במחקר ישראלי חדש נמצא שעצי יער מתקשים להעמיד דורות חדשים עקב הירידה בגשמים שמשבר האקלים מביא איתו, מה שמסכן את עתידם של יערות בישראל ובעולם
מאת אורית ערן, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפני כמה שנים מת עץ הלימון הוותיק שבגינת בית הוריי. למרבה השמחה, לפני שהוא סיים את חייו, הספיק העץ להשאיר לנו מתנה קטנה – עץ לימון רך, בנו היחיד, שעלה וצמח לצידו. היום הלימון הצעיר הוא כבר עץ בוגר, שנותן פירות רבים וטובים. בגינה פרטית, אירוע כזה הוא עניין משמח ולא יותר – אך ביערות שבישראל ובעולם, היכולת להצמיח דור חדש של עצים שיחליף את הדור הקודם כשזה יסיים את חייו היא גורלית להמשך ההישרדות. עם זאת, על פי מחקר ישראלי חדש, הירידה בכמויות הגשמים עקב משבר האקלים מאיימת על דורות ההמשך של יערות.
כדי שיער יוכל להתחדש צריכים לנבוט די נבטים, ועליהם לשרוד ולהפוך לעצים צעירים. תהליכים אלה נבדקו במחקר החדש, שנערך בשיתוף פעולה של חוקרים ממכון וייצמן למדע (בהם פרופ’ דן יקיר), קק”ל ומכון וולקני, מימונו נתמך על ידי קק”ל והוא פורסם בכתב העת המדעי Forest Ecology and Management. המחקר התבצע בין 2020-2015 ביער יתיר – היער הנטוע הגדול בישראל, ששוכן באזור חצי-יבש בין הרי יהודה והנגב, בקצה גבול התפוצה של אורנים (כלומר, הנקודה המרוחקת ביותר שבה מין זה צומח).
בחודשים מרץ ואפריל אפשר היה לראות ביתיר שפע נבטים. “בעונה, רואים נביטה גדולה ומאסיבית מאוד, כך שנראה היה שהיער מתנהל רגיל וטוב”, מספרת אלה פוזנר, סטודנטית לתואר שני במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון וייצמן למדע ואחת מעורכי המחקר.
ואולם, עד מהרה התהפכה המגמה, ורק נבטים מעטים – לכל היותר 10 אחוזים – שרדו את הקיץ ונצפו גם בספטמבר. ב-6 שנות המחקר נספרו רק מעט נבטים שהצליחו להפוך לעצים צעירים – לכל היותר 20 עצים בממוצע לדונם בשנה. לשם השוואה, ביער המלאכים-שחריה הסמוך לקריית גת נספרו בממוצע כמה מאות עצים צעירים לדונם בשנה.
אין “ילדים” ביער
מדוע הנבטים התקשו כל כך לצמוח לעצים? על פי החוקרים, הסיבה העיקרית לכך היא מיעוט גשמים. הדבר בלט במיוחד בשנים שחונות, כמו 2019−2017, שבהן שיעור הנבטים ששרד את הקיץ שאף לאפס. בנוסף, במחקר נמצא שרעייה (שבמהלכה בעלי חיים רומסים ואוכלים את הנבטים הבוגרים) וצפיפות עצים גבוהה (שמקטינה את כמות המים שזמינים בקרקע ומאפשרת חדירת אור מועטה יותר) פוגעות גם הן בהתחדשותם של יערות.
יש לציין שמחקרים אחרים עוסקים דווקא במנגנוני התאמה שמתפתחים אצל העצים ברמה התאית, ושמאפשרים להם להתמודד עם השינויים באקלים המקומי ולהתחדש. מנגנונים כאלה נמצאו בין השאר ביערות ביוון, בברזיל ועוד.
לסייע ליערות להתחדש
אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, ולסייע ליערות להתחדש למרות התנאים הקשים? לדברי קליין, קיימים כלי ממשק יערני רבים שאפשר להשתמש בהם כדי לסייע להתחדשות: הגנה על עצים רכים בשנת חייהם הראשונה באמצעות שרוול פלסטיק שמקיף את הצמח מכל צדדיו ומגן עליו מפני רוחות ובעלי חיים, הקמת סכרים נמוכים ליד עצים כדי לאגם מי גשם, וכן דילול כמות העצים במטרה להגדיל את כמות המים הזמינים והאור שחודר ליער. לדבריו, בנטיעות עתידיות כדאי לבחור במיני עצים שעמידים יותר לתנאי האקלים החדשים. עם אמצעים כמו אלה, והמשך ביצוע מחקרים כמו המחקר החדש, ייתכן שהיערות יוכלו להפסיק לחשב את קיצם לאחור – ובתקווה, נוכל להציל חלק משטחי היער היפים בעולם.
עוד בנושא באתר הידען:
