זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

מתקן וילסון - לאיסוף פסולת ב"אי הפלסטיק". תמונת יחצ

לנקות את הפלסטיק מהים – טייק 2

  • 6 תגובות
ההתחממות הגלובלית. איור: shutterstock

חום אימים

  • 22 תגובות
אבקת התזונה של חברת סולאר פודס. תצלום: סולאר פודס

מים + חשמל + חיידקים = אוכל

  • 2 תגובות
דובדבנים. צילום: shutterstock

סוף עונת הדובדבנים?

  • אין תגובות
דמויותיהן של גיבורי הקומיקס של מארוול - איירון מן וספיידרמן בבנגקוק. צילום: shutterstock.com

האויב החדש של איירון מן

  • אין תגובות
כריסטינה פיגרס בועידת האקלים של האו"ם בפריז, 2015. צילום: UNFCCC

נציגת הדורות הבאים

  • אין תגובות
למדף הקרח רוס תפקיד חשוב בייצוב רצועת הקרח במערב אנטארקטיקה. צילום: Agustín Lautaro – Unsplash

מה ממיס את מדף הקרח רוס באנטארקטיקה?

  • תגובה אחת
לתמנונים יש יכולת לשלוט בעדשה של העין שלהם, באופן שמאפשר להם לראות טוב גם באוויר וגם במים. תצלום: Qijin Xu -Unsplash

להתחבא כמו תמנון

  • 2 תגובות
"מבחינת ההשפעה האקלימית, ניתן להשוות את השפעתם של ענני הפירוקומולונימבוס להשפעתן של התפרצויות געשיות בינוניות". צילום: Eric Neitzel, Wikipedia

ענני האש

  • 2 תגובות
אהרון אהרונסון, חלוץ חוקרי הטבע בארץ ישראל. צילום: מתוך ויקיפדיה

אהרן אהרנסון: חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל

  • תגובה אחת
כוורת דבורים. צילום: shutterstock

למה הדבורים מפסיקות לרקוד?

  • 3 תגובות
בבוצואנה חיים כ-130 אלף פילים – יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. צילום: Sofia Zubiria, Unsplash

על פילים ופלפלים

  • 6 תגובות
אסדת גז ליד חופי ישראל. צילום: דובר צה"ל

כיצד מתכוננת ישראל לשינוי האקלים?

  • אין תגובות
מדף הקרח בראנט. ממדף הקרח צפוי להתנתק חתיכה עצומה בגודל של לפחות 1,700 קילומטר רבוע. תצלום: נאס"א

לשבור את הקרח

  • 4 תגובות
קונספט "כריך" שנאס"א הציעה לבניית לווין אנרגיה. צילום: נאס"א

חשמל בין כוכבים

  • 6 תגובות
וולטר מאנק. הסתמך פחות על הטכנולוגיה ויותר על הפיתוח הרעיוני, מה שאפשר לו להסתכל על בעיות בצורה הרבה יותר רחבה. תצלום: Prolineserver, Wikipedia

איינשטיין של הים

  • תגובה אחת
חממת צמחי מאכל על מאדים. הדמיה: shutterstock

יין לבן על כוכב הלכת האדום

  • אין תגובות
חקלאות. איור: shutterstock

האם ישראל תוכל להאכיל את עצמה?

  • 9 תגובות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

כיצד ניתן להלחם בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה?

  • תגובה אחת
איך זה עובד? העגורן של חברת Energy Vault

עגורן אוגר אנרגיה

  • 10 תגובות
חרק. צילום: מתוך PIXABAY.COM

קריסתה השקטה של ממלכת החרקים

  • 5 תגובות
אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

  • אין תגובות
דלק ביולוגי. איור: shutterstock

צמחים במכל הדלק

  • 4 תגובות
מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock

זבל יקר

  • 2 תגובות
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

גנים עמידים לאנטיביוטיקה

  • 3 תגובות
סופת אבק מכסה את כביש החוף ליד נתניה. צילום: shutterstock.com

עצים נגד אבק

  • אין תגובות
עמק שאמוני בהרי האלפים הצרפתיים. שלג העד נמס. צילום: מתוך ויקיפדיה

איפה השלג?

  • 3 תגובות
בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

מאה שנים של שפעת

  • 2 תגובות
התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

שבע השנים החמות

  • אין תגובות
פרופ' ויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018

פרס נובל לסביבה

  • אין תגובות
המדיקיינים מופיעים בתדירות של כ-1.5 סופות בשנה בממוצע, בעיקר בחודשי הסתיו והחורףתצלום: NASA on Unsplash

הוריקן ים תיכוני מצוי

  • 5 תגובות
זרימה חזקה בירדן ההררי בתקופות טובות יותר. היום הכל יבש. צילום: shutterstock

מה הקשר בין עכברת לשינוי האקלים?

  • אין תגובות
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

מי ירוויח מההתמודדות עם שינוי האקלים?

  • 6 תגובות
את הקונדנסט מהאסדה מתכננים להוליך בצנרת תת-ימית שמונחת כיום בחוף דור אל החוף שם יתערבב ביחס של עד 3 אחוזים (מה שיפחית דרמטית את נדיפותו) עם הנפט הגולמי שמוזרם בצנרת קאצ"א לבתי הזיקוק. תצלום: By Yitzhak Marmelstein CC BY-SA 4.0

גז, ים ותמרות עשן: המאבק על אסדת לווייתן

  • 2 תגובות

עם הפנים לים

  • תגובה אחת
פול התמנון. מתוך ויקיפדיה

האם תמנונים חולמים על כרישים חשמליים?

  • אין תגובות
אלון שיקאר (מימין) וג'קי פיי, שניים מהרמונאוטים שבילו ארבעה ימים בסימלטור אנלוגי של מאדים באיזור מצפה רמון. צילום: אבי בליזובסקי

לידיעת הנוסעים למאדים

  • 6 תגובות
שיטפונות בזק מאופיינים בפרקי זמן קצרים של גשם חזק. באזורים שבהם הקרקע לא מאפשרת חלחול. צילום: ilan molcho, Flickr

הסיבה לכך שהסופות חזקות יותר

  • תגובה אחת
פסולת אלקטרונית. איור: shutterstock

המחיר הסביבתי של תעשיית הטלפונים החכמים והמיחשוב

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

חכם, כמה הוא חוסך?

  • 2 תגובות
שקית פלסטיק בים. מקור: Ben Mierement, NOAA NOS (ret.

משהו קטן ורע

  • 2 תגובות

עיר של קיץ

  • אין תגובות
בדיקות איכות למי השתייה בתוך מוסדות החינוך הן הדרך היחידה לוודא שהמים בטוחים. אילוסטרציה: https://plumbwellplumbers.com.au

מה יש במים שהילדים שלנו שותים בבית הספר?

  • 4 תגובות
תאויים (ג'מוסים) בביצות החולה, על רקע החרמון, שנות ה-30 או ראשית ה-40 של המאה ה-20. תצלום: ויקיפדיה.

70 שנות סביבה בישראל

  • תגובה אחת
חשיפה לאוויר מזוהם ידועה כקשורה למגוון רחב של בעיות בריאותיות. תצלום: Nik Shuliahin on Unsplash.

עסקי אוויר

  • תגובה אחת
אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר היה שלא נמצא קשר בין מגוון או כמות החרקים לסגנון החיים של תושבי הבית. תצלום: annie spratt.

בית מלון לחרקים

  • אין תגובות
מלבד אספקת המזון שלהם, דובי הקוטב תלויים בקרח הימי להרחבת טווח התנועה שלהם, למציאת בני זוג, ולהנחלת כישורי חיים לדור ההמשך. תצלום: U.S. Fish and Wildlife Service.

המוות האטי של דובי הקוטב

  • אין תגובות
כמות התרכובות האורגניות הנדיפות שנפלטות לאוויר שלא מרכבים היא גדולה בהרבה משהוערך בעבר. אילוסטרציה: pixabay.

זיהום האוויר שמסתתר בבית שלנו

  • אין תגובות
"במקום שהפעולה של הדחיסה וההתפשטות תבוצע על ידי רכיב מכני שנע, כמו בוכנה או טורבינה, אנחנו משתמשים בגל קול"/ אילוסטרציה: pixabay.

מנועים שקטים

  • 5 תגובות
דלתת המקונג בוויאטנם. תצלום: Thomas Schoch – www.retas.de GFDL CC BY-SA 3.0

מהגרי אקלים והעיר הגדולה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש