חלל ואסטרונומיה

הדמיית אמן של המחקר מציגה רצף זמן מדומיין שבו כוכב עובר מאחורי גוף טרנס־נפטוני בעל אטמוספרה. קרדיט: NAOJ
גוף קטן מעבר לנפטון הפתיע אסטרונומים: יש לו אטמוספרה דלילה שלא הייתה אמורה להתקיים
תצפית נדירה ב־2002 XV93, גוף טרנס־נפטוני שקוטרו כ־500 ק"מ, חשפה סימנים לאטמוספרה דלילה מאוד. החוקרים מעריכים שהיא אמורה להתפזר בתוך פחות מאלף שנים, ולכן ייתכן שנוצרה או התחדשה לאחרונה בעקבות
איור אמן של אחת מחלליות וויאג'ר. קרדיט: altech/NASA-JPL
נאס"א כיבתה מכשיר בוויאג'ר 1 כדי להאריך את חיי המשימה הבין־כוכבית
קרינה קוסמית מורכבת בעיקר מפרוטונים, אבל גם מהליום, פחמן, חמצן וגרעיני ברזל. קרדיט: Chinese Academy of Science
אחרי מאה שנים, מדענים מגלים כלל נסתר שמושל בקרינה הקוסמית
תמונה של נוגה שצולמה בידי החללית מרינר 10 של נאס"א, לצד איור של שלוש אטמוספרות אפשריות לכוכב הלכתGliese 12b . המחקר החדש בוחן כמה מים דרושים לכוכב לכת סלעי כדי לשמור על תנאים מתאימים לחיים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt (Caltech-IPAC)
מחקר: כוכבי לכת יבשים מדי עשויים להיות פחות מתאימים לחיים ממה שחשבו
פרוסה דקה של המפה שנוצרה בחמש שנות הסקר של DESI מראה גלקסיות וקוואזרים מעל ומתחת למישור של שביל החלב. קרדיט: Claire Lamman/DESI collaboration
המפה התלת ממדית הגדולה ביותר של היקום הושלמה ותסייע לחקור את האנרגיה האפלה
להקי לוויינים גדולים באזור LEO מגדילים את הצפיפות סביב כדור הארץ ואת הצורך בתמרוני התחמקות רציפים. המחשה: depositphotos.com
קצת יותר מיומיים וחצי – הצפי להתנגשות לווינים מאסיבית בעקבות אובדן שליטה אחרי סופת שמש
מחקר חדש מציע לזהות חיים חוצניים באמצעות דפוסים בין קבוצות של כוכבי לכת, ולא רק לפי גזים או חתימות ביולוגיות בכוכב לכת יחיד. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE
דרך חדשה לחפש חיים חוצניים: לא חתימה ביולוגית אחת, אלא דפוסים בין כוכבי לכת

אסטרופיסיקה

הדמיית אמן של בלאזר – ליבה פעילה של גלקסיה, המונעת על ידי חור שחור על־מסיבי ופולטת סילון פלזמה עוצמתי. קרדיט: M. Weiss/CfA
המקור של הנייטרינו הכי אנרגטי שהתגלה אי פעם עשוי להיות מפתיע
רוח חזקה מכוכב על־ענק מסיטה את הסילונים הנפלטים מן החור השחור במערכתCygnus X-1 , וגורמת לשינוי בכיוונם במהלך ההקפה ההדדית. קרדיט: International Centre for Radio Astronomy Research (ICRAR)
סילוני חור שחור נמדדו בעוצמה השקולה ל־10,000 שמשות
ענן מגלן הקטן (SMC) היא גלקסיה ננסית סמוכה ואחת מהשכנות הכי קרובות של שביל החלב. קרדיט: NASA, ESA, CXC, and the University of Potsdam, JPL-Caltech, and STScI
התנגשות בין ענני מגלן עשויה להסביר את התנועה החריגה של הגלקסיה הננסית
ציוד הניסוי שבנו והשתמשו בו הסטודנטים. קרדיט: Nabil Salama and Agit Akgümüs
סטודנטים בנו גלאי חומר אפל וקבעו גבולות ניסוי חדשים

ידעני משנה

אסטרונומיה

תמונה מרוכבת של מטאורי הג'מינידים משנת 2019 וכדור אש שהפיל מטאוריט, כפי שתועדו במצלמה באי לה פלמה שבספרד. קרדיט: Global Meteor Network
מטר מטאורים חדש חושף אסטרואיד שמתפורר סמוך לשמש
השביט Lovejoy (2011). המחשה: depositphotos.com
שביט חדש עשוי להיראות באפריל 2026 אם ישרוד מעבר קרוב במיוחד ליד השמש
טלסקופ החלל הזעיר פנדורה. (NASA Scientific Visualization Studio)
נאס״א שיגרה את טלסקופ החלל הזעיר פנדורה לחקר אטמוספרות של 20 כוכבי לכת חוץ שמשיים
הדמיית טלסקופ החלל לאזולי — “טלסקופ חלל פרטי חדש עם מראה בקוטר כ־3 מטר, מתוכנן לתצפיות באור נראה ובתת־אדום הקרוב.” קרדיט: Schmidt Sciences.
אריק שמידט (לשעבר מנכ"ל גוגל) יממן טלסקופ חלל פרטי גדול מהאבל ועוד 3 מצפי־על קרקעיים

ידעני משנה

מערכת השמש

מחקר חדש על השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS בהובלת אוניברסיטת מישיגן מראה כי המים שבו מכילים שיעור גבוה במיוחד של דאוטריום. צורה זו של מימן נדירה יחסית במערכת השמש שלנו, ומאפשרת לחוקרים להפיק תובנות חדשות על תהליכים פלנטריים המתרחשים במקומות אחרים בגלקסיה. קרדיט: U-M News / Hans Anderson
השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS נולד במערכת קרה בהרבה משלנו
Aspergillus calidoustus בצלחת פטרי לאחר שגודלה חמישה ימים בטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס
פטרייה מחדרים נקיים של נאס"א הצליחה לשרוד תנאים המדמים מסע למאדים
התרשמות אמן של הדמיות שבוצעו במחקר הזה. צדק משמאל, שבתאי מימין. קרדיט: Yuri I. Fujii/L-INSIGHT [Kyoto University], Illustrator: Shinichiro Kinoshita
מחקר חדש: שדות מגנטיים קדומים עשויים להסביר את ההבדל בין ירחי צדק לירחי שבתאי
איור המראה את מיקום החוד של שבתאי (מימין) בהשוואה לחוד של כדור הארץ (משמאל). קרדיט: SUSTech
מחקר חדש: חוד המגנטוספרה של שבתאי מוסט אחר הצוהריים בשל סיבובו המהיר

ידעני משנה

משימות חלל

שניות לפני הנחיתה של החללית ארטמיס 2. צילום מסך: נאס"א
שידור חי: ארטמיס 2 נחתה בשלום
ב־7 באפריל 2026 תועד צוות ארטמיס 2 בתוך חללית אוריון ברגע נדיר של חיבוק משותף בדרך חזרה מן הירח. בתמונה נראים כריסטינה קוך, ג'רמי הנסן, ריד וייזמן וויקטור גלובר. חברי הצוות נבחרו באפריל 2023 והתאמנו יחד במשך שלוש שנים לקראת המשימה. צילום: נאס"א
ארטמיס 2 יום 9: תיקון מסלול הושלם, אוריון נערכת לכניסה לאטמוספרה ולנחיתה מול סן דייגו
שקיעת כדור הארץ לאחר סיום המעבר של ארטמיס 2 מאחורי הירח. צילום נאס"א
ארטמיס 2 יום 7: ארטמיס 2 פרסמה את התמונות הראשונות מהמעבר סביב הירח וממשיכה בבטחה בדרך חזרה
חברי צוות ארטמיס 2 חוגגים את השלמת המעבר מאחורי הירח, 7 באפריל 2026. צילום: נאס"א
ארטמיס 2 בדרך חזרה: הושלם המעבר סביב הירח, נשבר שיא המרחק האנושי, וצפיה בליקוי חמה

ידעני משנה

אדם בחלל

לא כל מלכודות הקור בקוטב הדרומי של הירח שמרו קרח באותה מידה
מושבת ירח. המחשה: depositphotos.com
החיים על הירח לא יהיו רומנטיים: כך ייראה המבחן האמיתי של גוף האדם
בתצלום המואר במלואו של הירח, שצולם מחללית אוריון, הצד הקרוב של הירח נראה מימין עם מישורי הלבה הכהים המוכרים מן התצפיות מכדור הארץ. משמאל להם נראה אגן אוריינטלה, מכתש ענק ברוחב של כ־966 ק"מ, החוצה את הצד הקרוב והצד הרחוק גם יחד. קרדיט: NASA.
יום 6, חי: ארטמיס 2 סביב הירח; אוריון שוברת את שיא המרחק האנושי ונכנסת לרגעי השיא של המשימה
הירח כפי שצולם מחלון החללית אוריון בסוף יום הטיסה החמישי של ארטמיס 2 (6 באפריל 2026), זמן קצר לפני המעבר ההיסטורי סביב הצד הרחוק של הירח. קרדיט: NASA.
שידור חי: היממה המכריעה – ארטמיס 2 לקראת המעבר סביב הצד הרחוק של הירח

ידעני משנה

לוגו אתר הידען
חיפוש