המוח

תרשים של תולעת C. elegans המציג תקשורת בין תאי עצב החשים חמצן לבין שורת הנבט באמצעות מולקולות RNA קטנות.

בתולעים: מערכת העצבים מסייעת להגן על תאי הרבייה מפני חום

מחקר ב־Current Biology מצא כי מולקולות RNA קטנות שמקורן בתאי עצב ומעגל עצבי החייש את רמת החמצן משפיעים על עמידות תאי הרבייה לעקת חום. המחקר נערך בתולעי C. elegans, ואין
שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

שיתוף פעולה יכול להתפתח גם ללא קרבה משפחתית או כללי גמול מורכבים

מודל חדש של דילמת האסיר מראה כי די בכך שפרטים יזהו את יריביהם ויגיבו באופן שונה לכל אחד מהם כדי לאפשר לשיתוף פעולה להתבסס
מדוע לפעמים אפילו פעולה פשוטה נראית כמו מאמץ עצום?

מדוע לפעמים אפילו פעולה פשוטה נראית כמו מאמץ עצום?

מאמץ אינו נקבע רק על פי הכוח שהגוף נדרש להפעיל. מחקר שנערך בקרב 100 נבדקים מצא כי ציפייה, משוב חיובי או שלילי ורמת המוטיבציה האישית משנים את האופן שבו אנו
כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כיצד ציפייה חיובית או תחושת מטרה מתורגמות לתגובה גופנית? קבוצת המחקר של פרופ’ אסיה רולס ממפה את המסלולים שבאמצעותם המוח משפיע על מערכת החיסון – מהכבד ומח העצם ועד הטחול.
לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

מתבגרים עם אנורקסיה אינם בהכרח סובלים מחוסר גמישות קוגניטיבית כללי. מחקרים מצביעים על תגובות ממוקדות: מזון עתיר קלוריות מפעיל אצלם מנגנון עצירה חזק, ואילו מצוקה רגשית עשויה להפנות את המחשבה
צילום: שירלי הנדלזלץ

לא רק אם הולכים, אלא איך: המחקר שמנסה להפחית נפילות אחרי שבץ מוחי

ד״ר שירלי הנדלזלץ מאוניברסיטת בן־גוריון חוקרת כיצד אנשים שעברו שבץ מוחי שולטים בשונות הטבעית של ההליכה, ומדוע שיבוש עדין בבקרה הזאת עלול להגביר את הסיכון לנפילות.
כעס. אילוסטרציה: depositphotos.com

איך מילוי צורך שנפגע יכול לפתוח דרך לפיוס

מחקרה של ד"ר מעין קציר מאוניברסיטת בר־אילן בוחן כיצד צרכים פסיכולוגיים שנפגעים בקונפליקט מתורגמים לרגשות כמו כעס ופחד – וכיצד מענה לצורך, גם מצד שלישי, עשוי להפחית רגשות שליליים ולהגדיל
נוירונים במוח חולדה ובתרבית לאחר טיפול באמצעות נשאי AAV

ריפוי גני לפי דרישה הפחית פרכוסים בחולדות עם אפילפסיה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומיוניברסיטי קולג' לונדון פיתחו טיפול נוגד חמצון המבוסס על נשאי AAV. הרצף הטיפולי מופעל בתגובה לפעילות חשמלית חריגה במוח. ביותר ממחצית החולדות שטופלו נמנעו הפרכוסים, ובשאר החיות
כדי לחקות תא עצב אנושי יחיד נדרשת רשת עצבית עמוקה

כדי לחקות תא עצב אנושי יחיד נדרשת רשת עצבית עמוקה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית השתמשו בבינה מלאכותית כ״תאום חישובי״ של נוירון ומצאו כי המבנה המסועף של הדנדריטים והתגובות הלא־ליניאריות בסינפסות מעניקים לתאים אנושיים מורכבות חישובית גבוהה. הממצא אינו מוכיח שתא בודד
האם התגלו נוגדנים לאלצהיימר? אילוסטרציה: depositphotos.com.

נוגדן ניסיוני לאלצהיימר עבר את מבחן הבטיחות הראשון

הנוגדן IBC-Ab002, המבוסס על מחקריה של פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן למדע, נבדק ב־40 חולים בשלבים מוקדמים של המחלה. הטיפול נמצא בטוח ונסבל במינונים שנבדקו והוביל לשינויים בסמנים ביולוגיים, אך
עכביש קופץ אינו רגיש לאשליות אופטיות מסוימות, ייתכן כי יש לו ארבעה זוגות עיניים—רמז לכך שהוא עשוי לתפוס את הזמן בצורה שונה מבני אדם ובעלי חיים אחרים. אילוסטרציה: depositphotos.com

משפירית ועד כוכב ים: מדוע בעלי חיים אינם רואים את הזמן באותו קצב?

בעלי חיים מעופפים וטורפים הרודפים אחר טרף מבחינים בשינויים חזותיים מהירים בהרבה מבעלי חיים איטיים. מחקר רחב מגלה כיצד אורח החיים והסביבה עיצבו את “קצב התמונות” של מערכות הראייה.
סריקות של המוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

“מיני־מוחות” מתאי גזע חשפו כיוון טיפולי למחלת ילדות נדירה

חוקרים יצרו אורגנואידים מוחיים מתאי חולים במחלה נדירה הקשורה לגן DHDDS, וזיהו פגיעה במטבוליזם של שומנים, בגליקוזילציה ובתפקוד המיטוכונדריה.
איור הממחיש את מיקומו של ההיפוקמפוס. אילוסטרציה: depositphotos.com

מרכזייה” בהיפוקמפוס עשויה להסביר איך המוח לומד בלי למחוק זיכרונות

מחקר חדש מציע כי המוח משתמש באותם תאים בדפוסים שונים כדי ללמוד מידע חדש בלי למחוק זיכרונות קודמים.
תמנון California two-spot מול מראה במעבדת התמנונים בדארטמות'. קרדיט: Mary Kieseler, Dartmouth.

תמנונים למדו להשתמש במראה כדי למצוא טרף נסתר

תמנונים הצליחו להשתמש במראה כדי למצוא טרף שנמצא מאחוריהם, ומספקים עדות חדשה לאבולוציה מפתיעה של אינטליגנציה.
שילוב של המוח ובינה מלאכותית. אילוסטרציה: depositphotos.com

הרווארד והאוניברסיטה העברית ישתפו פעולה במחקר NeuroAI

מכון קמפנר בהרווארד והמרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית יקיימו פעילות אקדמית משותפת בתחום המחבר בין חקר המוח לבינה מלאכותית
מחקר חדש מצביע על קשר אפשרי בין פעילות סרוטונין במוח לבין החמרת טנטון. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

סרוטונין עשוי להחמיר טנטון דרך מסלול מוחי ייעודי

תצלום פלואורסצנטי של אסטרוציטים – תאי התמיכה דמויי הכוכב במוח – שמחקר חדש מצביע על כך שהם יוצרים רשתות תקשורת עצמאיות ורחבות היקף. המחשה: depositphotos.com

מחקר ב־Nature: לא רק הנוירונים, גם האסטרוציטים במוח יוצרים רשת תקשורת נסתרת

חוקרים מיפו לראשונה רשתות תלת־ממדיות של תאי תמיכה במוח העכבר וגילו חיבורים ארוכי־טווח בין אזורים מרוחקים ובין שתי ההמיספרות
קנאביס רפואי לא שיפר את מצב פוסט טראומטיים. המחשה: depositphotos.com

"ניתוח נתונים נרחב קובע שאין מספיק ראיות מבוססות לכך שקנאביס רפואי מסייע לטיפול בחרדה, דיכאון ופוסט טראומה

מטא־אנליזה חדשה של 54 ניסויים אקראיים מצאה כי השימוש הרווח בקנאבינואידים לטיפול בהפרעות נפש ובהפרעות שימוש בחומרים מוצדק רק לעיתים נדירות. ככלל לא נמצאו די נתוני ניסויים אקראיים כדי לתמוך
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
לומדים תוך האזנה למוזיקה. המחשה: depositphotos.com

הצלילים שברקע

מחקר באוניברסיטה העברית: מוזיקת רקע “תואמת דיבור” שיפרה זכירת מילים יותר משקט
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
העין האנושית. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מציע: עיני החולייתנים התפתחו מעין אמצעית יחידה של אב קדמון דמוי תולעת

מאמר סקירה ב־Current Biology מציע כי לפני כ־600 מיליון שנה איבדו אבות החולייתנים זוג עיניים צדדיות כשאימצו אורח חיים נייח, ולאחר מכן פיתחו מחדש עיניים זוגיות מתוך איבר חישה אמצעי,

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

משפחה במצוקה בעת מלחמה. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מחקר ישראלי: שחיקה הורית היא גורם מפתח בקשיי ילדים בזמן מלחמה

מחקר אורכי על 123 אמהות במהלך החודשים הראשונים למלחמת אוקטובר 2023 מצא שהקשר לקשיי ילדים קשור בעיקר לשחיקה של ההורה המטפל בבית, ולא רק לפריסה של בן/בת הזוג לשירות פעיל
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
פגיעות עצביות. המחשה: depositphotos.com

מהאף אל חוט השדרה: נורקסון שולחת “שליחים” זעירים לשיקום עצבים פגועים

אקסוזומים טעונים ב-siRNA נגד PTEN, שפותחו בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, מיועדים להפחית דלקת ולעודד רגנרציה במערכת העצבים המרכזית – תחום שרלוונטי גם לנזקי מיאלין כמו בטרשת נפוצה

גירוי מוחי לא פולשני ממוקד־היפוקמפוס הפחית זיכרונות חודרניים ב־PTSD: ממצאים ראשוניים מאוניברסיטת תל אביב

מחקר פיילוט שהתפרסם בכתב העת Brain Stimulation מצא כי טיפול TMS מותאם אישית לפי fMRI, שניתן מיד אחרי הפעלת הזיכרון הטראומטי בשלב הרה־קונסולידציה, הפחית פלאשבקים ומחשבות פולשניות בקרב עשרה משתתפים
סקירה כללית של מערך הניסוי לזיהוי מישושי במצע גרגירי. (א) מערך ניסוי בבני אדם, שבו נראית אצבע של משתתף גורפת חול בתוך קופסה מלאה חול, עם פס LED שמנחה את מסלול התנועה וקובייה קבורה במיקומים קבועים. (ב) מערך ניסוי רובוטי, הכולל זרוע UR5 עם חיישן מישוש וקובייה קבורה בחול. (ג) תרשים סכמטי של תהליך הגריפה. קרדיט: אוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

מחקר חדש: בני אדם מסוגלים ל“מגע מרחוק” ולזהות עצמים קבורים בחול לפני מגע

ניסויים מצביעים על רגישות מישושית גבוהה מהצפוי; בני אדם הגיעו ל־70.7% דיוק, והחוקרים רואים פוטנציאל לרובוטיקה, טכנולוגיות מסייעות וחיפוש בתנאי ראות מוגבלת
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

מסרטן לאלצהיימר: תאי חיסון מהונדסים מפחיתים משקעי חלבון במוח

במחקר שפורסם ב־PNAS הונדסו תאי T לזהות חלבוני עמילואיד במוח; ההזרקות הפחיתו את היקף המשקעים וגם סמני דלקת מוחית—ומציעות כיוון חדש למחלות מוח ניווניות
סוגים שונים של מחלות עור. המחשה: depositphotos.com

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהובלת ד"ר עידן כהן ו־פרופ' רועי גזית הראו כי ZNF750 בתאי האפיתל מסנכרן התפתחות מחסום העור עם ההגנה החיסונית, בין השאר דרך הגברת IL34 הנחוץ להתפתחות
(טוקסופלזמה גונדי), טפיל הנמצא בצואת חתולים. המחשה: depositphotos.com

טפיל שנישא על ידי מיליארדים מנהל “חיים סודיים” בתוך המוח

מחקר ב-Nature Communications מגלה כי ציסטות של טוקסופלזמה גונדי אינן מאגר רדום אלא מערכת מגוונת של תת־סוגים, מה שעשוי להסביר מדוע אין כיום טיפול שמחסל את הציסטות
CRAO הוא מצב חירום בעין, אך בניסוי אקראי טנקטפלז לא שיפר את הראייה והעלה חשש לדימום. המחשה: depositphotos.com

טיפול בטנקטפלז לא שיפר תוצאות בחסימת עורק הרשתית והעלה חשש בטיחותי

בניסוי אקראי כפול־סמיות לא נמצא יתרון בחדות הראייה לאחר 30 יום, ובקבוצת הטיפול נרשמו אירועי דימום חמורים
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
בינה מלאכותית ויצירתיות. המחשה: depositphotos.com

מי יצירתי יותר במבחני “חשיבה מסתעפת” — בני אדם או מודלי שפה גדולים?

ב־Scientific Reports נבחנה יכולת הפקת רעיונות ומקוריות, והשאלה המעשית היא מתי המודל מרחיב יצירתיות ומתי הוא מצמצם אותה
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
ילדים תורמים לאחרים. המחשה: depositphotos.com

מחקר באוניברסיטה העברית: ילדים עם פחות משאבים נותנים יותר – אבל עם הגיל, ילדים ממשפחות מבוססות נותנים פחות

ניסויי “אסימונים” בקרב מאות תלמידי יסודי מצאו שהמחסור מגביר נתינה, בעוד שמעמד הורי גבוה נקשר לירידה בנתינה ככל שהילדים מתבגרים, בדפוס שמזכיר את העולם המבוגר
כיצד פועל הזיכרון. המחשה: depositphotos.com

הזיכרון שלך אמיתי?

בניסוי עם 421 משתתפים שנדרשו להיזכר במילים לאחר דקה וחצי ולאחר יממה, נאספו יותר מ־4,000 “הצדקות זיכרון”. למרות ירידה בכמות הפריטים שנזכרו, התוכן הלשוני והפירוט של ההצדקות לפריטים שנזכרו נכון
אלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

דאסו סיסטמס הציגה ב-CES 2026 הדמיה של “תאום וירטואלי” לאלצהיימר וחיבור נתוני חיישנים בזמן אמת

במיצג Step Inside Alzheimer’s הודגמה תפיסה של שילוב AI, תיק רפואי דיגיטלי ונתוני בית חכם כדי לאפשר ניטור וזיהוי מוקדם; ב-Eureka Park הוצגו סטארט-אפים מהמאיצים של החברה
השפה האנושית עשויה להיראות לא יעילה לעומת קודים דיגיטליים, אבל המבנה שלה מותאם עמוק לאופן שבו המוח פועל. המחשה: depositphotos.com

למה בני אדם לא מדברים כמו מחשבים: מדענים מצאו תשובה

מחקר חדש מציע שהשפה האנושית פחות “דחוסה” מקוד דיגיטלי, אבל חוסכת למוח מאמץ בעזרת דפוסים מוכרים וניבוי
שושנת ים. פרופ' ליאור אפלבאום ופרופ' אורן לוי, אוניברסיטת בר אילן

למה בכלל אנחנו ישנים?התשובה המפתיעה שמגיעה מהים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו לפענח את מנגנון השינה הקדום וחושפים ששינה מגינה על תאי העצב
מתי לגלות ומתי להסתיר את האמת. המחשה: depositphotos.com

מתי אנחנו בוחרים לא לדעת – ומתי מחפשים אמת מכאיבה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מציעים מודל שמסביר איך הימנעות ממידע וחיפוש מידע כואב משרתים אותו צורך: ויסות רגשי מול אי־ודאות
צילום מיקרוסקופי: בשורה העליונה-צילום מוח של זבוב רגיל, ובשורה התחתונה מוח של זבוב עם ניוון עצבי, המראה חורים במוח". קרדיט: שי קלוקסי

אנזים שמונע הפרעות שינה ומצב רוח

החוקרים הראו שמחסור ב-SIRT6 (היורד עם הגיל) מנתב טריפטופן למסלול הקינורנין הנוירוטוקסי על חשבון יצירת סרוטונין ומלטונין; עיכוב האנזים TDO2 בזבובי פירות הפחית נזק מוחי והידרדרות נוירו-מוטורית. הממצאים פורסמו ב-Nature
המערכת OmniPredict משתמשת במודל שפה רב־מודלי כדי לחזות בזמן אמת מה הולכי רגל צפויים לעשות – ובניסויים מוקדמים עקפה מודלים מובילים בלי אימון ייעודי. הדמיה: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

מודל בינה מלאכותית חדש טוב באופן מפתיע ב“קריאת” מחשבות של בני אדם

חוקרים פיתחו מערכת בינה מלאכותית חדשה שמקדמת רכבים אוטונומיים מעבר ל“ראיית” הולכי רגל בלבד, אל יכולת לצפות את הפעולה הבאה שלהם
כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
פרופ’ כריסטיאן מייר מציג את המחשב הנוירומורפי בעל מיליוני היחידות בכנס TSMC באמסטרדם. צילום: אבי בליזובסקי

לצמצם את פער היעילות האנרגטית בין המוח לבינה המלאכותית

בכנס 2025 TSMC Europe OIP באמסטרדם הציג פרופ’ כריסטיאן מייר מ-TU Dresden את SpiNNaker-2 – מחשב נוירומורפי ענק, מבוסס עיבוד אירועי וחומרת Thin-Edge, שנועד להריץ מודלי בינה מלאכותית בזמן אמת
תמונה מתוך המחקר מציגה אקסונים של נוירונים באזור ה-ACA (באדום) ובאזור ה-ORB (בירוק), המעצבבים את קליפת הראייה ומכוונים לשכבות מובחנות. קרדיט: Sur Lab/MIT Picower Institute

המוח שלכם משכתב את המציאות לפי מצב התודעה

חוקרים ב- MIT גילו שקליפת המוח הקדם־מצחית לא שולחת סתם "פקודות כלליות" לשאר המוח – אלא מתאימה את המסרים שלה במיוחד לאזורים שונים, בהתאם לרמת העוררות ולתנועה
תודעה של עופות. המחשה: depositphotos.com

מדוע האבולוציה יצרה את התודעה ועשתה זאת יותר מפעם אחת

חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום חוקרים מדוע התודעה התפתחה ומדוע מינים שונים פיתחו אותה בדרכים שונות. על-ידי השוואת בני אדם לציפורים, הם מראים שמודעות מורכבת עשויה להתעורר דרך מבנים עצביים שונים
אונס. המחשה: depositphotos.com

חומות השתיקה: מדוע העולם שותק כשנשים נאנסות במלחמה?

מחקר חדש של פרופ’ שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה חושף ארבע "חומות שתיקה" סביב אלימות מינית בזמן מלחמה – מפוליטיקה וציניות בינלאומית דרך בושה קולקטיבית ואישית ועד טראומה