ביולוגיה ורפואה

שלבים במחלת הגזזת אצל נשים. המחשה: depositphotos.com

מחקר חלוצי חושף: להתקרחות על רקע מחלה או טיפול רפואי השלכות בריאותיות, נפשיות וחברתיות

עבודת הדוקטורט של ד"ר ליאת הופר מהמחלקה לעבודה סוציאלית והפקולטה למדעי הבריאות הציפה לראשונה את קיומם של הבדלים מ​גדריים בהשלכות הבריאותיות והנפשיות של התקרחות, כתוצאה מהקרנות כנגד מחלת הגזזת
פקיד ממשלה רובוטי. המחשה: depositphotos.com

משרד החדשנות וקרן BARD יתמכו במו"פ ישראלי אמריקאי בתחום הביטחון התזונתי

בנוסף, ועדת השרים למדע וטכנולוגיה אישרה: גיבוש תוכנית לאומית לקידום תחום ה-Blue-Tech בישראל
הפרעה דו קוטבית. המחשה: depositphotos.com

בעזרת בדיקת דם פשוטה ניתן לזהות אנשים המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית והאם יגיבו לטיפול בליתיום

אחד הטיפולים הנפוצים כיום להפרעה דו קוטבית הוא תרופת ליתיום – תרופה אליה מגיבים רק כשליש מהחולים. המחקר נועד להבין מה הגורם לכך
הריון מתקדם. המחשה: depositphotos.com

גילויים מולקולריים חדשים בנושא רעלת היריון – במחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון

רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
קרדיט - קבוצת המחקר של פרופ אביב מצר וד_ר טל שחר

ניתן להפיק מסריקות MRI מידע על משק הברזל במוח לסייע בניטור ואבחון מחלות שונות, באופן שאינו פולשני

שיטת מדידה חדשה זו, שפיתחו הסטודנטית ללימודי דוקטור שיר פילו ופרופ' מצר תאפשר חילוץ ערכים ביולוגיים מדויקים על המוח, כך שניתן יהיה להפיק מבדיקת MRI מדדים דומים לאלה המתקבלים מבדיקת
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
עיקרון-הפעולה-של-W. צילום: אוניברסיטת אריאל

מערכת רובוטיות למיגור סרטן הריאות תאפשר הדמיה חיה בזמן בדיקה וטיפול

שיעור הטעויות של בדיקות הביופסיה הקיימות עומד על 30%. טעויות שהן קטלניות כי הבדיקה מעלה חרס אך הסרטן קיים וממשיך להתפשט. הדמייה טובה יכולה לשפר את הדיוק
צילום: יוסי אבגנה

רחמים ("נשרים מצריים") שנולדו בישראל, נעלמו בתימן – ונמצאו הודות למתנדבים בפולין ופורטוגל דרך צפייה ביוטיוב

לדבריו של ד"ר מוטי צ'רטר, העובדה ששני צופים חובבים הם אלה שזיהו את הרָחָמים, מין בסכנת הכחדה, דרך צפייה בערוץ היוטיוב ציפורים אונליין קבוצת צ'רטר, מדגישה את החשיבות העצומה של
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

להציל מזון, להציל את העולם

הכלכלה השיתופית מנסה לתת מענה לאובדן מזון
מודל מלאכותי של עובר אדם בשלב התפתחותי המקביל ליום 12. המבנה האליפטי העליון הינו החלק שייהפך לעובר כולל שק השפיר שמעליו; המבנה התחתון הינו שק החלמון. הממשק בין שני המבנים הוא מרכיב חיוני להתפתחות עוברית בבני-אדם. שני החלקים מוקפים בשכבת תאים אשר תיהפך לשליה

עובר אנושי ללא צורך בביצית זרע או רחם

בדיקת הריון זיהתה את העובר במבחנה. המודלים המלאכותיים התפתחו מתאי גזע – ללא ביצית, זרע או רחם – וגדלו במעבדה עד יום 14
המבנה הפנימי של תא בעל חיים. המחשה: depositphotos.com

על חיידקים וכלכלה – הקרן הלאומית למדע

בחינה של חוקי גידול ידועים שהתגלו באחרונה, הובילה לגילוי חוקי גידול חדשים
הצלחת המודל יכולה להביא לשיפור חקר נדידת הציפורים. שקנאים, צילום: רעות אלון

אִילו ציפורים היו גלויות למטוסים

מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
גירוי המוח באמצעות אלקטרודות. המחשה: depositphotos.com

רישום חשמלי מעומק המוח

פעילות חשמלית לא תקינה במוח מעוררת תסמיני OCD ופרקינסון
כרומוזומי X ו-Y. המחשה: depositphotos.com

הרצף המלא של כרומוזום Y האנושי הורכב לראשונה

מדענים הצליחו לרצף את כל כרומוזום Y האנושי, וחשפו מאפיינים גנומיים קריטיים. המחקר פורץ הדרך הזה מציע תובנות עמוקות לביולוגיה האנושית וקידום רפואה פוטנציאלי. הרצף החדש חושף גורמים גנומיים בפוריות,
פרופ' סטיבן הוקינג והמחשב ששימש לו לפה. המחשה: depositphotos.com

לקרוא מנגינות מהמוח – בסיוע פינק פלויד

מחקר חדש, שהתפרסם באמצע אוגוסט בכתב העת היוקרתי PLOS Biology, חושף דרך לפענח את השירים המתנגנים בתוך המוח. בתוך כך הוא גם מספק הסבר אודות הדרך בה אזורים שונים במוח
איור: סאלי נווה

פריצת דרך בטיפול בפריצת דיסק

הנדסת רקמות מציעה פתרון לטיפול בפריצות דיסק: שתל המשלב הידרוג’ל סינתטי ותאי סחוס חיים
חרדה חברתית. המחשה: depositphotos.com

הסובלים מחרדה חברתית מועדים לדיכאון

ד"ר רעות צבאג, בוגרת המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן חוקרת את הקשר בין חרדה חברתית ובין דיכאון במסגרת פוסט דוקטורט, באוניברסיטת ייל בארה"ב
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
לב "רפאים" הוא לב חזיר שהוכן כך שניתן יהיה להשתיל אותו בבני אדם. סופק על-ידי דוריס טיילור

לבבות "רפאים" מחזיר ותאי גזע של המטופל יחליפו את הצורך בתרומות לב

כיום, מטופלים הזקוקים להשתלת לב צריכים להצטרף לרשימת המתנה, ולבבות הופכים לזמינים כאשר מישהו אחר נפטר. מכיוון שאין מספיק לבבות, רק חולים במצב קשה מועלים לרשימת ההמתנה
מושבותיו של יצור ימי ייחודי מזדקנות בשלמותן, מצעירות שוב – וחוזר חלילה. בוטריל פרחוני, צילום: ד"ר אושרת בן-חמו

עוף החול של הים

בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה"
פגיעה בעצבים המוטוריים אצל חולי דושן. המחשה: depositphotos.com

שיפור התפקוד של שריר הלב בחולי דושן

ייצור תאי לב מתאי עור איפשר לגלות פגמים שמובילים לכשל לבבי
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
בשני הריבועים הגדולים משמאל נראים מבנים ביולוגיים שונים שנסרקו במיקרוסקופ. בריבועים מימין מוצגות תוצאות הסריקה כפי שהתקבלו בשיטות שונות, וניכר שהרזולוציה הגבוהה ביותר הושגה בטכנולוגיית DBlink – הריבוע הימני ביותר בכל עמודה.

טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מעקב אחר תהליכים דינמיים בתאים חיים – וברזולוציה גבוהה

הטכנולוגיה החדשה - DBlink - מבוססת על שיטת SMLM ואלגוריתם בינה מלאכותית (רשתות נוירונים) ומאפשרת לשחזר דינמיקה מהירה של עצמים ביולוגיים ברזולוציית-על בתאים חיים
הורה בבית מבולגן עם ילדים מסביבו

מה ההורים של היום צריכים אבל פסיכולוגים מתקשים לספק?

ביוני הסתיים הקונגרס הבינלאומי הראשון בנושא תמיכה מבוססת ראיות בהורות. וזו הזדמנות מצויינת להרהר בדבר שהורים הכי זקוקים לו, כדי להיות הורים טובים - מרחב הורי.
גמילה מעישון. המחשה: depositphotos.com

בראש דאגותיהם

התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.
לטאת זנב קוצנית מצועצעת, Uromastyx ornata, הידועה גם בשם לטאה מקושטת, היא זן של לטאה במשפחת האגמידים. המין אנדמי למזרח התיכון. המחשה: depositphotos.com

איך משבר האקלים צפוי לפגוע באוכלוסיית הלטאות בארץ?

שינויי האקלים עשויים להביא לקריסת האוכלוסייה של לטאות שנפוצות במדבריות ארץ ישראל
תאי סרטן ריאות אנושיים עם המוטציה L858R בגן EGFR. בכחול – גרעיני התאים. באדום – חלבון המופיע בנוזל התא כאשר קולטני EGFR פעילים ודוחפים את התא לחלוקה בלתי-מבוקרת. באדיבות מכון ויצמן

סמן ביולוגי חדש עשוי לשפר את הטיפול בחולי סרטן ריאות

מחקר ברקמות סרטן אנושיות שגודלו בעכברים העלה כי קבוצה גדולה של חולי סרטן ריאות עשויה להיות מטופלת בהצלחה בתרופה המאושרת כיום לסוגי סרטן אחרים
דפניות או לא להיות... דפניה חולה (האדומה) ודפניה בריאה. צילום: עינב מרקוס

על אף הקונוטציה השלילית: לטפילים יש השפעה חיובית על המגוון הביולוגי ותפקיד מכריע בשמירה עליו

מחקר חדש מאיר באור חיובי את הסטיגמה הביולוגית
השמן והרזה: בגיל שנה, עכבר ללא הגן SARAF (משמאל) שקל 20% יותר מעכבר בריא (מימין)

הבטן הרכה של הסידן

מדוע עם העלייה בגיל אנחנו נוטים לעלות גם במשקל
תמונת המחקר כפי שפורסם בשער במגזין Advanced Science

חוקרים הצליחו לחסל את מרבית תאי המיאלומה במח העצם באמצעות תרופה מבוססת רנ"א

בזכות מערכת הננו-חלקיקים שפיתחו - התא הסרטני מפסיק להתחלק ומת
הקוד הגנטי ב-DNA. המחשה: depositphotos.com

הקוד הגנטי מכיל הרבה 'מילים' נרדפות – תורת האינפורמציה עשויה לעזור להסביר את העודפויות

מחקר חדש מצביע על כך שייתכן שיש שני גורמים משמעותיים נוספים שמערכות טבעיות שוקלות: המהות המידעית-תאורטית של הקוד הגנטי ועקרון האנטרופיה המקסימלית
שיזוף. המחשה: depositphotos.com

השיזוף מגיע בדיליי? תגידו תודה

חשיפת המנגנון שמעכב את הופעת השיזוף יוכל לסייע ביצירת טיפולים שיגנו עלינו מפני סרטן העור
פרופ' עמרי קורן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

אנטיביוטיקה בהיריון משפיעה על התנהגות העובר

פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה זכה במענק ERC על מחקרו העוסק בפיתוח תוסף פוסט-ביוטי להגנה על אימהות ויילודים
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
התפתחות העובר. המחשה: depositphotos.com

התפתחות מואצת של נוירונים עוד בשלב העוברי יכולה להיות זו שמשפיעה על התפתחות אוטיזם

לאחר ההתפתחות המואצת נרשמה התדרדרות מהירה של הנוירונים, שהתבטאה בין היתר בקישוריות נמוכה. המחקר מצא את הישנותה של התופעה בילדים עם אוטיזם שמקורו בארבע סוגים שונים של מוטציות גנטיות
משמאל: תאים עם חלבון FUS מוטנטי שגורם להצטברויות (בירוק) ומוביל למחלת ALS. מימין: התאים עם החלבון / שפרון (בוורוד) שמצליח למנוע את ההצטברויות

להיאבק במחלות ניווניות

זוהו החלבונים והמנגנונים הנדרשים למאבק בהצטברויות החלבוניות שמובילות למחלות ניווניות-עצביות
תאי גזע. המחשה: depositphotos.com

לראשונה ניתן להפוך ישירות תאי עור אנושיים לתאים של שליה

צוות מחקר בראשות פרופ' יוסי בוגנים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הצליח לתכנת מחדש תאי עור אנושיים לכדי תאי שליה מתפקדים כך שאין צורך להפיק תאי גזע מעוברים
כלי צור מתקופות שמגיעות עד להתיישבות הומו ארקטוס באתר גשר בנות יעקב לפני מעל 600 אלף שנה. באדיבות החוקרים

מסע בזמן בעקבות מסעות האדם הקדום

האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
קולטני האופיואידים והקנבינואידים מעורבים בתחושת כאב, מצב רוח, תיאבון וזיכרון. אגוניסטים הם משככי כאבים חזקים: אנדורפין (אדום) ו- tetrahidrocannabinol (ירוק). המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף רכיב מוחי המווסת את הדחף לצריכת אופיאטים

מחקר מבית האוניברסיטה העברית חושף את הזהות של אזור במוח אשר יכול למתן ולאזן את הדחף לצריכת הסם, ולכן עשוי לתרום להפחתת ההתמכרות. המחקר מספק שביב של תקווה כי ניתן
מימין: ד"ר יערה אופנהיימר-שאנן וד"ר תמיר קליין. המירוץ לצמרת

החיידקים שטיפסו על עץ גבוה

שימוש בבינה מלאכותית לפיצוח גנום נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית מציעה תרופות כנגד נגיף הקורונה מתוך רצף החלבונים בלבד

מודל הבינה המלאכותית של יבמ הצליח למצוא תרכובות הנקשרות לאתרים שונים על גבי חלבוני יעד כנגד מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף הקוביד וזזאת ללא הכרת מנגנון ההיקשרות של הנגיף
מטראולוג מעופף בפעולה. עטלף תל אביבי. צילום: אוניברסיטת תל אביב

מטראולוגים עם כנפיים

עטלפים, איי חום עירוניים, אוניברסיטת תל אביב, זואולוגיה, גאוגרפיה, מחקר בינתחומי, דגימה בסיוע ביולוגיה, ערים חכמות, האינטרנט של הדברים, זיהום אוויר,
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני של תא לימפוציט על פני השבב. צילום: אסתי טולדו וד”ר גיום לה סו.

תאים, שבבים – וחקר הסרטן – הקרן הלאומית למדע

יכולתם של תאי המערכת החיסונית לבלום את תאי הסרטן, תלויה במידה רבה במרחק שבין הקולטנים שבאמצעותם הם בודקים ומזהים את התא ה”חשוד”
רפואה מותאמת אישית המחשה: depositphotos.com

התגלית שתקדם את הרפואה המותאמת אישית למחלות זיהומיות

זו הפעם הראשונה שבה חוקרים מצליחים לפתח כלים מותאמים אישית למחלות זיהומיות, שעד היום פותחו רק עבור מחלות ספציפיות דוגמת סרטן ואלצהיימר

הולכת-השולל הגדולה בהיסטוריה, הסיבה האמיתית למחירי הדיור והשיטה הגאונית ההופכת את מרבית האוכלוסייה לעבדים מודרניים

פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״

השירותים האנושיים מתמוטטים: האם הבינה המלאכותית יכולה להיות חבל ההצלה?

כל שירות ציבורי של עזרה אנושית, כגון טיפול נפשי או סיעוד לחוסים קורס. דווקא הבינה המלאכותית שתשתלט על הרבה עבודות תותיר אותנו עם הדבר שאולי חשוב לנו מכל, הערך שאנחנו
יש לנו מה לעשות בנידון – ברמה הלאומית, המחקרית והאישית גם יחד. Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

כל הנחלים הולכים אל הים – והים מלא (חיידקים)