שצילם הטלסקופ סוברו. התמונה מראה כוכבים רבים בשדה ראייה שרוחבו בערך 0.4 שנות אור. הכוכב S0-6 (בעיגול הכחול), נושא המחקר הזה, נמצא בערך 0.04 שנות אור מהחור השחור העל-מסיבי סגיטריוס A* (בעיגול הירוק). קרדיט: Miyagi University of Education/NAOJ

על פני הזמן והמרחב: המסע האפי של כוכב מסתורי אל מרכז שביל החלב

מחקר של צוות בינ"ל בראשות שוגו נישיאמה באוניברסיטת מיאגי מראה שייתכן שחלק מהכוכבים המקיפים מקרוב את החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב הגיעו ממרחק רב יותר ממה שחשבו בעבר, לגמרי
מבט מרובה צבעים על MACS0416, צביר גלקסיות הנמצא במרחק של כ-4.3 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. התמונה נוצרה על ידי שילוב של תצפיות אינפרא אדום מטלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א עם נתוני אור נראה מטלסקופ החלל האבל של נאס"א. הפנורמה הפריזמטית המתקבלת של הכחולים והאדומים נותנת רמזים למרחקי הגלקסיות. קרדיט: NASA, ESA, CSA, STScI, Jose M. Diego (IFCA), Jordan C. J. D'Silva (UWA), Anton M. Koekemoer (STScI), Jake Summers (ASU), Rogier Windhorst (ASU), Haojing Yan (University of Missouri)

צביר הגלקסיות "עץ חג המולד": 'ווב' ו'האבל' של נאס"א מאחדים כוחות ליצירת מופת מסחררת

התמונה המדהימה מייצגת את אחת המראות המקיפים ביותר של היקום שצולמו אי-פעם, וחושפת נוף עשיר של גלקסיות יחד עם יותר מתריסר עצמים משתנים שהתגלו לראשונה
הדמיית אמן זאת מראה איך עשויה להיראות האקזופלנטה התת-נפטונית TOI-421 b. במחקר חדש, מדענים מצאו הוכחות חדשות איך פלנטות מסוג זה יכולות לאבד את האטמוספרה שלהן. קרדיט: NASA, ESA, CSA, and D. Player (STScI)

היעלמות קוסמית: נאס"א פותרת את תעלומת כוכבי הלכת המתכווצים

חוקרים מצאו שכוכבי לכת מסויימים מחוץ למערכת השמש מתכווצים בגלל אובדן האטמוספרה שלהן
איור אמן של אסטרונומיית קרניים קוסמית עם אנרגיה אולטרה גבוהה כדי להבהיר תופעות מאוד אנרגטיות בניגוד לקרן קוסמית חלשה יותר המושפעת על ידי שדות אלקטרומגנטיים. קרדיט: Osaka Metropolitan University/Kyoto University/Ryuunosuke Takeshige

לא מדע בדיוני: חלקיק לא מוכר עם אנרגיה גבוהה מאוד פגע בכדור הארץ

גלאי הקרניים הקוסמיות הכולל 507 תחנות סינטילטורים קרקעיות, המכסות אזור גילוי נרחב של 700 קמ"ר ביוטה, ארה"ב. ב-27 במאי 2023 המדענים גילו חלקיק עם רמת אנרגיה עצומה של 244 EeV.
התמונה מציגה תצלום עמוק של צביר הגלקסיות פנדורה, או Abell 2744, באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א. בעקבות התמונה, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלה והסיק את תכונותיהן באמצעות נתונים ספקטרוסקופיים חדשים מטלסקופ ג'יימס וב - מידע על אור הנפלט בכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי. במרחק של כ-33 מיליארד שנות אור, גלקסיות רחוקות אלה במיוחד מספקות תובנות לגבי האופן שבו גלקסיות ראשוניות יכלו להיווצר. התמונה מציגה תצלום עמוק של צביר הגלקסיות פנדורה, או Abell 2744, באמצעות נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א. בעקבות התמונה, צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט אישר את המרחק של גלקסיות עתיקות אלה והסיק את תכונותיהן באמצעות נתונים ספקטרוסקופיים חדשים מטלסקופ ג'יימס וב - מידע על אור הנפלט בכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי. במרחק של כ-33 מיליארד שנות אור, גלקסיות רחוקות אלה במיוחד מספקות תובנות לגבי האופן שבו גלקסיות ראשוניות יכלו להיווצר. Cluster image: NASA, UNCOVER (Bezanson et al., DIO: 10.48550/arXiv.2212.04026) Insets: NASA, UNCOVER (Wang et al., 2023) Composition: Dani Zemba/Penn State

טלסקופ החלל 'ווב' גילה גלקסיות במרחק 33 מיליארד שנות אור שמאתגרות תיאוריות אסטרונומיות

בניגוד לגלקסיות רחוקות אחרות שהתגלו, ואשר נראות כנקודות אדומות קטנות, שתי הגלקסיות החדשות הן גדולות ובעלות מראה בלתי רגיל - אחת דומה לבוטן והשנייה לכדור פלומתי, מה שמעיד על מגוון
התמונה הזו היא משחרור הנתונים השלישי של גאיה ב-2022. התמונה למעלה היא משחרור הנתונים החדש, ומראה בדיוק כמה מקורות חדשים צולמו במרכז הצביר. רק כוכבים עמומים בתוך אומגה קנטאורי מסומנים בשתי התמונות.

מכרה הזהב הגלקטי של גאיה: צבירי כוכבים, עדשות קוסמיות, אסטרואידים ומדע בלתי צפוי

משימת 'גאיה' של סוכנות החלל האירופאית גילתה למעלה מחצי מיליון כוכבים חדשים, סימנה 150,000 אסטרואידים, וזיהתה 380 עדשות קוסמיות. התגליות האלה מקדמות את הבנתנו את היקום, ומכינות את הקרקע לשחרור
עצמים ביקום. המחשה: depositphotos.com

מהמפץ הגדול לתמונה הגדולה: מבט כוללני חדש על כל העצמים ביקום

חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פיתחו מודל של המבט המקיף ביותר על היסטוריית היקום. המחקר מדגיש את השינוי שעבר היקום מרגע היווצרותו לפני 13.8 מיליארד שנים ועד מצבו הנוכחי, המלא
תרשים קונספטואלי של מחקר זה. אותות מסופרנובות (התקריב בפינה הימנית התחתונה), קוואזרים (התקריב בפינה השמאלית האמצעית), והבזקי קרני גמא (התקריב במרכז העליון) מגיעים לכדור הארץ בגלקסיית שביל החלב (הרקע), שם אנו יכולים להשתמש בהם כדי למדוד פרמטרים קוסמולוגיים. קרדיט: NAOJ

כתיבה מחדש של העבר והעתיד של היקום – מחקר חדש משיק אור על גורל הקוסמוס שלנו

מחקר חדש שיפר את הדיוק של הפרמטרים השולטים בהתפשטות היקום. פרמטרים מדויקים יותר יעזרו לאסטרונומים לקבוע כיצד היקום גדל למצבו הנוכחי, וכיצד הוא יתפתח בעתיד.
צילום של כדור הארץ והירח בידי החללית גלילאו. צילום: נאס"א

קרל סייגן גילה חיים על כדור הארץ לפני 30 שנה – כך הניסוי שלו עוזר לנו לחפש מינים חייזריים היום

חלפו 30 שנה מאז שקבוצת מדענים בהובלת קרל סייגן מצאה ראיות לחיים על כדור הארץ באמצעות נתונים ממכשירים על סיפון גשושית החלל גלילאו של נאס"א ורק שילוב מכשירים תוך התעלמות
מבט באורכי גל מרובים על הסביבה של החור השחור העל-מסיבי SgrA* (X צהוב). באדום הכוכבים, בכחול האבק. רבים מהכוכבים הצעירים מוסתרים על ידי האבק או נטמעים על ידי הכוכבים הבהירים. קרדיט: Florian Peissker / University of Cologne

הפתעה כוכבית: מעיין נעורים במרכז הגלקסיה שלנו "אמור להיות בלתי אפשרי".

חוקרים גילו שצביר הכוכבים IRS13 ליד החור השחור העל-מסיבי סגיטריוסA* במרכז גלקסיה שלנו צעיר בהרבה מהחזוי
אסטרונומים מהרווארד טוענים שהצורה המעוקמת של שביל החלב היא בגלל הילה לא מאוזנת של חומר אפל. הטענה הזאת תומכת בתאוריות של התנגשות גלקטית קודמת ומספקת תובנות על טיבו של החומר האפל. קרדיט: Stefan Payne-Wardenaar; Magellanic Clouds: Robert Gendler/ESO

חומר אפל והתנגשויות גלקטיות: אסטרונומים מהרווארד מסבירים את העיקום המסתורי של שביל החלב

הגורם לכך היא הילת חומר אפל מעוותת
תיאור אמנותי של כוכב הלכת 8 Ursae Minoris b - הידוע גם בשם "האלה" - בתוך שדה השברים לאחר מיזוג אלים של שני כוכבים. ייתכן שכוכב הלכת שרד את המיזוג, אך גם ייתכן שהוא כוכב לכת חדש לגמרי שנוצר מהשברים. איור: מצפה הכוכבים קק/אדם מקרנקו

כוכב לכת גדול מקיף באופן מפתיע כוכב שהיה אמור להשמיד אותו

טלסקופ החלל TESS גילה כוכב לכת ששרד מיזוג בין שני כוכבים כשהכוכב הממוזג התנפח והפך לענק אדום
פרופ' צבי פירן. צילום: נועם חי

לראשונה חוקרים ישראלים ישתתפו בקבוצת מחקר חורים שחורים וכוכבי נויטרונים

פרופסור צבי פירן, מופקד הקתדרה ע"ש שוורצמן במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמיר לוינסון מאוניברסיטת תל אביב יקחו חלק בקבוצת מחקר של קרן סימונס היוקרתית במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי
באליפסה: התקופה האפלה של היקום. המחשה: depositphotos.com

גלי רדיו מהירח ישפכו אור על היקום הקדום

כ-50 מיליון שנה אחרי המפץ הגדול, נוכל למדוד את התפתחות היקום ואת הרכבו באמצעות מדידת גלי רדיו מהירח
תמונה אופטית של הגלקסיה שבה התרחש האירוע החדש, מתוך נתוני ארכיון של PanSTARRS. עצם קרינת הרנטגן נמצא במקום כלשהו בתוך העיגול הלבן, וגודלו בערך כפי שראש סיכה ייראה ממרחק של 100 מטר. מוצג גם המקום של סופרנובה בת שנתיים. קרדיט: Daniele B. Malesani / PanSTARRS

משתה כוכבי: חור שחור אכזרי "שותה" שווה ערך של שלושה כדורי ארץ מכוכב בכל פעם שהוא עובר

כוכב דמוי השמש שנמצא בגלקסיה הרחוקה בערך 500 מיליון שנות אור, נטרף בהדרגה על ידי חור שחור, ומשיל מסה השווה לשלושה כדורי ארץ בכל מעבר קרוב
מבט של ווב בא"א קרוב וברזולוציה גבוהה על Herbig-Haro 211 חושף פרטים מעולים על הסילון של כוכב צעיר. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, Tom Ray (Dublin)

ווב צילם סילונים על-קוליים מכוכב בן יומו

עצמי הרביג-הארו הם אזורים מאירים המקיפים כוכבים בני יומם. הם נוצרים כשרוחות כוכבים או סילוני גז הנפלטים מכוכבים האלה יוצרים גלי הלם שמתנגשים במהירויות גבוהות עם גז ואבק סמוכים

ראשית היקום בראי המדע

כתבה מיוחדת לכבוד ראש השנה המסכמת את בריאת העולם בראי המדע
האסטרונומים חושבים ש-GRB 221009A היא לידתו של חור שחור חדש שנוצר בליבו של כוכב קורס. באיור הזה החור השחור יוצר סילונים חזקים של חלקיקים שנעים במהירות הקרובה למהירות האור. הסילונים חודרים מבעד לכוכב, ופולטים קרני רנטגן וקרני גמא כשהם זורמים לתוך החלל. קרדיט: NASA/Swift/Cruz deWilde

קיצוניות קוסמית: המבנה הלא רגיל של הסילון של התפרצות הגמא הכי בהירה בכל הזמנים

מבנה הסילון החריג חושף מאפיינים ייחודיים של התפרצות הגמא קרובה יחסית אותה ניתן לחקור בפירוט טוב יותר מאשר התפרצויות גלי הגאמא שהתגלו עד כה
קריזם, הנראית בהדמיית אמן זאת היא משימת קרני רנטגן שתחקור כמה מהעצמים הכי אנרגטיים ביקום. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab

פענוח קשת הצבעים הקוסמית: מחר תשגר יפן את הלוויין קריזם לחקור את התעלומות עתירות האנרגיה של היקום

חללית חדשה בשם XRISM (משימת דימות וספקטרוסקופיית קרני רנטגן, מבוטא "קריזם") מיועדת להפריד אור עתיר אנרגיה לשווה הערך של קשת צבעים ברנטגן
טלסקופ החלל ווב צילם את ערפילית הטבעת. משמאל באמצעות מצלמת NIRCam ומימין באמצעות MIRI. קרדיט: ESA/Webb, NASA, CSA, M. Barlow, N. Cox, R. Wesson

ווב לוכד את יופייה המפורט של ערפילית הטבעת

ערפילית הטבעת, שנוצרה על ידי כוכב שמשליך את השכבות החיצוניות שלו, היא דוגמה קלסית לערפילית פלנטרית והיא גם קרובה יחסית אלינו