מבקר המדינה: משנת 2008 נקלעה מדינת ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל, לרבות בתחום לווייני התקשורת, אשר נגרם בין היתר בשל היעדר מדיניות לאומית

על המטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים הנוגעים בדבר להפיק את הלקחים הנדרשים מדוח זה, לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות שיבטיחו את השימור והקידום של היכולות שנבנו במדינה בתחום זה. בכלל זה עליהם לבחון את הדרך המיטבית להבטחת הספקת שירותי לוויין הדרושים למדינת ישראל, אם באמצעות חברה ממשלתית או בדרך אחרת, קובע המבקר * המתווה שגיבשו המל"ל, משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר כלל מימוש של פרויקט עמוס 8 ועקרונות בלבד לתוכנית רב-שנתית בתחום לווייני התקשורת. המתווה הוא פתרון לטווח הקצר בלבד, וספק אם יש בו להביא לפתרון מספק למשבר בתחום

בדיקת אנטנות בלוויין עמוס 6 במתקני התעשייה האווירית
בדיקת אנטנות בלוויין עמוס 6 במתקני התעשייה האווירית

משנת 2008 נקלעה מדינת ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל, לרבות בתחום לווייני התקשורת, אשר נגרם בין היתר בשל היעדר מדיניות לאומית. כך עולה מדו"ח שפרסם היום מבקר המדינה, יוסף שפירא. קוראי האתר בוודאי יודעים זאת מהכתבות הרבות שפורסמו בנושא לאורך זמן רב. כעת כאמור נדרש לנושא מבקר המדינה.

ידיעות בנושא שפורסמו באתר הידען בשנת 2018:

"פעילות מדינת ישראל בתחום החלל היא מנוף חשוב לפיתוח טכנולוגיות הדרושות למדינת ישראל. בהשקעת מדינת ישראל בתחום זה יש כדי לתרום לצורכי הביטחון הלאומי. כן תורמות השקעות אלה לקידום התעשייה, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה ומסייעות לשיפור המעמד הבין-לאומי של המדינה.

סוכנות החלל הישראלית הוקמה בשנת 1983 כגוף ממלכתי הפועל ליד משרד המדע והטכנולוגיה[1] (להלן – משרד המדע). ייעודה של סל"ה הוא לגבש תוכניות ודרכי פעולה בתחום החלל ולהוציאן לפועל במסגרת המשאבים שיוקצו לכך.

לווייני התקשורת[2] מתוצרת ישראל הם מרכיב חשוב בתוכנית החלל הלאומית. לוויינים אלה מאפשרים שליטה טכנולוגית וקיום תקשורת בכל עת ונדרשים להבטחת עצמאות תקשורתית של המדינה ואי-תלותה בגורמים חיצוניים.

משנות התשעים של המאה העשרים שוגרו בהצלחה לחלל ארבעה לווייני תקשורת אשר פיתחה וייצרה התעשייה האווירית לישראל בע"מ (להלן – התע"א) – עמוס 1, 2, 3 ו-4. שלושה מהלוויינים הם בבעלותה של חברת חלל תקשורת. חברת חלל רכשה אותם מהתע"א והחכירה ללקוחותיה, שירותי תקשורת לוויינים. חברת חלל היא הספקית העיקרית בישראל בכל הקשור לשירותי תקשורת לוויינים.

משנת 2008 נקלעה מדינת ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל, לרבות בתחום לווייני התקשורת. משבר זה נגרם בין היתר בשל היעדר מדיניות לאומית שבמסגרתה נקבעו מטרותיה של המדינה ויעדיה בתחום החלל, ובכלל זה בתחום לווייני התקשורת, ובשל היעדרה של תוכנית רב-שנתית הנגזרת ממדיניות זו והנותנת מענה לצורכי המדינה בתחום. בספטמבר 2016 היה אמור להיות משוגר לחלל הלוויין עמוס 6 של חברת חלל שפיתחה וייצרה התע"א; עמוס 6 נועד להחליף את הלוויין עמוס 2. בזמן תדלוק משגר של חברה אמריקנית האחראית לשיגור עמוס 6, שנעשה במסגרת ההכנות לקראת השיגור, התפוצץ המשגר, דבר שגרם לאובדן מלא של הלוויין. כל אלה גרמו להחרפת המשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל בתחום החלל, משבר אשר מסכן את עתיד התחום במדינת ישראל, בדגש על לווייני התקשורת.

במועד סיום הביקורת, יוני 2017, היו פעילים בחלל שני לווייני תקשורת מתוצרת התע"א, המצויים בבעלותה של חברת חלל – עמוס 3 ועמוס 4. נוסף על כך, לאחר אובדנו של הלוויין עמוס 6 חכרה חברת חלל מחברה זרה א' לוויין (עמוס 7), על מנת לספק ללקוחותיה את השירותים שהיה אמור לספק עמוס 6. במרץ 2018, לאחר סיום הביקורת, הזמינה חברת חלל מחברה זרה ב'[4] ייצור לוויין תקשורת[5] שנועד להחליף את עמוס 7. הזמנת לוויין תקשורת מחברה זרה ולא מהתע"א עלולה להביא לפגיעה ניכרת ביכולותיה של מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת.

פעולות הביקורת

מפברואר עד יוני 2017 בדק משרד מבקר המדינה בין היתר תהליכי קבלת החלטות בתחום לווייני התקשורת במדינת ישראל. נושאים מסוימים עודכנו עד יולי 2018. נבדקו: המדיניות הלאומית בתחום לווייני התקשורת ובכלל זה פעילות משרד המדע והמטה לביטחון לאומי (להלן – המל"ל) לאחר אובדן הלוויין עמוס 6; והמנגנונים שנקבעו להסדרת פעילותה של חברת חלל, שנועדו לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת, לרבות אופן יישומם. הביקורת נעשתה במשרד המדע, במשרד התקשורת, בתע"א, במל"ל ובגופים נוספים.

באפריל 2018, נוכח החלטת חברת חלל לרכוש לוויין מחברה זרה ב', פנה מבקר המדינה לראש הממשלה במכתב[6], ובו ציין בין היתר כי יש לנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות לצורך קביעת מדיניות ממשלתית בתחום לווייני התקשורת ולתקצובו של תחום זה על פי סדרי עדיפויות מול נושאים לאומיים אחרים. זאת על מנת שלא לפגוע בהישגי מדינת ישראל בתחום זה, וכדי שהמדינה לא תאבד יכולות אסטרטגיות.

הליקויים העיקריים

המלצות ועדות שהוקמו לגיבוש תוכנית חלל לאומית לא יושמו

המשבר המתמשך בתחום החלל, לרבות בתחום לווייני התקשורת, שאליו נקלעה מדינת ישראל משנת 2008 נגרם בין היתר בשל היעדר מדיניות לאומית שבמסגרתה נקבעו מטרותיה ויעדיה של המדינה בתחום החלל, ובכלל זה בתחום לווייני התקשורת, ובשל היעדרה של תוכנית רב-שנתית הנגזרת ממדיניות זו, המגובה בתקציב מתאים והנותנת מענה לצרכים של מדינת ישראל בתחום.

משנת 2009 פעלו גופים שונים בנושא תוכנית החלל הלאומית של מדינת ישראל. ואולם עד יולי 2018 מומשו המלצות גופים אלה באופן חלקי ביותר או שלא מומשו כלל. היעדרן של מדיניות לאומית ושל תוכנית רב-שנתית הנותנת מענה לצרכים ומגובה בתקציב מתאים, גורם בין היתר לחוסר יציבות ולחוסר יעילות בתחום לווייני התקשורת ולפגיעה ביכולתה של התע"א להמשיך ולהחזיק בקו הפיתוח והייצור של לוויינים אלה.

היעדר דיון בממשלה בנושא תוכנית חלל ישראלית, לרבות בתחום לווייני התקשורת

בהיעדר הקצאה תקציבית מתאימה לא כלל משרד המדע בטיוטת הצעת מחליטים בנושא "תכנית ממשלתית להעצמה וחיזוק של החלל האזרחי בישראל" מפברואר 2016 התייחסות לתחום לווייני התקשורת. זאת על אף המלצת הוועדה למדיניות מחקר ופיתוח בתחום החלל, הפועלת במועצה הלאומית למחקר ופיתוח[8], בנוגע לצורך בשימור הנכס האסטרטגי של התקשורת באמצעות הקצאת כספים "קבועים" לתחום לווייני התקשורת.

עד מועד סיום הביקורת משרד המדע, לרבות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח וסל"ה לא הביא לאישור הממשלה את טיוטת הצעת המחליטים. עקב כך לא דנה ממשלת ישראל בתוכנית המשך בנושא החלל, לא קבעה מדיניות בנוגע לקידום תוכנית זו ולא קיבלה החלטה בנוגע להקצאת תקציבים לחיזוק תחום החלל בישראל על נגזרותיו.

ידיעות שפורסמו בנושא אבדן עמוס 6 באתר הידען:

פעילות משרד המדע, המל"ל, וגורמים נוספים הנוגעים בדבר לאחר אובדן הלוויין עמוס 6

המתווה שגיבשו המל"ל, משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר כלל מימוש של פרויקט הלוויין עמוס 8 ועקרונות בלבד לתוכנית רב-שנתית בתחום לווייני התקשורת במדינת ישראל, ללא קביעה של מספר הלוויינים שיפותחו, ייוצרו וישוגרו, ללא קביעת לוחות זמנים מפורטים במישור הרב-שנתי וללא הקצאת התקציבים הנדרשים למימוש תוכנית כאמור. אם יהיה מתווה זה בסיס להצעת מחליטים, הוא יצמצם באופן חלקי בלבד, אם בכלל יצמצם, את אי-הוודאות בטווח הארוך בתחום לווייני התקשורת, וספק אם ייתן מענה ראוי לצורך בשמירה על הרציפות והיציבות בתחום זה ולשיפור היעילות בו; יעדים אשר היו חלק מהמלצות ועדת החלל[9]. כמו כן, המתווה שגובש הוא פתרון לטווח הקצר בלבד, וספק אם יש בו כדי להביא לפתרון מספק למשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת.

רגע הפיצוץ של משגר פאלקון 9 ועליו הלוויין עמוס 6 ב-1 בספטמבר. צילום מסך מתוך יוטיוב
רגע הפיצוץ של משגר פאלקון 9 ועליו הלוויין עמוס 6 ב-1 בספטמבר. צילום מסך מתוך יוטיוב

אי-עדכון רישיון חברת חלל

במשך כ-15 שנה, בשנים 2000 – 2015, לא עדכן משרד התקשורת את תנאי הרישיון המיוחד שנתן לחברת חלל, על אף השינויים המהותיים שחלו בפעילותה. אוזלת ידו של משרד התקשורת בהקשר זה מקבלת משנה תוקף נוכח פניותיה של חברת חלל אליו בבקשה לעדכן את תנאי הרישיון עקב השינויים שחלו בפעילותה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של משרד התקשורת.

הסדרת האינטרסים של מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת

על אף פניותיה של רשות ביטחונית מוסמכת לחברת חלל במשך השנים בעניין הסדרת הסיווג הביטחוני של עובדיה, לא הוסדר הסיווג. גם לאחר תיקון רישיון חברת חלל בשנת 2015, שבו נכללה החובה להסדיר את סיווג הדירקטורים ובעלי התפקידים בחברה, לא הוסדר הנושא.

על אף הקשיים בהסדרת הסיווג הביטחוני של עובדי החברה, לא טיפלה רשות ביטחונית מוסמכת בנושא בנחרצות וככל הנדרש תוך מעורבותם של הגורמים הבכירים ביותר עם תחילת היווצרותם של קשיים אלה. עד מועד סיום הביקורת טרם באה על פתרונה סוגיית הסדרת הסיווג הביטחוני של דירקטורים ובעלי תפקידים בחברה.

מינוי משקיף מטעם המדינה בישיבות דירקטוריון חברת חלל

ברישיון המתוקן של חברת חלל נקבע כי ימונה משקיף מטעם המדינה בדירקטוריון החברה. פעילותו של המשקיף הייתה אמורה לאפשר למשרד התקשורת ולרשות ביטחונית מוסמכת לפקח על פעולות חברת חלל ולוודא שמירה על האינטרסים של מדינת ישראל. עד מאי 2018 סוגיית האחריות לאיתור משקיף מטעם המדינה בדירקטוריון חברת חלל לא הוסדרה, ובפועל לא מונה משקיף. כמו כן לא נקבע מנגנון חלופי לשם השגת המטרות שהיו אמורות להיות מושגות באמצעות מינוי המשקיף.

מצב של היעדר פיקוח ובקרה על פעילות החברה מצד הגורמים הנוספים הנוגעים בדבר באמצעות משקיף או באמצעות מנגנון אחר, עלול להביא לפגיעה באינטרסים של מדינת ישראל ויש לתקנו לאלתר.

ההמלצות העיקריות

על המל"ל, בשיתוף משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר, לבצע עבודת מטה בסוגיית שימור תשתית הפיתוח והייצור של לווייני התקשורת בתע"א. במסגרת זו יש לבחון דרכים למתן מענה לצרכים שמחייבים שימוש בלווייני התקשורת מתוצרת התע"א והפעלתם על ידי חברה ישראלית, ולקבוע את התקציבים הנדרשים לכך.

על המל"ל, בשיתוף משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר, לפעול ללא דיחוי להביא לדיון בממשלה את נושא פעילות המדינה בתחום לווייני התקשורת, ובדיון יוצגו החלופות האפשריות לשימור ולקידום תחום זה
על המל"ל, בשיתוף משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר, לפעול ללא דיחוי להביא לדיון בממשלה את נושא פעילות מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת. בדיון יש להציג בין היתר את הדרך המיטבית להבטחת הספקתם של שירותי לוויינות תקשורת הדרושים למדינת ישראל, אם באמצעות חברה ממשלתית או בדרך אחרת. כמו כן יש להציג את החלופות האפשריות לשימור ולקידום תחום לוויינות התקשורת, לרבות החלופה של מימוש המלצות הוועדה שמינה בספטמבר 2016 שר המדע והטכנולוגיה. זאת על מנת שיתקיים דיון במענה שנותנת כל חלופה לצורכי המדינה, במכלול הסיכונים שכרוכים באימוץ כל חלופה ובתקציבים שיידרשו ליישומה. דיון כזה יאפשר לממשלה לקבל החלטה מערכתית בנוגע לעתיד תחום לווייני התקשורת במדינת ישראל ותיעדופו לעומת נושאים אחרים, שתתבסס על מלוא המידע הרלוונטי ולא רק על שיקולים תקציביים.

על משרד התקשורת וגורמים נוספים הנוגעים בדבר, לרבות רשות ביטחונית מוסמכת, להבטיח את יישום המנגנונים שנקבעו ברישיון שניתן לחברת חלל ובכלל זה לפתור את סוגיית הסדרת הסיווג הביטחוני של עובדי החברה ונושאי משרה בה, ובמידת הצורך אף לקבוע מנגנונים נוספים הניתנים לאכיפה. כל זאת כדי שניתן יהיה לשמור על האינטרסים של המדינה הנוגעים לפעילותה של חברת חלל.

סיכום

במדינת ישראל נבנתה בעמל רב במשך עשרות שנים תשתית טכנולוגית ואנושית ייחודית, בעיקר בתעשייה האווירית לישראל בע"מ, הנסמכת על ידע ועל כוח אדם איכותי. תשתית זו הביאה את מדינת ישראל להישגים ניכרים בתחום החלל בכלל ובתחום לווייני התקשורת בפרט. הישגים אלה תורמים לביטחון הלאומי, לקידום התעשייה, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה וכן מסייעים לשיפור במעמד הבין-לאומי של המדינה. לווייני תקשורת מתוצרת ישראל המצויים בבעלות ישראלית מהווים תשתית אסטרטגית של מדינת ישראל. תשתית זו היא בעלת חשיבות עליונה, והיא נדרשת בין היתר כדי להבטיח עצמאות תקשורתית של המדינה, ללא תלות בגורמים חיצוניים.

מדינת ישראל נקלעה למשבר מתמשך בתחום החלל, בדגש על תחום לווייני התקשורת. משבר זה נגרם בין היתר בשל היעדר מדיניות חלל לאומית, בשל היעדר תוכנית עבודה רב-שנתית מגובה בתקציב הנגזרת ממדיניות זו והנותנת מענה לצרכים בתחום החלל; ובשל יישום חלקי בלבד, או היעדר יישום כלל, של המלצות גופים שונים שפעלו במדינה בנושא החלל משנת 2009. משבר זה מסכן את עתיד תחום החלל במדינת ישראל, בדגש על תחום לווייני התקשורת.

אשר לפעילות מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת, על המטה לביטחון לאומי, משרד המדע והטכנולוגיה וגופים נוספים הנוגעים בדבר להפיק את הלקחים הנדרשים מדוח זה, לפעול בראייה ארוכת טווח, ולנקוט ללא דיחוי את הפעולות הנדרשות שיבטיחו את השימור והקידום של היכולות שנבנו במדינה בתחום זה. בכלל זה עליהם לבחון את הדרך המיטבית להבטחת הספקת שירותי לוויין הדרושים למדינת ישראל, אם באמצעות חברה ממשלתית או בדרך אחרת; ולהציג לממשלה את כלל החלופות העומדות על הפרק, על משמעויותיהן, עלויותיהן והסיכונים שבאי-יישומן. זאת לצורך קביעת מדיניות ממשלתית בתחום לווייני התקשורת ותקצובו על פי סדרי עדיפויות לעומת נושאים לאומיים אחרים, כפי שצוין במכתבו של מבקר המדינה לראש הממשלה מאפריל 2018; וכן על מנת שהישגי מדינת ישראל בתחום זה לא ירדו לטמיון; וכדי שהמדינה לא תאבד יכולות אסטרטגיות שנבנו במשך עשרות שנים.23

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. על כך כבר נאמר ״בוקר טוב אליהו״ שכן :
    אם נוסיף ונחבר את הביקורת הר׳מ לביקורת על התנהלות משרד הכלכלה ,
    ומעל לכך לביקורת על ניהול מקורות המים שלנו ע׳י רשות המים
    נקבל התנהלות כללית שיותר ויותר סומכת על חסדי שמים
    ופחות ופחות מתחשבת במדע ומידע
    ועל כך יאמר מדינה שמתקרבת בצעדי ענק
    למדינת ע כ ו ׳ ׳ ם ,
    א בפי ה״מאמינים ה ל ל ו י ה ! ! !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן