סיקור מקיף

משאירים את הדשן בקרקע ומונעים זיהום אוויר ברעלים

חברת ההזנקdrift-sense פיתחה מערכת המסוגלת לזהות רחף של חומרי הדברה וחומרים מזיקים אחרים, ולהתריע על מקורם וכמותם

יונתן שר, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

מטוס ריסוס בפעולה. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
מטוס ריסוס בפעולה. המחשה: depositphotos.com

זה לא סוד שרוב הפירות והירקות שאנחנו אוכלים הם תוצר של חקלאות מתועשת שעושה שימוש בחומרי הדברה מסוגים שונים כדי להגן על היבול ממזיקים בשדה או במטע. על פי נתוני משרד החקלאות בסקר שאריות חומרי הדברה לשנת 2019 שכלל כ-1,400 דוגמאות מ-80 גידולים שונים, נמצאו חריגות ב-12 אחוז מהדגימות. החריגות התחלקו ל-3.6 אחוזים חריגות מינוריות מהתקן, 6.3 אחוזים משימוש בחומר ההדברה בגידולים שהשימוש בהם לא מורשה בתווית התכשיר ובשאר הדוגמאות (כ-2 אחוזים נוספים) נמצאו חריגות עקב ריכוזים גבוהים, כשבכמה מהדגימות אף אותרו שאריות של חומרי הדברה שנאסרו לשימוש בישראל.

מלבד הסכנה שבצריכת שיירי חומרי ההדברה עם הסלט שלנו, חלק מחומרי ההדברה שמרוססים נישאים עם הרוח ונסחפים אל אזורי מגורים הסמוכים לשטח החקלאי. בישראל הצפופה, תופעת המגורים בסמיכות לשטח חקלאי או על קרקע שהיתה חלק משטח חקלאי ונותרה מוקפת כיום בכזה רק הולכת ומתרחבת (17 אחוז מכלל השטחים החקלאיים בישראל ממוקמים בסמיכות של עד 50 מטר למבני מגורים), מדובר בסיכון לא מבוטל לבריאותם של אותם תושבים.

כעת, חברה ישראלית חדשה בשם drift-sense (מחממת Unbox של אוניברסיטת בר אילן9 מציעה פתרון שמבטיח להפחית את היקף הזליגה של חומרי הדברה מהשדות החקלאיים ביותר מ-60 אחוז, וזאת רק באמצעות שינוי התזמון של יישום ההדברה וללא צורך בשינוי של החומר או דרך ההתזה. על פי החברה, בעתיד הקרוב השיטה שלה תהפוך לסטנדרט עולמי, שישנה את הדרך בה מרססים שדות בכל רחבי העולם.

בעיות פוריות, פגמים מולדים וסרטן

"מי שמתגורר ליד שדה או מטע עלול להיחשף לחומרי הדברה בריכוזים גבוהים דרך העור או דרך הנשימה", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה מחברתSP interface. לפי אולנובסקי לא ידוע בדיוק מה רמת החשיפה לסחף חומרי הדברה שנחשבת למסוכנת, בין השאר עקב מיעוט במחקרים מרחבי העולם. "בישראל יש קרבה גדולה כל כך בין מבני מגורים לשדות או מטעים בעיקר בגלל שינוי בייעוד של קרקעות חקלאיות לבנייה בשל הצפיפות בערים", היא מסבירה. "כך, למשל, בנס ציונה או במזכרת בתיה, מקומות שהיו מושבות חקלאיות בעבר, או בערים כמו רחובות, אפשר לראות שכונות שמוקפות מכל הצדדים בשטחים חקלאיים. זה נחמד שיש ירוק בעיניים אבל צריך להתחשב בבעיה של הקירבה לריסוס".

גם אם לא ברורה בדיוק מידת החשיפה שנדרשת כדי שסחף חומרי הדברה יהווה סכנה בריאותית, על הנזק הבריאותי של חשיפה ישירה לחומרי הדברה אין ויכוח. "בישראל אנחנו מכירים מקרים של הרעלות של פועלים תאילנדים שעוסקים בחקלאות, או מקרים שבהם אנשים נכנסו ללא רשות למטע שרוסס והגיעו לבית-חולים במצב של סכנת חיים אמיתית", מסבירה אולנובסקי. בנוגע להשפעות כרוניות של חשיפה לחומרי הדברה, אולנובסקי מתייחסת למחקרים מקליפורניה, שבהם נבדקו משפחות שמתגוררות בחוות חקלאיות. לפי המחקרים הללו, חשיפה ממושכת לחומרי הדברה עלולה לגרום, בין השאר, לבעיות פוריות, לפגמים מולדים, לבעיות במערכת ההורמונלית ולסרטן.

נזק כלכלי לטווח ארוך

סחף של חומרי הדברה הוא לא רק בעיה בריאותית, אלא גם בעיה כלכלית עבור החקלאי. אחוז חומרי ההדברה שנסחפים באוויר ולא מגיעים ליעדים הוא למעשה בזבוז כסף. כדי להשיג את אותה רמת כיסוי החקלאי נדרש לרסס יותר ולכן לרכוש יותר חומרי הדברה יקרים. בנוסף, סחף נרחב מעלה את הסכנה שחומר ההדברה יגיע לגידול סמוך שאליו הוא לא מתאים ויגרום לו נזק.

אולם, הסכנה הכלכלית המשמעותית ביותר שנגרמת מריסוס לא מדויק קשורה לטווח הארוך. "ככל שמרססים יותר כך גם מסתכנים יותר ביצירת מזיקים שעמידים לחומר ההדברה. זה דומה לשימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה שמייצר חיידקים עמידים", מסבירה אולנובסקי.

מזיקים עמידים לחומרי הדברה מהווים סכנה כלכלית גדולה עבור חקלאים. לדוגמה, ההערכה היא שמין אחד של עשב שוטה (Alopecurus myosuroide) שפיתח עמידות לחומרי הדברה גורם לאובדן של כ 800-אלף טון חיטה בחקלאות הבריטית מדי שנה. נדמה שהתהליך בו מזיקים מפתחים עמידות לחומרי הדברה הוא בלתי ניתן לעצירה, משום שמדובר בסוג של ברירה מלאכותית שדומה לתהליך הברירה הטבעית הקיימת בטבע, אבל בהחלט אפשר להאט אותו בצורות שונות, ביניהן שימוש במינון מדויק של חומרי הדברה.

לייצר תועלת כלכלית לחקלאים

"הסוד הוא לפעול מתוך מפגש אינטרסים", אומר ד"ר רן שאולי, אחד המייסדים של חברת drift-sense, שנוסדה תחת המטריה של unbox ventures – מרכז היזמות החברתי-סביבתי של אוניברסיטת בר-אילן. "הגענו למסקנה שכדי לפתור בעיות של נזק לסביבה הטבעית או נזק בריאותי שנוצרים בשל רחף של חומרי הדברה, צריך לייצר תועלת כלכלית עבור החקלאים".

לפי שאולי, בממוצע כשלושה רבעים מחומר ההדברה שמרוסס לא מגיע ליעד ומתפזר בסביבה. כאמור, ריסוס מדויק יותר חוסך לחקלאים עלויות של שימוש בחומרים ובשעות עבודה. בנוסף, החומרים יישארו אפקטיביים כנגד מזיקים לאורך זמן רב יותר ולכן גם החברות שמייצרות את חומרי ההדברה, ושנאלצות להשקיע כספים רבים בפיתוח חומרי הדברה חדשים, תומכות בפתרון שמציעה החברה.

מתי כדאי לרסס?

אז מהו בעצם הכלי המהפכני שמבטיח לעזור לכל השחקנים האלה? מדובר בתוכנה שאומרת לחקלאי מתי כדאי לו לרסס – אבל ייתכן שזה יותר מסובך ממה שזה נשמע. "כדי לרסס נכון צריך להתחשב בנתונים מטאורולוגיים כמו טמפרטורה, לחות וכיוון רוח, בסוג החומר שמרססים עם התכונות הפיזיקליות הייחודיות שלו והדרך בה הוא מגיב לתנאי מזג אוויר שונים, ובדרך הריסוס – למשל בטרקטור או בטיסה", מסביר ד"ר אלעד סגל, מייסד שותף ומנכ"ל החברה. "כל אירוע של ריסוס נראה אחרת בשל שינויים בפרמטרים הללו, שמשפיעים על פיזור החומר באוויר".

בעזרתו של ד"ר פבל קונין, השותף השלישי בחברה וסמנכ”ל הטכנולוגיות, הם יצרו מודל ממוחשב שיודע לחשב את הצורה בה כל חומר מתפזר באוויר בהינתן תנאים מטאורולוגיים ושיטת ריסוס. "אנחנו יודעים לתת פתרון שמתאים למקרה הספציפי של כל חקלאי ולכל תא שטח מסוים שלו", מצהיר סגל. "ההמלצה שאנחנו נותנים בסופו של דבר היא באיזו שעה לרסס – נגיד בין חמש לשבע, ולא בין שלוש לחמש, בהינתן מסגרת זמנים מסוימת שאותה מספק החקלאי".

לפי סגל, בדיקת היתכנות בחוות ניסויים בצפון ישראל, שהסתיימה לאחרונה, מצאה שהמלצות החברה הביאו לירידה של 60 אחוז בזליגה של סחף וכן בעלייה של 30 אחוז בדיוק הרסס מבחינת הגעה ליעד ופיזור אחיד, זאת לעומת חלקת ביקורת שבה נעשה ריסוס בזמן שעליו המליץ חקלאי מומחה. "בסופו של דבר הראינו שבאמצעות כלי פשוט, שלא דורש מהחקלאי לשדרג את הציוד שלו עם כלים יקרים, כמו פתרונות אחרים שקיימים בשוק, אנחנו יכולים להביא לצמצום משמעותי מאד באובדן של חומרי הדברה לאוויר", הוא אומר.

בשלב הראשון החברה פונה לשוק החקלאות האמריקאי, שם נתח השוק האפשרי לפעילותה הוא כ-6 מיליארד דולרים בשנה, והיא כבר קבעה מספר פיילוטים ושיתופי פעולה עם חוות חקלאיות ועם חברות עיבוד מזון וחברות גדולות שמייצרות חומרי הדברה. "אנחנו מקווים שהאימפקט הסביבתי שלנו לטובת תושבי ישראל יצמח מתוך הפעילות שלנו בשוק הגלובלי", מסכם שאולי.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן