התא

מתוך מצגת פרס נובל

איך התא חש את סביבתו?

  • אין תגובות
פרופ' רוברט לבקוביץ', זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2012

זריקת אדרנלין למדע: שני חוקרים בתחום התקשורת הבין תאית זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2012

  • 4 תגובות
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

  • אין תגובות
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

  • אין תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
פרופ' אסף פרידלר. צילופ: האוניברסיטה העברית

בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן

  • 19 תגובות
ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

  • אין תגובות
למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

  • אין תגובות
מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

  • תגובה אחת
מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

בין דיוק ליעילות: כיצד מתמרנות מכונות החיתוך של התא?

  • 5 תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מרוץ שליחים

  • 2 תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

  • אין תגובות
תא לא פולארי, שש שעות לאחר זריעתו על משטח פולימרי רך. הנקודות הצהובות מסמנות את החלבון "פקסילין" הממלא תפקיד באזורי המגע הממוקדים, סיבי אקטין צבועים באדום, וגרעין התא צבוע במגנטה. צילום: מכון ויצמן

הורה היאחזות

  • תגובה אחת

"כתם עיוור" בבקרת איכות החלבונים

  • אין תגובות
פרופ' נעמה ברקאי, מכון ויצמן.

זמנים טובים, זמנים רעים

  • 5 תגובות
פרופ' יואל זוסמן ופרופ' ישראל סילמן. מהירות מופרזת. צילום: מכון ויצמן

מרכז Instruct במכון ויצמן נבחר כאחד משבעה מרכזי ליבה אירופיים בביולוגיה מבנית

  • אין תגובות
מימין: ד"ר בנימין בורן, פרופ' אירית שגיא, מורן גרוסמן וד"ר דמיטרי תבורובסקי. חלק פעיל

על החיים ועל המים

  • תגובה אחת
חתך בריאה אנושית נגועה בסרטן. הגוש הלבן למעלה הוא סרטו והאזורים השחורים מעידים על כך לבעליה המקוריים של הריאה עישן. מתוך ויקימדיה

‫דלקה ממארת / גארי סטיקס‬

  • 3 תגובות
שער כתב העת Angewandte Chemie ועליו מודגמת השיטה לצפיה בקיפול חלבונים בזמן אמת

שיטה חדשה לצפייה בחלבונים בזמן התקפלותם

  • 4 תגובות
ד"ר רנטה פסקואלי וד"ר ודיא אראפ, חוקרים ממכון MD ANDERSON שפיתחו תרופה להפחתת שומן

תרופה ניסיונית חדשה קוטלת תאי שומן

  • 4 תגובות
ד"ר לאה גבר, אוניברסיטת בן-גוריון

מנוע נאנו בהנעה הפוכה

  • 3 תגובות
פרופ' ג'פרי גרסט ורחל קמה. צילום: מכון ויצמן למדע

מדעני המכון חשפו מנגנון מולקולרי האחראי להתפתחות מחלת באטן

  • 2 תגובות
פרופסור אריה אדמון. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון מציעים השקת פרויקט בינלאומי חדש בתחום האימונולוגיה

  • תגובה אחת
פרופ' איתן יפה נוף - האוניברסיטה העברית

"הרבה מאוד שנים לא היה פרס נובל לתחום האימונולוגיה בוודאי שלא בתחום הזה של תגובת החיסון המולדת

  • 2 תגובות
מימין: הילה וידברג, תומר שפילקה ופרופ' זבולון אלעזר. מיחזור

אוכל את עצמו

  • תגובה אחת
תאי גזע אנושיים מקבלים צורת עובר. איור: נדב שרון

מדענים מהאוניברסיטה העברית הראו לראשונה כיצד עוברים מפתחים את צורתם

  • אין תגובות
מיטוכונדריון

הקללה האימהית

  • 9 תגובות
מחקר של פרופ' בת-שבע כרם ותלמידת המחקר שלה עוזרי-גלאי שגילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א במהלך התפתחות גידולים סרטניים. איור: האוניברסיטה העברית

פריצת דרך: חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א בסרטן

  • 3 תגובות
הדמיית תנועת מולקולות בתא. צילום: אוניברסיטת גוטבורג, שוודיה

שיטה חדשה לדימות מולקולות בתוככי התאים

  • אין תגובות
אחרי חלוקתו של תא המודל הפשוט, אחד מתאי הבת יורש רק סוג אחד של ליפיד (אדום) ואת רוב פרודות החלבון (כחול), בשעה שתא הבת השני יורש שני סוגי ליפידים (אדום וירוק). תמונה: ראה קישור למקור התמונה בסוף הכתבה

תובנות חדשות בנוגע למנגנון חלוקת התא

  • תגובה אחת
"שסתום הקיטור" התאי שגילה פרופ' דוד ולך. איור: מכון ויצמן

מדעני המכון גילו קבוצת גנים אשר בולמים חלוקת תאים מוגברת

  • אין תגובות
שיתוף פעולה בין הפרוטיאזום והליזוזום. צילום: מכון ויצמן למדע

הרשת החברתית של החלבונים

  • אין תגובות
מולקולות נעות ברשת פולימרים של נוזל מורכב חווות צמיגות שונה כתלות בגודלן. תמונה - המכון לכימיה פיזיקלית באקדמיה הפולנית למדעים

תובנות חדשות בנוגע לצמיגות של תאים סרטניים

  • 2 תגובות
פרופ' רות שפרלינג

מענק לפרופ' שפרלינג מהאונ' העברית ולפרופ' סטאם מאונ' קנטקי לחקר השמנת יתר

  • אין תגובות
ד"ר דייויד בייקר, אוניברסיטת וושינגטון

שיטה חדשנית לקביעת מבנה חלבונים

  • תגובה אחת
פרופ' בת שבע כרם, האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד למנוע שבירה של דנ"א בתאי סרטן

  • 3 תגובות
דמוי-וירוס ה-VSV המציג את החלבון AFF-1 ממשפחת ה- FFמ-C. elegans ע"ג המעטפת של הוירוס (שמאל ובהגדלה - שמאל למטה). בהסתכלות מלמעלה (ימין) ניתן לראות כי החלבון יוצר קומפלקס גדול שצורתו צורת פרח (הגדלה – ימין למטה) . התמונות צולמו ע"י ד"ר צביה זאב בן-מרדכי.

חוקרי הטכניון גילו משפחת גנים היכולים לבצע איחוי בין שני תאים של יונקים ובין וירוס לתא של יונק

  • אין תגובות
תאים שצולמו במיקרוסקופ אלקטרוני חודר. צילום: ויקיפדיה

כמה מסוגל תא אחד לבלוע?

  • תגובה אחת
פרופ' דוד גבעול ופרופ' שמואל (שפילק'ה) רוזנבלט

שיטה חדשה ליצירת תאי גזע מושרים

  • 8 תגובות
מיפוי תהליך התרגום של DNA לחלבונים באמצעות RNA

חוקרי הטכניון גילו "מתאמים" שתפקידם תיאום כל השלבים בבקרת הביטוי הגנטי

  • 6 תגובות
טלומרים בקצות הכרומוזומים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים הצליחו להפוך את תהליך ההזדקנות ולהחזיר לעכברים קשישים את נעוריהם… חלקית

  • 24 תגובות
תאים אנושיים - איור: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

לחתוך עוגה בעזרת בולדוזר

  • אין תגובות
מימין (עומדים): מריה מריאנוביץ', ד"ר נטלי יבגי-אוחנה. (יושבים): ד"ר יהודית זלצמן-אמיר, פרופ' איתן גרוס וליאת שכנאי.

זוהה מרכיב נוסף בתהליך התאבדות תאים

  • אין תגובות
מימין: ד"ר אולג רייטסקין, ד"ר אייל קמחי, פרופ' יוסף שפרלינג ופרופ' רות שפרלינג.

בקרת איכות העתקה

  • אין תגובות
תאים אנושיים - איור: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

שיטה חדשה לתיוג ודימות חלבונים

  • אין תגובות
הדוקטורנטית מאיה שושן. צילום: דניאל ויסמן

חוקרים באוניברסיטת ת"א חשפו את המנגנון האחראי להחדרת יוני הנחושת לתא

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש