התא

צנטריול כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: © Pierre Gönczy/EPF

מעֵבר לגנים: האם הצנטריולים נושאים מידע ביולוגי?

  • 4 תגובות
הזדקנות - המחשה: shutterstock

מעיין הנעורים? חוקרים גילו סוג חדש של תרופות המעכבות הזדקנות ומאריכות את החיים הפעילים בעכברים

  • 8 תגובות
חלבונים מחפשים בני זוג. צילום: אוניברסיטת קופנהגן

כיצד חלבונים מתקשרים זה עם זה?

  • 2 תגובות
האנזיםI-DmoI (סגול) מתאים באופן מוגדר לסליל כפול של דנ"א (צהוב וירוק) [באדיבות CNIO]

התבוננות ראשונה אי-פעם בהתפרקותו של סליל דנ"א דו-גדילי

  • 2 תגובות
תרשים המתאר מבנה של תא אדם טיפוסי. איור: shutterstock

מייסד מיקרוסופט תורם 100 מיליון דולר להקמת מכון רב תחומי לחקר התא

  • אין תגובות
מכנה משותף ברמת התא. ההתפתחות העוברית (A) והאבולוציונית (B). איור באדיבות הטכניון

אבולוציה בין השכבות

  • 3 תגובות

כיצד התאים יודעים לאן לפנות?

  • אין תגובות
תיאור המיון של תאים מסוג אחד (צבועים בסגול) תוך העשרת הניקיון מאחוז אחד בלבד ל-99%. איור: אוניברסיטת הוואי

שיטה חדשנית ויעילה להפרדת תאים

  • תגובה אחת
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו מנגנון שיתרום להבנת מחלות ניוון שרירים

  • אין תגובות
ד"ר אסף בהט, מנכ"ל קליה ביוטק בכנס Life Sciences Baltics 2014 שהתקיים בוילנה בירת ליטא, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

משמרים חיים בים המוות

  • 4 תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

‫מהפכת הרנ"א / כריסטין גורמן ודינה פיין מרון‬

  • 5 תגובות
פוריות הגבר. איור: shutterstock

מוטציות מנוגה, מוטציות ממאדים

  • תגובה אחת
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

  • אין תגובות
פרופסור מיכאל גליקמן. צילום : דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי המנגנון שמסלק חלבונים פגועים – "יוצא להפסקה" בשעת לחץ

  • אין תגובות
מיטוכונדריה. איור: shutterstock

לאן נעלמו המיטוכונדריות האבהיות?

  • תגובה אחת
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

הדמיית מחשב של תא חי / מרקוס ו' קוברט

  • אין תגובות
ריפוי גנטי. איור: shutterstock

צורתן של מולקולות ה-RNA מהווה קוד נוסף

  • אין תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות
תאי כבד בהגדלה גבוהה. צילום: shutterstock

סימן שאתה צעיר

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של רעלן הבוטוליזם מסוג A קרדיט: ויקיפדיה, מקור: ד' ב' לייסי ועמיתים, המבנה הגבישי של הנוירוטוקסין של בוטולינום מסוג A והשלכותיו על הרעילות, Nat.Struct.Biol, גיליון 5, עמודים 898-902, 1998

הרהורים – זהירות בוטוקס / ברכה רגר

  • 5 תגובות
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
פרופ' נחום זוננברג, אוניברסיטת מקגיל, קנדה

פרופ' נחום זוננברג, חלוץ תחום בקרת התרגום של החלבונים, ושני מגלי המיקרו RNA: גארי רובקון וויקטור אמברוז זכו בפרס וולף לרפואה

  • אין תגובות
מזון מלא באומגה - 3 . איור: shutterstock

כאן האוכל שלך מדבר/מריסה פסנדן

  • אין תגובות
העברת נוירוטרסניטרים מתא עצב אחד למשנהו בתוך המוח, כפי שהבין זאת תומס סוהוף, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2013. מתוך אתר פרס נובל

מיתוג מנות בתוך התא: פרס נובל לרפואה לשלושת מגלי מערכת התובלה התאית

  • 6 תגובות
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

  • 3 תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

  • תגובה אחת
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
שלושה כרומוזומי 21 במקום שניים אצל חולי תסמונת דאון. איור: shutterstock

מדענים הוכיחו יכולת להשתקת הכרומוזום המיותר האחראי לתסמונת דאון

  • 2 תגובות
פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

  • תגובה אחת
חקירת השימוש בסמים בספורט. איור: shutterstock

הנדסה גנטית – גנים מסממים ואיך זה קשור לטור דה פראנס?

  • תגובה אחת
תאים במערכת החיסון. מקור: ויקימדיה קומונס

חוקרי הטכניון: יש לבחון מחדש את התיאוריה המקובלת על התראה מוקדמת במערכת החיסונית

  • תגובה אחת
מוחות עכברים. צילום: ב.ג. נגב ואוניברסיטת בן גוריון

ב.ג. נגב תציג בכנס ביומד פפטידים המסייעים בעצירת מות תאים

  • תגובה אחת
פרופ' אהוד קינן, הטכניון

חוקרי הטכניון פיתחו מחשב ביולוגי מתקדם

  • 6 תגובות
תא דנדריטי, מתוך ויקיפדיה

רפואה מותאמת אישית תאפשר פיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים

  • תגובה אחת
ד"ר ג'רום בונט, אוניברסיטת סטנפורד

טרנזיסטורים ביולוגיים מאפשרים לתאים חיים לפעול כמחשב

  • 3 תגובות

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
מסלולי האיתות עליהם אחראי אנזים ה-JNK.

יעד חדש לפיתוח תרופות למחלת פרקינסון

  • תגובה אחת
הכרומוזומים (החומר הגנטי בתא), עם הטלומרים המשמשים עבורם כ- 'מכסים' משני הצדדים.

להרחיק את המוות: תיאוריית הטלומרים. מאמר חמישי בסדרת אריכות הימים

  • 6 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאים שנדבקו ב- CMV. שימו לב לגרעין המוגדל של התא האמצעי, שמעיד על ההידבקות. המקור: ויקיפדיה.

הרוצחים הקטנים: הווירוס שרובנו נושאים, וגוזל ארבע שנים מחיינו

  • 24 תגובות
חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

  • תגובה אחת
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
ריטה לוי-מונטלצ'יני זוכת פרס נובל לרפואה לשנת 1986

זוכת פרס נובל המבוגרת ביותר – ריטה לוי-מונטלצ'יני נפטרה והיא בת 103

  • תגובה אחת
פעולת התרגום הגנטי באמצעות mRNA. מתוך ויקיפדיה

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה המפשטת מודל ביולוגי מורכב

  • 3 תגובות
ד"ר עמית צור, אוניברסיטת בר-אילן

איך שומר התא את עצמו מפני התפתחות סרטן?

  • תגובה אחת
תאי עכבר הזוהרים בעת החלוקה. צילום: האוניברסיטה העברית

פיתוח חדש באונ' העברית יתרום למציאתם של תרופות וטיפולים למחלות ניווניות וסרטן

  • אין תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש