סיקור מקיף

היסטוריה של עם ישראל

עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד
במהלך חפירות ארכיאולוגית לקראת לפני פיתוח, התגלו בסמוך לכנסייה המודרנית המוכרת מקווה טהרה בן כ-2000 שנה, וכן שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית (מלפני כ-1500 שנה). בחפירה שותפים גם חוקרי מכון
לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה
מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם
החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען
לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של
חוקרים חשפו בעיר סדנה בת 6,500 שנה לייצור נחושת
שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות
הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול
מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב
שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה של רשות העתיקות בטיילת הירושלמית המפורסמת
לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל
כדי לקיים את הצבא המוצב ביהודה, וכדי להעשיר את הקיסרים, גבה השלטון הרומי סוגים שונים של מסים, חלקם כלליים ואחרים העיקו במיוחד על היהודים - אחרי המרידות
לוגו אתר הידען
חיפוש