בחלק זה נמשיך לעסוק באותו נושא תוך שימת דגשים נוספים, כגון עניין ה"צלם", הזיקה בין האל לאריה (ה"אריאל"), הקשרים ספרותיים-מקראיים הנושקים משהו לרמיזות ארכיאולוגיות, כאלה שהוזכרו בחלק א' ואף בהמשך הרצאת הדברים
עד כמה שזה נשמע מוזר, מקורו של המונח המוזכר בפרק א' של ספר בראשית אודות בריאת האדם "בצלם אלוהים" לא נחקר, האם זה בגלל שהגיע מתרבויות אחרות באיזור? ברשימה זו, בבחינת "תפוח אדמה לוהט" אבקש להתמודד עם אולי אחד הפסוקים הבעייתיים יותר והיותר קונטרוברסליים במקרא, כאשר מעטים, וסיבותיהם עימם, חפשו
טבלת מקצועות המחר של טינג גלובל 2019 היא טקסונומיית קוד פתוח עבור מרחב-זמן עתידי. מסגרת זו מספקת מבנה ושפה משותפים למיפוי, חקר והגנה על המורכבות והנפח של החדשנות המתרחשת בעולם. תחת הרשאה של Creative Commons וכפרויקט קוד פתוח, הטקסונומיה זמינה עבור כל אחד לתמיכה בעבודה שלהם בנושאי חדשנות בחינוך
בואו נדמיין שאנחנו פתאום עומדים פנים אל פנים עם חייזרים. מה נעשה קודם? אין ספק כי תקשורת שתוכיח כי פנינו לשלום תהיה בעדיפות גבוהה. אבל האם נוכל אי פעם להבין זה את זה לעומק?
"אלה זמנים מרגשים. אנו פועלים לבניה מחדש של האינטרנט וצריכים לתת לגולש בחזרה את השליטה ולאפשר להרבה יותר חברות ליהנות מהאינטרנט ברחבי העולם, לא רק לכמה חברות גדולות", אמר בכנס NXTWORK של חברת ג'וניפר שהתקיים בלונדון.
האם יגיע היום שבו רובוטים, אלה שיעבדו במקומנו, יתלוננו על תנאי העבודה, או אולי העבדות?
לדברי דמיאן ראק, חוקר פוסט-דוקטורט, אוניברסיטת בריסטולף במאה ה-20, החילוניות התרחשה לפני הפיתוח הכלכלי ולא להיפך. אך הוא מוסיף כי מידת החילוניות אינה הגורם היחיד לשגשוג כלכלי, גם לזכויות אדם יש חלק
כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה בין השאר למחקרים שבדקו מדוע אנו מקללים בנהיגה ומדוע איננו קוראים הוראות הפעלה של מכשירים
כך אומר בובי דאפי, עמית מחקר בכיר, קינג קולג 'בלונדון, מחבר הספר "הסכנות של תפיסה – למה אנחנו טועים כמעט בהכול" שערך סקר ב-38 מדינות, והראה שהאמונה עדיין קיימת למרות שמאמרו של אנדרו ויקפילד שטען זאת נפסל מכתב העת לנצט בשל זיוף, וטיעוניו לקשר בין החיסון המשולש לבין לקות באוטיזם הופרכו
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לסינגולריות? הפרק האחרון בסדרה יתאר את ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' ג'ונתן גלובר, מקינגס קולג' בלונדון, אחד מתשעה זוכי פרס דן דוד, ואחד מהשלושה שזכו בפרס בממד זמן ההווה שניתן השנה לחוקרים בתחום הביואתיקה. טקס הענקת הפרסים התקיים ביום ראשון באוניברסיטת תל אביב
אנחנו יודעים כבר 400 שנה שעינויים אינם משיגים את מטרתם.
שותפויות חוצות גבולות פירושן גילויים מהירים יותר ועולם בטוח יותר
לפני חמש שנים, אחרי שראיתי שוב ושוב פרסומים אודות הצבי "השנוי במחלוקת" בהם לא הייתה התייחסות לגיורא אילני, כתבתי את מאמר הדעה "איזה צבי?", וכתגובה טרחו מומחים יותר ופחות ותקפו את הכתוב. בימים אחרונים נכנסתי לוויכוח בניסיון להגן על שמו של צבי הערבה (Gazela gazela arabica), שם שניתן לו ע"י
עם סיומה של השנה הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן, הקשר בין הנשיא ובין קהילת המחקר בארה"ב לקוי מאוד. מדובר בהתמוטטות בממדים אפיים, כאשר התיקון לא נראה באופק.
דעה: כדי להילחם במדיניות אנטי-מחקרית אין די בצעדה למען המדע. מדענים חייבים לנקוט אקטיביזם פוליטי ארוך טווח
מחשבות פרטיות ומעשים ציבוריים
מעורבות ציבורית בעת המחקר, ואף לפניו, ולא רק בסופו, עשויה לסייע בהתאמת המחקר לערכי הציבור
דעה: מדע המונע על ידי סקרנות חיוני לא פחות מכבישים ומגשרים
אלגוריתמים חדשים יכולים אמנם לעזור, אבל גישה ספקנית מצד הקוראים היא הנשק הטוב ביותר
רבים מזהירים מפני עלייתן של המכונות החושבות. מייקל שרמר, הספקן, סבור שהדאגה מוגזמת – עדיין
מדענים מקווים שיוזמות לשיתוף נתונים ייטיבו עם בעלי החיים הקרובים לנו ביותר ויאפשרו לצמצם את היקף הניסויים הנערכים בהם
העישון פוגע בבריאות? תחנות כח פחמיות מזהמות? פלסטיק מרעיל את הסביבה? ההתחממות העולמית בגלל פעילות אנושית? אנשי התעשיות שגורמים לנזקים הללו עושים הכול כדי שתטילו ספק או שגם אם לא, ההשפעה שלהם תהיה חזקה יותר מזו של האמת המדעית
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו