זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

במחקר התגלה שהחלבון שמרכיב את השוטון הוא לא בעל צורה אחת קבועה, אלא יכול להתקיים ב-11 מצבים לפחות. Photo by CDC on Unsplash

ואף על פי כן, החיידק נוע ינוע

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם
Northabout בחוג הארקטי. צילום: Thomas Bour

חשיפה לצפון

האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול
אסלה. אילוסטרציה: depositphotos.com

השתן שלכם שווה יותר

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?
"כשקוראים את התכנים ואת לוחות הזמנים מבינים שיש פה תוכנית רצינית". צילום: Tokyo Metropolitan Government

העיר הירוקה – הגרסה היפנית

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?
לוגו ועידת האקלים בשארם א שייח.

מגלזגו לשארם: ועידת האקלים נפתחת היום בעולם מסוכסך

שנה לאחר הוועידה בגלזגו, שבמסגרתה מדינות כמו ארה"ב, סין, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי וישראל, התחייבו על יעדים של נטו-אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ו-2060 – נשאלת השאלה: האם המדינות
מזהמים עמידים נמצאים בכל מקום. איור: depositphotos.com

גשם של מזהמים

מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה
ג'ייסון היקל סובר שדווקא המודל הכלכלי השולט בעולם כיום, הקפיטליזם, הוא זה שהביא אותנו לעברי פי פחת

מהו הפתרון למשבר האקלים?

שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים
אחת הדרכים העיקריות לעזור בהגנה על השמורה היא הימנעות מוחלטת משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים באזורים אלה. צילום: שחר חייקין

יש דגים בשוליים?

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו
הכינוס השנה נערך על רקע עלייה תלולה במספרם וחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם – תופעה שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים. קרדיט: Raafat, CC BY-SA 4.0

בדרך לשארם

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל
משבר האקלים: אם כולנו אשמים – אז אף אחד מאיתנו לא אשם. איור: depositphotos.com

חשבון הנפש האמיתי שדרוש לנו

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק"
ככל הנראה, אי אפשר יהיה לתקן את הפגיעות בצינורות אלו בחודשים הקרובים. חלק מצינור נורדסטרים. צילום: Vuo, CC BY-SA 4.0

הטרור הסביבתי מאירופה עלול להגיע גם לישראל

ההשתאות אל מול העץ הענק "גנרל שרמן", שגילו מוערך ב-2,700-2,200 שנה, מזכירה לנו שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו – מילולית ומטאפורית. צילום: Jim Bahn, CC BY 2.0

כמה שווה הטבע? תלוי איך מודדים

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על
פנים הרכב, האוויר מגיע מהמזגן. איור: depositphotos.com

תפתח חלון? זיהום האוויר שבתוך המכונית

כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים
מיזם ״בועות החלל״ הוא דוגמה להנדסת אקלים: פעולת התערבות אקטיבית ורחבת-היקף באקלים כדור הארץ, במטרה להתמודד עם משבר האקלים העולמי. צילום יחצ

עושים בועות בחלל

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
תיכון אלראזי. באדיבות המועצה המקומית ג'לגוליה

אנרגיה מתחדשת למען מאבק המורים?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם
מערכת החיסון. איור: depositphotos.com

הגוף תוקף את עצמו? ייתכן שמזוהם לו פה מדי

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?
איור – תקווה מתחדשת: התמודדות עם בעיית ההצפות במרקם עירוני וותיק, עדן מוסרי, במסגרת סטודיו משבר אקלים וסביבה _ נופים מקומיים LandBasics בהנחיית: מתניה ז"ק, עליזה ברוידא, איזבלה לוי. פרויקט גמר באדריכלות נוף הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון

אדריכלי השינוי

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי
עובדים ומזיעים. איור: depositphotos.com

איך אפשר לעבוד בחום הזה?

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד
"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון
בעוד השימוש באנרגיה גאותרמית נקשר בסכנת רעידות האדמה – הטכנולוגיה החדשה מבקשת לפתור גם את הבעיה המטרידה הזאת. תחנת כוח גאותרמית, Photo by WikiImages on Pixabay

לקדוח למחר טוב יותר

מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
"השורה התחתונה של המחקר, שהייתה ברורה לנו מהיום הראשון, היא שהטורבינות לא משרתות את המקומיים". צילום: ד"ר נורית השמשוני-יפה

לא מספיק לעשות רוח

חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים
ד"ר ג'יין גודול, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה פורצת הדרך עם שימפנזים בשנות ה-60 בהרצאה בפני האגודה הישראלית לאקולוגיה. צילום מסך

מדברים סביבה

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב
מקלט אקלים. Courtesy of Barcelona City Council

מקלט מן האקלים

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?
מעבר אקולוגי מעל כביש 70, בסמוך למחלף עין תות. פתרון מומלץ, אבל יקר. צילום: מרב זקס

תנו לחיות לחצות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי
Pseudomonas aeruginosa הוא חיידק נפוץ מאוד בישראל ובעולם, שמצוי בקרקע, במים, בצמחים ולעיתים נדירות אף בריאות האנושיות. צילום: Nathan Reading, Flickr, CC BY-NC-ND 2.0

חיידקים, התגודדו!

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, חיידקים מסוגלים להתגודד סביב טורף, לשתף פעולה – ולהרוג אותו בכוחות משותפים. כך מתחוללות דרמות מתחת לעדשת המיקרוסקופ
משבר האקלים - לא רואים בטלוויזיה. איור: depositphotos.com

מדוע משבר האקלים נעדר מהתקשורת הישראלית?

מחקר חדש שופך אור על האתגרים הקשים שעומדים גם בפני כתבי הסביבה הנחושים ביותר בישראל – מתפיסה שגויה של אדישות הציבור לנושא בקרב עורכים ועד לאינטרסים כלכליים. עורכת המחקר: "עיתונאי
עומס החום גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור. עומס החום הממוצע בצפון ובדרום, איור: מתוך המחקר

חם יותר, לח יותר, מסוכן יותר

לפי מחקר ישראלי חדש שנערך בטכניון, עומס החום – השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות – רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים – זה
חקלאות חכמה. איור: depositphotos.com

החקלאים הרובוטיים של העתיד

חוקרים מהטכניון מפתחים פתרון יוצא דופן לבעיית המחסור בידיים קוטפות בחקלאות: רובוטים שנעזרים ברחפנים קטנים, שיוצרים תמונה ממוחשבת של העצים, כדי לבצע פעולות חקלאיות במטעי פירות
אנטארטיקה. צילום: depositphotos.com

קפסולת הזמן שמסתתרת בקרח של אנטארקטיקה

משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום
אילת. צילום: depositphotos.com

האם אילת תפסיק לפלוט פחמן?

לאחרונה נבחרה אילת להשתתף במיזם ייחודי של האיחוד האירופי, שנועד להביא אותה למצב של אפס פליטות פחמן, ולאפשר לה להפוך למובילה סביבתית. האם העיר תעמוד ביעד?
אחד המועמדים המובילים להחלפת הליתיום הוא גם אחד היסודות הנפוצים ביותר בטבע – הנתרן, שמוכר לנו היטב מהמלח שמתבל את האוכל שלנו. Photo by moritz320 on Pixabay

התחליף המלוח לסוללה המזהמת

ענקית הסוללות הסינית CATL הציגה לאחרונה סוללת נתרן-יון ללא אנודה, שעשויה להוות חלופה יעילה וסביבתית יותר לסוללות הליתיום-יון הנפוצות
אצל דבורי הבומבוס, כל אחת מהפועלות חשובה לתפקוד הכוורת. צילום: רעות אלון

לא סתם דבורה

יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים.
האצה שבה נעשה שימוש בפיתוח. קרדיט Biotic

פלסטיק סביבתי בניחוח ים

חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?
תוצאות המחקר מראות שהגן שנמצא בבן-החיטה השרוני מקנה לצמח חסינות אל מול מגוון רחב של וריאנטים של חילדון קנה. צילום: Dave Hansen

האם צמח ישראלי אחד יציל את העולם מרעב?

במחקר חדש נמצא שגנים מצמח בר ישראלי עשויים לסייע להגן על החיטה מפני אחד מהאיומים הגדולים על קיומה
אטמוספירה חמה יותר מגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות באזורים נרחבים שבהם הן לא התקיימו בעבר. Photo by geralt on Pixabay

המיקרובים שמתפשטים באוויר החם

במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן
מגמת הפריחה המוקדמת של עצי הדובדבן מזכירה בצורתה את מגמת עליית הטמפרטורה העולמית עקב משבר האקלים. צילום: ד"ר נטע ליפמן

דובדבן לפני הזמן

פריחת עצי הדובדבן הרבים צבעה את ניו יורק בגווני ורוד ולבן מרהיבים, שקשה להפריז ביופיים. עם זאת, עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות גורמת לפריחה להקדים יותר ויותר, עד כי נשקפת סכנה
פריחה אביבית. המחשה: depositphotos.com 2011.

האביב לא מחכה לפסח

במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, נמצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר
צלחת הסדר. המחשה: depositphotos.com 2011.

הצד הסביבתי של ההגדה

ההגדה המסורתית היא גם הזדמנות לשלב בליל הסדר מחשבה סביבתית. ליקטנו מספר נקודות ורעיונות בנושא הקשר של מנהגי הפסח ותכני ההגדה למשבר האקלים
נקיונות לקראת פסח. המחשה: depositphotos.com

מארי קונדו של ניקיונות הפסח

לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משפיעניות רשת בישראל ובחו"ל שמפרסמות סרטונים עם טיפים לניקיון הבית באמצעות חומרים שלא יפגעו בבריאות ובסביבה. אז מה אפשר ללמוד מהן לקראת החג?
עד היום קיימים אזורים שבהם גפני היין לא מושקות, אך מגמת ההשקיה שלהן הולכת ומתרחבת. Photo by Pixabay on Pexels

הפירות הצמאים של אגן הים התיכון

ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים
"בספטמבר לא תראו ביער שכבה של 'ילדים', של עצים צעירים שיחליפו יום אחד את העצים שימותו מזקנה או מיובש". אורן צעיר ביער יתיר, צילום: אלה פוזנר

מי יירש את עצי היער?

במחקר ישראלי חדש נמצא שעצי יער מתקשים להעמיד דורות חדשים עקב הירידה בגשמים שמשבר האקלים מביא איתו, מה שמסכן את עתידם של יערות בישראל ובעולם
גז רוסי, אחת הסיבות שבגללן פוטין חשב שהמערב לא יגיב. המחשה: depositphotos.com

לדבר על האקלים בזמן מלחמה

צמחים גוססים מעודף חנקן בחומרי הדישון. המחשה: depositphotos.com

התחפושות הירוקות של החברות הגדולות

לא כל יום פורים? דו"ח חדש חושף שעבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, עטיית "תחפושת" שמציגה אותן כסביבתיות יותר ממה שהן באמת היא עניין שבשגרה
הזכוכית החדשה מאפשרת חסימה של 70 אחוז מקרינת האינפרא-אדום של השמש, תוך שמירה על 90 אחוז שקיפות עבור הקרינה שנמצאת בטווח שאותו בני האדם מסוגלים לראות. צילום: Prof. Alfred Tok

מותק, חם לי, תחשמל את החלון

פיתוח ישראלי-סינגפורי חדש מאפשר למנוע מקרינת השמש להיכנס הביתה דרך החלון – בלי לפגוע בנוף
אנדרטה לזכר המחלצים שנכנסו כדי לעצור את הדליפה הרדיואקטיבית מהכור בצ'רנוביל. המחשה: depositphotos.com

אסון צ'רנוביל מכה שנית (ושלישית?)

דעה: הפסקת ההשקעה באנרגיה הגרעינית לאחר אסון צ'רנוביל הגדילה את התלות של מדינות אירופה בדלקי מאובנים ממדינות עוינות ועוינות-למחצה, כמו רוסיה – מה שאיפשר לרוסיה לפלוש לאוקראינה באין-מפריע, עוצר את
המחשה: depositphotos.com

האם התשובה להבנת משבר האקלים נמצאת במעמקי ים המלח?

קבוצת גיאולוגיים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. מסקנות המחקרים עשויות להאיר את
חתול בית משחק. מוחם קטן משל החתולים מהם התפתחו. המחשה: depositphotos.com

המוח המוקטן של חתולי הבית