אבי בליזובסקי

פרופ' יוסף קלפטר, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה והפיזיקה לשנת 2020. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' יוסף קלפטר – חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והפיזיקה

  • תגובה אחת
עטיפת הספר: מפגשים בשביל החלב מאת חגי נצר ועמי בן בסט, בהוצאת ספרי עליית הגג

בעשרים השנים האחרונות גילינו המון כוכבי לכת, אז למה לא מצאנו חייזרים?

  • 9 תגובות
החללית סולאר אורביטר. הדמיה - סוכנות החלל האירופית

שוגרה החללית סולאר אורביטר שתקיף את השמש כך שתצפה בקטבים

  • 3 תגובות
שילוב תואם של אבני בניין משולשות מאפשר עיוות ללא שינוי באורך של אף מוט קרדיט: אן מואס

שיטה חדשנית לתכנון מטא-חומרים מכניים על ידי השתלה יזומה של פגמים

  • אין תגובות
התמונה השניה והאחרונה ששלחה החללית בראשית לפני התרסקותה על הירח, ב-11 באפריל 2019. צילום: SpaceIL והתעשייה האווירית

מנכ"ל חדש ל-SpaceIL: שמעון שריד

  • 4 תגובות
טלסקופ החלל שפיצר במסלולו. איור: נאס"א

טלסקופ החלל 'שפיצר' של נאס"א מסיים את חייו לאחר 16 שנות תגליות אסטרונומיות

  • אין תגובות
תאים סרטניים אלימים. איור, מעבדתה של ד"ר עפרה בני, האוניברסיטה העברית

מחקר מהאוני' העברית מצא שיטה חדשה לאבחון סרטן אלים וקטלני

  • אין תגובות
ביתן חברת אינוביז בתערוכת CES 2020. צילום: אבי בליזובסקי

חברות ישראליות הציגו ב-CES טכנולוגיות רכב שמשתלבות גם עם הערים החכמות

  • אין תגובות
אנו מדמיינים את החייזרים כיצורים דמויי בני אדם מעוותים. אין סיכוי. איור: shutterstock

האם חייזרים בלתי נראים קיימים בקרבנו? אסטרוביולוגית מסבירה

  • 26 תגובות
תמונה של כעשרת אלפים גלקסיות מכונה: "השדה העמוק העצום של האבל". התמונה כוללת גלקסיות ממבחר גילאים, גדלים, צורות וצבעים. כמאה מהגלקסיות הקטנות האדומות עשויות להיות הגלקסיות הרחוקות ביותר שניתן לראות. הן נוצרו כשהיקום היה בן 800 מיליון שנה. הגלקסיות הקרובות יותר - הבהירות בעלות צורת ספירלה או אליפסה מובחנות נמצאות במרחק של כמיליארד שנות אור, כאשר היקום היה בן 13 מיליארד שנה. התמונה דרשה 800 חשיפות שצולמו במהלך 400 מסלולי האבל סביב כדור הארץ. הסך הכולל של זמן החשיפה היה 11.3 יום, בין 24 בספטמבר 2003 ל- 16 בינואר 2004. צילום: NASA, ESA, and S. Beckwith (STScI) and the HUDF Team

מודדים את החום של החומר האפל

  • 365 תגובות
משמאל נשיא מיקרוסופט בראד סמית', סמנכ"לית הכספים איימי הוד והמנכ"ל סאטיה נדלה. צילום: Brian Smale, מיקרוסופט

מיקרוסופט תגיע לפליטת פחמן שלילית עד 2030 * תקים קרן של מיליארד דולר למציאת פתרונות הסרה

  • 4 תגובות
סלפי ששלחה החללית בראשית מגובה 22 ק"מ מעל הירח תוך כדי תהליך הנחיתה שנכשל בסופו של דבר. צילום SPACEIL והתעשייה האווירית.

לן בלבטניק תרם מיליון דולר להתנעה ראשונית של פרויקט בראשית 2

  • אין תגובות

רפי ביסטריצר מזוכי פרס וולף לפיזיקה: ידעתי שהעבודה שעשיתי עם מקדונלד עשתה באז אבל לא ידעתי עד כמה

  • 5 תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה. באדיבות קרן פרס וולף

מפתחות הקריספר זוכות פרס וולף ברפואה 2020 – נימוקי ועדת הפרס

  • 3 תגובות
חברי ועדת וולף עם נשיא המדינה ושר החינוך באירוע הכרזת הזוכים לשנת 2020. צילום: דוד סאלם

מפתחות הקריספר, ישראלי שהיה שותף למאמר בסיסי בננוטכנולוגיה והבנת תהליך לבלוב הצמחים – בין התחומים שזיכו את מגליהם בפרס וולף

  • אין תגובות
הלוויין דרור 1. איור באדיבות התעשייה האווירית.

התעשייה האווירית תפתח ותייצר לוויין תקשורת חדש – דרור 1 שיופעל עבור משרד התקשורת ולא על ידי חברת חלל תקשורת

  • אין תגובות
ביטלג'וז הופך לסופרנובה. איור: shutterstock

הכוכב המפורסם ביטלג'וז החוויר, אך עדיין ככל הנראה הוא לא יתפוצץ בתקופה הקרובה

  • 14 תגובות
אייזיק אסימוב. איור: shutterstock

100 שנה להולדתו של אייזיק אסימוב: כיצד הוא תיאר את 2019 (וגם ארכיון עשיר)

  • 7 תגובות
פרופ' מיצ'ו קאקו, פיזיקאי וסופר, חוזה את האינטרנט של המוח. צילום: אבי בליזובסקי

האינטרנט של המוח

  • 5 תגובות

חוקר מסינגפור פיתח שבב הצפנה קוונטית

  • 6 תגובות
החללית סטארליינר SM-2, החללית הבאה של בואינג, בשלבי הבניה. צילום יחצ בואינג

בואינג ו-SpaceX מפגרות כשנתיים לעומת לוח הזמנים המתוכנן לפיתוח חלליות מאויישות (עדכון – מנכ"ל בואינג פוטר)

  • תגובה אחת
סרטן הלבלב. המחשה: shutterstock

קבוצת חוקרים ישראלים בקליפורניה מדווחת על פריצת דרך לריפוי סרטן הלבלב

  • 2 תגובות
החללית סטארליינר בדרכה לנחיתה בוויט סנדס ניו מקסיקו, 22/12/19. צילום נאס"א ובואינג

יומיים לאחר התקלה בשיגור, הסטארליינר של בואינג נוחתת בשלום בניו מקסיקו

  • אין תגובות
התמזגות גלקסיות. הדמיה: shutterstock

לחור השחור במרכז שביל החלב עשוי להיות חבר

  • 10 תגובות
הדמיה של חללית סטארליינר עוגנת בתחנת החלל. זה כבר לא יקרה בשיגור הנוכחי (20/12/19) תקלה. איור: בואינג

תקלה בחללית סטארליינר של בואינג לא איפשרה לה להגיע לתחנת החלל * החללית אמורה בעתיד לשאת אסטרונאוטים לתחנה

  • אין תגובות
הננו-לוויין NANOVA. צילום: אלביט מערכות

אלביט מערכות שיגרה ננו לוויין ליישומי תקשורת מסחרית

  • תגובה אחת
מנכ"ל P-Cure , ד"רמיכאל מאראש. צילום: עידן מעוז

P-Cure פיתחה מכשיר הקרנות לסרטן מבוסס פרוטונים שלא דורש בניין שלם

  • 3 תגובות
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

  • תגובה אחת
השביט בוריסוב, בנקודה הקרובה שלו לשמש, דצמבר 2019. צילום: טלסקופ החלל האבל

השביט הבין-כוכבי בוריסוב חלף על פני השמש והאיץ

  • 18 תגובות
תמונת השער צולמה כאשר עלתה על החוף בליסבון, פורטוגל ב-4 בדצמבר 2019. Photograph by Evgenia Arbugaeva for TIME

פעילת הסביבה גרטה תונברג נבחרה כאישיות השנה של טיים לשנת 2019

  • 4 תגובות
פליטת הלוויין דוכיפת 3 מהמשגר ההודי, 11/12/2019. צילום מסך.

לוויין התלמידים "דוכיפת 3" שוגר בהצלחה לחלל

  • תגובה אחת
תלמידי תיכון מרכיבים את הלוויין דוכיפת 3. צילום: מרכז המדעים הרצליה

"דוכיפת 3 מוכיח שגם תחת איומי רקטות ופצמ"רים אפשר לקיים חינוך מדעי איכותי" עדכון על הצלחת השיגור

  • תגובה אחת
תלמידים בשער הנגב בונים את הלוויין דוכיפת 3. צילום: מרכז המדעים הרצליה

הלוויין דוכיפת 3 ישוגר בעוד כשבועיים מהודו

  • 4 תגובות
אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

  • אין תגובות
שילוב של תמונות המעבר של כוכב חמה על פני השמש ב-1999, באור על-סגול. צילום: נאס"א

המעבר של כוכב חמה על פני השמש – תופעה אסטרונומית פשוטה שעזרה לנו להבין את מקומנו ביקום

  • אין תגובות
פרופ' יו הר, מעבדת המדיה של MIT. צילום: אבי בליזובסקי

הפרופסור בעל הרגליים הביוניות, או: הסייבורג

  • 4 תגובות
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
גולגולת של אדם מודרני (מאחור) ושל אדם ניאנדרטלי. צילום: shutterstock

האם מחלות שהפיץ ההומו סאפיינס גרמו בסופו של דבר להכחדת הניאנדרטלים?

  • 2 תגובות
פרופ' ליסה רנדל, אוניברסיטת הארווארד. צילום יחצ

סימולציה מקנה המידה הקטן ביותר ועד ליקום הנראה כולו – המפתח להבנת היקום

  • 6 תגובות
סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
שער הגליון הראשון של כתב העת פנטסיה 2000. מתוך ויקיפדיה

פנטסיה 2000: עוד מעט תוכלו לקרוא את כל הגליונות באינטרנט * מקימי המגזין פונים למימון המונים

  • 3 תגובות
לימוד באמצעים טכנולוגיים. איור: shutterstock

האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

  • תגובה אחת
בזכות ניתוח מחדש של הנתונים משנת 2017 של אירוע המיזוג, זיהינו כעת חתימה של יסוד כבד אחד מוגדר בתוך כדור אש זה, היסוד סטרונציום, מה שמוכיח כי התנגשות של כוכבי נויטרונים גרמה ליצירה של יסוד זה ביקום. איור: ESO

זיהוי ראשון אי-פעם של יסוד כבד שנוצר בעקבות התנגשות של כוכבי נויטרונים

  • 2 תגובות
הדמייה של מכתש גייל מולא באגם מים, כפי שהחוקרים מעריכים שהיה לפני כ-3.5 מליארדי שנים. מקור: נאס"א.

למאדים היו בעבר אגמי מלח הדומים לאלה שעל פני כדור הארץ

  • 4 תגובות
בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

  • 7 תגובות
מפות של חוטי חומר הממלאים את היקום. חוטי הגז מוצגים בצבע כחול. מפות הרקע הן תמונה אופטית שצולמה באמצעות טלסקופ סובארו (משמאל) ותמונה באורך גל מילימטרי שצולמה ממצפה ALMA (מימין). התגלה קיומים של מבנים גזיים נרחבים וחוטי רשת קוסמיים (משמאל); ושהחוטים מחברים בין מספר גלקסיות שבהן יש שיעור גבוה של היווצרות כוכבים (מימין). קרדיט: RIKEN

חוטי חומר מאסיביים הממלאים את היקום אחראים לצמיחת הגלקסיות והחורים השחורים העצומים שבמרכזן

  • 15 תגובות
חיים ביקום. איור: shutterstock

יהיה מוזר אם לא ימצאו סימן לחיים ביולוגיים בהינתן העובדה שיש כל כך הרבה כוכבי לכת

  • 24 תגובות
המחשב קוונטי IBM Q בעל 50 סיביות קוונטיות. מקור: IBM.

המחשבים הקוונטיים – זה הזמן להתחיל לבנות מומחיות

  • 6 תגובות
במפה הזאת, שנבנתה על סמך התצפיות של החללית פלאנק ששיגרה סוכנות החלל האירופית, אפשר לראות את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הנצפה הקדום ביותר של היקום, והיא נותנת לנו את התמונה הטובה ביותר מעולם של היקום בימי ילדותו המוקדמים. השטחים הכחולים בשמים מייצגים נקודות שבהן הטמפרטורה של קרינת הרקע, וממילא גם של היקום המוקדם, היא נמוכה יותר, והאזורים האדומים משקפים מקומות חמים יותר. תומכי תיאוריית האינפלציה, תיאוריה הגורסת שהיקום התפשט במהירות ברגעיו הראשונים, טוענים שתבנית הנקודות הקרות והחמות עולה בקנה אחד עם הרעיון הזה. ואולם, התיאוריה יכולה למעשה לייצור כל תבנית, וברוב הגרסאות שלה היא מייצרת הבדלי טמפרטורה גדולים יותר ממה שהמפה הזאת מראה. יותר מזה, אם האינפלציה אכן התרחשה, קרינת הרקע הייתה צריכה לכלול ראיות לגלי כבידה קוסמיים, אדוות במרחב־זמן שנגרמו על ידי המתיחה הקדומה, אבל היא אינה כוללת ראיות כאלה. במקום זאת, נתוני פלאנק מגלים שהסיפור האמיתי של תולדות היקום שלנו עדיין רחוק מסיום. מקור: ESA and the Planck Collaboration.

זוכה נובל פרופ' פיבלס חשף את הסודות שמאחורי הקרינה הקוסמית

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש