התא

תהליך פירוק חומרים בתוך התא - תיאור המנגנון שגילה זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2016 יושינורי אוסומי

פרס נובל לרפואה ליושינורי אוסומי – מגלה תהליך הובלת חומרי התא לפירוק

  • 4 תגובות
כוויה ממים רותחים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובהרווארד פיתחו טכנולוגיה חדשה העשויה למנוע הצטלקות מכוויות

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת

דע את עצמך

  • 2 תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
צֶבֶר המורכב מחלבון "תמיכה" (אפור) וממולקולת די-אן-אי. מבנה הסליל הבודד של הדי-אן-אי (בירוק), אותו ניבא המודל, תואם את מבנה הסליל שהתגלה בניסוי (כתום). מקור: מכון ויצמן למדע.

חיזוקים חיוביים

  • אין תגובות
ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

  • אין תגובות

על תולעי מעיים ופיתוח תרופות

  • אין תגובות
פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
האתר הקוטבי (החלק הצהוב) מהווה גלאי, מעבד ומנוע, כולם יחדיו, כלומר - אמצעי רב-תפקודי השולט בצמיחתו ובתנועתו של התא היחיד. [באדיבות ETH Zurich]

כיצד התאים בגופנו חשים את סביבתם?

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
המבנה של האנזים Diacylglycerol kinase כפי שנקבע במאיץ החלקיקים באוניברסיטת סטנפורד. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

מדענים חשפו את המבנה המפורט של האנזים diacylglycerol kinase

  • תגובה אחת
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

  • אין תגובות
קוד הדנ"א. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

נובל לכימיה 2015 – חלק 2: "ביוכימיה היא הרופא המטפל של החיים"

  • 2 תגובות
חיתוך ותיקון של בסיס פגום. איור: אתר פרס נובל

תומאס לינדהל, אחד מזוכי פרס נובל לכימיה 2015: "החיים מתקיימים – ולכן הדנ"א חייב להיות בר-תיקון" (חלק 1)

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA

  • אין תגובות
חלבונים בתוך התא. איור: Courtesy Nicolle Rager and National Science Foundation

מספריים לסילוק חלבונים

  • תגובה אחת
תרופה לעצירת ההזדקנות. איור: iQoncept/Shutterstock

מדעי הבריאות – האם נוכל לעצור את ההזדקנות? / קארן ויינטראוב

  • אין תגובות

תן למדע להוביל אותך

  • 2 תגובות
המבנה של תא מבעל חיים רב תאי. צילום: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטת חיתוך דק ייחודית המאפשרת בחינה מדויקת של חלקי התא

  • 4 תגובות
תאים אנושיים. איור: shutterstock

תכנות מחדש של תאים / ריאן ברדלי

  • תגובה אחת
צנטריול כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: © Pierre Gönczy/EPF

מעֵבר לגנים: האם הצנטריולים נושאים מידע ביולוגי?

  • 4 תגובות
הזדקנות - המחשה: shutterstock

מעיין הנעורים? חוקרים גילו סוג חדש של תרופות המעכבות הזדקנות ומאריכות את החיים הפעילים בעכברים

  • 8 תגובות
חלבונים מחפשים בני זוג. צילום: אוניברסיטת קופנהגן

כיצד חלבונים מתקשרים זה עם זה?

  • 2 תגובות
האנזיםI-DmoI (סגול) מתאים באופן מוגדר לסליל כפול של דנ"א (צהוב וירוק) [באדיבות CNIO]

התבוננות ראשונה אי-פעם בהתפרקותו של סליל דנ"א דו-גדילי

  • 2 תגובות
תרשים המתאר מבנה של תא אדם טיפוסי. איור: shutterstock

מייסד מיקרוסופט תורם 100 מיליון דולר להקמת מכון רב תחומי לחקר התא

  • אין תגובות
מכנה משותף ברמת התא. ההתפתחות העוברית (A) והאבולוציונית (B). איור באדיבות הטכניון

אבולוציה בין השכבות

  • 3 תגובות

כיצד התאים יודעים לאן לפנות?

  • אין תגובות
תיאור המיון של תאים מסוג אחד (צבועים בסגול) תוך העשרת הניקיון מאחוז אחד בלבד ל-99%. איור: אוניברסיטת הוואי

שיטה חדשנית ויעילה להפרדת תאים

  • תגובה אחת
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו מנגנון שיתרום להבנת מחלות ניוון שרירים

  • אין תגובות
ד"ר אסף בהט, מנכ"ל קליה ביוטק בכנס Life Sciences Baltics 2014 שהתקיים בוילנה בירת ליטא, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

משמרים חיים בים המוות

  • 4 תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

‫מהפכת הרנ"א / כריסטין גורמן ודינה פיין מרון‬

  • 5 תגובות
פוריות הגבר. איור: shutterstock

מוטציות מנוגה, מוטציות ממאדים

  • תגובה אחת
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

  • אין תגובות
פרופסור מיכאל גליקמן. צילום : דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי המנגנון שמסלק חלבונים פגועים – "יוצא להפסקה" בשעת לחץ

  • אין תגובות
מיטוכונדריה. איור: shutterstock

לאן נעלמו המיטוכונדריות האבהיות?

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש