סיקור מקיף

מסקנה מפתיעה: אופן הניסוי קובע במידה רבה את תוצאת הניסוי

חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים בחנו מחדש מאות ניסויים שתומכים בתיאוריות הסותרות וגילו שהסתירות בממצאי הניסויים נובעות בעיקרן בגלל הבדלים מתודולוגיים – כלומר במידה רבה צורת הניסוי קובעת מראש את התוצאות שלו

פרופ' ליעד מודריק. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ליעד מודריק. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בחנו מחדש 412 ניסויים קודמים בעזרת בינה מלאכותית – ומצאו כי הבחירות המתודולוגיות קבעו למעשה את תוצאת הניסוי, עד כדי כך שהאלגוריתם אפשר להם לנבא בהצלחה של 80% באיזו תיאוריה יתמוך איזה ניסוי.

המחקר המפתיע נערך בהובלת פרופ' ליעד מודריק ואיתי ירון מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' לוסיה מלוני ממכון מקס פלאנק שבגרמניה ופרופ' מייקל פיטס ממכללת ריד שבארה"ב. המחקר התפרסם בכתב העת Human Behavior מבית Nature.

"השאלה הגדולה היא איך מודעות נולדת מתוך פעילות מוחית, או מה מבחין בין עיבוד מודע לבין עיבוד לא-מודע", מסבירה פרופ' מודריק. "למשל, אם אני רואה ורד אדום, מערכת הראייה שלי מעבדת את המידע ומדווחת שלפניי גירוי בצבע אדום. אבל מה מאפשר לי – בניגוד למחשב למשל – גם לחוות את הצבע הזה? לדעת איך הוא מרגיש? בשנים האחרונות הוצעו מספר תיאוריות בתחום מדעי המוח שמנסות להסביר איך חוויה מודעת נולדת מתוך פעילות מוחית. ועל אף שהתיאוריות סותרות זו את זו, כל אחת מהן הצליחה לגייס ראיות אמפיריות לצדקתה בעזרת ניסויים שנערכו. אנחנו בחנו מחדש את כל הניסויים האלה, והראינו שהפרמטרים של הניסוי קובעים למעשה את תוצאותיו. במילים אחרות, הבינה המלאכותית שבה השתמשנו ידעה לנבא בשיעור הצלחה של 80% באיזו תיאוריה יתמוך הניסוי, אך ורק על סמך הבחירות המתודולוגיות של החוקרים".

יש כיום ארבע תיאוריות מובילות בחקר המודעות – והן סותרות זו את זו. תיאוריית ה-global neuronal workspace גורסת כי ישנה רשת נוירונים מרכזית, וכאשר מידע נכנס אליה, היא משדרת אותו על פני המוח והוא הופך למודע. תיאוריית ה-high order thought טוענת כי מדובר באזור ספציפי במוח שמצביע על אזורים אחרים, ומסמן את התוכן הזה כמודע. תיאוריה שלישית בשם recurring processing theory רואה במודעות סוג של היזון-חוזר, כלומר מידע המעובד פעם נוספת באזורי החישה עצמם, ואילו התיאוריה הרביעית – integrated information theory – מגדירה את המודעות ככמות המידע המאוחד שיש במוח, וטוענת שאזורים אחוריים אחראיים ליצירת החוויה המודעת.

פרופ' מודריק: "כל אחת מהתיאוריות הללו מציגה ניסויים משכנעים, ובכל זאת החוקרים לא מצליחים ליישב ביניהן. הדוקטורנט איתי ירון ביצע ניתוח מעמיק של כל 412 הניסויים שנועדו לבדוק את ארבע התיאוריות המובילות ומצא שהתיאוריות פשוט לא נבנו באותו האופן. למשל, חלק מהניסויים התמקדו במצבים שבהם המודעות משתנה, כמו תרדמת או חלום, ואחרים חקרו שינויים במצבי תודעה של נבדקים בריאים. בחלק מהניסויים נבדקו מדדים של קישוריות, ובאחרים לא. החוקרים בעצם מקבלים שורה של החלטות כשהם בונים את הניסוי שלהם, ואנחנו הראינו שההחלטות האלה לבדן – מבלי שהתוצאות של הניסויים אפילו ידועות – כבר מנבאות איזו תיאוריה תיתמך על ידי התוצאות הללו. כלומר, התיאוריות הללו נבחנו בצורה שונה, על אף שהן מנסות להסביר את אותה התופעה".

"ממצא נוסף הוא שרובם המכריע של הניסויים שניתחנו תמכו באחת התיאוריות, ולא שללו אותה. כלומר, נראה שיש לנו הטיה מובנית לאשר תיאוריות ולא להפריך אותן, זאת על אף שפילוסוף המדע קרל פופר אמר שהמדע מתקדם על ידי הפרכת תיאוריות, ולא על ידי אישורן", מוסיפה פרופ' מודריק. "מעבר לזה, כשמחברים יחד את כל הממצאים שדווחו בניסוייים האלה, נראה כאילו כמעט כל המוח מעורב ביצירת החוויה המודעת, מה שלא תואם אף אחת מהתיאוריות. במילים אחרות, נראה כי התמונה האמיתית מורכבת ומלאה יותר מכל אחת מהתיאוריות הקיימות. כפי הנראה כולן שגויות, והאמת נמצאת אי שם באמצע".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

5 תגובות

  1. ודרך אגב , כאשר הבעייה לא מוגדרת היטב אז כמובן שאנו מגיעים למספר פתרונות לבעייה הלא ברורה. כל אחד עם הבעיה שלו והפתרון המיוחד שלה.
    אבל זה "לא מנסר את הענף שהם יושבים עליו", פשוט צריך להיות מודע למהות הבעיה ואש נקווה שנגיע לפתרון אחד.
    יהודה

  2. מסכים עם גישתו של המגיב אד לבעיה, ש"הכשל מצוי בעצם הגדרת הבעיה", לכן לדעתי קודם כל לנסות להבין מה היא אותה "מודעות" שאנו דנים במהותה. אד מנסה להגדיר מודעות מה היא אבל לצערי משתמש במילים שהן עצמם דורשות הסבר ודיון, כגון : "ענין אניגמטי", "פרדיגמה שגויה", "מונחים מטריאליסטים" ועוד.
    אין ברירה, ניגש קודם לגוגל….
    יהודה

  3. איך אפשר לקרוא את זה אם זה עדיין לא התפרסם בסייהאב?

  4. מסקנה מפתיעה: אופן הניסוי קובע במידה רבה את תוצאת הניסוי…
    זאת אומרת שהאופן שהניסוי הזה ספציפית בוצע קבע במידה רבה גם את תוצאת הניסוי הזה …

  5. "השאלה הגדולה היא איך מודעות נולדת מתוך פעילות מוחית". –
    כאשר ההנחה היא ש"פעילות מוחית" כימית-פיסיקלית היא השדה היחידי לקיומה של תודעה, ופעילות זו היא "היוצרת" (הבלעדית) שלה – ניתן לומר שהכשל מצוי בעצם הגדרת הבעיה, והוא נובע מפראדיגמה שגויה. מאחר שהגדרת התודעה במונחים מטריאליסטיים נטו היא ענין אניגמטי, ונחזית אפילו להיות כבלתי אפשרית, אולי כדאי להתחיל לחשוב בכיוון אחר, ולנסות לנסח הנחות אחרות.
    יתכן למשל להניח שהפעילות הזו התווך הנושא תודעה או המביא אותו לידי ביטוי שיש לו קיום גם במימדים המטריאליים. נדמה לי שמחקרים שיתבססו על פראדיגמה כזו יהיו הולמים ומועילים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן