כל הכתבות - הידען - Hayadan

חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על
תהליך פיתוח החיסון לקורונה. צילום יחצ, מודרנה

מודרנה פונה ל-FDA לבקשת אישור חרום לחיסון

מודרנה מכריזה על ניתוח ממצאי יעילות ראשוניים בתוצאות ניסוי שלב 3 בחיסון ה-COVE שלה לטיפול ב-COVID-19 וכן על הגשת ממצאי הניסוי לאישור חירום של ה-FDA
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

מיט-טק הצליחה לראשונה להדפיס תרכובת שומן בקר מתורבת

הדפיסה תאי שומן מבקר וחומר מקשר, אשר גודלו ופותחו מתאי גזע במעבדות החברה
ד"ר אופיר חכים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

התגלה מנגנון בקרת גנים שיאפשר לשפר טיפולים בסרטן השד ובסוגי סרטן נוספים

ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר
מפגינים נגד מגבלות הקורונה, וטוענים שאין מגיפה. המחשה: depositphotos.com

איך להתמודד עם מכחישי קורונה – ולמה זה (בדרך כלל) לא עובד

נסיון להסביר את המובן מאליו. אהוד אמיר עובר על תיאוריות הקונספירציה שנוצרו סביב מגפת הקורונה ומסביר למה הן מופרכות
fכלכלה ירוקה. המחשה: depositphotos.com

החדשות הטובות ביותר שלא שמעתם

והנה השאלה: חשבו על צריכת המשאבים השנתית של מדינות. האם בארצות הברית – מדינה מפותחת לכל הדעות – צריכת המשאבים השנתית ירדה, עלתה, או נשארה אותו הדבר בעשרים השנים האחרונות?
הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם
בניין מוצף בדרום תל אביב, 5 בינואר 2020. צילום: shutterstock

נחשף הקשר בין אבק מדברי וזיהום אוויר לשיטפון הקטלני שאירע בתחילת השנה בת"א

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך
טיפול בפג. צילום: דוברות המרכז הרפואי רמב"ם

מחקר שיכול לשנות את האופן שבו מנשימים פגים

פגים רבים נזקקים לטיפולים שונים התומכים במערכות הגוף שטרם התפתחו, או לא התפתחו כראוי, טרם לידתם המוקדמת. אחד הטיפולים הרווחים בפגים הוא הצורך בסיוע בהנשמה. השאלה היא האם לבצע הנשמה
מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף
חלזונות צועדים אחרי הגשם. המחשה: depositphotos.com

לאן נעלמים החלזונות בקיץ?

חלזונות המופיעים עם היורה עוררו את סקרנותה של ורוניקה ששואלת לאן הם נעלמים בקיץ?
מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה
אנרגיה ירוקה. המחשה: depositphotos.com

חוקרי האונ' העברית הצליחו לשפר את תפקודם של תאים סולאריים

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית,
האזור המאובק של קבוצת הכוכבים אוריון (אזור המכונה 'החרב של אוריון') מואר בתמונה מדהימה זו שנלקחה ממעבדת החלל הרשל של סוכנות החלל האירופאית. ערפילית קדמונית זו היא האזור הגדול והקרוב ביותר אלינו שבו נוצר כוכב, והיא ממוקמת כ-1500 שנות אור מאיתנו [באדיבות: ESA/NASA/JPL-Caltech]

אבני הבניין של החיים יכולות להיווצר בעננים הבין-כוכביים

צוות חוקרים בינלאומי הראה כי גליצין, חומצת האמינו הפשוטה ביותר ואבן בניין חשובה של החיים, ניתנת להיווצרות בתנאים חריפים הקיימים בחלל
פיזיקה קוונטית. המחשה: depositphotos.com

חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העת Nature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית
המבנה האטומי של חריר יחיד בשלדה אורגנית-מתכתית מראה כיצד מולקולות של פחמן דו-חמצני (כדוריות בצבע אפור ואדום) נקשרות לטטרא-אמינים (כדוריות כחולות ולבנות), תוך יצירת פולימר של מולקולות פחמן דו-חמצני הנקשרות לשלדה הפנימית. קיטור בטמפרטורה נמוכה יכול להרחיק את המולקולות של הגז ומאפשר בכך להשתמש בחומר שוב ושוב לשם לכידת עוד ועוד פחמן מתוך הפליטות של תחנות כוח [באדיבות: Eugene Kim]

