מכון ויצמן

ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

במעלה המדרגות העולות

נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

סימני חיכוך של צמיגים על כביש. המחשה: shutterstock

נצמד ומחליק

הישרדות – במוח

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

סופרנובה. המחשה: shutterstock

נקודות ציון ביקום

פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

כוכב הלכת צדק. Credit: NASA/JPL/University of Arizona

שעון אטומי ישראלי ישוגר לכוכב-הלכת צדק

קרן לייזר שעוברת 1,600 ק"מ בצינור. גלאי LIGO | צילום: נאס"א

עדויות ראשונות לגילוי גלי כבידה

חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

חיידקים, אנשים, והמספרים שביניהם

מיקומם השונה של אופסינים שונים על תא זרע של אדם, כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ, התגלה באמצעות סימון בנוגדן פלואורסצנטי (בצהוב בוהק)

תאי זרע מנווטים את דרכם באמצעות חלבוני ראייה

פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא

האמהות והאבות

תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

תקשורת אופטית. איור: shutterstock

חוקרים הצליחו לתלוש פוטון בודד מתוך הבזק אור

מדענים בלבוש ייעודי עובדים על הקסנון 1 טון TPC. צילום: יח"צ

המטרה: לפתור את תעלומת החומר האפל

ננו-חלקיקים המגיבים לשינוי בחומציות הם בעלי פוטנציאל לשימוש ביישומים המבוססים על חשיפה לאור, למשל, נייר שמאפשר מחיקה ושיכתוב. צילום: מכון ויצמן

מתארגנים בחושך, מתפזרים באור

ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

נשיא ארה"ב ברק אובמה, צילום מדצמבר 2014. צילום: Mykhaylo Palinchak / Shutterstock.com

קולו של הספקן – קונספירציה להמונים / מייקל שרמר

עטלף פירות: צילום יובל ברקאי, אוניברסיטת תל אביב

במוחם של יונקים קיים "מצפן" תלת-ממדי

המדענים מצאו כי תאי עצב מסוימים במוחם של עטלפים חשים לאיזה כיוון נוטה ראשו של העטלף, ועשויים, עקב כך, לסייע בניווט במרחב
גן מדווח במושבות חיידקים. הגן, המקודד לאנזים ביתא-גלקטוזידאז מאפשר להבחין בין מושבות בהן הגן מתבטא (מושבות כחולות) לבין מושבות בהן אין ביטוי של הגן (מושבות לבנות). צילום: מתוך ויקיפדיה

‫זרקור – ביולוגיה במספרים גדולים / דורית פרנס‬

אילוסטרציה המציגה את הטרנזיסטור הפוטוני שיצרו המדענים. בליבו אטום יחיד (בכתום) המנתב פוטונים (בצהוב) בכיוונים שונים

הטרנזיסטור הפוטוני הראשון בעולם

פוריות הגבר. איור: shutterstock

מוטציות מנוגה, מוטציות ממאדים

חור שחור קטן הצובר מאסה. גז דחוס וקר (בירוק) נע לכיוון מרכז צביר הכוכבים (האיקס האדום). הכוכבים (בצהוב) קובעים באמצעות כבידתם את מסלולו האקראי והבלתי-יציב של החור השחור דרך ענן הגז (הקו השחור)

המזללה שבקצה היקום

איור: דוברות מכון ויצמן

בקרה סביבתית

סליל כפול הבנוי מננו-קוביות של מגנטיט. צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק

קוביות קטנות

נגיף האיידס בזרם הדם. איור: shutterstock

המולקולות האנטי-נגיפיות – הנלחמות גם בנגיף ה-HIV

ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

מיתאמי מהירויות התנועה של טיפות מים במערכת דו-ממדית. סימון אדום מייצג זוגות טיפות בעלות מיתאם חיובי, וסימון כחול מייצג זוגות טיפות בעלות מיתאם שלילי

סדר באי-סדר

עכברי מעבדה אלימים. איור: shutterstock

על ריח, תוקפנות ואימהוּת