התא

פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
האתר הקוטבי (החלק הצהוב) מהווה גלאי, מעבד ומנוע, כולם יחדיו, כלומר - אמצעי רב-תפקודי השולט בצמיחתו ובתנועתו של התא היחיד. [באדיבות ETH Zurich]

כיצד התאים בגופנו חשים את סביבתם?

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
המבנה של האנזים Diacylglycerol kinase כפי שנקבע במאיץ החלקיקים באוניברסיטת סטנפורד. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

מדענים חשפו את המבנה המפורט של האנזים diacylglycerol kinase

  • תגובה אחת
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

  • אין תגובות
קוד הדנ"א. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

נובל לכימיה 2015 – חלק 2: "ביוכימיה היא הרופא המטפל של החיים"

  • 2 תגובות
חיתוך ותיקון של בסיס פגום. איור: אתר פרס נובל

תומאס לינדהל, אחד מזוכי פרס נובל לכימיה 2015: "החיים מתקיימים – ולכן הדנ"א חייב להיות בר-תיקון" (חלק 1)

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA

  • אין תגובות
חלבונים בתוך התא. איור: Courtesy Nicolle Rager and National Science Foundation

מספריים לסילוק חלבונים

  • תגובה אחת
תרופה לעצירת ההזדקנות. איור: iQoncept/Shutterstock

מדעי הבריאות – האם נוכל לעצור את ההזדקנות? / קארן ויינטראוב

  • אין תגובות

תן למדע להוביל אותך

  • 2 תגובות
המבנה של תא מבעל חיים רב תאי. צילום: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטת חיתוך דק ייחודית המאפשרת בחינה מדויקת של חלקי התא

  • 4 תגובות
תאים אנושיים. איור: shutterstock

תכנות מחדש של תאים / ריאן ברדלי

  • תגובה אחת
צנטריול כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: © Pierre Gönczy/EPF

מעֵבר לגנים: האם הצנטריולים נושאים מידע ביולוגי?

  • 4 תגובות
הזדקנות - המחשה: shutterstock

מעיין הנעורים? חוקרים גילו סוג חדש של תרופות המעכבות הזדקנות ומאריכות את החיים הפעילים בעכברים

  • 8 תגובות
חלבונים מחפשים בני זוג. צילום: אוניברסיטת קופנהגן

כיצד חלבונים מתקשרים זה עם זה?

  • 2 תגובות
האנזיםI-DmoI (סגול) מתאים באופן מוגדר לסליל כפול של דנ"א (צהוב וירוק) [באדיבות CNIO]

התבוננות ראשונה אי-פעם בהתפרקותו של סליל דנ"א דו-גדילי

  • 2 תגובות
תרשים המתאר מבנה של תא אדם טיפוסי. איור: shutterstock

מייסד מיקרוסופט תורם 100 מיליון דולר להקמת מכון רב תחומי לחקר התא

  • אין תגובות
מכנה משותף ברמת התא. ההתפתחות העוברית (A) והאבולוציונית (B). איור באדיבות הטכניון

אבולוציה בין השכבות

  • 3 תגובות

כיצד התאים יודעים לאן לפנות?

  • אין תגובות
תיאור המיון של תאים מסוג אחד (צבועים בסגול) תוך העשרת הניקיון מאחוז אחד בלבד ל-99%. איור: אוניברסיטת הוואי

שיטה חדשנית ויעילה להפרדת תאים

  • תגובה אחת
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו מנגנון שיתרום להבנת מחלות ניוון שרירים

  • אין תגובות
ד"ר אסף בהט, מנכ"ל קליה ביוטק בכנס Life Sciences Baltics 2014 שהתקיים בוילנה בירת ליטא, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

משמרים חיים בים המוות

  • 4 תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

‫מהפכת הרנ"א / כריסטין גורמן ודינה פיין מרון‬

  • 5 תגובות
פוריות הגבר. איור: shutterstock

מוטציות מנוגה, מוטציות ממאדים

  • תגובה אחת
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

  • אין תגובות
פרופסור מיכאל גליקמן. צילום : דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי המנגנון שמסלק חלבונים פגועים – "יוצא להפסקה" בשעת לחץ

  • אין תגובות
מיטוכונדריה. איור: shutterstock

לאן נעלמו המיטוכונדריות האבהיות?

  • תגובה אחת
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

הדמיית מחשב של תא חי / מרקוס ו' קוברט

  • אין תגובות
ריפוי גנטי. איור: shutterstock

צורתן של מולקולות ה-RNA מהווה קוד נוסף

  • אין תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות
תאי כבד בהגדלה גבוהה. צילום: shutterstock

סימן שאתה צעיר

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של רעלן הבוטוליזם מסוג A קרדיט: ויקיפדיה, מקור: ד' ב' לייסי ועמיתים, המבנה הגבישי של הנוירוטוקסין של בוטולינום מסוג A והשלכותיו על הרעילות, Nat.Struct.Biol, גיליון 5, עמודים 898-902, 1998

הרהורים – זהירות בוטוקס / ברכה רגר

  • 5 תגובות
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
פרופ' נחום זוננברג, אוניברסיטת מקגיל, קנדה

פרופ' נחום זוננברג, חלוץ תחום בקרת התרגום של החלבונים, ושני מגלי המיקרו RNA: גארי רובקון וויקטור אמברוז זכו בפרס וולף לרפואה

  • אין תגובות
מזון מלא באומגה - 3 . איור: shutterstock

כאן האוכל שלך מדבר/מריסה פסנדן

  • אין תגובות
העברת נוירוטרסניטרים מתא עצב אחד למשנהו בתוך המוח, כפי שהבין זאת תומס סוהוף, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2013. מתוך אתר פרס נובל

מיתוג מנות בתוך התא: פרס נובל לרפואה לשלושת מגלי מערכת התובלה התאית

  • 6 תגובות
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

  • 3 תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

  • תגובה אחת
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש