מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן הודיע כי המשרד יפעל לקדם בניית לוויין בבעלות מדינת ישראל שייבנה בתעשיות החלל הישראליות
בדיון שהתקיים ביום שני בוועדת המשנה לנושא חלל בכנסת, הצהיר וזאן כי המשרד מוכן להקצות תקציבים נוספים לנושא: “משרד המדע היה מוכן לשים שקל על שקל את חלקו היחסי על מנת לאפשר את מסקנות הוועדה לצאת לפעול. גורמים אחרים לא היו מוכנים להיכנס לנושא”.
המלצת המשרד ממשיכה את הקו שקבעה ועדת החלל בראשות מנכ”ל משרד המדע פרץ וזאן בדצמבר 2016. בין המלצות הוועדה: תוספת של 120 מיליון שקלים בשנה לתקציב סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. התוספת תינתן עבור: פיתוח לוויינים ופרויקטים בחלל; הקמת מערך של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו זמנית ותמיכה בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל שיתחרו בשוק העולמי.
לפי דו”ח הוועדה: “מערך של לווייני תקשורת מחזק את היתירות והבטחון התקשורתי של ישראל בעת חירום”. נקבע עוד כי למדינת ישראל צורך חיוני ביכולות עצמאיות להשגת מידע ולהעברתו באמצעות לווייני תקשורת ישראליים.
על פי המלצות הוועדה, המתווה המיטבי הלוקח בחשבון את כלל הצרכים אל מול העלות למדינה, הוא שימוש בלווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל והפעלתם באמצעות חברה ישראלית. מאחר שעלות לווייני תקשורת מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי, קובעת הוועדה כי יש צורך לגבש מתווה שיאפשר פיתוח תשתיות ויכולות לצורך גישור על פער העלויות.
בדיון שנערך בכנסת בנוגע למצב תעשיית הלוויינים הישראלית ולאחר שהתגלה כי המדינה הצליחה לגייס פחות ממחצית הסכום הדרוש לבניית ותפעול עמוס 8, אמר יו”ר הוועדה, ח”כ יואב קיש (הליכוד), לנציגי חברת חלל תקשורת: “יש לכם לקוחות ממשלתיים אבל אל תהיו בטוחים שהם יישארו אתכם, כי הממשלה יכולה להחליט לשמור את הידע הטכני בישראל ואתם עלולים למצוא עצמכם בברוך לא קטן. למרות האמירות בוועדה לא נעשה תקצוב ומשרדי הממשלה לא שמים את היד כדי לפתור את הנושא ולמצוא את הכסף”.
יוסי וייס, מנכ”ל התעשייה האווירית, אמר: “אני מתריע 10 שנים על המצב ויש הרבה דיבורים אבל בשורה התחתונה חברת חלל החליטה חד צדדית להתקשר עם חברה זרה. אנחנו משקיעים לא מעט כסף מצדנו ובמקביל למתאר התקציבי אנחנו רצים קדימה שלא ניתקע. עבר העידן שאנחנו חברה ממשלתית קלאסית ואנחנו חברה עסקית. אנחנו לא ניקח עסקאות בהפסד. אנחנו נענים לכל קונפיגורציה ועושים כל מאמץ לתת הצעה תחרותית אבל כשאנחנו עושים לוויין כל 4-3 שנים אין שום סיכוי שנהיה תחרותיים מול חברות שזה הקו הקבוע שלהן וזוכות לתמיכה ממשלתית מתמשכת. הסכומים המוצעים הם מזעריים וככה אי אפשר לבנות תעשיית חלל. משרדי הממשלה, למרות החלטת הוועדה בראשות מנכ”ל משרד המדע, לא מרימים את הכפפה. עברה שנה וחצי מאז ההחלטה ובינתיים יש הבטחות להקצאה של פחות מ-50% ממסקנות הוועדה. ממדרים אותנו מכל נתוני המו”מ וכתעשייה תחום החלל הוא הרבה מעבר לעמוס 8. אם לא יהיה עמוס 8 הידע שנצבר ילך לאיבוד, היכולת לשמור על קדמת הטכנולוגיה בתחום לווייני התצפית תושפע, ונמשיך לפתוח פערים מול המדינות סביבנו. בגרף ההשקעה בתחום האזרחי אנחנו עמוק בחלק התחתון של הרשימה מול מדינות העולם. אנחנו מתדרדרים במדרון שלא ברור סופו”.
משה גולני סמנכ”ל הנדסה חברת חלל תקשורת אמר בדיון: “בניגוד למה שנאמר אנחנו לא יכולים לסגת מההסכם עם חברת לוראל. חברת חלל תקשורת הזמינה בעבר 4 לוויינים מהתעשייה האווירית ושניים מבחוץ, כך שאנחנו לא רואים שום מניעה לחזור לתעשייה האווירית בהמשך. כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה בעמוס 9 ו-10 צריך כבר היום להשקיע במרכיבי הפיתוח שהיו חסרים בעמוס 8 כדי שנוכל להיערך לפרויקט ישראלי בהתאם. הדברים מתקדמים מהר, שנתיים שלוש לאחר שעמוס 8 ישוגר, נידרש לשגר את עמוס 3. ב”סלוט” – בנקודת השמיים, יש הרבה נכסים וברור שהיא מרכזית בלוויין התקשורת. הסלוט שייך למדינה אבל היא נותנת זיכיון. החברה שלנו רשמה את כל הזכויות בנקודה של 4W. שמרנו על נקודות השמיים וכשאתה נרשם ב-ITU (ארגון התקשורת העולמי הכפוף לאו”ם) זה לא מספיק כי אם תוך שנים ספורות אתה לא שם טכנולוגיה שמשדרת, אתה מאבד את הנקודה לטובת הבא בתור. זה לא רק עמוס 7 שיש להחליפו בעמוס 8 מהר, אלא גם לייצר גיבוי לעמוס 3 שנמצא בשמיים ומתקרב לסיום חייו תוך שנים ספורות”.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
