זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

אטמוספירה חמה יותר מגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות באזורים נרחבים שבהם הן לא התקיימו בעבר. Photo by geralt on Pixabay

המיקרובים שמתפשטים באוויר החם

במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן
מגמת הפריחה המוקדמת של עצי הדובדבן מזכירה בצורתה את מגמת עליית הטמפרטורה העולמית עקב משבר האקלים. צילום: ד"ר נטע ליפמן

דובדבן לפני הזמן

פריחת עצי הדובדבן הרבים צבעה את ניו יורק בגווני ורוד ולבן מרהיבים, שקשה להפריז ביופיים. עם זאת, עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות גורמת לפריחה להקדים יותר ויותר, עד כי נשקפת סכנה
פריחה אביבית. המחשה: depositphotos.com 2011.

האביב לא מחכה לפסח

במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, נמצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר
צלחת הסדר. המחשה: depositphotos.com 2011.

הצד הסביבתי של ההגדה

ההגדה המסורתית היא גם הזדמנות לשלב בליל הסדר מחשבה סביבתית. ליקטנו מספר נקודות ורעיונות בנושא הקשר של מנהגי הפסח ותכני ההגדה למשבר האקלים
נקיונות לקראת פסח. המחשה: depositphotos.com

מארי קונדו של ניקיונות הפסח

לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משפיעניות רשת בישראל ובחו"ל שמפרסמות סרטונים עם טיפים לניקיון הבית באמצעות חומרים שלא יפגעו בבריאות ובסביבה. אז מה אפשר ללמוד מהן לקראת החג?
עד היום קיימים אזורים שבהם גפני היין לא מושקות, אך מגמת ההשקיה שלהן הולכת ומתרחבת. Photo by Pixabay on Pexels

הפירות הצמאים של אגן הים התיכון

ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים
"בספטמבר לא תראו ביער שכבה של 'ילדים', של עצים צעירים שיחליפו יום אחד את העצים שימותו מזקנה או מיובש". אורן צעיר ביער יתיר, צילום: אלה פוזנר

מי יירש את עצי היער?

במחקר ישראלי חדש נמצא שעצי יער מתקשים להעמיד דורות חדשים עקב הירידה בגשמים שמשבר האקלים מביא איתו, מה שמסכן את עתידם של יערות בישראל ובעולם
גז רוסי, אחת הסיבות שבגללן פוטין חשב שהמערב לא יגיב. המחשה: depositphotos.com

לדבר על האקלים בזמן מלחמה

צמחים גוססים מעודף חנקן בחומרי הדישון. המחשה: depositphotos.com

התחפושות הירוקות של החברות הגדולות

לא כל יום פורים? דו"ח חדש חושף שעבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, עטיית "תחפושת" שמציגה אותן כסביבתיות יותר ממה שהן באמת היא עניין שבשגרה
הזכוכית החדשה מאפשרת חסימה של 70 אחוז מקרינת האינפרא-אדום של השמש, תוך שמירה על 90 אחוז שקיפות עבור הקרינה שנמצאת בטווח שאותו בני האדם מסוגלים לראות. צילום: Prof. Alfred Tok

מותק, חם לי, תחשמל את החלון

פיתוח ישראלי-סינגפורי חדש מאפשר למנוע מקרינת השמש להיכנס הביתה דרך החלון – בלי לפגוע בנוף
אנדרטה לזכר המחלצים שנכנסו כדי לעצור את הדליפה הרדיואקטיבית מהכור בצ'רנוביל. המחשה: depositphotos.com

אסון צ'רנוביל מכה שנית (ושלישית?)

דעה: הפסקת ההשקעה באנרגיה הגרעינית לאחר אסון צ'רנוביל הגדילה את התלות של מדינות אירופה בדלקי מאובנים ממדינות עוינות ועוינות-למחצה, כמו רוסיה – מה שאיפשר לרוסיה לפלוש לאוקראינה באין-מפריע, עוצר את
המחשה: depositphotos.com

האם התשובה להבנת משבר האקלים נמצאת במעמקי ים המלח?

קבוצת גיאולוגיים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. מסקנות המחקרים עשויות להאיר את
חתול בית משחק. מוחם קטן משל החתולים מהם התפתחו. המחשה: depositphotos.com

המוח המוקטן של חתולי הבית

"הפטריות הן ה'רובין הוד' של היער – הן לוקחות מהעץ שטוב לו ונותנות לעץ שסובל". צילום: ד"ר סתו ליבנה-לוזון

הפטריות שעוזרות לעצים הנזקקים: הכירו את "רובין הוד של היער"

במחקר ישראלי חדש נמצא שפחמן יקר עובר מעצים בריאים לכאלה שנמצאים במצוקה – בזכות פטריות שגדלות על שורשיהם
"אם מערכת BODYHEAT באמת מסוגלת לאגור את האנרגיה בצורה יעילה למשך חודשים, הדבר יכול לשנות את כללי המשחק". צילום: Sebastian Ervi, Pexels

זהו הרקדן הגאותרמי: המערכת שמשתמשת בחום הגוף של רקדנים למיזוג

מערכת חדשה שהותקנה לאחרונה בחלל הופעות בסקוטלנד משתמשת בחום הגוף של הרוקדים לחימום המבנה בזמנים קרים
בשנים האחרונות וככל שהמשבר האקלימי מחריף, לתותחי השלג נוצר תפקיד קריטי נוסף: הם גם משמשים כקו הגנה ראשון מפני השריפות המשתוללות, שתדירותן הולכת ועולה נוכח שינוי האקלים. Photo by JerzyGorecki on Pixabay

השלג מלאכותי, אבל המשבר אמיתי: על המחסור בשלג באתר הסקי

אתרי הסקי בארצות הברית מרגישים בשנים האחרונות את השפעות משבר האקלים באופן ישיר - פחות שלג ופחות ימי גלישה בעונה. באופן אירוני, תותחי השלג שהם מפעילים כדי לייצר שלג מלאכותי
ממצאיהם של מספר מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על היחלשות, על אובדן יציבות ואף על סכנת התמוטטות מוחלטת של ה-AMOC. זרמים חמים וקרים באוקיינוסים, איור: Felton Davis, Flickr, CC BY 2.0

חם, חם יותר, קפוא: הסיבה המפתיעה ל"עידן הקרח הקטן"

במחקר חדש התגלה שהסיבה להתרחשותו של "עידן הקרח הקטן" הייתה דווקא התחממות יתר בתקופה שקדמה לו. האם הקור הקיצוני עלול לחזור שנית בימינו בעקבות עליית הטמפרטורה העולמית ואיך זה קשור
החוקרים בנו רובוט בצורת דג בס גדול-לוע – טורף טבעי של הגמבוזיות. צילום מתוך המחקר: GIOVANNI POLVERINO

שליחות קטלנית באקווריום: הכירו את הדג הרובוטי שנלחם במינים הפולשים

האם רובוטים מעוררי אימה יצליחו לרסן את התפשטות דג הגמבוזיה, אחד המינים הפולשים הבעייתיים בעולם, ואת הנזקים הסביבתיים שהוא גורם להם?
כיום, מדינות מזרח אפריקה מייבאות מארה"ב ומאירופה בגדים ונעליים משומשים בשווי 151 מיליון דולר בממוצע בשנה במסגרת הסכמי סחר ביניהן. צילום: Ikhlasul Amal, Flickr

כך עוברים הבגדים שאנחנו תורמים מהארון שלנו למזבלות של אפריקה

גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים
נמצא שיערות מגוונים אוגרים בשנה כ-130 גרם יותר פחמן למטר רבוע מאשר יערות שמאופיינים במין דומיננטי. חלקת היער המגוונת ששימשה את החוקרים, צילום: עידו רוג

יערות דורשים גיוון! יער עם מיני עצים שונים זה מזה סופג פחמן דו-חמצני טוב יותר

במחקר ישראלי חדש נמצא שיערות עם מגוון רחב של מינים שונים אוגרים יותר פחמן דו-חמצני מיערות שבהם יש מין אחד דומיננטי, וכך מסייעים יותר להפחתת עוצמתו של משבר האקלים. או

האם לצעירים בישראל אכפת ממשבר האקלים?

ממצאים חדשים חושפים שהנוער הישראלי מודע ומתעניין בבעיות הסביבתיות וחש אחריות כלפי נושא האקלים. הסיכוי לעתיד טוב יותר הולך ומשתפר
מקיי  לא הסתיר שהוא ביקש לעשות סרט על ההתעקשות של רבים מאתנו לא להביט למעלה ולראות את משבר האקלים. קרדיט: Netflix

הוליווד נגד משבר האקלים – כשהעולם לא מקשיב אפילו ללאונרדו דיקפריו ולג'ניפר לורנס

"אל תסתכלו למעלה", הסרט החדש של ליאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס, מציב מראה סאטירית ונוקבת מול האנושות ותפקידה של התקשורת במאבק נגד הבעיה הסביבתית הגדולה של ימינו
אגדים בעמק - פרויקט בניה ירוקה. איור: המשרד להגנת הסביבה

הבניינים הירוקים של העתיד

בתחרות שערך האיחוד האירופי הוענקו פרסים למיזמי בנייה ירוקים יוצאי דופן, ברוח עקרונות סגנון הבאוהאוס. מתי נראה מבנים כאלה גם בישראל?
עמק שאמוני בהרי האלפים הצרפתיים. שלג העד נמס. צילום: מתוך ויקיפדיה

החום שממוטט את פסגות האלפים

על הפסגות האדירות של העולם, בתנאי קור קיצוני וחמצן מועט, מדען ישראלי חוקר את הקשר בין הפשרתן של קרקעות קפואות באזורי ההרים הגבוהים עקב משבר האקלים לבין התרחשותן של מפולות
נשיא ארה"ב ג'ו בידן בכנס האקלים COP26 שהתקיים בגלזגו בסוף שנת 2021. צילום: cop26

פיצול אישיות אנרגטי

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מגלזגו למציאות

מכונית טסלה מדגם S סדאן.המחשה: depositphotos.com

התחממות, שינוי או משבר?

בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא
מטוס ריסוס בפעולה. המחשה: depositphotos.com

משאירים את הדשן בקרקע ומונעים זיהום אוויר ברעלים

במיזם חדש של UnBox פותחה מערכת חיישנים המסוגלת לזהות רחף של חומרי הדברה וחומרים מזיקים אחרים, ולהתריע על מקורם וכמותם
כיסוי גגות בקליפורניה בפאנלים סולאריים. המחשה: depositphotos.com

כל בית צריך אנרגיה מתחדשת

מדינת קליפורניה החליטה לחייב התקנת מערכות סולאריות ומתקני אגירת אנרגיה במבנים חדשים ומשופצים. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהצעד הדרמטי הזה?
לפי מומחים, תופעת ההצפות צפויה להמשיך ולהחמיר. צילום: GPO. בת ים בשנת 2000. צילום: משה מילנר, לע"מ

רגע לפני הגשם הראשון

בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך
אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל. צילום: מעבדת רילוב

כשהים טובע

מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים
דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את
במקום לזרוק את חטאינו למים, החליטו תלמידיי להסיר מהים חטאים אנושיים. מתוך פעילות "תשליך הפוך", צילום: Tiffany Duong

ההיפך מתשליך

חומרים מסוכנים בתוך השחלה

פינגוונים, דב קרח וכלבי ים על קרחון מתמוסס. זו המחשה - במציאות בעלי החיים הללו לא חיים באותם איזורים. איור: shutterstock

איך מתכוננים לעתיד האקלימי?

ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?
ריצ'ארד ברנסון והנוסעים שהתלוו אליו בטיסה התת מסלולית הראשונה. צילום יחצ, וירג'ין גלקטיק

זיהום בין-כוכבי | זווית

בשבועות האחרונים תיירות חלל הפכה למציאות עבור שניים מעשירי העולם. האם מדובר בשעשוע יקר אך בלתי מזיק, או במכה נוספת לאטמוספירה החבוטה של כדור הארץ? יצאנו לבדוק
פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם
כלכלה מעגלית. המחשה: depositphotos.com

כשיוקר המחיה פוגש את השמירה על הסביבה

מיזם ממשלתי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית מסייע ליצרנים ישראלים לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים
85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. Photo by Sarah Brown on Unsplash

המחיר היקר של הבגדים הזולים

שטח מוצף בקלן, גרמניה, יולי 2021. צילום: shutterstock

מה אפשר ללמוד מהשטפונות באירופה?

משבר האקלים תפס את גרמניה ואת בלגיה לא מוכנות – זה מה שצריך לעשות בישראל כדי למנוע את האסונות הבאים
חיזוק הקשר לישראל. המחשה: depositphotos.com

קיימות ומאבק במשבר האקלים כגשר בין ישראל לתפוצות

פעילות משותפת למען הסביבה יכולה לחבר בין יהודי ישראל לבין יהודי התפוצות, ולגשר על הפערים ביניהם
במטר מעוקב של עשן מצאו החוקרים 67 אלף תאי מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים ונבגי פטריות. Photo by Pixabay on Pexels

שריפה חולה

מלבד הנזק הסביבתי העצום, מסתבר שעשן השריפות יכול להיות נשא של נגיפים וחיידקים גורמי מחלות למרחק רב
על פי החוקרים, הגורם הראשי שמנבא את נכונותו של צרכן להתקין פאנל סולארי הוא לא המצב הסוציו-אקונומי שלו וגם לא נטיותיו הפוליטיות – אלא המרחק של ביתו מבית אחר עם פאנלים סולאריים. התקנת פאנל סולארי. תצלום: ricardo gomez angel – unsplash

הגג של השכן סולארי יותר

חוקרים גרמנים ואמריקאים בדקו מה גורם לאנשים להתקין פאנלים סולאריים בביתם ומצאו שאם לשכן שלך יש פאנלים כך סביר שיהיה גם לך. האם ההגיון הזה עומד גם במבחן הבירוקרטיה הישראלית?
פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, הציקדות מגיחות מתחת לאדמה. צילום: Greg Hume, CC BY-SA 3.0

פלישת הציקדות

הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין
קופנהיל. ההוכחה שאדריכלות בת-קיימא יכולה להיות אטרקטיבית וגם ידידותית לסביבה. תצלום: BIG

לגלוש על תחנת כוח

בשלושה אירועים נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים קיצית. תצלום: אמנון בהומהורן, משרד החקלאות

זהירות, ענפים נופלים

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ
"פרות הפרא הן הרבה יותר אתלטיות, הן מסוגלות לברוח כמו טיל ולרוץ במדרון כמו צבאים". תצלום: רחלי גבריאלי

פרות הפרא של רמת הגולן

עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית
אין חולק על כך שהמלחמות בישראל השאירו סימנים הן על הקרקע והן על המבנים העתיקים וההריסות שמעטרים את הנופים בארץ מהגולן ועד אילת. רמת הגולן, תצלום: robert bye – unsplash

העקבות והצלקות שהותירו המלחמות בטבע הישראלי

ההסמכה כבי קורפ מוענקת לחברות שעומדות בשורה ארוכה של סטנדרטים שקשורים להתנהלות החברתית והסביבתית שלהן. איור: B Lab

חברה ללא מטרות נזק | זווית

תו תקן חדשני שצובר תאוצה כיום ברחבי העולם הוא B Corporation (או בקיצור "בי קורפ"), שמוענק לעסקים ולארגונים עם מטרות רווח שמתנהלים באופן חברתי וידידותי לסביבה. חברות ישראליות כמעט לא