אבי בליזובסקי

מודל אקלימי למזרח התיכון. Credit: Hebrew University of Jerusalem / AI-generated illustration

מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם

גל החום בישראל עשוי להתחיל למעשה בשינויים אטמוספריים המתרחשים אלפי קילומטרים מכאן. מחקר חדש מצא שהמודלים מצליחים לשחזר את שיא החום – אך לא תמיד את סימני האזהרה שקדמו לו.
הדמיה של הנוף הטקסי הקדום בבולפורד שבמחוז וילטשייר. ניתוח של שני בורות עמודים באתר מצביע על יישור עם זריחת השמש ביום היפוך הקיץ ועם שקיעתה ביום היפוך החורף. קרדיט: Wessex Archaeology.

שני עמודי עץ קדמו לאבני סטונהנג' וסימנו את ימי ההיפוך

ניתוח חדש של חפירה שנערכה בבולפורד חשף כי שני עמודי עץ, שהוצבו לפני כ־5,000 שנה, היו מיושרים עם זריחת השמש ביום היפוך הקיץ ועם שקיעתה בהיפוך החורף. החוקרים מציעים כי
הדמיה של מיני־יקום מתפשט בתוך כוכב קורס היוצר גרוואסטאר

מודל תאורטי: יקום זעיר עשוי להיווצר בתוך כוכב קורס

פיזיקאים פיתחו פתרון דינמי למשוואות איינשטיין שבו אזור מתפשט נוצר בתוך כוכב קורס ועוצר את הקריסה. התוצאה היא גרוואסטאר – חלופה תאורטית לחור שחור שאין בה סינגולריות או אופק אירועים
מייג'ור אוק, האלון העתיק המזוהה עם אגדות רובין הוד, ניצב ביער שרווד באנגליה

אחרי כאלף שנה: "העץ של רובין הוד" ביער שרווד מת

לאחר מאות שנים בלב יער שרווד, מייג'ור אוק לא הצמיח עוד עלים. מומחים מסבירים כיצד פגיעת מבקרים בקרקע, שורשים מוחלשים, בצורות וגלי חום הכריעו את האלון המזוהה עם אגדות רובין
עכביש קופץ אינו רגיש לאשליות אופטיות מסוימות, ייתכן כי יש לו ארבעה זוגות עיניים—רמז לכך שהוא עשוי לתפוס את הזמן בצורה שונה מבני אדם ובעלי חיים אחרים. אילוסטרציה: depositphotos.com

משפירית ועד כוכב ים: מדוע בעלי חיים אינם רואים את הזמן באותו קצב?

בעלי חיים מעופפים וטורפים הרודפים אחר טרף מבחינים בשינויים חזותיים מהירים בהרבה מבעלי חיים איטיים. מחקר רחב מגלה כיצד אורח החיים והסביבה עיצבו את “קצב התמונות” של מערכות הראייה.
תרשים של יקום מתכווץ העובר קפיצה קוסמית ומותיר אחריו חורים שחורים שרידיים

חורים שחורים מלפני המפץ הגדול? מודל קוסמולוגי מציע “מאובנים” מיקום קדום

מחקר תאורטי מציע כי היקום עבר שלב של התכווצות לפני שהחל להתפשט. חורים שחורים וגלי כבידה ששרדו את המעבר עשויים להסביר חלק מן החומר האפל ואת הופעתם המוקדמת של חורים
קרחון מעבר פורקה הנמס בשווייץ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לא רק קרח: מחקר חדש חושף את בעלי החיים שחיים על קרחונים

כותרת משנה: סקירה עולמית ב־PNAS מצאה 152 מינים של בעלי חיים הקשורים לקרחונים וליריעות קרח, ובהם 73 מינים שתועדו רק בבתי גידול קרחוניים. נסיגת הקרחונים עלולה למחוק מערכות אקולוגיות שלמות
“הדמיה של תמנון הענק Nanaimoteuthis haggarti, שחי באוקיינוסים של הקרטיקון המאוחר.” קרדיט: Yohei Utsuki, Department of Earth and Planetary Sciences, Hokkaido University.

האם תמנוני ענק היו טורפי־על באוקיינוסים של עידן הדינוזאורים?

מאובני לסתות מיפן ומקנדה מרמזים כי תמנוני ענק קדומים מהסוג Nanaimoteuthis הגיעו אולי לאורך של 7–19 מטרים וצדו טרף קשה־שלד והתפריט שלהם כלל גם זוחלים ימיים.
חללית השירות LINK מתקרבת לטלסקופ החלל סוויפט במסלול סביב כדור הארץ

נאס"א יוצאת למבצע חילוץ בחלל: חללית רובוטית תנסה להציל את טלסקופ סוויפט

טלסקופ החלל סוויפט מאבד גובה במהירות בגלל התרחבות האטמוספרה בעקבות פעילות השמש. נאס"א נערכת לשגר חללית רובוטית שתנסה לתפוס אותו, להעלות אותו בחזרה למסלול גבוה ולהאריך את חייו המדעיים.
תרשים מנגנון הפעלת תאי החיסון המתפוצצים רפטובלסטים באמצעות אקטיבין

תאי חיסון שמתפוצצים ומשמידים את סביבתם התגלו בתולעים שטוחות

חוקרים הבחינו בתאים שנעלמו לפתע מתחת למיקרוסקופ והותירו סביבם אזור של תאים מתים. כעת מתברר כי מדובר במנגנון חיסוני מתוזמן: התאים מתפוצצים בתגובה לאות מצוקה ומשחררים תערובת קטלנית.
השוואה בין הדמיית יקום במודל ΛCDM לבין הדמיה הכוללת נייטרינו מסיביים וכבידה מתוקנת.

בינה מלאכותית למדה את חוקי היקום – ואז התקשתה לזהות פיזיקה חדשה

חוקרים אימנו רשת עצבית תחילה על המודל הקוסמולוגי המקובל ורק לאחר מכן על מודלים הכוללים נייטרינו מסיביים, כבידה מתוקנת ואי־גאוסיאניות קדומה. השיטה חסכה הדמיות יקרות, אך במקרים מסוימים גרמה ל"העברה
אומואמואה, העצם הבין־כוכבי הראשון שהתגלה במערכת השמש, עורר עניין מחודש בשאלה כיצד ניתן להבחין בין עצמים טבעיים לבין חתימות טכנולוגיות אפשריות. המחקר החדש מדגיש כי רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול בוודאות עצמים מלאכותיים קטנים. קרדיט : NASA, ESA, and J. Olmsted and F. Summers / STScI.

האם חלליות חוצניות מסתתרות במערכת השמש? מחקר חדש טוען: כמעט שלא חיפשנו

מחקר חדש אינו טוען שנמצאו חלליות חוצניות, אלא מדגיש בעיה אחרת: רוב מערכת השמש עדיין לא נסרקה ברזולוציה מספקת כדי לשלול עצמים מלאכותיים קטנים או שרידים טכנולוגיים.
ורנה מאייר, אחת הזוכות בפרס דן דוד לשנת 2026. צילום: Luigi Ventimiglia Photography

פרס דן דוד 2026: תשעה חוקרים זכו בפרס ההיסטוריה הגדול בעולם

פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על תשעת הזוכות והזוכים לשנת 2026. כל אחד מהם יקבל מענק של 300 אלף דולר להמשך מחקריו בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה וחקר העבר.
מאזן האנרגיה גורם לתופעות אל ניניו חזקות במיוחד. אילוסטרציה: depositphotos.com

סופר אל-ניניו: כדור הארץ צובר חום בקצב שיא, מאזן האנרגיה הוכפל בעשורים האחרונים

עדכון מדעי בינלאומי קובע כי אי־איזון האנרגיה של כדור הארץ נמצא בשיא. רוב החום נספג באוקיינוסים, אך ההשלכות מורגשות בגלי חום, עליית פני הים ושינויי משקעים
גלי כבידה. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה באמת מודדים גלאי גלי כבידה כשהיקום כולו משתנה?

חוקרים פיתחו מסגרת חישובית שמחברת בין תאוריית היחסות הקוסמולוגית לבין מה שגלאי אמיתי מודד בפועל. השיטה עשויה לסייע בחיפוש אחר גלי כבידה היוליים ואותות חלשים מן היקום המוקדם
הארכיאולוגים אלירן אורן ומיכאל סולוצקין עם הפסלים שנתגלו בבנימינה. ייתכן שעיטרו מבנה מפואר באזור קיסריה. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

פסלי שיש רומיים בני 1,700 שנה נחשפו ליד בנימינהכותרת

רצפת מערת וונדרוורק במהלך החפירות. קרדיט: Wonderwerk Cave Project

עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה

מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית
הדמיית אמן של שביל החלב הצעיר כשהוא מתנגש בגלקסיה אחרת לפני כ־10 מיליארד שנה. קרדיט: וסילי בלוקורוב, על בסיס תמונה מאת חואן קרלוס מוניוס/ESO, ברישיון CC BY-NC-SA.

שביל החלב נבנתה מחדש בהתנגשות קדומה וכבר נכנסת לריקוד גלקטי חדש עם הענן המגלני הגדול

נתוני גאיה חשפו כי גלקסיה ננסית שהתמזגה עם שביל החלב לפני כ־8–11 מיליארד שנה שינתה את מבנהו והותירה כוכבים “מהגרים” בהילה. כיום ענן מגלן הגדול כבר מושך את הגלקסיה שלנו
סריקות של המוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

“מיני־מוחות” מתאי גזע חשפו כיוון טיפולי למחלת ילדות נדירה

חוקרים יצרו אורגנואידים מוחיים מתאי חולים במחלה נדירה הקשורה לגן DHDDS, וזיהו פגיעה במטבוליזם של שומנים, בגליקוזילציה ובתפקוד המיטוכונדריה.
גרפטוליטים, יצורים שחיו לאחר הפיצוץ הקמברי. האם הם צאצאי מושבות תאים מחוברים בתקופה האדיקרית? אילוסטרציה: depositphotos.com

האם הרבייה האטה את האבולוציה של בעלי החיים הראשונים?

COVID-19 המחשה: depositphotos.com

חיסון רחב ל-COVID שתוכנן בבינה מלאכותית נבדק לראשונה בבני אדם

חיסון ניסיוני שתוכנן בעזרת בינה מלאכותית עבר ניסוי ראשון בבני אדם. הוא נמצא בטוח ונסבל היטב, אך עדיין מוקדם לדעת אם יוכל להגן מפני משפחה רחבה של נגיפי קורונה.
תמונת טלסקופ החלל האבל של הסופרנובה 1994D ‏(SN1994D) בגלקסיה NGC 4526. הסופרנובה SN 1994D היא הנקודה הבהירה משמאל למטה. קרדיט: NASA/ESA.

היקום עדיין מאיץ: מחקר חדש דוחה טענה שההתפשטות הקוסמית החלה להאט

צוות בין־לאומי, הכולל את חתני פרס נובל אדם ריס ובריאן שמידט, מצא כי טענה שלפיה האנרגיה האפלה נחלשת נשענה על הערכת גיל שגויה של סופרנובות ועל השמטת תיקון מקובל במסת
העולם הקוונטי. אילוסטרציה: depositphotos.com

לראשונה: פיזיקאים שזרו קוונטית את תנועתם של אטומים

חוקרים הדגימו קורלציות בל בין זוגות אטומי הליום שזורים במצב התנועה שלהם. הניסוי מרחיב את בדיקות מכניקת הקוונטים לחלקיקים בעלי מסה ועשוי לסייע בעתיד בחקר הקשר בין קוונטים לכבידה.
שטיפה מבוקרת של משקעים במאגר מים בסין, כחלק ממאמץ לשמור על קיבולת האגירה של המאגר.

מאגרי המים בעולם מתמלאים בבוץ ומאבדים קיבולת בקצב מדאיג

מחקר ב־Nature Sustainability מצא כי מאגרי מים בעולם מאבדים בממוצע 7.3% מקיבולת האגירה שלהם בכל עשור, בעיקר בגלל הצטברות משקעים. מאגרים קטנים פגיעים במיוחד.
חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית באמצעות טלסקופי רדיו. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה יקרה אם יתגלה אות מתבונה חוצנית? למדענים יש עכשיו כללים מעודכנים

האקדמיה הבין־לאומית לאסטרונאוטיקה עדכנה את פרוטוקולי SETI: אימות מדעי לפני הכרזה, פרסום שקוף של נתונים, שמירה על החוקרים — ואיסור על תשובה לאות בלי התייעצות בין־לאומית
איור Starship Human Landing System מתוך עמוד נאס"א על Human Landing System. קרדיט: NASA / SpaceX

כשהחלל הופך מחזון הנדסי לנכס בורסאי. SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר בהנפקה הגדולה בהסטוריה

ההנפקה הגדולה בתולדות וול סטריט מסמנת שלב חדש במסחור החלל: יותר הון ל־Starship ול־Starlink, אך גם שאלות על תלות בחברה אחת, השפעה על האסטרונומיה, מילוי מסלול ארץ קרוב וסיכונים כלכליים
הדמיית אמן של PExT מתקשר ישירות עם תחנת קרקע על כדור הארץ.

נאס״א בוחנת “אינטרנט חללי” גמיש יותר: חלליות שיעברו בין רשתות תקשורת

מסוף התקשורת הניסיוני PExT השלים הדגמה שבה שידר נתונים דרך רשת הממסר של נאס״א וגם דרך רשתות מסחריות. המשימה המורחבת תבדוק תקשורת ישירה עם תחנות קרקע ותוכנה לניהול שירותי תקשורת
חפירת רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה במערה הפרהיסטורית שנחשפה בפוריידיס. האתר מתוארך לתקופה שבין כ־400 אלף ל־250 אלף שנה לפני זמננו. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מערה פרהיסטורית נדירה מלפני כ-300 אלף שנה נחשפה בפוריידיס

רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה חושפות קפסולת זמן מהתרבות האשלו־יברודית, תקופה נדירה בחקר האבולוציה האנושית, שבה החלו להתפתח דפוסי חיים וטכנולוגיות מורכבים יותר
משימת SLIM כללה בנוסף לנחתת גם שלושה רוברים, האחד חקר את פני קרקע הירח והאחרים שימשו תחנת ממסר. קרדיט: JAXA / Takara Tomy / Sony Group / Doshisha University

רובר בגודל כדור בייסבול הצליח לפעול באופן עצמאי על הירח

הרובר היפני SORA-Q, שנשלח לירח עם הנחתת SLIM, נפתח מכדור קטן לרכב דו־גלגלי, ניווט סביב הנחתת וצילם את סביבתו. הממצאים שפורסמו ב־Science Robotics מדגימים כיצד רובוטים זעירים עשויים להרחיב את
אירופה, ירח קפוא של צדק שבאוקיינוס התת-קרקעי שלו עשויים להתגלות חיים חייזריים. תצלום: NASA/JPL-Caltech/SETI Institute

“טביעת אצבע” חדשה לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ

במקום לחפש מולקולה אחת שתעיד על חיים, המחקר החדש בוחן את הסידור הסטטיסטי של אוספי מולקולות. השיטה נוסתה על דגימות מכדור הארץ, מאובנים ודגימות מאסטרואידים, ועשויה לשמש בעתיד משימות למאדים
זכר שפירית בוגר שצבעו כחול. צילום: טלי למקוף

השפריריות מלמדות איך לייצר צבעים חזקים בלי פיגמנטים מזהמים

מחקר בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון חושף כיצד שפריריות מפיקות צבע כחול־ירוק רווי ממבנים ננומטריים לא מושלמים. המנגנון עשוי לסייע בפיתוח צבעים מבניים בני־קיימא
צוות ארטמיס 3 של נאס"א: אנדרה דאגלס, לוקה פרמיטאנו, רנדי ברזניק ופרנק רוביו בדיוקן רשמי של המשימה.

נאס"א בחרה את צוות ארטמיס 3, אך פיצוץ ניו גלן מטיל צל על הדרך חזרה לירח

המשימה הבאה בתוכנית ארטמיס תישאר במסלול נמוך סביב כדור הארץ ותבחן עגינה לנחתות הירח של SpaceX ו־Blue Origin. הפיצוץ של New Glenn עלול לעכב את תוכנית הנחיתה המאוישת ב־2028
הדמיית מחשב של גז הזורם סביב מערכת בינארית של פרוטו־כוכבים, עם זרימות גז בצבעים שונים ושדה מגנטי המסייע לסילוק תנע זוויתי

שדות מגנטיים עשויים להסביר כיצד נוצרות מערכות כוכבים בינאריות

הדמיות שבוצעו במחשבי על מראות כי שדות מגנטיים יכולים לגרוע תנע זוויתי מגז המקיף זוגות של פרוטו־כוכבים, לקרב אותם זה לזה ולאפשר היווצרות של מערכת בינארית יציבה. מנגנון דומה עשוי
האיור מציג את אזור הבקרה **Enh13** לצד הגן **Sox9** כמעין “זירת מאבק” בין שני מסלולי התפתחות המין. גורמים המעודדים התפתחות נקבית פועלים לדיכוי **Sox9** באמצעות קישור ל־**Enh13**, ואילו גורמים המעודדים התפתחות זכרית מפעילים אותו. האיזון בין הכוחות המנוגדים האלה הוא שקובע בסופו של דבר אם תתרחש התפתחות זכרית או נקבית. קרדיט: נטע ורסנו.

שינוי זעיר בדנ"א גרם לנקבות עכבר להתפתח במסלול זכרי

חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן הראו כי שינוי של אות אחת באזור בקרה שאינו מקודד לחלבון יכול להפעיל את הגן Sox9 ולשנות את מסלול התפתחות המין בעכברים. המחקר מדגיש את חשיבותו של
סטלה 46 מאל פלמר, מקסיקו, בתצוגה של צד שמאל, חזית וצד ימין. סריקה ומידול תלת־ממדיים חשפו כתובת שעשויה לכלול את תאריך הספירה הארוכה הקדום ביותר הידוע בשפלת המאיה. קרדיט: Three-dimensional modeling by Kenichiro Tsukamoto; epigraphic drawing by Octavio Q. Esparza Olguín and Kenichiro Tsukamoto; iconographic drawing by Daniel Salazar Lama, PAEP. From Ancient Mesoamerica (2026). DOI: 10.1017/S0956536126100984

תאריך המאיה הקדום ביותר עשוי לחשוף איך שליטים הפכו זמן לכוח

כתובת אבן מאתר אל פלמר במקסיקו נושאת כנראה את תאריך “הספירה הארוכה” הקדום ביותר הידוע בשפלת המאיה: 31 באוגוסט שנת 180 לספירה. החוקרים טוענים כי הממצא מראה ששליטי המאיה השתמשו
מושבה של האלמוג Acropora eurystoma במפרץ אילת, שבה נחקרו דפוסי הורמוני רבייה לאורך שלוש שנים.

לאלמוגים יש שעון הורמונלי והוא עשוי לסייע בזיהוי מצוקה בשוניות

מחקר תלת־שנתי באלמוגים ממפרץ אילת מצא דפוסים מחזוריים של הורמוני רבייה, ובהם אסטרוגן ופרוגסטרון. הממצאים עשויים לסייע בעתיד בזיהוי מוקדם של פגיעה ביכולת הרבייה של שוניות אלמוגים.
טיפול גני ניסיוני ראשון מסוגו ניתן במרכז שניידר לתינוק עם תסמונת WOREE, מחלה נדירה הנגרמת מפגם בגן WWOX. קרדיט: האוניברסיטה העברית / מרכז שניידר לרפואת ילדים.

לראשונה: טיפול ניסיוני לגן WWOX הוזרק למוחו של תינוק עם אפילפסיה גנטית קשה

איור קונספטואלי של וקטור AAV9 המעביר את הגן WWOX לתאי עצב במוח במסגרת טיפול גני ניסיוני לתסמונת WOREE.
לווייתן ראשתן בים התיכון. צילום אביעד שיינין

תצפית נדירה בים העמוק של ישראל: שני לווייתני ראשתן תועדו מערבית לאשדוד

חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה איתרו שני ראשתנים בעומק הים, זמן קצר לפני שנאלצו להפסיק סקר אקוסטי בשל המצב הביטחוני. זו רק הפעם השנייה מאז 2022 שבה
שבב של EPFL מבוססת לייזר אולטרה מהיר פועלת בניסוי מעבדתי. המכשיר מייצר פעימות לייזר קצרות במיוחד ישירות על השבב הפוטוני. מתוך המחקר

לייזר פמטו־שניות הוקטן לשבב פוטוני

לייזר אולטרה־מהיר שפעם דרש מערכת מעבדה גדולה הוקטן לשבב פוטוני, בדרך לכלי מדידה וחישה קומפקטיים יותר.
עטיפת דוח אוניברסיטת האו״ם על העלות הסביבתית של צריכת האנרגיה של AI פליטות פחמן, מים וקרקע. קרדיט: UNU-INWEH

דוח של האו״ם: הבינה המלאכותית צורכת לא רק חשמל, אלא גם מים, קרקע ומתכות

דוח חדש של אוניברסיטת האו״ם מזהיר כי צמיחת AI מייצרת טביעת רגל סביבתית רחבה: מרכזי נתונים, קירור, ייצור חשמל, כריית מינרלים, פסולת אלקטרונית ואי־שוויון בין מדינות שמפעילות את הטכנולוגיה לבין
פרופ’ יעקב נחמיאס, פרופ’ חוסאם חאיק ופרופ’ טל דביר, שלושה חוקרים ישראלים שצורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארצות הברית.

שלושה חוקרים ישראלים צורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארה״ב

פרופ’ טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון ופרופ’ יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית צורפו למעמד העמיתים של National Academy of Inventors, כהוקרה על המצאות אקדמיות בעלות השפעה מדעית,
איור של מערכת השמש שלנו. חגורת האסטרואידים נמצאת בין מאדים לצדק, ומחלקת את מערכת השמש למה שאנו מכנים האזור הפנימי והאזור החיצוני. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

האם צדק עזר להשאיר את חומרי החיים ליד כדור הארץ?

ייתכן שצדק מילא תפקיד חשוב בעיצוב מלאי הזרחן והחנקן שסייע לכדור הארץ להפוך לעולם ראוי לחיים.
איור הממחיש את מיקומו של ההיפוקמפוס. אילוסטרציה: depositphotos.com

מרכזייה” בהיפוקמפוס עשויה להסביר איך המוח לומד בלי למחוק זיכרונות

מחקר חדש מציע כי המוח משתמש באותם תאים בדפוסים שונים כדי ללמוד מידע חדש בלי למחוק זיכרונות קודמים.
צילום מסך של אתר Aliens.gov של הבית הלבן עם עיצוב המזכיר סרטי עב״מים ומסר על אכיפת הגירה.

למה אמריקנים רבים מאמינים בעב״מים – אף שאין ראיה לחוצנים?

סקרים מראים שכמעט מחצית מהאמריקנים מאמינים שחוצנים כבר ביקרו בכדור הארץ. אבל מבחינה מדעית, “עצם בלתי מזוהה” אינו הוכחה לחללית חוצנית – ולעתים הוא רק תוצאה של צילום גרוע, חיישן