סין שיגרה בהצלחה את החללית Chang’e-5 שתביא דגימות מהירח לראשונה מזה 44 שנים (שידור חי)

ל-Chang’e-5 יהיה רק יום ירחי אחד לאסוף חומר מהירח מאזור שלא נחקר בעבר בצד הקרוב של הירח, ועל הדרך לאפשר לסין גישה לסלעי ירח, שהיום נמנעת ממנה בשל ההגבלות של ארה”ב עם סין

הכתבה עודכנה ב-23/11 שעה 22:45 כדי לדווח על הצלחת השיגור.

באיחור של כשלוש שנים שוגר הערב בשעה 22:25 שעון ישראל מינהל החלל הלאומי הסיני (CNSA) לירח חללית סינית ששמה Chang’e-5 (מבטאים צ’אנג-אה 5) במטרה לאסוף סלעי ירח לראשונה אחרי יותר מארבעים שנה. החללית האחרונה שהביאה דגימות מהירח היתה לונה 24 הסובייטית ב-1976, ואם תצליח בכל השלבים עד הנחיתה (שאינם פשוטים כפי שראינו בחללית בראשית) תהיה סין המדינה השלישית שמבצעת משימה של הבאת סלעים מהירח אחרי ארה”ב וברית המועצות.

סין גם מתכננת לשגר אנשים לירח בעשור הנוכחי, אולי כמשקל נגד לנאס”א שאמורה לשגר שני אסטרונאוטים – גבר ואישה שכבר נבחרו – לירח לראשונה מאז סיום מבצע אפולו ב-1972. התוכנית המקורית של ממשל טראמפ היא לבצע את השיגור עד שנת 2024, ככל הנראה לאור מגפת הקורונה וחילופי הממשל, ישנה הממשל החדש את סדר העדיפויות, והמשימה עלולה להידחות, כך שהסינים עשויים בכל זאת להקדים.

השיגור צפוי להתבצע מהמרכז לשיגור לוויינים וונצ’אנג באי האיינן. השיגור המקורי שלה, שתוכנן ל-2017, התעכב בגלל כשל במנוע בטיל השיגור לונג מארץ’ 5 של סין.

מטרת המשימה של Chang’e-5 היא לנחות באזור מונס רומקר בתוך אוקיאנוס הסערות (Oceanus Procellarum בערך 41-45 deg. N, 49-69 deg. W), לפעול במשך יום ירחי אחד (שבועיים שלנו) ולהחזיר דגימה במשקל 2 ק”ג של רגולית מאדמת הירח – כאשר ייעשה נסיון לחפור לעומק של 2 מטרים. הדגימה תוחזר לכדור הארץ בכמוסת החזרה ותנחת באיזור האוטונומי של מונגוליה הפנימית בסין ב-17 בדצמבר 2020. יש לציין כי האיזור שבו תנחת Chang’e-5 הוא איזור שלא נחתה בו אף חללית שהביאה דגימות מאויישת (אפולו) או לא מאויישת (חלליות לונה).

המשימה של Chang’e-5 היא לאסוף אבק ובלית (רגולית) מאזור של הירח שלא נחקר בעבר בצד הקרוב של הירח ולהחזיר אותם לכדור הארץ. אם המשימה תצליח, היא תביא את החומר הירחי הראשון מאז המשימות האמריקניות והסובייטיות בשנות השישים והשבעים. מדעני ירח יהיו להוטים לחקור את הדגימות החדשות ולמוד מהם על התפתחות הירח. החומר יוכל גם לעזור לחוקרים לתארך ביתר דיוק את פני השטח של כוכבי לכת כמו מאדים וכוכב חמה.

Chang’e-5, היא האחרונהעד כה בסדרה של טיסות שהולכות ונהיות יותר ויותר מורכבות אל פני הירח שמנוהלות על ידי מינהל החלל הסיני הלאומי. כזכור, בשנה שעברה הנחיתה סין את החללית Chang’e-4 לראשונה בצד הרחוק של הירח.

לחטוף וללכת

Chang’e-5 כוללת מודולים לנחיתה, המראה (מהירח), הקפה (של הירח) וחזרה (לכדור הארץ). אחרי שהחללית תיכנס למסלול סביב הירח, צמד המודולים של הנחיתה וההמראה יתפצל וינמיך קרוב ל-Mons Rümker, הר געש מורכב בגובה 1,300 מטר באזור הצפוני של אוקיינוס הסערות (Oceanus Procellarum) — מישורי הלבה העצומים והאפלים שנראים מהארץ.

המשימה Chang’e-5 של סין היא הראשונה שתאסוף חומר מאז המשימות האמריקניות והסובייטיות בשנות השישים והשבעים. היא תנחת בחלק הצפוני של אוקיינוס הסערות שהוא מישור לבה עצום.

l משימה אמריקנית  l משימה סובייטית

אחרי שהחללית תנחת, היא תקדח עד שני מטר באדמה ותשלוף זרוע רובוטית כדי לאסוף עד 2 ק”ג של חומר שטח. החומר יאוחסן במודול ההמראה עד לשיגרו לכדור הארץ.

הנחיתה וההמראה יתבצעו ביום ירח אחד, ששווה בערך ל-14 ימי ארץ, כדי להימנע מהטמפרטורות הקיצוניות בלילה שיכולות לפגוע במכשירים האלקטרוניים. אחרי שמודול ההמראה יחזור למסלול סביב הירח, הדגימות יועברו למודול החזרה. המפגש הזה תוך כדי טיסה יהיה מורכב ו”חזרה טובה למסעות עתידיים של האנושות”, אומר ג’יימס קרפנטר, מתאם מחקר של חקר אנושי ורובוטי בסוכנות החלל האירופית בנורדוויק, הולנד.

החללית Chang’e-5 תטוס אז בחזרה לכדור הארץ, ומודול הנחיתה יצנח לכיוון מחוז סיזיבאנג במונגוליה הפנימית, צפון סין, ב-17 בדצמבר.

המשימה מאתגרת מבחינה טכנית, ודברים רבים יכולים להשתבש. מודול הנחיתה יכול להתרסק או להתהפך, והדגימות יכולות לצאת מהמיכל שלהן בזמן התהליך.

הסלעים יעמדו לרשות חוקרים מכל העולם

רוב הדגימות מהירח יאוחסנו במצפה האסטרונומי הלאומי של סין של האקדמיה הסינית למדעים בבייג’ינג, אומר לי צ’ונלאי, סגן המתכנן הראשי של משימת Chang’e-5. חלק מהחומר יאוחסן באתר נפרד, בטוח מפני סכנות טבע, וחלק יוקצה לתצוגה בציבור, אומר לי. ככל הנראה יתאפשר רק למדענים העובדים בשיתוף פעולה עם מדענים סינים לחקור את הסלעים. כך אומר שיאו לונג, גיאולוג פלנטרי באוניברסיטה למדעי כדור הארץ של סין בווהאן, שהשתתף בבחירת אתר הנחיתה בראיון לאתר נייצ’ר.

חוקרים מערביים שהתראיינו לכתבה מקווים שהגישה לדגימות תהיה דומה לאופן שבו חוקרים מקבלים גישה לסלעים שנאספו במשימות אפולו של ארה”ב — על ידי הגשת הצעה לנאס”א איך הם מתכוונים להשתמש בהם. אבל שיאו מציין שמדענים במוסדות סיניים לא יכולים לגשת לדגימות של אפולו כי ממשלת ארה”ב מגבילה את נאס”א משיתוף פעולה ישיר עם סין.

עוד בנושא באתר הידען:

• החללית הסינית צ’נג’ה 4 נחתה נחיתה רכה על הצד המרוחק של הירח.
• אסטרונאוט סיני לירח – מתי?
• הרכב הסיני יוטו כבר מטייל עם ששת גלגליו על אדמת הירח