סיקור מקיף

דר. אסף רוזנטל

לפי סקר של האו"ם, כמעט חצי מהמינים הנודדים סובלים מפגיעה, וכרבע נמצאים בסכנת הכחדה. המצב החמור ביותר הוא של מיני הדגים הנודדים, כשכמעט 97% מהם נמצאים בסכנה בגלל דייג יתר ותפיסת לוואי (bycatch) פוגענית ומיותרת
המעבר לאנרגיה מתחדשת: דרך היציאה ממשבר האקלים אבל לטייקוני הנפט הגז והפחם יש תוכניות אחרות
ד"ר אסף רוזנטל מצטט בעקבות ועידת האקלים בדובאי את אחד המשתתפים: "על האנושות לחדול מלהשתמש בטבע כבבית שימוש", "האנושות הפכה לנשק להשמדה המונית".
השבוע מתכנסים בדובאי נציגי מדינות רבות כדי לדון בצעדים לבלימת התחממות כדור הארץ ומניעת אסונות אקלימיים עתידיים. הכנס, הידוע בשם COP28, מציב אתגרים מורכבים בפני מקבלי ההחלטות
בוועידת האקלים הקרובה שתתכנס בדובאי, ידונו שוב בדרכים למתן את ההתחממות העולמית ובצורך לפצות את המדינות הנפגעות, בעיקר מדינות איים ומדינות באפריקה. הבטחות לפיצוי כבר ניתנו, אך טרם מומשו, ונשאלת השאלה האם די בתשלום פיצוי?
נדרשת יוזמה להצלת החופים שנפגעים בגלל פעילות אנושית בשילוב עם ההתחממות העולמית.
עבור רוב האנשים, "שינוי עמדות לטבע" אינו אלא עבודת אגף אקדמית גרידא, אך שינוי זה עמוק יותר. נדרש שינוי יסודי והכרחי כדי לשמור ולהגן על המגוון הביולוגי ולהגן על אוכלוסיות בני אדם ובעלי חיים ברחבי העולם מפני פגיעה
בעקבות ובגלל ההתחממות העולמית,  עד 2050  יהיו  כמיליארד אנשים נתונים  בחיכוחים ומאבקים שקשורים לנהרות וזאת רק באפריקה
על פי מחקר ראשוני, כבר עברנו את רוב גבולות ניצול המשאבים. משאבי העולם, כולל האקלים, המגוון הביולוגי, מערכות המים ומשאבי טבע אחרים, חרגו מגבולותיהם והגיעו לרמות קטסטרופליות. האם יש דרך להחזיר את המצב לקדמותו?
מסתבר שהבנק העולמי משקיע מיליארדים במיזמי דלק מחצבי, והשקעות רבות מתבצעות באופן לא שקוף. מצב זה חייב להשתנות
על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), החלפת דלקי מאובנים במקורות אנרגיה מתחדשים בלבד אינה מהווה פתרון מבלי להפחית את הביקוש ושינויים קיצוניים בצריכת האנרגיה
חשוב לקדם מדיניות חקיקה ותקנות יעילות המכוונות לפתרון הבעיה הגלובלית של הפלסטיק. כן יש לעודד צרכנים לבחור במוצרים ברי-קיימא ולדרוש מהיצרנים לייצר מוצרים סביבתיים וממחזרים. בנוסף, יש למקם דגש על חינוך והסברה
הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?
הרס של החופים ופגיעה חמורה בסביבה הימית באילת. התושבים זעקו, הרשויות התעלמו
חומרי ההדברה והחיטוי, אריזות הפלסטיק ואפילו הטפלון משאירים בטבע תרכובות שאינן מתפרקות. כעת התברר שהן גם נמצאות במי הגשמים
אין זו דרישה להחזיר את השעון לאחור, הקידמה והמדע איפשרו עבורנו עולם נפלא, אבל גם עולם שהופשט מהפלא, לכן יש צורך להבריא את הכבוד לטבע
בין השנים 2010 ל- 2020 נפגעו מבצורת יותר מ- 170 מיליון אפריקנים ובו בזמן נפגעו משטפונות יותר מ- 40 מיליון אפריקנים. בגלל משבר האקלים, עד 2030 יתדרדרו כ- 40 מיליון מתושבי תת-הסהרה למצב של עוני מרוד
בעשורים האחרונים - אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים
על פי ראש שרותי האקלים של האו"ם World Meteorological Organisation (WMO) "גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש
ממשלות אפריקה נמצאות במירוץ של הקמת מיזמים חקלאיים כדי להזין את האוכלוסיה הגדלה במהירות, אך האם פגיעה בסביבה כדי לפתח חקלאות ובפרט הגדלת הסיכון למלריה יכולה להימנע?
ב-20/02/2022 חנך ראש ממשלת אתיופיה את הסכר כשהמאגר הכיל 18 מיליארד קוב. בסיום ההליך יכיל המאגר 70 מיליארד קוב
חוקרים חיפשו באפריקה זנים חדשים של קפה, שיוכלו להחליף את זן הערביקה שגידולו נפגע משינויי האקלים * בסיירה לאון נמצא מועמד
השילוב של שינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וזיהום והצטברות אשפה בסביבה הם נושאים שצריך לטפל בהם ביחד לפי האו"ם
לוגו אתר הידען
חיפוש