מכון ויצמן

הרקע החיידקי המורכב מחיידקי סלמונלה, סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקס. איור: shutterstock

בלדה לעוזב קיבוץ

  • 4 תגובות
ד"ר יעקוב חנא. צילום: מכון ויצמן

שיטה חדשה להגברת יעילות הייצור של תאי גזע

  • 2 תגובות

כיצד נקבע גודלם הסופי של האיברים? כיצד הם מודדים את גודלם? ומה גורם להם להפסיק לגדול?

  • 5 תגובות
אסטרונאוט. איור: shutterstock

אירועי ליל המדענים 2013 ביום חמישי ברחבי הארץ בסימן חלל

  • תגובה אחת
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
עכבר מאושר נשאר לבד. איור: shutterstock

עכברים "מעושרים" מקיימים אינטראקציות חברתיות מורכבות פחות מעכברים שגדלו בסביבה "צנועה"

  • תגובה אחת
מודל של נוגדן מסוג bNAb. אתרי הקישור נראים בתכלת, האיזורים המועדים למוטציות בוורוד

למפות את המבנה הגבישי של נוגדנים לנגיף האיידס

  • תגובה אחת
סיבי צלולוז בדופן תא צמח מוגדלים פי 50,000 באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

מפרקים מחסומים

  • תגובה אחת
מדעני המכון פיתחו טיפול מקדים שמאפשר להסיר את הליגנין שבצמח מבלי לגרום נזק לסוכרים
שבב הזיכרון החדש. מכיל אלפי רכיבים שגודל כ"א מהם כמה אלפיות המ"מ. תצלום באדיבות פרופ' יוסי פלטיאל, האוניברסיטה העברית

פיתוח ישראלי: רכיבי זיכרון ממוחשב יעילים במיוחד

  • 4 תגובות
מערכת העיכול. איור: shutterstock

מדעני מכון ויצמן מגייסים משתתפים למחקר בתחום התזונה וחיידקי המעי

  • 10 תגובות
מימין: שרינה שטרים, פרופ׳ רבקה פולק, איתי אפודי, פרופ׳ סנפורד סמפסון, ד״ר ירון ויניק, רועי יצחק, פרופ׳ יחיאל זיק, ד״ר איתן אלחנני, הדס שץ-אזולאי, ד״ר סיגלית בורה-חלפון. עמידות

דיכאון, סוכרת ומה שביניהם

  • אין תגובות
חלק מהמערך של של הננו-לולאות מוליכות העל. קוטר החוטים שבתמונה הוא 25 ננו-מטר. אורך החוטים בלולאות הקטנות 150 ננו-מטר ובגדולות 500 ננו-מטר, כאשר קוטר החוטים המרכיבים כל לולאה הוא 25 ננומטרים (צילום; מעבדתו של פרופ' יוסף ישורון, אוניברסיטת בר-אילן)

מתנגדים להתנגדות

  • 2 תגובות
מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

  • 2 תגובות
המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

  • תגובה אחת
בול שהוצא לכבוד מלאת 25 שנה לאוניברסיטה העברית משנת 1950 בו נראה בית הספרים הלאומי בהר הצופים, צילום: shutterstock

דירוג שנחאי: האוניברסיטה העברית עדיין מובילה את הרשימה הישראלית למרות נפילה של שישה שלבים; הטכניון ומכון ויצמן עלו בדירוג אחד

  • תגובה אחת
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

  • אין תגובות
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

  • 6 תגובות
מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

  • 2 תגובות
זבוב פירות בוגר שנחשף לאתגר סביבתי (רעל) במהלך התפתחותו (משמאל), לעומת זבוב שהתפתח בסביבה נוחה (מימין)

אתגרים בסביבה

  • תגובה אחת
פרופ' דוד ולך. צילום: מכון ויצמן

קריאת אזהרה

  • תגובה אחת
חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

  • תגובה אחת
ד"ר גד גץ (מימין) וד"ר יותם דרייאר במכון ברוד. טביעת אצבע

נקודת שבירה

  • אין תגובות
נוירונים בעת פיעילות. איור: L shutterstock

גלי פעילות עצבית במוח מספקים מידע על אירועים קוגניטיביים שהתרחשו בו בעבר

  • 23 תגובות
בתמונה זו אנימציה של נפטון על פני שש שנים. צילום: נאס"א/JPL

מדענים ישראלים חישבו את "טביעת האצבע" הכבידתית של תבניות הרוחות בכוכבי-הלכת אורנוס ונפטון

  • אין תגובות
מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

  • תגובה אחת
מימין: דליה אלינגר, ד"ר יעל לייטנר-דגן, ד"ר זיו סביליה, ד"ר תמר פז-אליצור ופרופ' צבי ליבנה. רגישות מוגברת

תוספת סיכון

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר צבי טלוסטי ופרופ' אלישע מוזס. דקדוק פנימי

סגור על עצמו

  • 5 תגובות
ספוג בסביבתו הטבעית. צילום: השירות הגיאולוגי של ארה"ב

מקבץ מיסחור טכנולוגיות סביבה: רישוי לשימוש בספוג ממקורות מתחדשים; מולקולה למניעת זיהום מחומרי הדברה

  • אין תגובות
מערכת לגילוי ספין של אטום בודד. צילום: מכון ויצמן

באתי, ראיתי, קבעתי

  • 21 תגובות

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
פרופ' שפי גולדווסר. צילום: מכון ויצמן למדע

פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה

  • 4 תגובות
מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

  • תגובה אחת
ויקטור הס מתכונן לטיסה בכדור פורח

תעלומה מתגלגלת: מאה שנה לגילוי הקרינה הקוסמית

  • 2 תגובות
במערכת של גז דחוס, שבה כל המולקולות מסתובבות בכיוון אחד

סיחרור מהיר

  • 6 תגובות
סרטן השד

טובים השניים מן האחד

  • אין תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
סופרנובה. מתוך ויקיפדיה

פיצוץ קטן, פיצוץ גדול

  • 2 תגובות
פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן

מדענים ישראליים משתתפים במיזם "ספינת הדגל" של האיחוד האירופי לחקר מוח האדם

  • 39 תגובות
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
פרופ' דוד מילשטיין. צילום: מכון ויצמן

פרופ' דויד מילשטיין בהרצאה ע"ש פרופ' עמוס דה שליט שתשודר ביום שני הקרוב (14/1) בשידור חי באינטרנט

  • אין תגובות
הדמיה של פארק מדעי החיים חיפה. קרדיט: החברה הכלכלית לחיפה

מקבץ: הגליל מאחד כוחות מדעיים; חיפה תקים חממה ביוטכנולוגית

  • אין תגובות
מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

ד"ר זוהר קומרגודסקי ממכון ויצמן למדע זכה בפרס "אופקים חדשים"

  • תגובה אחת
פרופ' נועם סובל. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: ריח לבן

  • 14 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש