מכון ויצמן

ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

  • אין תגובות
נוירונים בעת פיעילות. איור: L shutterstock

גלי פעילות עצבית במוח מספקים מידע על אירועים קוגניטיביים שהתרחשו בו בעבר

  • 23 תגובות
בתמונה זו אנימציה של נפטון על פני שש שנים. צילום: נאס"א/JPL

מדענים ישראלים חישבו את "טביעת האצבע" הכבידתית של תבניות הרוחות בכוכבי-הלכת אורנוס ונפטון

  • אין תגובות
מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

  • תגובה אחת
מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

  • 5 תגובות
ספוג בסביבתו הטבעית. צילום: השירות הגיאולוגי של ארה"ב

מקבץ מיסחור טכנולוגיות סביבה: רישוי לשימוש בספוג ממקורות מתחדשים; מולקולה למניעת זיהום מחומרי הדברה

  • אין תגובות
מערכת לגילוי ספין של אטום בודד. צילום: מכון ויצמן

באתי, ראיתי, קבעתי

  • 21 תגובות

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
פרופ' שפי גולדווסר. צילום: מכון ויצמן למדע

פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה

  • 4 תגובות
מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

  • תגובה אחת
ויקטור הס מתכונן לטיסה בכדור פורח

תעלומה מתגלגלת: מאה שנה לגילוי הקרינה הקוסמית

  • 2 תגובות
במערכת של גז דחוס, שבה כל המולקולות מסתובבות בכיוון אחד

סיחרור מהיר

  • 6 תגובות
סרטן השד

טובים השניים מן האחד

  • אין תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

  • 2 תגובות
פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן

מדענים ישראליים משתתפים במיזם "ספינת הדגל" של האיחוד האירופי לחקר מוח האדם

  • 39 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
פרופ' דוד מילשטיין. צילום: מכון ויצמן

פרופ' דויד מילשטיין בהרצאה ע"ש פרופ' עמוס דה שליט שתשודר ביום שני הקרוב (14/1) בשידור חי באינטרנט

  • אין תגובות
הדמיה של פארק מדעי החיים חיפה. קרדיט: החברה הכלכלית לחיפה

מקבץ: הגליל מאחד כוחות מדעיים; חיפה תקים חממה ביוטכנולוגית

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

ד"ר זוהר קומרגודסקי ממכון ויצמן למדע זכה בפרס "אופקים חדשים"

  • תגובה אחת
פרופ' נועם סובל. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: ריח לבן

  • 14 תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים בכירים ביחד עם נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' משה קוה בטקס חנוכת מבנה הקבע של בית הספר לרפואה של בר אילן בצפת

מקבץ: תארי ד"ר כבוד בויצמן; אבן פינה למבנה הקבע ביה"ס לרפואה של בר-אילן בצפת

  • אין תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
מימין: ד"ר דרור שפיר, ד"ר נירית דודוביץ, אורן פדהצור, הדס יגר, ד"ר בארי ברונר, מיכל דגן. מהר יותר. צילום: מכון ויצמן

חלון הזדמנויות

  • אין תגובות
בניסוי שתכנן צוות המדענים, שכלל את ד"ר אבי סאייג, ד"ר גורן גורדון ואלדד אסא מקבוצתו של פרופ' אהוד אחישר ואת ד"ר עמוס אריאלי, כולם מהמחלקה לנוירוביולוגיה, התבקשו הנבדקים לשבת על כיסא כשעיניהם מכוסות. לשתי האצבעות המורות שלהם – ביד ימין וביד שמאל – חוברו "זיפים" אלסטיים דקים באורך של 30 ס"מ, שלבסיסם הוצמדו מד מיקום ומד כוח.

מדעני מכון ויצמן חיברו "זיפי שפם של חולדה" לאצבעות של בני-אדם, וגילו כיצד המוח לומד להשתמש בחוש חדש

  • תגובה אחת
התנגשות חומר ואנטי חומר. איור: shutterstock

חומר ואנטי חומר – דבר והיפוכו

  • 7 תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
הסופרנובה SN 2005gl

‫חלל – סופר-סופרנובות / אבישי גל-ים‬

  • 3 תגובות
פליסיה וולף סיימון ואחד מעמיתיה ליד אגם מונו בקליפורניה

בין שתי מולקולות

  • 3 תגובות
ד"ר ניר פרידמן, מכון ויצמן

העדפה מתקנת

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי.

מדעני מכון ויצמן למדע ביצעו תגובות כימיות בטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של פאג'ים תוקפיםחיידק. צילום: ד"ר גרהם בירד, Wikimedia Commons

נגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
נביטה. צילום: מכון ויצמן

במעבר חד

  • תגובה אחת
ציור של ד"ר ריטה גרין-ליכט, המתאר תאי שמרים מזדווגים באמצעות שלוחות, שהתפרסם על שער כתב-העת המדעי Cell Reports

תאי שמרים: האיחוד

  • אין תגובות
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
תמונה מיקרוסקופית של תאים שנעשתה באמצעות שיטת המיקוד הטמפורלית (משמאל) או ללא מיקוד טמפורלי (מימין)

חברת 3i הבין-לאומית תפתח מיקרוסקופים על-בסיס המצאות של מדעני מכון ויצמן למדע

  • תגובה אחת
מגזינים ומולטימדיה דו"ח שנתי (אנגלית) המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית בגיליון הנוכחי ארכיון ספרים ננו קומיקס אופקים – מגזין און-ליין גלריות תמונות גלריית וידאו מכון ויצמן למדע WeizmannInstSci WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה מתקדמת לפיענוח "קוד הבקרה" של הגנום ow.ly/dzuQV 17 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה ow.ly/dEaFI 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite Join the conversation משחקי שליטה 01-09-12 מימין: רבקה לוי, ליהי גיבור, מתיאס מאן, ד"ר עופר יזהר, רועי דגני, טס אורם, שירי רון. רשתות

משחקי שליטה

  • 2 תגובות
מימין: פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' עילם גרוס ופרופ' אהוד דוכובני. מסע ארוך

החלקיק שכולם חיכו לו

  • 4 תגובות
בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

  • אין תגובות
הגרף מציג את רמות הנויטרופילים בשלושה חולים הסובלים מנוטרופניה. בסיוע של טיפול תרופתי, החולה בעל הנויטרופילים ה"חזקים" (P1) מסוגל להתגבר על הזיהום. לעומתו, החולה בעל הנויטרופילים ה"חלשים" (P4) אינו יכול להתגבר אפילו על זיהום חיידקי קל שמקורו במעיים.

מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה

  • תגובה אחת
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית. תמונת יח"צ

שלוש אוניברסיטאות ישראליות בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם בדירוג שנחאי

  • 15 תגובות
ד"ר הגר לנדסמן (פלס) בנקודת הקוטב הדרומי. צילום: מכון ויצמן

מדע על הקרח

  • 4 תגובות
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש