אבי בליזובסקי

חתך בכדור הארץ המציג את הליבה החמה ואת קווי השדה המגנטי המקיפים את כוכב הלכת

זרימת הברזל בליבה החיצונית של כדור הארץ שינתה כיוון מתחת לאוקיינוס השקט

חוקרים שִחזרו את תנועת הברזל הנוזלי בליבה החיצונית של כדור הארץ וגילו כי בשנת 2010 התהפך כיוון הזרימה באזור נרחב מתחת לאוקיינוס השקט. הנתונים מלווייני Swarm וממשימות נוספות מראים כי
איור היסטורי־עכשווי המציג את המעבר ממטעי סנטה קלרה לתעשיית האלקטרוניקה והשבבים. ברקע נראים קמפוס אוניברסיטאי, רכיבים אלקטרוניים ומערכת חלל, הממחישים את הקשר בין השקעה ממשלתית, מחקר אקדמי ויזמות פרטית.

אמריקה במבחנה 5: המדינה שבנתה את עמק הסיליקון – והיזמים שהעדיפו לשכוח אותה

תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית אוהבת לספר על יזמים שפעלו במוסכים למרות הממשלה. אלא שעמק הסיליקון צמח מהזמנות צבאיות, ממרוץ החלל, ממענקים לאוניברסיטת סטנפורד, ממדיניות הגירה ומסיוע ממשלתי לתעשיית השבבים – וגם
חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות

חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות

מערכת גנטית שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל, לבחור תגובה בהתאם לצירוף האותות ואף להתריע על מצב לא תקין. בעתיד עשויה הגישה לשמש לפיתוח תאים טיפוליים
תצלום היסטורי של תומס אדיסון במעבדה הכימית שלו במנלו פארק. „מפעל ההמצאות” שהקים בשנת 1876 החליף את דמות הממציא הבודד בצוות רב־תחומי שחיבר בין מחקר, הנדסה, ייצור והקמת חברות מסחריות.

אמריקה במבחנה 4 – ממפעל ההמצאות של אדיסון לכלכלת הסטארט־אפים: מי יגשר בין המדע לתעשייה?

ממפעל ההמצאות של תומס אדיסון ועד מעבדות בל, תאגידים אמריקניים יצרו מדע לצד מוצרים. מאז שנות השמונים עבר חלק גדול מן התפקיד לאוניברסיטאות ולחברות הזנק – מערכת שמצטיינת בתחומים מסוימים,
האבל חושף יצירת מופת זרועת כוכבים: יותר מחצי מיליון כוכבים עתיקים

האבל חושף יצירת מופת זרועת כוכבים: יותר מחצי מיליון כוכבים עתיקים

התמונה החדשה של הצביר הכדורי מסיה 3 פורסמה לציון 250 שנה לעצמאות ארצות הברית. הצביר המרוחק מכיל מאות כוכבים משתנים, כוכבים שנראים צעירים מגילם ושתי אוכלוסיות כוכבים שעשויות להעיד על
האם האסטרואיד קמואואלווה הוא שבר מן הירח? החללית הסינית תנסה להכריע

האם האסטרואיד קמואואלווה הוא שבר מן הירח? החללית הסינית תנסה להכריע

החללית הסינית טיאנוון־2 (Tianwen-2) מתקרבת אל האסטרואיד קמואואלווה (Kamoʻoalewa), אחד הלוויינים־למחצה של כדור הארץ. היא תנסה לאסוף דגימות מפניו ולהחזירן למעבדה, שם יוכלו החוקרים לברר אם מדובר בסלע שנעקר מן
בינה מלאכותית מתרגמת רצפי חלבונים לתיאורים בשפה טבעית

בינה מלאכותית מתרגמת רצפי חלבונים לתיאורים בשפה טבעית

מערכת BetaDescribe, שפיתחו חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב, מקבלת רצף של חומצות אמינו ומפיקה תיאור מילולי של תפקוד החלבון, פעילותו הכימית ואתרי הקישור האפשריים שלו. החוקרים מקווים שהמערכת תסייע לבחור
קרח ושלג לאורך קו חוף סלעי באנטארקטיקה

ההרים שמתחת לקרח: מדוע אנטארקטיקה קפאה מיליוני שנים לפני האזור הארקטי

מודלים חדשים מצביעים על כך שהתפרקות גונדוואנה חוללה תהליכים עמוקים שהגביהו את מזרח אנטארקטיקה. ההרים הגבוהים אפשרו לשלג לשרוד בקיץ ולהתפתח ליריעת הקרח הגדולה בעולם.
חוקר בודק בקבוקי תרבית במסגרת המחקר והייצור של פניצילין במלחמת העולם השנייה

אמריקה במבחנה – פרק שלישי המלחמה שבנתה את מערכת מימון המדע האמריקנית

עד מלחמת העולם השנייה השקיעה ממשלת ארצות הברית מעט יחסית במחקר שנעשה באוניברסיטאות ובחברות. מצב החירום הוליד חוזי מחקר, הערכת מומחים, מימון תקורה וכללים לחלוקת זכויות בפטנטים – מנגנונים שממשיכים
שושנת ים ששימשה במחקר על החלבון CARDIB והגנה מפני נגיפים

ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט גילו כי החלבון CARDIB מדכא בדרך כלל את התגובה האנטי־נגיפית של שושנת הים, אך בהיעדרו הנגיפים מתרבים ביתר קלות. הממצא מצביע על כך
מחקר ענק ינסה לברר היכן נכתבו מגילות מדבר יהודה

מחקר ענק ינסה לברר היכן נכתבו מגילות מדבר יהודה

מענק ERC של 2.5 מיליון אירו יממן פרויקט בן חמש שנים שישלב בדיקות כימיות, פליאוגרפיה, חקר מבנה המגילות ובינה מלאכותית. החוקרים יבדקו כ־250 דגימות קלף ופפירוס וינסו למפות בעזרתן יותר
סטודנטים במעבדה לביולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, 1920. מתוך אתר האוניברסיטה https://hub.jhu.edu/2026/07/02/science-commentary-ron-daniels-innovation-research-funding/

אמריקה במבחנה 2: המודל הגרמני שהוליד את אוניברסיטת המחקר האמריקנית

כאשר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס נפתחה ב־1876, רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית עדיין התמקדו בהוראה ובהכשרת בני האליטה. השילוב החדש בין מחקר מקורי, לימודי דוקטורט והוראה יצר מוסד מסוג אחר
פרופ’ ג’ייננדרה ק’ ג’יין בטקס פרס וולף בכנסת

חתן פרס וולף ג’ייננדרה ג’יין בראיון מיוחד: כך הפכו אלקטרונים מסובכים לפרמיונים מרוכבים

חתן פרס וולף לפיזיקה מסביר כיצד רעיון הפרמיונים המרוכבים פתר את תעלומת אפקט הול הקוונטי השברי, מה הקשר בין התאוריה שלו לניסויים של מוטי הייבלום וג’יימס אייזנשטיין, ומדוע קיבל עליו
אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אותות רדיו מסתוריים חוזרים מהחלל – ומערכת כוכבים אחת עשויה להסביר את מקורם

אסטרונומים זיהו את ASKAP J1745 כמערכת בינארית שבה ננס לבן סופח חומר מכוכב נלווה. פרצי הרדיו וקרני הרנטגן שהיא מפיקה בכל הקפה עשויים לסייע בפתרון תעלומת חולפי הרדיו ארוכי־המחזור.
עקבות לוויינים שנצפו במשך שעה אחת מעל צפון מדבר אטקמה בצ'ילה, אוקטובר 2025. קרדיט: F. Kamphues, ESO/M. Kornmesser.

