מכון ויצמן למדע

עוברי דג זברה בני חמישה ימים תחת מיקרוסקופ: העובר הרגיל (למעלה) והעובר המהונדס (למטה) הנושא את הגן עם המוטציה מחוללת המחלה. ניתן לראות כי בעובר המהונדס כלי הלימפה העיקרי מוגדל בצורה לא תקינה

מהמרפאה לאקווריום: תרופות חדשות מבוססות דגי זברה למחלת לימפה נדירה

שיתוף פעולה ייחודי בין מכון ויצמן למדע למרכז הרפואי שיבא הוביל לגילויין של שתי תרופות פוטנציאליות למחלה מסכנת חיים של מערכת הלימפה
הקש שפרץ את הסכר: דגימות ארכאולוגיות של קש מיקרוסקופי שהוטמן בטיט בזמן הבנייה וסלל את הדרך להישג תיארוך יוצא דופן. תצלום: ד"ר יוהנה רגב / היחידה לארכאולוגיה מדעית, מכון ויצמן למדע

תארוך פחמן-14 קובע: בריכת השילוח בירושלים נבנתה ב-800 לפה"ס כדי להתמודד עם משבר אקלים

מחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן מתארך את קיר הסכר המרשים מימי מלכי יהודה יואש או אמציה, שנבנה בירושלים לפני כ־2,800 שנה כפתרון למשבר אקלימי ומחסור במים
לאחר הפיצוץ הגדול, נותר ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מהיסודות סיליקון (אפור), גופרית (צהוב) וארגון (סגול)

כוכב הענק נתפס במערומיו וחשף מקור להיווצרות סיליקון וגופרית

צוות מדענים בינלאומי, בהובלת אוניברסיטת נורת'ווסטרן ומכון ויצמן למדע, זיהה סופרנובה מסוג חדש המספקת הצצה נדירה למעמקי כוכבים וחושפת אתרי ייצור של יסודות כימיים כבדים
משקעי פחמן בים תואמים את ההרכב האטמוספרי ברגע בו נוצרו. המחשה: depositphotos.com

לא היו “אוקיינוסים סירופיים”: המחקר הישראלי שמחליש את המיתוס ש“פעם היה הרבה יותר פחמן – אז היום לא חריג”

“כדורי זיכרון” של ברזל מראים שמאגר החומר האורגני המומס בים היה קטן בנאופרוטרוזואיקון, וגדל רק עם חמצון העומק והסתבכות מארגי המזון – תיקון חשוב לדיון הציבורי
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ממצאי דימות תהודה מגנטית (MRI) של המוח בשלושה ילדים עם עותק חסר של צ'ייסר. הסריקות שנעשו בגיל 8 חודשים או 4 שנים (שורה עליונה) מעידות על שינויים מבניים במוח: אזורים קדמיים שהצטמקו, גזע מוח קטן יחסית (מסומן בכוכביות), והתפתחות לא תקינה של מעטפת העצבים (מיאלין) באזורים עמוקים במוח (מסומנת בחיצים). שינויים אלה כמעט שלא נראו בסריקות מגיל חודש (שורה תחתונה)

מרדף גנטי חובק עולם

כפיל AI יבחן תרופות מותאמות אישית. המחשה: depositphotos.com

כפיל AI אישי ינבא מחלות – ויעזור למנוע אותן

על בסיס מאגר המידע המתקדם של פרויקט הפנוטיפ האנושי ומודלים של בינה מלאכותית, יצרו מדעני מכון ויצמן למדע ״תאום דיגיטלי״ שיסייע לחזות את העתיד הרפואי של כל משתתף ומשתתפת
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
לוקמיה. המחשה: depositphotos.com

בדיקת הדם שתזהה סיכון ללוקמיה – ועשויה להחליף שאיבת מח עצם

ימים בודדים לאחר שמעבדותיהם נפגעו במתקפה איראנית, מפרסמים פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממצאים פורצי דרך שצפויים לקדם את תחום רפואת תאי הדם
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר
ניטור חולים באמצעות מכ"ם. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ענף הרפואה מפגר ביישום טכנולוגיה, פרופ' יונינה אלדר וצוותה מצאו פתרון

כלת פרס ישראל, פרופ' יונינה אלדר, מכניסה את המכ"ם לקליניקה. "מכ"מים הם קטנים, לא יקרים, ופולטים גלים שאינם מסוכנים לבני-אדם. למה שלא נשתמש בהם לניטור חולים מרחוק?"

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות
דנדריטים שהתפתחו בסוללות בדיל תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: שקד שוורץ ואיין מייטי

סוללים את הדרך לסוללות העתיד

חוקרים ממכון ויצמן למדע פיתחו גישות חדשניות לחקר דנדריטים בסוללות ליתיום-מתכתי, עם פוטנציאל לשפר את חיי הסוללות ולהפחית סיכוני בטיחות.
התקפי לב קורים בלילה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית.

מדוע מתרחשים התקפי לב ואסטמה רבים יותר בלילה?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מדוע שעות הלילה הקטנות עשויות להיות מועדות לפורענות
התקן מדידת גלוקוז על יד, חיבור לניהול סוכרת בעזרת טכנולוגיה מתקדמת החוזה את רמות הסוכר ארבע שנים קדימה. ISHA SALIAN

חוקרי מכון ויצמן, Pheno.AI ו-NVIDIA פיתחו מודל בינה מלאכותית יוצרת לחיזוי רמות הסוכר בדם עד 4 שנים קדימה

חוקרי שלושת הארגונים חושפים את GluFormer, מודל בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) המבוסס על ארכיטקטורת טרנספומר בדומה ל-GPT מבית OpenAI – אך במקום טקסט – הוא מייצר תחזית של רמות
The Art of the Fungi – בידוד מדוגמאות אוויר של ד"ר נעמה לנג יונה. הוצגה בתערוכת אומנות במכון וויצמן למדע. צילום: אוהד הרכס.

כמו פטריות אחרי החום | זווית

עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול

לפתוח סתימות במערכת החיסונית

פסולת פלסטיק שנסחפה לחוף האי באלי. המחשה: depositphotos.com

ירוק, קשיח, גמיש ואפילו אכיל

פסולת פלסטיק מצטברת בלב האוקיינוסים ובקרקע וחלקיקי פלסטיק זעירים חודרים למחזור הדם שלנו. כל עוד לא יימצאו תחליפים הולמים לחומר התעשייתי הנפוץ, זיהום זה צפוי להימשך ואף להתגבר. מדעני מכון
גן המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי. צילום עידו קגן

נחנך גן המדע במכון ויצמן/דוידסון

גן המדע ע"ש קלור של מכון דוידסון לחינוך מדעי – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, עבר בשנים האחרונות שידרוג כדי שישקף גם תחומי ידע שלא היו קיימים לפני 25
מימין: הפתח (אדום) של הפאגופור (ירוק) נשאר צר בזכות פעילותם המתואמת של שני צברי חלבונים. משמאל: הפתח התרחב לאחר שהמדענים הפחיתו את פעולת הצבר שאחראי על סגירתו

לפתוח פה קטן

כך שומרים על דיאטה מאוזנת של אברוני האוטופאגיה – מנגנון האכילה העצמית בתאי גופנו המרחיק פסולת ומתחזק את בריאותנו
Photo 190541348 | Virus © Ponsuwan | Dreamstime.com

ארגז הכלים של נגיף הקורונה

על שני רכיבים שמסייעים ל- COVID-19 לייצר את חלבוניו ולהתרבות