שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?
גדעון בכר, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מפקיסטן המוצפת, דרך השיטפונות בניגריה והבצורות החריפות בסין ובאירופה ועד לסופת ההוריקן האדירה איאן בארצות הברית, ההכרה שמשבר האקלים כבר כאן במלוא עוצמתו מחלחלת בצורה כואבת לתודעה של מקבלי ההחלטות בעולם. איתה גובר החיפוש אחר פתרונות ישימים, מעשיים ויעילים, הן להפחתת פליטות גזי החממה והן לבניית חוסן ולהסתגלות למשבר הכביר. התהיות והשאלות מה צריך לעשות ומה אפשרי כעת הולכות ומתרבות והופכות לצורך קיומי של ממש.
בהקשר זה, שלושה ספרים מצוינים שתורגמו לעברית בשנה האחרונה מציעים לנו שלושה פתרונות אפשריים למשבר האקלים: ספרו של ענק הטכנולוגיה ביל גייטס “אסון אקלימי” (הוצאת ידיעות ספרים), הספר של איש הטלוויזיה והטבע סר דיוויד אטנבורו “על פני האדמה” (הוצאת רדיקל) וספרו של הוגה הדעות ג’ייסון היקל “פחות זה יותר” (שכולל הקדמה מאת ד”ר דב חנין, הוצאת רדיקל). שלושה כותבים שונים, כל אחד מגיע עם ראיית עולם וניסיון חיים יחודיים, מציגים בפנינו את חזונם להצלת האנושות ומניעת משבר האקלים. אז מהו הפתרון הנכון לבעיה שמסכנת כיום את עולמנו?
בעוד שלושת הכותבים מתחילים מנקודת מבט משותפת – הסכמה על חומרת המצב והצורך בפעולה דחופה, רחבת היקף וכלל-עולמית, הרי שהפתרונות שהם מציגים הם שונים. ביל גייטס, שעשה את הונו האדיר בחזית הטכנולוגיה, שם את הדגש מטבע הדברים על הפתרונות הטכנולוגיים: ייצור מלט ובטון שסופחים פחמן דו-חמצני, ייצור דלקים סינתטיים ואנרגיה גרעינית נקייה, כלכלה מעגלית שעושה שימוש חוזר בחומרים ועוד. לשיטתו של גייטס, המפתח להצלתנו טמון בפיתוחים חדשים שיצמצמו את פליטת גזי החממה. הכוח המניע לעבר השימוש בטכנולוגיות האלו הוא כוח השוק וההזדמנויות הכלכליות שהן יוצרות עבור המערכת הכלכלית-פיננסית. לדבריו, זו צריכה להישאר כפי שהיא – אך לעבור תמורה לעבר העיסוק בפתרונות הטכנולוגיים.
מנגד לו, ג’ייסון היקל סובר שדווקא המודל הכלכלי השולט בעולם כיום, הקפיטליזם, הוא זה שהביא אותנו לעברי פי פחת. לדבריו, הקפיטליזם מעוניין בצמיחה אינסופית, בגידול מתמיד בתמ”ג (הערך הכולל של המוצרים והשירותים שיוצרו במדינה בתקופה מסוימת) – וכל אלו באים על חשבון משאבי כדור הארץ. כדי לייצר עוד ועוד מוצרי צריכה צריך לקחת עוד ועוד משאבים ומינרלים מאדמתו המרוששת של כדור הארץ, כמו מתכות, מינרלים, מים, דלקי מאובנים ועוד, בצורה שמוציאה לדבריו את כל המערכות הטבעיות מכלל איזון וממיטה חורבן בלתי ישוער על הטבע והאדם. הפתרון של היקל הוא נטישת המודל הקפיטליסטי ועימו את שיטת המדידה באמצעות התמ”ג, ומעבר לשיטה כלכלית שמקדמת את רווחת האדם והמערכות הטבעיות, ושמודדת התקדמות בהיבטים של אושר, רווחה, בריאות וחינוך.
הכותב השלישי, חוקר הטבע דיוויד אטנבורו, הוא אחד האנשים האהובים והמוכרים בעולם – זאת בזכות סדרות הטלוויזיה וסרטי הטבע שהוא כתב ושקריין, שהביאו את נפלאות הבריאה לבתיהם של מאות מיליונים ברחבי העולם. מטבע הדברים, אטנבורו מתמקד בספרו בשיקום הטבע והמערכות האקולוגיות, שספגו לאורך השנים מכה קשה מידי האדם, כדרך המרכזית להתמודדות עם משבר האקלים. לדבריו, מדובר בדרך יעילה ביותר לספיחת גזי חממה, למיתון השלכות משבר האקלים ולמתן פרנסה למאות מיליוני בני האדם שתלויים ישירות בטבע למחייתם (למשל למטרות תיירות).
בחזית הפתרון לשיקום הטבע מציב אטנבורו את האוקיינוסים והימים, שהם המרחב שבו מתקיימים מרבית החיים על פני כדור הארץ. לדבריו, יש לתת עדיפות לשיקום מרחב זה, בעזרת הכרזה על שמורות טבע ימיות – אזורים מוגנים מדיג ומניצול כלכלי, ומעבר לחקלאות ימית בת-קיימא. הוא מראה לנו כיצד הטבע יודע להשתקם בצורה מופלאה ומהירה ולחזור לאיזון – אם רק נותנים לו הזדמנות.
המצב לא אבוד
שלוש גישות, שלוש תפיסות עולם שונות למשבר הסביבתי הגדול ביותר מאז ימי נח והמבול. מי צודק, ואיזו גישה עלינו לאמץ?
בנימה אישית, שלוש הגישות נוגעות לליבי ונראות נכונות. פתרונות טכנולוגיים הם הכרח, אך גם הצורך בשינוי תפיסת העולם שכוללת ניצול אינסופי של משאבי הטבע ומדידת התקדמות על פי התמ”ג, ובלי שיקום הטבע בוודאי שלא נוכל להתמודד עם השלכות משבר האקלים. עלינו לאמץ את שלוש הגישות גם יחד, ועוד אחרות שבהן לא דנו – שכן עוצמת משבר האקלים כה גדולה וחובקת עולם שהיא מחייבת מענה ממגוון תחומים שונים.
בה בשעה ששלושת הכותבים מסכימים עם חומרת המצב ועם הצורך בשינוי יסודי, אך נבדלים בשאלת הפתרון הבסיסי – הם גם מאוחדים באופטימיות שלהם. הם אומרים לנו שהמצב לא אבוד, שיש פתרונות ושאם נרצה נתגבר על המשבר העצום שבפתח. ואולי השינוי המשמעותי שאנחנו צריכים לעבור כאנושות בכדי להתמודד עם משבר האקלים הוא הזדמנות עבורנו ליצור עולם חדש, בר-קיימא, שבו הטבע והאדם מתקיימים בהרמוניה.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ.
עוד בנושא באתר הידען:
