זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

עקורי הצפון. צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק

לא בעיר ולא ביער: על משמעות השריפות באזורי הספר האורבניים שבצפון

השפעות השריפות באזורי הביניים בישראל: איומים על המגוון הביולוגי והסכנות לאדם
בית הרוס בעוטף עזה. צילום: שתיל סטוק

לחזק את הכלכלה ולשמור על הסביבה: המודל הכלכלי שיאפשר פיתוח בר-קיימא

אימוץ המודל הפיננסי שבו נעשה שימוש בתקופת הקמת המדינה יכול לסייע במימון פיתוח בר-קיימא של העוטף והצפון ובשיקום כלכלת ישראל. דעה
דבורים שבות לקן לאחר איסוף צוף באביב. המחשה: depositphotos.com

קטנות אך חשובות: כך ישראל שומרת על הדבורים

אנחנו תלויים בהן, ולא רק בשביל הדבש. יום הדבורה הבינלאומי הוא הזדמנות נהדרת לעשות קצת באזז לדבורים, מבעלי החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ
ספינת LNG טיפוסית מכילה אנרגיה בהיקף ששווה ל-70 פצצות גרעיניות. המחשה: depositphotos.com

אסור להקים בישראל מתקן של גז טבעי נוזלי

החרם הטורקי מדגיש את הצורך של ישראל בחוסן כלכלי. כשדנים בייצוב מעמדנו הכלכלי, אחד הנושאים ששבים ועולים הוא תרומת ייצוא הגז הטבעי לכלכלה. אחת הדרכים להגדיל את הייצוא היא הקמה
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

צמבוז להמונים: איך הפחתת בזבוז מזון תשפר את הביטחון התזונתי שלנו

מיליוני טונות של אוכל נזרקים בישראל בכל שנה, דבר שמשפיע על ביטחון המזון – במיוחד בתקופות משבר כמו מלחמה. אז איך מייצרים חוסן תזונתי? מפסיקים את בזבוז המזון
אחת ממערכות איסוף מי הגשמים שבנה הצוות באפריל 2022. צילום: צוות מהנדסים ללא גבולות - ישראל ת"א

בשורת המים: האם ישראל יכולה לסייע לפתור את משבר המים העולמי?

משבר המים העולמי הולך ומחריף, ולמעלה מ-2 מיליארד איש צפויים לסבול ממחסור במים עד שנת 2050. בינתיים, בישראל מצטברים ידע ומומחיות עצומים בנושא ניהול מים, לצד אקו-סיסטם משגשג של חברות
צדק סביבתי טוב לבריאות. קרדיט: אתר הידען, באמצעות DALEE

מחקר חדש: חשיפה לסביבה ירוקה מפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן

מחקרים הראו כבר מזמן שלטבע יתרונות רבים המשפיעים על בריאותינו הפיזית והמנטלית. כעת מחקר ישראלי חדש מצא שחשיפה גבוהה לסביבה ירוקה עשויה להפחית את הסיכוי לתחלואה בסוגי סרטן שונים
גם שחורים תומכים בטראמפ.המחשה: depositphotos.com

כל כלב ביג'י יומו? האנשים שמהססים לחסן את כלביהם

מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
בריסל בלגיה, 21 בפברואר 2019, פעילת האקלים השוודית בת ה-16 גרטה תונברג נוטלת חלק במצעד למען הסביבה והאקלים שאורגן על ידי סטודנטים. צילום: Shutterstock.com

הנזק שגרטה תונברג גרמה למאבק האקלים הישראלי

סקר חדש חושף שאמירותיהם של גרטה ושל פעילי אקלים בעולם כנגד ישראל השפיעו לרעה על עמדתו של כרבע מהציבור הישראלי בנושא משבר האקלים
תעשיית פתרונות סביבתיים בישראל. התמונה הוכנה באמצעות בינה מלאכותית ואינה תמונה מדעית

במיוחד עכשיו, חשוב להשקיע בחדשנות האקלימית הישראלית

דעה: הדרך להתגבר על הקשיים הכלכליים שמביאה המלחמה עוברת דרך ההייטק הסביבתי הישראלי. החדשנות האקלימית שלנו, והמענה שהיא מציעה להחלטות שהתקבלו בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, יכולים לחזק את הכלכלה
חברת ״צים״ הודיעה שעקב איומי החות'ים, היא תנתב לפחות חלק מאוניות המשא שלה שמגיעות ממדינות המזרח דרך נתיב ארוך יותר סביב אפריקה. המחשה: depositphotos.com

כך עלול האיום החות'י להגדיל את הזיהום של אוניות המשא

מעבר למשמעויות הביטחוניות והכלכליות, לאיום החות'י על הים האדום עלולות להיות גם השלכות סביבתיות משמעותיות, שיגדילו עוד יותר את טביעת הרגל המזהמת של תעשיית התובלה הימית
כל 30 עובדי חברת UBQ מתגוררים בדרום, רבים מהם ביישובי העוטף. צילום: UBQ Materials

מהעוטף לדובאי

חברות הייטק מהעוטף הן שייצגו את ישראל בוועידת האקלים העולמית של האו"ם, שנפתחה השבוע באיחוד האמירויות. מנהליהן מספרים על הקשיים המקצועיים והאישיים של החברות ועובדיהן בימים אלה – וגם על
אל המוניטין של רשתות כמו SHEIN הצטרפה האשמה חדשה: אנטי-ישראליות. איור: Hotpot

לקנות בגדים בנובמבר ולשמור על מצפון נקי

הטענות שרשתות אופנה מהירה כמו SHEIN הן פרו-פלסטיניות מצטרפות לממצאי תחקירים על תנאי העבודה הנוראיים במפעליהן ולנזק הסביבתי העצום שהן גורמות לו. אז איפה כן כדאי לקנות בגדים ב"חודש הקניות"
לטאות ושממיות ממינים שונים פיתחו מנגנון הישרדות והגנה שמאפשר להן לנתק את הזנב כדי להטעות טורפים. שממית שהשירה את זנבה, צילום: Muhammad Mahdi Karim, GFDL 1.2

מה אפשר ללמוד על חוסן ושיקום אחרי אסון מהחי ומהצומח?

בימי מלחמה לא תמיד קל להיות חזקים או לדמיין את היום שאחרי, אך בעלי חיים וצמחים שונים מלמדים אותנו שאפשר לשרוד ולגלות חוסן גם בתנאים עוינים ומאתגרים. שלל דוגמאות מציעות
ביקור עיתונאים זרים בקיבוץ כפר עזה. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית.

מומחים: חובה לטפל בזיהומים מסוכנים שיצרה המתקפה בעוטף

מומחים מזהירים שהמתקפה הקשה של ה-7 באוקטובר וירי הרקטות על ישראל מילאו את שטח העוטף ואזורים נוספים בזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם עלולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. לכן, השיקום המתוכנן בעוטף
תצלומי הילדים שנחטפו מבתיהם לעזה. מתוך אתר מטה משפחות החטופים. #bringthemhomenow

בואי לישראל, גרטה, וספרי לעולם מה ראית

קראתי את ההזדהות שהבעת עם עזה ועם חמאס, ואני חשה צער עמוק ורחמים על העיוורון הכואב שלך. שתינו חיות מתוך אידיאולוגיה סביבתית, אבל בזמן שאת היית במקום בטוח – החיים
תרמילאים. משקיעים בקהילות מקומיות. המחשה: depositphotos.com

לטייל למען הטבע

איך הטיול שלכם עזר לסביבה שבה הייתם? הכירו את התיירות המשקמת, שלא רק שלא מזיקה – אלא גם מסייעת לטבע ולקהילות מקומיות תוך כדי הטיול. חומר למחשבה לכבוד טיולי חול
מחירו של אתרוג אחד עשוי להגיע ל-500 שקלים. המחשה: depositphotos.com

אתרוג בסכנה: האם בעתיד אי אפשר יהיה לגדל אתרוגים בישראל?

האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
הסיקסק הוא עוף שכנפיו חומות, שאר גופו "צבוע" שחור-לבן ורגליו ארוכות ודקות. צילום: רעות אלון

מי אמיצה יותר, ציפור העיר או ציפור הכפר?

מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן
המחקר של נרי התמקד במינים של כרישים ובטאים – טורפים חשובים שאוכלוסייתם נפגעה משמעותית בשנים האחרונות. מחבטן אפור. צילום: אילן בורנקש

נתפסו ברשת: מה דגים בעזה?

ברצועת עזה אין חוק או פיקוח נגד דיג מינים מוגנים – ולכן, כרישים ובטאים שנמצאים בסכנת הכחדה נידוגים שם בחופשיות. מחקר ישראלי חדש מציג שיטה לאיסוף נתונים מהרשתות החברתיות שמאפשרת
חיפוש בגוגל. המחשה: depositphotos.com

הצד הירוק של גוגל

חברת גוגל פרסמה לאחרונה את הדו"ח הסביבתי שלה, שחושף חיסכון אנרגטי משמעותי בתפעולה, סיוע למשתמשיה לפעול באופן סביבתי יותר והשקעות במיזמים בני-קיימא. האם התמונה באמת כה אופטימית?
הצלחת המודל יכולה להביא לשיפור חקר נדידת הציפורים. שקנאים, צילום: רעות אלון

אִילו ציפורים היו גלויות למטוסים

מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
בני הנוער שמחליטים לקחת חלק בתנועות מחאה מעין אלה – מתעסקים בנושא 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. צילום: אילן בר

משבר האקלים – גרסת דור ה-Z

הם הילדים של קיץ 2023: מחקר ישראלי חדש בחן מי הם בני נוער הישראלים שבוחרים לקחת חלק בתנועות סביבתיות – ומצא אכפתיות לצד חרדה אקלימית ברמה גבוהה, וגם דרישה ברורה
קידוחי נפט. המחשה: depositphotos.com

תעשיית הנפט היא הרסנית ולממשלת ישראל זה לא מזיז

דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט
״החומר הזה מגיב להתחממות המים: כשהטמפרטורה שלהם עולה הוא מתכווץ וכשהיא יורדת הוא מתרחב״. קרדיט: סאני לוסטוב

מעצבים לעתיד ירוק יותר

בתערוכת הבוגרים.ות של האקדמיה בצלאל בלטו בנוכחותן עבודות הגמר שעוסקות בנושאים סביבתיים. אלו העידו על סטודנטים וסטודנטיות מלאים באמביציה וברעיונות חדשניים, שבאמצעותם הם מקווים להוביל שינוי מחשבתי ומעשי סביב סוגיית
בקרב מדינות ה-OECD, ישראל ניצבת כמעט בסוף הרשימה, במקום ה-34 מתוך 38; וגם – לא השיגה אף יעד מבין 17 היעדים שנקבעו עד 2030. המחשה: depositphotos.com

מְדדים במדדים: ישראל רחוקה מלהיות מדינה בת-קיימא

לא עומדים בקצב: מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמדינתנו מדדה מאחור בהגשמת יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם. אז מה עושים? לפי מחבר המחקר, אי אפשר לחכות למהפך חקיקתי –
מושבותיו של יצור ימי ייחודי מזדקנות בשלמותן, מצעירות שוב – וחוזר חלילה. בוטריל פרחוני, צילום: ד"ר אושרת בן-חמו

עוף החול של הים

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה"
ממשלת אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום שתתמקד בגישה סביבתית ואקולוגית. צילום: Mvs.gov.ua, CC BY 4.0

השיקום הירוק של אוקראינה

בימים אלה, אוקראינה עמלה על תוכנית שיקום מפתיעה לרגע שאחרי תום הקרבות: המדינה לא מסתפקת רק בשחזור ההריסות, אלא גם מבקשת לבנות את עצמה מחדש באופן אקולוגי ומקיים יותר
עירוב שימושים של מסחר, מבני ציבור ומגורים בעיר חרדית. צילום: הדס מאיר, במסגרת קורס קיימות וכלכלה עירונית של המכללה האקדמית תל חי

הצד הסביבתי של החרדים

דעה: על אף הסברה הרווחת, לחברה החרדית יש הרבה יותר מאפיינים סביבתיים ממה שהיינו חושבים. בימים אלה של פילוג קשה בחברה הישראלית, הסתכלות על ההיבט הסביבתי עשויה להביא לקירוב בין
ממצאי המחקר הראו שמי ששיתפו פעולה במשחקים, נטו יותר לדווח על התנהגות פרו-סביבתית. המחשה: depositphotos.com

סביבה שיתופית

מחקר ניו-זילנדי חושף שאנשים שנוטים לשתף פעולה – נוטים גם להיות סביבתיים יותר. כולנו ביחד, למען הפלנטה?
מחקריו פורצי הדרך על האלמוגים ומאבקיו הסביבתיים בשמירה עליהם מיצבו את לויה כאחד מהחוקרים המוערכים בארץ ובעולם. צילום: דוד סאלם, זוג הפקות

החוקר שהתאהב בשוניות האלמוגים – והפך ללוחם עבור שמירתן

פרס על מפעל חיים הוענק במסגרת הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה לפרופ' יוסי לויה. בריאיון חגיגי הוא מספר על את אהבתו למקצוע, לאלמוגים ולחוקרים שצמחו במעבדתו – וגם מזהיר: "קצא״א
השקעות ירוקות. המחשה: depositphotos.com

לנקות את חשבון הבנק

רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל
יש לנו מה לעשות בנידון – ברמה הלאומית, המחקרית והאישית גם יחד. Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

כל הנחלים הולכים אל הים – והים מלא (חיידקים)

הרכפתן משתמש במנגנון הגנה מורכב כדי להדוף מעליו אכלנים לא רצויים – אך מעניק לבולבול "טריק סודי" שמאפשר לו ליהנות מפירותיו ולהפיץ אותו הלאה. צילום: גיל קופילביץ

פרוטקציה מן הצומח

מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך
קו הולכה במתח גבוה ברשת החשמל הישראלית. המחשה: depositphotos.com

אם לא נשנה כיוון, הפסקות החשמל האלה רק יתרבו

דעה: הפסקת החשמל הגדולה שחווינו בתחילת החודש עלולה להיות תצוגה מקדימה של מה שצפוי למשק החשמל הישראלי עם העלייה בתדירות גלי החום עקב החרפת משבר האקלים. הפתרונות בידיים שלנו, עכשיו
גם בישראל קיימים מינים שונים בסכנת הכחדה וחלקם לא מוגדרים כך במקומות אחרים בעולם. גרביל דרומי. צילום: מינוזיג – MimoZig, CC BY-SA 4.0

מעשה ב-29 מינים שיצאו מסכנת הכחדה

בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות
אין כל ראיות מדעיות שמצביעות על סיכון בריאותי משמעותי כלשהו לנהגים ולנוסעים עקב רמות הקרינה הבלתי-מייננת שנפלטות מכלי רכב היברידיים. Photo by Markus Spiske on Unsplash

מי מפחד מהרכב ההיברידי?

ישראלים רבים חוששים מנזקים בריאותיים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מקרינה שנפלטת בזמן הנסיעה ברכבים היברידיים – למרות שאלה ידועים כבטוחים לחלוטין. מה צריך לעשות כדי שהציבור יפסיק לפחד ויתחיל לאמץ
על אף שחומרי הדברה הם חולייה חשובה בשרשרת אספקת המזון המודרנית, לאור הסכנות שמביאים עמם החומרים הללו, יש צורך במעקב אחר המינונים שלהם במזון של כולנו. Photo by Markus Spiske on Unsplash

קצת יותר ממה שביקשת בצלחת

דו"ח מבקר המדינה מעיד: היקף השימוש בחומרי הדברה, שנועדו להתגבר על בעיית המזיקים, עולה משמעותית – ופוגע בבריאותם של הצרכנים הישראלים. אז מה עושים? לומדים לרסס אחרת
"קולוניאליזם אשפה" הוא מונח שמתאר השלכת חומרים מזהמים על ידי מדינות עשירות יותר, במדינות עניות יותר. Photo by OCG Saving The Ocean on Unsplash

סופו של המהלך המלוכלך: אירופה משנה את חוקי המיחזור שלה

הדשא של השכן ירוק יותר? רק אם נשמור עליו כך: מזה שנים רבות שמדינות עשירות "זורקות" את האשפה שלהן ב"חצר" של מדינות אחרות ועניות יותר; אך לאחרונה האיחוד האירופי לקח
השתלת קרקעות היא שיטה שבה מעבירים אדמה בריאה לאזור שבו הקרקע זקוקה לשיקום. חלקה שבה בוצעה השתלת אדמה, ליד מינכן. צילום: Wolfgang von Brackel

השתלת איברים – גרסת הטבע

כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה
ילדים חוקרים את הגלובוס. המחשה: depositphotos.com

כשנצטרך לסרטט מחדש את הגלובוס

יום כדור הארץ, שחל ב-22.4, הוא הזדמנות להסתכל על הפלנטה שלנו כפי שהיא היום – כי בקרוב מאוד, היא תיראה אחרת לגמרי. הצצה לאופן שבו הגלובוסים של ילדינו ונכדינו ייראו
גזית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. פרופ' אביטל גזית. צילום: באדיבות המצולם

מילד שמגדל ראשנים לחתן פרס ישראל לסביבה

חלוץ סביבתי אמיתי: פרופ' אביטל גזית, חוקר מוביל בתחום גופי המים המתוקים – הוא חתן פרס ישראל למדעי הסביבה והקיימות, שמוענק השנה לראשונה. "אני לא מקבל את הפרס על היותי
מה הקשר בין בוסתנים – לבין שרפות יער? בוסתן בפארק כפר סבא. צילום: בוני שיינמן, ארכיון קק"ל

עצים נגד האש

ידעתם שעצים יכולים להיות יעילים מאוד במניעת שרפות? כן כן, זאת לא סתירה: במאמר ישראלי חדש מוצע להשתמש בבוסתנים ככלי נגד האש המתפשטת. איך המהלך הזה אפשרי והאם בקרוב נראה
המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים שמצביעה על כך שהלווייתנים חשובים לנו – אפילו יותר ממה שחשבנו. אבל האם אנחנו שומרים עליהם מספיק? Photo by Todd Cravens on Unsplash

מה יש בבטן הלווייתן? פחמן

תרשים המערכת. איור רן לוי RNLV-Design

התפלה, גרסת הננו-רובוטים

טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
גם הדרכים השונות שבהן ההודים סוגדים לנהר הגנגס מזהמות אותו. צילום: balouriarajesh, Pixabay

פוליש לכדור הארץ

מיוחד לחג: אלו סיפוריהם של כמה מהמקומות המזוהמים ביותר בפלנטה שלנו, שלא יזיק להם "ניקיון פסח". טיול מלוכלך מסביב לעולם

המדען שמוביל את הצלת האמזונס

מהפך מתחולל כיום ביער האמזונס, ומאחוריו עומד חוקר: פרופ' פאולו ארטקסו, מהמדענים החשובים בעולם, חיבר את התוכנית שמיושמת כיום בברזיל כדי לשקם ולפאר מחדש את יער הגשם הפצוע. לרגל ביקורו
על אף שהנמלים הנתקפות עולות במספרן בהרבה על התוקפות, הן לא מסוגלות להתגונן מפניהן – וגם לא מנסות. נמלת polyergus מוקפת בנמלי formica משועבדות, צילום: Adrian A. Smith, CC BY 2.5

עבדים היינו לנמלה ולפרפר

מיוחד לפסח: מסתבר שהעבדות לא מוגבלת לבני האדם, וחרקים שונים שורדים ומתרבים בטבע בזכות "שיעבוד" של מינים אחרים. אז מה משותף לצבא של נמלים קטנות ולספרטה? מה היו מספרות פרות
רשת הקורים של בר ההדר המתגודד היא ייחודית. צילום: Olaf Leillinger, CC BY-SA 2.5

עכבישים למען עגבניות

אשראי סביבתי. המחשה: depositphotos.com

חוב לסביבה

דעה: היחס האנושי לאקלים ולסביבה דומה ללקיחת הלוואות אינטנסיבית – רק שאין לנו כל כוונה להחזיר את שלווינו. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו מול ה"בנק" – כי אחרת, נשקע