המוח

צילום מיקרוסקופי: בשורה העליונה-צילום מוח של זבוב רגיל, ובשורה התחתונה מוח של זבוב עם ניוון עצבי, המראה חורים במוח". קרדיט: שי קלוקסי

אנזים שמונע הפרעות שינה ומצב רוח

החוקרים הראו שמחסור ב-SIRT6 (היורד עם הגיל) מנתב טריפטופן למסלול הקינורנין הנוירוטוקסי על חשבון יצירת סרוטונין ומלטונין; עיכוב האנזים TDO2 בזבובי פירות הפחית נזק מוחי והידרדרות נוירו-מוטורית. הממצאים פורסמו ב-Nature
המערכת OmniPredict משתמשת במודל שפה רב־מודלי כדי לחזות בזמן אמת מה הולכי רגל צפויים לעשות – ובניסויים מוקדמים עקפה מודלים מובילים בלי אימון ייעודי. הדמיה: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מודל בינה מלאכותית חדש טוב באופן מפתיע ב“קריאת” מחשבות של בני אדם

חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
פרופ’ כריסטיאן מייר מציג את המחשב הנוירומורפי בעל מיליוני היחידות בכנס TSMC באמסטרדם. צילום: אבי בליזובסקי

לצמצם את פער היעילות האנרגטית בין המוח לבינה המלאכותית

בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת
תמונה מתוך המחקר מציגה אקסונים של נוירונים באזור ה-ACA (באדום) ובאזור ה-ORB (בירוק), המעצבבים את קליפת הראייה ומכוונים לשכבות מובחנות. קרדיט: Sur Lab/MIT Picower Institute

המוח שלכם משכתב את המציאות לפי מצב התודעה

חוקרים ב- MIT גילו שקליפת המוח הקדם־מצחית לא שולחת סתם "פקודות כלליות" לשאר המוח – אלא מתאימה את המסרים שלה במיוחד לאזורים שונים, בהתאם לרמת העוררות ולתנועה
תודעה של עופות. המחשה: depositphotos.com

מדוע האבולוציה יצרה את התודעה ועשתה זאת יותר מפעם אחת

חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום חוקרים מדוע התודעה התפתחה ומדוע מינים שונים פיתחו אותה בדרכים שונות. על-ידי השוואת בני אדם לציפורים, הם מראים שמודעות מורכבת עשויה להתעורר דרך מבנים עצביים שונים
אונס. המחשה: depositphotos.com

חומות השתיקה: מדוע העולם שותק כשנשים נאנסות במלחמה?

מחקר חדש של פרופ’ שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה חושף ארבע "חומות שתיקה" סביב אלימות מינית בזמן מלחמה – מפוליטיקה וציניות בינלאומית דרך בושה קולקטיבית ואישית ועד טראומה

טיפול גנטי מבוסס RNA עשוי לסמן פריצת דרך בטיפול ב-ALS

מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא דרך לעכב את התקדמות המחלה הקטלנית, ואף לשקם תאי עצב שנפגעו
קופסאות פארצטמול. המחשה: depositphotos.com

אחרי עשרות שנים פוענח מנגנון הפעולה הנסתר של הפארצטמול

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה כי פאראצטמול (אקמול/טיילנול/פנאדול) אינו פועל רק במוח ובחוט השדרה, כפי שסברו במשך שנים, אלא גם בקצות העצבים ההיקפיים — במקום שבו הכאב מתחיל
רקמת גידול סרטני מסוג גליובלסטומה שהוצאה מחולה ומיד הושרתה בתמיסה המכילה חומצה אמינית שרק חיידקים צורכים. ניתן לראות משמאל כי התאים הסרטניים שגרעיניהם מסומנים בכתום קלטו את החומצה האמינית המסומנת בכחול – עדות לקיומם של חיידקים חיים ופעילים בגידול. מימין, לאחר טיפול באנטיביוטיקה, צריכת החומצה האמינית נפסקה

בתוך המוח: חיידקים חיים בגידולים וגרורות – ועשויים להשפיע על הטיפול והישרדות החולים

מחקר מכון ויצמן בשיתוף בילינסון ורמב"ם מזהה מיקרוביום מגוון בגליובלסטומה ובגרורות מוחיות; חפיפה לחיידקים בגידולים הראשוניים, שונות לפי מיקום במוח, וקשר לעמידות לטמוזולומיד ולמשך הישרדות; פורסם ב-Nature Cancer
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

לכוון את השעון הביולוגי ולהגן על המוח מפני אלצהיימר

עיכוב REV-ERBα מגביר +NAD ומצמצם טאו בעכברים, מחקר ב-Nature Aging
העין. באדיבות פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן

בדרך לעולם בלי עיוורון? שתל רשתית ביו־היברידי מבר־אילן

האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.
משותק שולט ברחפן באמצעות המחשבה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

לטוס בכוח המחשבה: משותק שולט ברחפן דרך ממשק מוח–מכונה

טום, משותק בארבע גפיים, הצליח להטיס רחפן ולנווט מסלול מכשולים באמצעות מערך מיקרו־אלקטרודות מושתל ופענוח תנועות אצבע “ווירטואליות” – קפיצת מדרגה בדיוק ובמהירות השליטה ב־BCI.
מתוך מצגת של חברת Psychic Analytics בכנס AutoSens Europe

החברה שמאפשרת לשתות לפני נהיגה (כדי ללמוד על ההשפעות)

המערכת שפיתחה חברת Site Psychic Analytics השבדית מנתחת תנועות עיניים, נשימה והבעות פנים בזמן אמת, ומתריעה לפני שהנהג מאבד ריכוז – תוך שמירה על פרטיות מלאה
מערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם פריצת הדרך שתשנה את הטיפול במחלות נוירולוגיות כבר כאן?

צוות בראשות ד״ר גלעד לוי במעבדתו של פרופ׳ בועז ברק זיהה את TFII-I (GTF2I) כווסת שלילי של מיאליניזציה; ביטולו בתאי המיאלין עיבּה את המעטפת והאיץ הולכה עצבית – ממצא שפורסם
אשליות אופטיות של ציפורים. המחשה: depositphotos.com

האם בעלי-חיים חשופים לאשליות אופטיות? מה דגים ועופות יכולים ללמד אותנו על תפיסה

מכאן נבעה שאלת המחקר שלנו: האם גם בעלי-חיים אחרים “נופלים” לאותן תחבולות? אם דג קטן או עוף חשופים לאשליה, מה זה מלמד על האופן שבו הם רואים ומפרשים את סביבתם?

מעבדת החדשנות של דאסו סיסטמס תומכת בפרויקטים פורצי דרך במאבק בעיוורון – ובהם סטארט-אפ ישראלי

מלווה את CorNeat Vision בפיתוח קרנית מלאכותית ללא תרומת רקמה ואת DotLumen בפיתוח משקפיים חכמים מבוססי בינה מלאכותית לשיפור עצמאות לקויי הראייה
האי לת'ם – יותר מ-40 קילומטר מזרחית לחופי טנזניה ובגודל של כ-50 דונם

אי העטלפים: להרחיק עד קצה העולם כדי להבין את המוח

מדעני מוח ממכון ויצמן נסעו לאי בודד ליד זנזיבר כדי להקליט לראשונה פעילות מוחית של יונקים בטבע וללמוד כיצד פועל המצפן הפנימי שבאמצעותו הם מנווטים
מחיקת המוח. המחשה: depositphotos.com

מגפת "ערפול מוחי"? מחקר מגלה: בעיות זיכרון כמעט הוכפלו בקרב מבוגרים מתחת לגיל ארבעים

ניתוח של יותר מ-4.5 מיליון תשובות סקר בארה״ב מגלה עלייה מ-5.3% ל-7.4% בדיווח על מוגבלות קוגניטיבית, עם זינוק חריג בבני 18–39 והשפעה מובהקת של הכנסה והשכלה
האינטרוספציה - החוש השישי הנסתר. המחשה: depositphotos.com

מדענים יוצאים לדרך בפרויקט של 14.2 מיליון דולר לפענוח “חוש שישי נסתר” של הגוף

יוזמה חדשנית במכון סקריפס למחקר (Scripps Research) ובמכון אלן (Allen Institute) שואפת למפות את “החוש השישי הנסתר” של הגוף — אינטרוספציה(Interoception) , התהליך שבו מערכת העצבים מנטרת את תפקודי הפנים
**התרגום:** פו ועמיתיו בנו את הנוירונים המלאכותיים הראשונים שיכולים להתחבר ישירות לנוירונים חיים. קרדיט: Jun Yao.

מדענים יצרו נוירון מלאכותי ש"מדבר" בשפת המוח

הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

הגיע הזמן לחשוב מחדש על המושג "הספקטרום האוטיסטי"

חוקרים טוענים כי המונח "על הספקטרום" מטשטש את המורכבות של אוטיזם ומייצר היררכיות מזיקות – ומציעים לעבור להגדרות מכבדות וגמישות יותר
מסך העבודה של המערכת למעקב אחר העיניים. צילום: דוברות הטכניון

עיניים על הטקסט: טכנולוגיה חדשה מהטכניון מזהה את מטרת הקריאה

חוקרים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות פיתחו מודלים חישוביים המשלבים מעקב עיניים ועיבוד שפה טבעית, ומצליחים לזהות את מטרת הקריאה בדיוק של כ־90% בתוך שתי שניות
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
להתלטף עם חתול. המחשה: depositphotos.com

מה בעלות על חתול עושה למוח שלך (ושלהם) ואיך זה קשור לאוקסיטוצין?

מחקרים חדשים מראים כי הורמון האהבה, האוקסיטוצין, אינו רק מחזק קשרים חברתיים בין בני אדם – אלא גם מעמיק את החיבור עם חתולים, כשהמפתח הוא מגע עדין ואמון הדדי
דמנציה. הודעות לעיתונות. המחשה: depositphotos.com

10 דרכים מפתיעות שבהן סוכרת ודמנציה שזורות זו בזו

סוכרת משפיעה על המוח דרך ניצול אנרגיה, כלי דם ודלקת — ולעיתים אף אותן תרופות פועלות בשתי המערכות. מחקרים עדכניים מצביעים על זיקה הדדית:
טיילנול. המחשה: depositphotos.com

טראמפ מזהיר משימוש בטיילנול בהריון ומקדם תרופה חדשה לאוטיזם – הקהילה הרפואית: אין הוכחות חד משמעיות

הנשיא טראמפ הכריז כי אצטמינופן, החומר הפעיל בטיילנול (אקמול) בהריון עלול להעלות את הסיכון לאוטיזם, וקידם את השימוש ב־לויקובורין כטיפול ניסיוני. חוקרים ואיגודים רפואיים מדגישים: אין הוכחות סיבתיות, טיילנול נחשב
נגיחות בכדורגל גורמות לנזק למוח השחקן. המחשה: depositphotos.com

נגיחות בכדורגל גורמות לנזק חמור ביותר באזור במוח החיוני לקוגניציה

טכניקת הדמיה חדשה שפותחה באוניברסיטת קולומביה איפשרה לזהות אזורים בקורטקס המוחי – ממש מאחורי המצח – שנפגעים באופן החמור ביותר בעקבות פגיעות חוזרות מנגיחה בכדור, תופעה מוכרת אצל נוגחים
חמשת החושים, אולי עדיף שבעה? המחשה: depositphotos.com

מחקר מתמטי מציע: שבעה חושים – ולא חמישה – הם האופטימליים לזיכרון האנושי

חוקרי Skoltech פיתחו מודל חדש של אנגרמים מוחיים, המצביע על כך שקיבולת הזיכרון המרבית מתקבלת במרחב מושגים בן שבעה ממדים – עם השלכות לבינה מלאכותית ולנוירו־מדע
מוח מתפתח של גור עכברים בן שבועיים תחת המיקרוסקופ. מערכת האוקסיטוצין מסומנת בירוק וחלבון רגיש לאור מסומן באדום. שילוב הצבעים גורם לתאי האוקסיטוצין שגם מבטאים בהצלחה את החלבון להיצבע בצהוב. בכחול - גרעיני התאים

זרקור על המוח המתפתח: פרידה בגיל הרך משנה את מערכת האוקסיטוצין

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו טכנולוגיה אופטוגנטית חדשה המאפשרת לחקור את פעילות מערכת האוקסיטוצין בעומק המוח הצעיר. ממצאיהם מראים כי חלבון זה, הידוע כ"הורמון האהבה", משפיע על התמודדות גורי עכברים
פסיכיאטריה. המחשה: depositphotos.com

דאסו סיסטמס וקרן FondaMental השיקו בצרפת מאגר מידע רפואי לאומי לפסיכיאטריה

שיתוף פעולה חדש מקים מאגר נתונים רפואיים מאובטח בענן ריבוני בצרפת, המיועד לשיפור האבחון, המחקר והטיפול בהפרעות פסיכיאטריות – תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר להגנת מידע רגיש
הבינה המלאכותית לא מסוגלת לחזות נכון התאבדויות. איור באמצעות DALEE.

מחקר רחב היקף: כלי בינה מלאכותית אינם מצליחים לחזות התאבדות

מחקר רחב היקף שהתפרסם ב־11 בספטמבר בכתב העתPLOS Medicine , מצא כי אלגוריתמים של למידת מכונה לחיזוי התאבדות ופגיעה עצמית מציגים דיוק נמוך מדי מכדי לשמש כלי סינון או אמצעי
משבר אמצע החיים? עכשיו מקדים. המחשה: depositphotos.com

משבר גיל הארבעים? נסו גיל עשרים

מאז 2008 תועדה במדינות מפותחות ומתפתחות מגמת U ברווחה סובייקטיבית לאורך החיים. הרווחה ירדה מילדות ועד סביב גיל 50, ואז התאוששה בזקנה. נתונים הראו גם עלייה מקבילה ב"חולי" או באומללות
כיתוב תמונה: משתתפת משתמשת בנְיורופרוטזה לדיבור פנימי. הטקסט מעל הוא המשפט שנמסר כרמז, והטקסט מתחת הוא מה שמפוענח בזמן אמת כאשר היא מדמיינת לעצמה שהיא אומרת את המשפט. קרדיט: Emory BrainGate Team

ממשק מוח-מחשב יכול לפענח דיבור פנימי בזמן אמת

משותקים במצב קשה יוכלו "לדבר לעצמם" והמחשב כבר יתרגם זאת למילים שרצו להגיד אך לא יכלו
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
תכונות הספקטרום האוטיסטי. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך חושף ארבעה תתי־סוגים ביולוגיים שונים של אוטיזם

חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון וקרן סימונס זיהו ארבעה תתי־סוגים של אוטיזם – כל אחד עם דפוסים גנטיים והתפתחותיים ייחודיים – ועשויים לסלול את הדרך לאבחון מוקדם ולטיפול מותאם אישית
כלביו של החוקר - ג'ספר משמאל ושיהבו מימין. Credit: Hoi-Lam Jim

האם כלבים יודעים מי אדם טוב ומי רע? המחקר שמטיל ספק באינטואיציה שלנו

מחקר חדש מאוניברסיטת קיוטו מגלה שלמרות האמונה הרווחת, כלבים אינם בהכרח שופטים התנהגות אנושית – גם לאחר שצפו באנשים מתנהגים באכזריות או באדיבות
התמכרות לקוקאין. המחשה: depositphotos.com

רשת מוחית זעירה עשויה להחזיק את המפתח לגמילה מקוקאין

התמכרות, גמילה מקוקאין, האוניברסיטה העברית, מדעי המוח, מערכת התגמול, רגשות שליליים, ICARe, פרופ' יונתן קופצ'יק, תסמיני גמילה, ונטראל פלידום
המוח ומערכת העצבים. המחשה: depositphotos.com

האם אינטליגנציה תורשתית? מדענים גילו מצב מוחי גנטי שמאפשר גמישות קוגניטיבית

מחקר חדש שהתבסס על סריקות מוח של תאומים מגלה כי היכולת של המוח לשמר פעילות קרובה למצב קריטי – חיונית לתפקוד מנטלי – מושפעת מהגנים, ומציע קשר ישיר בין תורשה,
פרופסור יניב אסף. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פודקאסט תל אביב 360 | התעלומות הגדולות של המדע – גבולות הידיעה 

האם יש גבול לידיעה האנושית? האם אפשר להבין את היקום, את התודעה, את עצמנו? ואולי יש מחסומים שלא נצליח לעבור ויש סודות שיישארו תמיד מעבר להישג ידינו? פרופ' יניב אסף
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
חתול ישן על צד שמאל - כדי שיוכל להתעורר ולזנק מהר יותר בעת סכנה. המחשה: depositphotos.com

מדענים: חתולים מעדיפים לישון על צד שמאל – ככל הנראה מסיבות הישרדותיות

מחקר בינלאומי מצא כי רוב החתולים ישנים על צד שמאלם, ככל הנראה בשל עיבוד יעיל יותר של איומים בהמיספרת המוח הימנית
דיכאון קליני. המחשה: depositphotos.com

היעדר רגשות חיוביים בדיכאון קליני – נקודת מבט חדשה

דיכאון קליני, רגשות חיוביים, דינמיקת רגשות, הערכה רגעית אקולוגית, savoring
ילדים בסביבות למידה אינטראקטיביות במעבדה של פרופ' ארנון. צילום באדיבותה.

בין מילים לשפה

תהליכי לימוד השפה עשויים לפתוח צוהר אל מנגנוני הקוגניציה שלנו
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
אמפתיה. המחשה: depositphotos.com

חיסוניות אמפתית

היכולת להזדהות עם סבלו של הזולת היא מנגנון אבולוציוני שעוזר לנו לשמור על עצמנו
משקעי עמילואידים (מסומנים באדום) והפפטידים שמונעים את התפתחותם (מסומנים בירוק) בתאי מוח של עכברים

למנוע את שקיעת העמילואדים באלצהיימר

טופאק, בונובו זכר צעיר מגרד את ראשו. קרדיט: לוקאס בירהוף, פרויקט המחקר על בונובו בקוקולופורי.

בונובו מדבר במשפטים: מחקר חדש מערער את ייחודיות השפה האנושית

מחקר משותף מאוניברסיטת ציריך והארוורד מגלה כי בונובו משתמש בשילובים קוליים בעלי משמעות, המצביעים על שורשים אבולוציוניים עמוקים לשפה