שיטה חדשה ללכידת פחמן דו-חמצני

התקדמות משמעותית בטכנולוגיה של לכידת פחמן תוכל לספק דרך יעילה וזולה עבור תחנות כוח המופעלות בגז טבעי להרחיק פליטות של פחמן דו-חמצני מארובות הפליטה שלהן, צעד חיוני במאמץ לצמצום הפליטות
תאום וירטואלי של גוף האדם. המחשה: shutterstock

"מגפת הקורונה COVID-19 הציבה את הבריאות במרכז"

כך אומרת קלייר ביוט, סגנית נשיא תעשיות מדעי החיים, דאסו סיסטמס בראיון לאתר הידען בהמשך לאירועי Science in the Age of Experience שהתקיימו במהלך החודש האחרון במרחב הדיגיטלי
שר המדע יזהר שי ופרופ' פרץ לביא.צילום סטילס מארק ניימן לעמ

נשיא הטכניון לשעבר פרופ' פרץ לביא מונה ליו"ר המולמו"פ

בעבר כיהנו בתפקיד יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, בין השאר: פרופ' דן זסלבסקי, פרופ' עודד אברמסקי, פרופ' יצחק בן ישראל והפרופ' דניאל הרשקוביץ
אילוסטרציה של המחקר קרדיט צילום: Ella Maru Studio.

מפיתוח החיסון לקורונה יכול לצאת גם תהליך ריפוי גנטי לסרטן

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ"א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו
בצעי כסף מתל מגידו. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

כסף "מלוכלך" מלפני 3,000 שנים

גשר של נמלים. המחשה: depositphotos.com

האם יש עבדות בטבע? הנמלים הפועלות והמלכה

ניר מתבונן בהשתאות בטורי הנמלים החרוצות ושואל: האם יש עבדות בטבע? האם הפועלות משועבדות למלכה?
אסיף גאזאנפאר, פרופסור למדעי המוח ולפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, הוביל קבוצת מחקר שהראתה שהשפעה על התפתחות היכולות הקוליות של גורי קופים מובילה לשינויים גם בסמנים של ביות: כתם פרווה לבנה שעל מצחם. קרדיט: Rebecca Terrett and Lauren Kelly, מעבדתו של גאזאנפאר, פרינסטון

ייתכן שקופים בייתו את עצמם – בדומה לבני אדם

אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"
הנגיפים (משושים) התוקפים את האצה. קרדיט - דוברות הטכניון

קולטני אור ייחודיים המשותפים לנגיפי-ענק ימיים ולאצות שהם מדביקים

לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו
סצנה שמימית

פרופ' פרץ לביא, לשעבר נשיא הטכניון מונה ליו"ר המולומו"פ

סינפסה. המחשה: depositphotos.com

"המחשבים יהיו נהגים טובים אבל הם לא יזכרו את העבר ויתכננו את העתיד בזמן הנהיגה"

כך אומר פרופ' עידן שגב מהאוני' העברית, שישתתף היום באירוע "תגליות העתיד: מן המוח למחשב ובחזרה" שתקיים היום האקדמיה הלאומית למדעים בחינם במרחב הדיגיטלי
זיהום פטריתי. המחשה: shutterstock

המועצה האירופית למחקר (ERC) תעניק כ-10 מיליון אירו לחוקרים מאוני' ת"א ומאוניברסיטת שאריטה לרפואה ברלין

מטרת המחקר היא להוביל לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות וטיפולים משולבים שיהיו אפקטיביים כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים מסכני חיים
חיסון mRNA לקורונה. המחשה: depositphotos.com

החיסון ל-COVID-19 של מודרנה הגיע ליעילות של 94.5% בניסוי הקליני

ניתוח ביניים ראשון של ממצאי הניסוי כלל 95 משתתפים שנדבקו בקורונה, 90 מהם הם מקבוצת הביקורת * כל החמישה שחלו למרות החיסון היו חסרי סימפטומים או במצב קל *ישראל בין
אירוע ההכרזה על הישראלי השני בחלל בבית הנשיא, 16/11/2020. צילום: מארק ניימן, לע"מ

הישראלי השני בדרך לחלל כך הכריזו הנשיא ריבלין, קרן רמון ומשרד המדע

איתן סטיבה, טייס קרב בעברו, צפוי להמריא בסוף שנת 2021 בחללית דראגון הצוות כתייר חלל למשך כחמישה ימים * תרם את זמנו בתחנה ויבצע ניסויים של טכנולוגיות ישראליות וכן ניסויי
האסטרונאוטים של משימת Crew-1: משמאל: שאנון ווקר, ויקטור גלובר, מייק הופקינס וסואיצ'י נוגוצ'י עוטים חליפות חלל של ספייס אקס בדרכם לכן השיגור. צילום: נאס"א/Joel Kowsky

ארבעה אסטרונאוטים בדרך לתחנת החלל על גבי החללית המאויישת המסחרית הראשונה

משגר פלקון 9 של SpaceX הנושא את החללית Crew Dragon של החברה במשימת CREW-1 של נאס"א וספייס אקס שוגר הלילה לתחנת החלל הבינלאומית ובתוכו חללית ובה האסטרונאוטים של נאס"א מייק
איגום מבחנות.המחשה: depositphotos.com

Covid-19: הדסה והאוני' העברית מדווחות על הצלחה בבדיקות בשיטת איגום מבחנות

הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה
סטארטאפ מסעדות. צילום יחצ, YPC

״הרובוטים שלנו יכולים לבשל 10,000 מתכונים שונים באיכות של מסעדה ועם רכיבים טבעיים״

הסטארט-אפ הקנדי YPC Technologies, פיתח את השף הרובוטי תוך שימוש בקובוטים - רובוטים שיתופיים כך שהם יוכלו לעבוד לצידם של שפים אנושיים
מושבת נמלת האש מדגימה עבודת צוות. המחשה: depositphotos.com

פלישת נמלי האש המשובטות

נמלת האש יכולה להתרבות גם מינית וגם בדרך אל-מינית. הנמלים הפועלות, שכולן נקבות, הן תוצאה של תהליך ההזדווגות הרגיל בין נקבה לבין זכר, אך בכל פעם שהמלכה רוצה ליצור מלכה
גלילאו צופה בטלסקופ. איור: shutterstock

הטעויות של גליליאו

גליליאו גליליי גילה תגליות רבות ששינו את פני המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אבל בדרך עשה כמה טעויות והסיק מסקנות מוטעות. גם המדענים החכמים ביותר טועים! מה אפשר ללמוד
התהליך הכימי של הפוטוסינתזה. המחשה: depositphotos.com

מהצמחים באהבה

לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה
מקור אור משכבה אטומית בודדת שמפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה לפיתוח מגוון רחב של התקנים בסקאלה אטומית (קרדיט: Scholardesigner co., LTD

ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים
עץ אבוקדו. צילום ראובן דור

חוקרים הצליחו לייצר שתילי אבוקדו במחצית הזמן ובלי פחת * חסכון של מיליארדי דולרים וקיצור הדרך למענה על הביקוש

הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים
ריחות עשויים להימדד על פי מרחקם זה מזה. מעבדת פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

מדד הריח: שיטה חדשה מאפשרת למדוד במדויק דמיון בין ריחות

הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
ועדת המדע דנה בדוח מצב המדע. מימין: חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ויו"ר ועדת דוח מצב המדע פרופ' רשף טנא, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן, מנהלת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים גב' גליה פינצי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דו"ח האקדמיה למדעים: יש להגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר בסיסי בישראל

דוח מצב המדע התלת-שנתי השלישי תש"ף/2019 שפרסמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הובא לדיון בפני ועדת המדע והטכנולוגיה
ילדים מחיספין המתנדבים בחפירה, מצביעים על הדמויות שחרותות על האבן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לראשונה: מתחם מבוצר מימי דוד המלך התגלה בגולן

נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם
חיסונים לתינוקות. המחשה: depositphotos.com

"ככל ששיעור ההיענות לחיסוני השגרה גבוה יותר שיעור התמותה מקורונה יורד"

מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר
באמצעות בחינתו של קרוב המשפחה החי הקרוב ביותר לכלב, הזאב האפור, אנו יכולים לקבל הצצה – אף שלא ישירה – כיצד המערכת החברתית של האב המשותף עשויה היתה להשפיע על התהליך המוקדם של ביות הכלב. קרדיט: Paula Pérez Fraga

זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים

זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים