המוח

קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
תכונות הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך חושף ארבעה תתי־סוגים ביולוגיים שונים של אוטיזם

חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון וקרן סימונס זיהו ארבעה תתי־סוגים של אוטיזם – כל אחד עם דפוסים גנטיים והתפתחותיים ייחודיים – ועשויים לסלול את הדרך לאבחון מוקדם ולטיפול מותאם אישית
כלביו של החוקר - ג'ספר משמאל ושיהבו מימין. Credit: Hoi-Lam Jim

האם כלבים יודעים מי אדם טוב ומי רע? המחקר שמטיל ספק באינטואיציה שלנו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
המוח ומערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם אינטליגנציה תורשתית? מדענים גילו מצב מוחי גנטי שמאפשר גמישות קוגניטיבית

מחקר חדש שהתבסס על סריקות מוח של תאומים מגלה כי היכולת של המוח לשמר פעילות קרובה למצב קריטי – חיונית לתפקוד מנטלי – מושפעת מהגנים, ומציע קשר ישיר בין תורשה,
פרופסור יניב אסף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360 | התעלומות הגדולות של המדע – גבולות הידיעה 

האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
חתול ישן על צד שמאל - כדי שיוכל להתעורר ולזנק מהר יותר בעת סכנה. המחשה: depositphotos.com

מדענים: חתולים מעדיפים לישון על צד שמאל – ככל הנראה מסיבות הישרדותיות

מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
דיכאון קליני. המחשה: depositphotos.com

היעדר רגשות חיוביים בדיכאון קליני – נקודת מבט חדשה

דיכאון קליני, רגשות חיוביים, דינמיקת רגשות, הערכה רגעית אקולוגית, savoring
ילדים בסביבות למידה אינטראקטיביות במעבדה של פרופ' ארנון. צילום באדיבותה.

בין מילים לשפה

תהליכי לימוד השפה עשויים לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה שלנו
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
אמפתיה. המחשה: depositphotos.com

חיסוניות אמפתית

היכולת להזדהות עם סבלו של הזולת היא מנגנון אבולוציוני שעוזר לנו לשמור על עצמנו
משקעי עמילואידים (מסומנים באדום) והפפטידים שמונעים את התפתחותם (מסומנים בירוק) בתאי מוח של עכברים

למנוע את שקיעת העמילואדים באלצהיימר

טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה
תאום דיגיטלי יכול לסייע לחוקרים ללמוד את המערכות הפנימיות של המוח. קרדיט: אמילי מוסקל/סטנפורד מדיסין

למה חוקרים נתנו לעכברים לצפות בסרטי פעולה?

מודל דיגיטלי מדויק של קליפת הראיה במוח של עכבר מציע פריצת דרך בניסויים נוירולוגיים, המאפשרת ביצוע בדיקות וירטואליות מהירות ויעילות לחקר בפעילות המוח
תהליך למידת מוטורית במוח, מחוברים VTA ו-M1, דופמין בתהליך למידה.

חוקרות מוח בטכניון: דופמין – המפתח לרכישת מיומנויות מוטוריות

שיתוף פעולה בין שתי חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט חושף כי שחרור מקומי של דופמין בקליפת המוח המוטורית הוא מפתח מרכזי לרכישת מיומנויות מוטוריות חדשות
אישה חולמת בהקיץ. המחשה: depositphotos.com

פנטזיה במינון יתר: חלומות בהקיץ יכולים להיות בעיה גדולה משחשבתם

פרופ' נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילה את פרסומו של מאמר חדש הקורא להכיר ב"חלימה בהקיץ לא-מסתגלת" כהפרעה פסיכיאטרית רשמית. נייר העמדה מציג כיצד התסמונת פוגעת בתפקוד היומיומי
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
דמות ייחודית בסמל פאזל לאוטיזם. המחשה: depositphotos.comש

מדענים הפריכו מיתוס מרכזי על אוטיזם

מחקר חדש מפריך את האמונה כי בריאות האם במהלך ההיריון גורמת לאוטיזם. לאחר ניתוח נרחב של רשומות רפואיות, החוקרים מצאו כי גנטיקה וסביבה ממלאות תפקיד משמעותי יותר, כאשר סיבוכים עובריים
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
שימוש ב-CHATGPT לעזרה נפשית. איור: ד"ר רועי צזנה

איך צ'אט-GPT משנה את פני התמיכה הנפשית

מחקר חדש חושף כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע למתמודדי-נפש, לצד היתרונות והאתגרים בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת זו
פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

נשים מגיבות אחרת מגברים לטיפול תרופתי לאלצהיימר

"אצל נשים, התרופה הניסיונית עיכבה את ההתדרדרות באופן משמעותי, הגנה על המוח ואף הפחיתה תסמיני דיכאון, כל זאת בהתאמה למנגנון הפעולה", אומרת פרופ' אילנה גוזס שעמדה בראש המחקר
הקשר בין ADHD לאובדנות אצל ילדים. איור באמצעות DALEE

מחקר חדש חושף: קשר מדאיג בין היפראקטיביות לסיכון אובדני בקרב ילדים

מחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ומרכז שניידר לרפואת ילדים מגלה שתסמיני היפראקטיביות קשורים לעלייה משמעותית בסיכון להתנהגויות אובדניות בקרב ילדים בגילאי 7-12
הקשרים בין הנוירונים במוח. המחשה: depositphotos.com

כשהתת מודע פוגש את המודע: יצירתיות אנושית בעידן הבינה המלאכותית

פרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן חושף כיצד התפרצויות מהירות וגלים איטיים במוח האנושי מהווים בסיס לתהליכים מודעים ויצירתיים, ומציע דרכים לנצל את יכולות המוח בעידן הטכנולוגי

נמלים נגד בני-אדם: אתגר המבוך

קבלת החלטות בקבוצה הופכת נמלים לחכמות יותר. אצל בני-אדם, לעומת זאת, לפעמים עדיף לבד
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

נשים מגיבות אחרת מגברים לטיפול תרופתי לאלצהיימר

נמצאו הבדלים מובהקים בין תגובות שני המינים לתרופה חדשנית למחלות ניוון מוחי כמו מחלת אלצהיימר
פרופסור חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

לקראת אבחון מוקדם של סכיזופרניה: מאגד בהובלת פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון זכה במענק של 8 מיליון יורו

מאגד VOLABIOS, המשלב טכנולוגיות מתקדמות ואנליזה רב-אומיקית, צפוי לשפר את הדיוק באבחון מחלות נפש ולספק כלים חדשניים לטיפול וניטור סכיזופרניה ברחבי העולם
למידת שפה. המחשה: depositphotos.com

ילדים לומדים שפה מהשלם אל הפרטים

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף תהליך שלעיתים נזנח בלמידת שפה: ילדים לעיתים קרובות מתחילים בהבנת משפטים שלמים ורק לאחר מכן מזהים את הרכיבים הנפרדים שבהם
אבדנות. המחשה: depositphotos.com

שיטה חדשה להתערבות טיפולית למניעת אבדנות בבני נוער

חוקרים גילו מאפיינים ביולוגיים ופסיכולוגיים שמעלים את הסיכון להתנהגות אובדנית בקרב בני נוער ופיתחו אפליקציה שמסייעת להתמודדות הנפשית
המחשה של הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות על רצף האוטיזם (ASD). קרדיט: ד"רחיית'ם עמל 

מחקר באוניברסיטה העברית קושר בין מזהמים נפוצים באוויר לבין אוטיזם

“סוגים שונים של הפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות על רצף האוטיזם, עשויים להיות קשורים לגורם סביבתי זה,” מסביר פרופ' היית'ם עמל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר בכיר של המחקר
פרופ' בועז ברק והדוקטורנטית ענבר פישר מבית הספר סגול למדעי המוח ומבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב חושפת מנגנונים מוחיים המעורבים באוטיזם גנטי

החוקרים חשפו פגיעות במערכת התמיכה המוחית. המחקר מציע תקווה לטיפולים גנטיים חדשים לשיפור תפקוד תאי המוח
החלבון בטא עמילואיד. איור: depositphotos.com

פריצת דרך: הקפאת התקדמות מחלת האלצהיימר על-ידי עצירת סיבי עמילואיד

חוקרים מיפן גילו דרך לעצור את התפתחות סיבי העמילואיד β, הקשורים למחלת האלצהיימר, באמצעות נוגדן המאפשר לעצור או לעכב את התפתחות הסיבים. פריצת דרך זו עשויה לסייע בפיתוח טיפולים חדשים
על פי ה"וושינגטון פוסט", במהלך ארבע שנות כהונתו כנשיא, טראמפ השמיע 30,573 הצהרות שקריות או מטעות

למה דונלד טראמפ מספר שקרים כל כך בולטים? 

כשמדובר בשקרים בפוליטיקה, דונלד טראמפ נמצא בליגה משלו, אומר פרופסור לפסיכולוגיה מבריטניה
סקירות הדמיה רפואית צבעוניות של מבנים אנטומיים עם סימטריה בבילטרלית.

ריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח. איור באדיבות מכון ויצמן

לחיצת ידיים עשויה לאפשר לבני-אדם לתקשר באמצעות חוש הריח

מחקר הראה, כי אנשים מרחרחים את ידיהם לעיתים קרובות, וכי הם עושים זאת לאורך זמן רב יותר לאחר שלחצו את ידו של מישהו אחר
זיכרון. המחשה: depositphotos.com

בני אדם או מכונה: מי טוב יותר בהערכת זיכרונות?

מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון חושף שבני אדם יכולים להעריך את אמיתות הזיכרונות של אחרים באותה רמה כמו מודלים של עיבוד שפה, ואף טוב מהם במקרים מסוימים
עטיפת הספר - נמלים, נוירונים תודעה.

ספר: נמלים, נוֹירוֹנים, תודעה

הספר מציג סקירה בינתחומית על האבולוציה של התודעה באדם מאת עוזי בן צבי, סדרת פילוסופיה ומדע, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
מימין: פרופ' יובל ניר, ד״ר מיכל טפר, עומר בן ברק-דרור, פרופ׳ ישראל גנות. קרדיט צילום: אוניברסיטת תל אביב

פריצת דרך טכנולוגית תסייע בזיהוי תגובות קליניות של מטופלים בהרדמה

לראשונה: מעקב מבעד לעיניים סגורות יוכל לשמש לזיהוי עוררות, מודעות, וכאב בשינה
בהומי ובל אמא ובת קרדיט המעבדה של דוד עומר

קופים מסמנים זה את זה בשמות ופותחים צוהר חדש להבנת התפתחות השפה האנושית

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות
מחקר חדש מצביע על כך שהמוח יוצר לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון. הדבר כולל גם את אלו המקודדים על-ידי נוירונים שנוצרו מוקדם, הנראים בצבע סגול בחתך של היפוקמפוס בעכבר תחת מיקרוסקופ. (קרדיט תמונה: Biozentrum, אוניברסיטת באזל) 

המוח מאחסן לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון 

מחקר חדש בעכברים מצביע על כך שהמוח יוצר עותקים מרובים של זיכרונות, מה שמאפשר לו לווסת את השינוי שלהם לאורך זמן
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

החיסון המשולב לשלבקת חוגרת: פריצת דרך בהפחתת סיכון לדמנציה

בעוד שהחיסון החי נגד שלבקת חוגרת כבר הראה סימנים להגנה מפני דמנציה, החיסון המשולב החדש מציע תוצאות מבטיחות אף יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על בריאות הציבור
מימין: ד"ר שגית מאיר, ד"ר אווה הייניג, ד"ר ניקולאי קוזמיץ', פרופ' אסף אהרוני, ד"ר שירלי ברמן, ד"ר יואב פלג, הילה חרט וד"ר אילנה רוגצ'ב (צולם במשתלת רגב)

הזיות של קקטוסים

נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
קבוצה מגוונת של אנשים. המחשה: depositphotos.com

קבוצות מגוונות גנטית חכמות יותר

המחקר, בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה מציע שגיוון גנטי יכול לשפר משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה, דבר שיש לו השלכות עמוקות לניהול ארגוני, חדשנות והבנת תפקיד המגוון הביולוגי
חתך היסטולוגי של חלל האף וקונכיות האף של עכבר שקיבל חיסון אף

תאי החיסון שהתגלו מתחת לאף

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו תאים יצרני נוגדנים ברקמת העצם של קונכיות האף ונוטעים בכך תקווה לפיתוח חיסוני אף יעילים יותר וטיפולים חדשים באלרגיות ובמחלות עצביות ואוטואימוניות
הכרה. המחשה: depositphotos.com

האם התודעה היא רציפה או מורכבת מ"רגעי יוריקה"?

שיטה מחקרית חדשה מציעה לנתח שינויים בהתנהגות וקפיצות בלמידה כדי לחקור את התודעה, תוך שימוש בגידול פתאומי בלמידה – "רגעי יוריקה" – כדי לזהות תהליכי חשיבה מודעים ולחקור את מנגנוני
זריקת ההרזיה אוזמפיק. המחשה: depositphotos.com

תרופות ההרזיה גורמות גם לירידה בצריכת אלכוהול וסמים

אפשר לצפות לדור חדש של תרופות שיוכלו להשפיע ביעילות על ההתנהגות ולסייע לנו "להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמנו". להשתחרר מהתמכרויות ומדחפים שאיננו רוצים בהם – ולהיות בריאים יותר ומאושרים
[:he]נחשו את שם המצולם לפי פרצופו באדיבות החוקרים[:]

מחקר חדש: שמות עשויים לעצב מראה פנים לאורך זמן

מחקר חדש בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי שמו של אדם עשוי להשפיע על מראה פניו לאורך זמן. המחקר מצא כי ניתן להתאים את פני המבוגרים לשמותיהם בדיוק גבוה יותר