מיחשוב קוונטי

חוקרים בנו מעגל חשמלי שיכול לשמור על מידע קוונטי לאורך זמן, מה שעשוי לשפר את תפקוד המחשוב הקוונטי העתידי

תבור אלקטרוניקס עומדת לסיים בימים אלה את פיתוחו של שרת ראשון מסוגו בעולם הקוונטים. מוצרי תבור שימשו את יבמ לבניית המחשבים הקוונטיים הגדולים עד כה. המחשב יגיע למילי מעלות קלווטין תוך שמונה שעות במקום 24

חוקרים פיתחו אלגוריתם שהראה תופעה קוונטית בסיסית: השפעה מידית של משתנה אחד על משתנים אחרים

עוד הכריזה החברה ב"פסגת הקוונטום" על תוכנה קוונטית חדשה - Qiskit Runtime - המטפלת בתיקון שגיאות ומיתון רעשי רקע, המפריעים למעבדים הקוונטיים לפעול ולספק תוצאות מהימנות

המערכות הקוונטיות נמצאות בשלב "המחשבים הקטנים והרועשים." עד אשר נייצר מערכות קוונטיות חפות מרעשים, עבודה רבה נעשית בשילוב מערכות קלאסיות בדגש על אלגוריתמים שיאפשרו לבצע חישובים קוונטים במערכות קיימות

לראשונה בעולם מוקם מרכז מחשוב קוונטי שכולל שלוש טכנולוגיות קוונטיות שונות עם שכבת בקרה משותפת * תקציב הפרויקט - 100 מיליון שקלים לשלוש שנים

לדברי אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, בתחום המיחשוב הקוונטי (לא כולל תקשורת והצפנה קוונטיים) פועלות כיום כשלושים חברות שיוכלו להחשף ולהשפיע על התקינה * רשות החדשנות גם מתכוונת לפרסם בקרוב את תוצאות המכרז להקמת מעבדה לאומית למיחשוב קוונטי

החברה הבינלאומית משתמשת בפלטפורמה של קלאסיק מספר חודשים על מנת לבנות אלגוריתמים קוונטים ייחודיים להערכת סיכוני אשראי

החוקרים הצליחו ליצר התקן זעיר ביותר שמייצר ומשגר פוטנים בודדים ועליהם אפשר להעביר את המידע בביט קוונטי. כל מגע, או אפילו ביצוע מדידה משנה בהכרח את המידע שקודד על הפוטון והדבר יתבטא, בהגיעו ליעד, בשגיאה בפרוטוקול ומתן אינדיקציה לנסיון הפריצה

“חוקרים יכולים להאיץ את עבודת המחשוב הקוונטי שלהם באמצעות ה-cuQuantum SDK שלנו על שירותים פופולריים או מכשיר חדש המבוסס על מערכת NVIDIA DGX.” אומר גנסן הואנג, מנכ”ל אנבידיה”

כיצד אפשר להאריך את משך החיים של קיוביט – יחידת הזיכרון הקוונטית?

כך אומר ניר מינרבי מנכ"ל חברת קלאסיק (Classiq) בראיון לאתר 'הידען'. נדרש לכך סט כלים מסויים הכולל בבסיסו אלגברה לינארית והבנה בתורת הקוונטים. החברה מפתחת שפת תוכנה למחשבים קוונטיים שיאפשרו להקל על המתכנתים

הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר הידען

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העת Nature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים

תחום המחשוב הקוואנטי מבוסס כיום על התקנים קטנים יחסית, ויכולת חישובית הסובלת משיבושי רעש והפרעות. מערכת בת אלף קיוביט תהיה אבן דרך משמעותית שתוכל להפגין באופן מובהק את היתרונות של מחשוב קוואנטי על פני מחשוב קלאסי ואפילו מחשבי העל החזקים והיעילים בעולם

כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר 2020 במרחב הדיגיטלי

חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית שיתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם על ידי אלגוריתמים קוונטיים

מחקר ישראלי בראשות ד"ר ירון ברומברג מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית הצליח לראשונה להעביר חלקיקי אור בודדים ושזורים באופן ממוקד בתווך מפזר * הניסוי מהווה צעד משמעותי נוסף אל עבר פיתוח לוויין ישראלי שיוכל להצפין מידע בטחוני באופן בלתי חדיר