יותר ממיליון לוויינים עלולים להפוך את שמי הלילה לבהירים פי שלושה

מודל חדש בחן כיצד אור המוחזר מלוויינים וממראות בחלל משפיע על מצלמות אסטרונומיות ועל בהירות שמי הלילה. התוצאות מראות כי גם לוויינים עמומים עלולים למחוק חלקים מתצלומי שמים רחבי שדה,
רכב רובוטי ניסויי בעל ארבעה גלגלים מעוקלים נע על משטח חול.

רכב מאדים בהשראת לטאה מדברית “שוחה” בחול במקום להיתקע בו

גלגלים בהשראת החומט הרפואי מאפשרים לאב טיפוס של רכב מאדים לנוע בחול בתנועה המזכירה שחייה. החוקרים מתכננים לשלב את העיצוב במערכת ניווט שתזהה החלקה ושקיעה בזמן אמת.
פנים גולגולת מאובנת של Trawdenia planti ובה סימנים של רקמות עצביות.

רקמות מוח בנות יותר מ־300 מיליון שנה השתמרו במאובן של דג זעיר

סריקות מתקדמות של הדג הקדום Trawdenia planti חשפו רקמות עצביות שמילאו כמעט את כל חלל הגולגולת. הממצא מספק רמזים להתפתחותם המוקדמת של מקריני הסנפיר ומאפשר להשתמש בגולגולות מאובנות לשחזור מבנה
איור המתאר את מעבר מרכז המדע מאירופה לארצות הברית ואת התחרות המדעית החדשה מול סין והאיחוד האירופי

250 שנה לארצות הברית: כך נבנתה מעצמת המדע הגדולה בעולם — וכך היא מסכנת את עתידה

גרמניה, בריטניה וצרפת שלטו במדע בראשית המאה העשרים, אך ארצות הברית עקפה אותן באמצעות קליטת חוקרים, השקעה ציבורית ארוכת טווח, אוניברסיטאות חזקות וחופש מדעי. במלאת 250 שנה להכרזת העצמאות, קיצוץ
שחזור הסביבה בצפון אלסקה בקרטיקון המאוחר: האזור הארקטי היה מיוער ואכלס דינוזאורים ויונקים קטנים, אך בעלי החיים נאלצו להתמודד עם חודשים של חשכת חורף. קרדיט: James Havens.

מאובני יונקים מאלסקה חושפים: האזור הארקטי היה צומת אבולוציוני בעידן הדינוזאורים

שיניים מאובנות זעירות, בנות כ־73 מיליון שנה, הובילו לזיהוי שלושה מיני יונקים שלא היו מוכרים למדע. הממצאים מצביעים על מערכת אקולוגית ארקטית מגוונת ועל נתיב נדידה קדום שחיבר בין אסיה
מערך הטלסקופים אלן במצפה הרדיו הט קריק. קרדיט: Seth Shostak/SETI Institute

SETI סרק את 3I/ATLAS לאותות מלאכותיים – ולא מצא

אף שכל התצפיות ב־3I/ATLAS מצביעות על שביט טבעי, חוקרי מכון SETI ניצלו את ביקורו הנדיר כדי לחפש חתימות טכנולוגיות. החיפוש לא העלה אות מלאכותי, אך הראה כי אפשר לבדוק במהירות
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם זוכי תוכניות אור ובראשית להשבת מדענים לישראל

כ־700 מיליון שקל להשבת מדענים: תוכניות "אור" ו"בראשית" הושקו בבית הנשיא

בבית הנשיא הוצגו 28 הזוכים הראשונים בתוכניות "אור" ו"בראשית", שנועדו לקלוט בישראל חוקרים צעירים ומדענים בכירים מחו"ל. התוכניות כוללות מענקי מחקר, ציוד וסיוע אישי למשך חמש עד שבע שנים.
צמיגים. אילוסטרציה: depositphotos.com.

האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גידלו חסה ואספסת בקרקע המכילה ריכוזים מציאותיים של חלקיקי שחיקת צמיגים. הם מצאו כי החלקיקים אינם נשארים בקרקע כחומר אינרטי, אלא משחררים בהדרגה תוספים כימיים שחלקם נקלטים
ציורי בעלי חיים פרהיסטוריים על קיר מערת פונט־דה־גום בצרפת

פחם נסתר אפשר לתארך לראשונה ציורי מערה מפורסמים בצרפת

בדיקות לא פולשניות גילו פחם בציורים שחורים במערת פונט־דה־גום שבצרפת. הפחם אפשר לבצע לראשונה תיארוך ישיר של כמה מן הדמויות ולבנות בסיס לציר זמן מדויק יותר של אמנות המערות באזור
תחנת מחקר עתידית על הירח

הצעה: לבדוק דגימות ממאדים במתקן הסגר על הירח לפני הבאתן לכדור הארץ

שני חוקרים מציעים להקים על הירח מעבדה רובוטית ומבודדת לבדיקת דגימות ממאדים ומעולמות אחרים. לדבריהם, הירח יוכל לשמש שכבת הגנה נוספת מפני זיהום ביולוגי אפשרי, אך מדובר בשלב זה בהצעת
בתוך תעלת המאיץ ההדרוני הגדול ב-CERN באחת ההשבתות הקודמות ב-2014. צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ ההדרונים הגדול מושבת לארבע שנים בדרך לעידן חדש

לאחר ההתנגשויות המדעיות האחרונות ביוני 2026, ה־LHC יכובה לצורך שדרוג מקיף. כשישוב ב־2030 כ־HiLumi LHC, הוא יפיק הרבה יותר התנגשויות ויאפשר חיפוש מדויק אחר פיזיקה חדשה.
מתוך ויקיפדיה "טבעת הענק היא אנדרטה בבלינהטי, ליד גשר שו, בלפסט, צפון אירלנד. היא מורכבת ממתחם עגול, בקוטר 200 מטר, מוקף בסוללת עפר בגובה 4 מטר עם חמש כניסות, וקבר מעבר ניאוליתי קטן מעט מחוץ למרכז. הקבר נחשב לתוארך לסביבות שנת 3000 לפני הספירה, והסוללה מעט מאוחרת. קרדיט: איאן תומס, פליקר

מעגל אבנים בן לפחות 4,000 שנה התגלה ליד בלפסט

סימני יבול שנראו בתצלומי אוויר הובילו ארכיאולוגים לחשיפת שרידי מעגל אבנים פרהיסטורי ליד "טבעת הענק" שמדרום לבלפסט. האתר הוא חלק ממתחם טקסי שבו מוכרים יותר מ־50 מונומנטים.
המחשה של עריכת אפיגנום: מערכת מונחית־CRISPR נקשרת לאזור מוגדר ב־DNA ומשנה סימנים כימיים המשפיעים על פעילות הגן, בלי לחתוך את הרצף הגנטי עצמו.

הדור הבא של CRISPR: עריכת האפיגנום עוברת לניסויים בבני אדם

מערכות חדשות משתמשות ביכולת הניווט של CRISPR כדי להשתיק או להפעיל גנים בלי לחתוך את ה־DNA. ניסויים קליניים ראשונים ב־FSHD ובהפטיטיס B בוחנים אם השינוי האפיגנטי יכול להיות ממוקד, בטוח
שתי גלקסיות מתנגשות במערכת Arp-Madore 2026-424 ויוצרות מראה המזכיר פנים.

פנים בחלל: האבל תיעד התנגשות חזיתית נדירה בין שתי גלקסיות

שתי הליבות הבהירות נראות כעיניים, וטבעת של כוכבים צעירים יוצרת מעין פנים. מאחורי האשליה המצמררת מסתתר מפגש אלים בין שתי גלקסיות דומות בגודלן, במרחק של כ־704 מיליון שנות אור מכדור
גל חום בבריסל, 25 ביוני 2020.

גל החום של יוני 2026 באירופה: אותו דפוס אוויר, עולם חם הרבה יותר

אירופה לא קיבלה בן לילה אקלים חדש, אבל נקודת המוצא שלה השתנתה במהירות. אותו דפוס אטמוספרי שהביא חום בעבר מייצר כיום טמפרטורות גבוהות בהרבה, משום שהיבשת כבר התחממה בכ־2.5 מעלות
הדמיה של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ הקדום ושל אזורים עשירים ודלים בבזלת במעטפת.

הפצצת האסטרואידים שעיכבה את היווצרות היבשות בכדור הארץ הקדום

מחקר חדש מציע שפגיעות אסטרואידים בתקופה ההדאית לא היו אירועים מקומיים וקצרי מועד בלבד. האנרגיה שהעבירו לעומק כדור הארץ חיממה את המעטפת, הגבירה התכה ומִחזור של הקרום ועיכבה את הופעתן
א. מתחמי הקבורה של אטבאי (AEBs) בביר אסלה. © ג'יימס הרל. ב. מפה ותכנית של אתר ביר אסלה, על פי מארי, 1926. ג. שבילי רועים סביב ביר אסלה. © Google Earth; שרטוט: מארי בורז'ואה.

מאות מתחמי קבורה במדבר הסודני חושפים תרבות רועים שנעלמה עם התייבשות הסהרה

סריקת תצלומי לוויין חשפה 260 מתחמי קבורה שלא היו מוכרים קודם לכן במדבר אטבאי שבמזרח סודאן. במבני האבן, שחלקם מגיעים לקוטר של 82 מטרים, נקברו בני אדם לצד בקר, כבשים
פטריות. יוצרות רשת עולמית עצומה מתחת רגלנו

110 קוודריליון קילומטרים מתחת לרגלינו: המפה הראשונה של רשתות הפטריות בעולם

חוקרים שילבו יותר מ־16 אלף דגימות קרקע, מאות אלפי מדידות מיקרוסקופיות ומודלים של למידת מכונה כדי להעריך לראשונה את היקפן של רשתות פטריות המיקוריזה הארבוסקולרית בעולם. שטחי עשב התגלו כמוקד
בינה מלאכותית בתוך עולם וירטואלי. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק לנבא מילים: מודלי העולם שמנסים ללמד בינה מלאכותית לצפות את תוצאות מעשיה

מודלי שפה לומדים בעיקר מתוך טקסט ותמונות, אך מערכות הפועלות בעולם הפיזי צריכות להבין תנועה, מרחב וסיבתיות. מודלי עולם מנסים לענות על האתגר באמצעות סימולציה, חיזוי ולמידה מניסיון.
מהנדסי קטליסט מחברים את ה-LINK ללוחית בסיס בתוך סימולטור סביבת החלל בגודארד של נאס"א ביום שלישי, 28 באפריל 2026. לאחר שכל האוויר נשאב מהתא בקוטר 27 רגל, הצוות תרגל הפעלת מנועי היונים של הלוויין והפעיל אחת מזרועות הרובוטיות בזמן שהם נעו בין טמפרטורות חמות וקרות דמויות חלל. קרדיט: נאס"א/סופיה רוברטס

השבוע: מבצע הצלה במסלול. לוויין רובוטי ינסה למנוע את נפילתו של טלסקופ סוויפט

לוויין השירות הרובוטי LINK ישוגר באמצעות רקטת פגסוס XL וינסה להיאחז במצפה החלל סוויפט של נאס״א. שלושה מנועי יונים אמורים להעלות את הטלסקופ למסלול של כ־600 קילומטרים ולמנוע את כניסתו
Fig00

גלקסיית "מפציצת הצללים" עשויה להסביר חלק ממקורם של הנייטרינו הקוסמיים

אירוע נייטרינו עתיר אנרגיה הוביל אסטרונומים אל גלקסיה רחוקה ועתירת אבק. תצפיות ALMA ועידוש כבידתי חשפו ליבה קומפקטית שבה מתרחשת יצירת כוכבים עזה, העשויה להפוך את הגלקסיה למאיץ חלקיקים טבעי.
שעון גרעיני. אילוסטרציה: depositphotos.com

השעונים הגרעיניים הראשונים החלו לתקתק – ופותחים חלון לפיזיקה חדשה

חוקרים באירופה ובסין הפעילו שעונים המבוססים על מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום־229. הם עדיין אינם מדויקים כמו השעונים האטומיים המובילים, אך מציעים דרך חדשה לבחון חומר אפל וכוחות יסוד.
פסיפס רחב ומפורט של מיליוני כוכבים באזור המרכזי הצפוף של שביל החלב

טלסקופ החלל אוקלידס מיפה 60 מיליון כוכבים בלב הצפוף של שביל החלב

פסיפס שצילם טלסקופ החלל האירופי במשך כ־26 שעות הוא התמונה הגדולה והמפורטת ביותר באור נראה של מרכז הגלקסיה. התצלום לא נועד לגלות מיד כוכבי לכת חדשים, אלא לספק נקודת ייחוס
הדמיה של השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS סמוך לשמש, עם מתנול בכחול ומימן ציאנידי בכתום

המבקר הבין־כוכבי 3I/ATLAS עשיר במתנול באופן חריג

תצפיות ALMA גילו יחס גבוה במיוחד בין מתנול למימן ציאנידי, והראו כי חלק מהמתנול נפלט כנראה גם מגרגרי קרח במעטפת השביט. הממצא מוסיף עוד חתימה כימית חריגה לגוף שנוצר במערכת
נמיות מפוספסות מצויות מנקות טפילים מחזיר יבלות מצוי באוגנדה

השפה הסודית שמאפשרת לבעלי חיים לשתף פעולה בין מינים

סקירה חדשה מראה כי קולות, תנוחות גוף, צבעים, רטטים ואותות כימיים מאפשרים לבעלי חיים ממינים שונים לתאם פעולות, להחליף שירותים ולהפחית את הסיכון לניצול או לטריפה.
ב-17.8.2017 בגלקסיית העדשה NGC 4993, אפשר היה לצפות בהתנגשות הראשונה בין שני כוכבי נייטרינו על ידי מדידת גלי כבידה. ההתלקחות הכוכבית הקשורה, קילונובה, נראית בבירור בתצפיות של טלסקופ החלל האבל, שצפה בה דועכת בהדרגה במשך שישה ימים (התמונות בריבועים). קרדיט: A.J. Levan (U. Warwick), N.R. Tanvir (U. Leicester), and A. Fruchter and O. Fox (STScI)

בינה מלאכותית מסייעת לפענח כיצד נוצרים היסודות הכבדים ביקום

המודל RHINE משתמש ברשת עצבית כדי לחשב במהירות את האנרגיה המשתחררת בתהליך ה־r. החוקרים מקווים שהשיטה תשפר הדמיות של מיזוגי כוכבי נייטרונים ואת פירוש האור הנפלט מקילונובות.
משבר הדמוגרפיה של המאה ה-21. אילוסטרציה: depositphotos.com

כשהפחד מאוכלוסיית יתר מתחלף בחשש מהצטמקות: משבר הפריון הוא בעיקר משבר של בחירה

שיעורי הפריון בעולם צנחו, ומדינות רבות חוששות מהזדקנות ומהצטמקות. אולם דוח חדש מדגיש כי המשבר האמיתי אינו סירוב להביא ילדים, אלא הפער בין המשפחה שאנשים רוצים לבין זו שהם מסוגלים
הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. צמד הכוכבים חווה התפרצות אחת לשמונים שנה. כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל. קרדיט: נאס"א

האם "כוכב חדש" יופיע השבוע בשמי הלילה? התחזית לנובה של T Coronae Borealis

הנובה החוזרת T Coronae Borealis עשויה להתפרץ ולהפוך לכוכב הנראה בעין. מדוע הוזכר 25 ביוני, כיצד מתרחשת ההתפרצות ואיך לצפות בה מישראל.
רשת מרחב-זמן. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא מכונת זמן: כך גרמו חוקרים למערכת קוונטית להיראות כאילו היא חוזרת לאחור

חוקרים פיתחו שיטת משוב שיכולה לבטל ואף להפוך את חץ הזמן הנצפה במערכת קוונטית מנוטרת. השיטה עשויה לשמש להפקת אנרגיה ממדידות ולהכנת מצבים קוונטיים.
בינה מלאכותית מסייעת למחקר המדעי, אבל זה עלול להפוך את המדע לחד גוני. אילוסטרציה: depositphotos.com

יותר מאמרים, פחות רעיונות? הסכנה שבשימוש בבינה מלאכותית במדע

כלי בינה מלאכותית מגדילים מאוד את תפוקת החוקרים ואת מספר הציטוטים שלהם, אך עשויים לצמצם את מגוון השאלות שהמדע חוקר. מאמר דעה ב־Nature מזהיר מפני יצירת מונוקולטורה מדעית.
קואלה על עץ אקליפטוס. מחקר גנומי חדש מראה כי הירידה הגדולה באוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה, עוד לפני הגעת בני האדם לאוסטרליה. קרדיט: Enhua Lee / University of Sydney

הגנום חושף: קריסת אוכלוסיית הקואלות החלה לפני כ־100 אלף שנה

מדידה ראשונה של קצב המוטציות בקואלות מראה שאוכלוסייתן החלה לקרוס לפני כ־100 אלף שנה – מוקדם מן הגעת האדם לאוסטרליה. אוכלוסייה מזרחית קטנה שרדה והתפשטה מחדש.
הדמיית אמן של GJ 504b, המכונה “כוכב הלכת הוורוד”, במסלול סביב הכוכב שלו. תצפיות של טלסקופ החלל ג’יימס וב מצביעות על ענני מלח באטמוספרה של העצם הקר. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center

טלסקופ ג’יימס וב גילה ענני מלח באטמוספרה של “כוכב הלכת הוורוד”

טלסקופ החלל ג’יימס וב הצליח להפיק לראשונה ספקטרום מפורט של GJ 504b, עצם קר ועמום המכונה “כוכב הלכת הוורוד”. החוקרים זיהו מגוון מולקולות ומצאו כי רק ענני מלח מסבירים את
גדרון צעיר מתת־המין הייחודי לארכיפלג סנט קילדה, שעל רגליו טבעות זיהוי צבעוניות. גדרוני סנט קילדה גדולים במידה ניכרת מקרוביהם בבריטניה היבשתית. Craig Nisbet

באיי סקוטלנד הגדרונים הזעירים נעשו ל״ענקים״ – ובדרך אולי למינים חדשים

הגדרונים של שטלנד וסנט קילדה כבדים כמעט פי שניים מקרוביהם בבריטניה, שונים מהם בשירה ובגנום, ואולי נמצאים בשלבים הראשונים של הפיכתם למינים חדשים.
ציידים לקטים בסיביר. מגיפת דבר לפני 5,000 שנה. איור: אתר הידען באמצעות AI

דנ״א עתיק חושף: הדבר קטל ציידים־לקטים בסיביר כבר לפני 5,500 שנה

חיידק הדבר לא המתין להקמת הערים: דנ״א עתיק מאגם באיקל חושף שתי התפרצויות קטלניות שפגעו במשפחות של ציידים־לקטים לפני כ־5,500 שנה.