סיקור מקיף

מגפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען

חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
צוות חוקרים הצליח לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור "מלכודות מולקולאריות" המכוונות לנגיף הקורונה תוך שהם נקשרים לנגיף ומונעים ממנו בכך לפעול
כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל שעומדת לאמץ את הנוהל שהחל בארה"ב
נראה כי לאומיקרון יש  יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף ולכן המומחים ממליצים להתחסן בהקדם האפשרי
מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה
תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע
וריאנט האומיקרון מכיל מוטציות רבות בחלבון הספייק, שמקלות על החדירה של הנגיף לתאים
ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו  מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים את הסכנה ממנו
בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה
"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא שעד היום התייחסו לנגיף כולו כאל מקשה אחת. אנחנו רצינו לגלות אילו חלבונים בתוך הנגיף אחראים לנזק הזה", מסביר פרופ' בן מעוז מאוניברסיטת תל אביב
נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים
השותפות הבין-לאומית למציאת תרופה לקורונה שנולדה בטוויטר על בסיס עקרונות של מדע פתוח, צפויה להגיע לשלב הניסוי הקליני במהלך 2022
בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה פשוטה ויעילה לניטור מחלת הקורונה
כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין אלו שקיבלו רק את שתי זריקות החיסון המקוריות לבין אלו שקיבלו גם את החיסון השלישי
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%
כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא
אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן הדלתא? למה אנו יכולים לצפות עם החזרה לבית-הספר במקרה הטוב, או במסיבות ההדבקה במקרה הרע?
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית
אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"
"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין
לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה שלו רחבה יותר
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן