סטיבן הוקינג – נפש כלואה המשוטטת ביקום

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של נפש כלואה בגוף מוגבל, המשוטטת במרחבי החלל הוא זה שהקנה לו מעמד ייחודי, והוא ניצל אותו בין היתר כדי לקדם את החשיבה המדעית והרציונלית * אתר הידען מסכם את שמונים הפנים של סטיבן הוקינג

סטיבן הוקינג שנפטר לפני שלוש שנים היה אייקון תרבות לפחות כמו שהיה מדען. אפשר לזכור לו את הפיזיקה של החורים השחורים וראשית היקום, את הצטרפותו למיזמי Breakthru, קידום הרציונליזם והחשיבה המדעית, וכן, גם האתאיסטית. אבל יותר מהכל הוא ייזכר כאדם בעל המוגבלויות המפורסם ביותר, שהוכיח שלא צריך לתת אפילו למגבלה מאתגרת במיוחד להפריע לו לחשוב.

• מהי מחלת ניוון שרירים A.L.S בה חולה סטיבן הוקינג?

הוקינג היה כאמור גם גיבור תרבות, ובין היתר הוא הופיע ב”משפחת סימפסון” וב”מסע בין כוכבים: הדור הבא”. מאז 1979 ועד 2009 הוא החזיק בקתדרה למתמטיקה על שם לוקס באוניברסיטת קיימברידג’, הקתדרה שבה החזיק אייזיק ניוטון לפניו. בין ספריו הבולטים היה “קיצור תולדות הזמן”, שנמכר ביותר מתשעה מיליון עותקים.

אבל תחילה, האיש היה כוכב רוק. בהרצאה שלו באוניברסיטה העברית בביקורו האחרון בארץ, ב-2006 האולם היה מלא מפה לפה. הוא ישב במרכז הבמה על כסא הגלגלים, כל הזמן באותה התנוחה, אבל מהמחשב שלו, ששימש לו כפה, בקעו קולות חשובים. פרופ’ הוקינג הקדיש את האירוע לסקירת הידע הנוכחי אודות המפץ הגדול, ומה שקרה בעקבותיו. באופן די נדיר, שגרירות בריטניה סיפקה לעיתונאים את התמליל המלא של ההרצאה, וכמובן שניצלנו את ההזדמנות:

• הרצאתו של סטיבן הוקינג “מקור היקום” באוניברסיטה העברית בירושלים, 14 בדצמבר 2006 (כותב שורות אלה נכח באולם)

מהבחינה המדעית הוא ייזכר כמי שחקר את התופעה אולי החשובה ביותר ביקום – החורים השחורים ובפרט קרינת הוקינג שלפיה האפשרות ליציאת חומר מהחור השחור אינה סגורה הרמטית, וכי יש קרינה שמקטינה את החורים השחורים, גם אם טווח הזמן שבו היא פועלת עצום ולכן לא הביאו אותה בחשבון. עבודתו של סטיבן הוקינג בנושא חורים שחורים ומקור היקום היא אולי ההתקדמות הממשית ביותר שעשו פיזיקאים תיאורטיקנים אל עבר תיאוריה אחת של הכול – תיאוריה שתיישב בין תורת הכבידה של איינשטיין ובין הפיזיקה הקוונטית.

בראיון לאתר הידען מסביר פרופ’ צבי פירן מהאוניברסיטה העברית כי “הדיון של הוקינג בחורים השחורים הסב את תשומת הלב לצורך באיחוד התורות הבסיסיות במדע“. הנתק בין תופעות המתרחשות בקנה מידה גדול, כמו גלקסיות או אף היקום עצמו, לבין תורת הקוונטים, שנמדדת במרחקים קצרים מאוד העסיק גם את איינשטיין באותו הקשר הצהיר הוקינג כי מוטב היה אילו חלקיק היגס לא היה מתגלה. כוונתו היתה שההיגס מחזק את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, ועדיין לא פותר את הנתק בין התיאוריות. במאמר משנת 2011 שלקוח מספרם המשותף כותבים הוקינג ופרופ’ לאונרד מלודינו מסבירים כי עדיין קשה להבין כיצד לקשר בין התיאוריה של הפיזיקה הקלאסית לבין זו הקוונטית, אך מציעים מספר תיאוריות.

הוקינג התייחס כמעט לכל נושא בעולם, החל מנושאים הקשורים למחקרו, למשל” מסע בזמן אפשרי אך רק לעתיד או הערכתו כי קיימים חייזרים אך הם ברובם פרימיטביים מאיתנו.

הוקינג גם התבטא בסוגיות שאינן קשורות ליקום או לפיזיקה. כך למשל הוא התנגד להמשך פיתוח תחום הבינה המלאכותית בשל היכולת לעשות בה שימוש כנשק. בדברים שנשא בפתיחת מרכז לברהולם למען עתיד המודיעין (LCFI) באוניברסיטת קיימברידג’ אמר הוקינג כי AI יהיה “הדבר הטוב ביותר, או הדבר הכי הגרוע, שאי פעם יקרה לאנושות”, הכל תלוי כיצד יטפלו בה.

אך כמובן אחת הסוגיות המזוהות איתו היתה האתאיזם. בכל הזדמנות הוא אמר “לא קיים גן עדן: זה סיפור בדים”, לרבות בוועידה בואתיקן. גם יוצרי הסרט “התיאוריה של הכל” – מעין ביוגרפיה של סטיבן הוקינג הציבו את אלוהים כדמות משנה בסרט, גורם המשפיע בין היתר על יחסיו עם אשתו הראשונה.

מעט לפני מותו תרם הוקינג את היוקרה שלו לשורה של פרויקטים מדעיים במימון פרטי, בעיקר מצד המיליארדרים יורי מילנר ומארק צוקרברג. בדיווח כתבנו כי: יזמי חלל והפיזיקאי סטיבן הוקינג חברו למיזם לפיתוח חללית שתיסע במהירות של 150 מיליון קילומטרים לשעה אל הכוכבים בתוך דור. ננו חללית starshot שאלפי עותקים ממנה יטוסו לאלפא קנטאורי ויגיעו בתוך 20 שנה ננו חללית starshot שאלפי עותקים ממנה יטוסו לאלפא קנטאורי ויגיעו בתוך 20 שנה תוכנית מחקר והנדסה בשווי 100 מיליון דולר יבקש להביא להוכחת היכולת להשתמש בקרני אור כדי לשגר חללית ננומטרית בשלב ראשון במהירות של 20% ממהירות האור. משימה כזו תוכל להגיע לקרבת אלפא קנטאורי בתוך 20 שנה מיום שיגורה.

מי שנבחר לנהל את הפרויקט הוא ישראלי – פרופ’ אבי לייב מאוניברסיטת הארווארד. את זאת סיקרנו בכתבה: המסע לפרוקסימה קנטאורי של האסטרופיזיקאי הישראלי.

לקראת פטירתו הצלחנו לסכם את מפעל חייו:

• שירת הברבור של סטיבן הוקינג בסימן פרידה מהאנושות
• פרופ’ סטיבן הוקינג מת בשנתו * חקר חורים שחורים והיה פעיל חברתי