תיאוריה חדשה מנבאת כי אבולוציה בבני-אדם וביצורים אחרים יכולה להתרחש בזמן קצר ובצורה מהירה מכל מנגנון דארוויניסטי מוכר * אין דאגה, לא מדובר בבריאתנות אלא בהסתכלות כוללנית יותר מנקודת המבט התומכת באבולוציה
בימים האחרונים נערך באילת כנס אילנית (אגודות ישראליות לביולוגיה ניסויית). זהו כנס הביולוגיה הגדול ביותר בארץ, עם קהל של יותר מ- 1600 ביולוגים מכל רחבי הארץ. המרצים השונים בכנס נבחרו מתוך טובי החוקרים בביולוגיה, ביו-טכנולוגיה והנדסה-ביורפואית. כפי שהתנסח אחד המשתתפים בכנס, “אם היה כאן פיגוע עכשיו, כל מדע הביולוגיה בארץ היה מידרדר 30 שנה אחורנית.”
אחת ההרצאות המעניינות ביותר ניתנה מפי פרופסור יוג'ין רוזנברג, שדיבר אודות אבולוציה לא-דרוויניסטית. תורת האבולוציה לפי דרווין מבוססת על שינויים הדרגתיים קטנים בדנ”א – החומר התורשתי של אורגניזמים. השינויים שמועילים לאורגניזם בטווח הקצר נשארים באוכלוסיה ומהווים את הבסיס ליצירת מינים חדשים המותאמים יותר לסביבה.
פרופסור רוזנברג טוען כי כאשר מדברים על אבולוציה של אורגניזמים, הרי שיש להתייחס לאורגניזם ולסביבתו הקרובה, ולא לאורגניזם בפני עצמו. לבני-אדם, למשל, יש גנום המכיל בערך 20,000 גנים. אך לא בפני עצמו יחיה האדם! במעיהם של כל בני האדם קיימות אוכלוסיות של מיליארדי חיידקים מועילים, בעלי תפקידים שונים וחשובים בגוף. הם מסייעים בדרבון מערכת החיסון, מפרקים מזון שהמעיים לא היו יכולים לטפל בו בפני עצמם, מייצרים ויטמינים שונים ואפילו נלחמים בחיידקים פולשים. ללא החיידקים החיים בתוכנו, חיינו לא היו חיים.
חיידקים ופטריות מועילים קיימים בכמויות עצומות גם על פני עורנו ובנרתיק האישה. אם נחשב גם את מספר הגנים השונים הקיימים בחיידקים ובפטריות הללו נגלה כי למעשה בן-אדם יחיד מכיל בגופו בערך 250,000 גנים שונים, למרות שרובם אינם שלו.
כאשר אנו מביטים על אבולוציה של אורגניזם כמו האדם, אנו מגיעים להבנה כי לא ניתן לדבר על האדם מבלי להתייחס לאלפי מיני החיידקים והפטריות שבגופו. כפי שהגנום של האדם יכול לעבור מוטציות, כך גם כל אחד מהחיידקים והפטריות יכול לעבור מוטציה. במקרה של מוטציה מזיקה – למשל כזו שתיצור זן חדש של חיידקים שמשחררים רעלן שמחליש את המארח – האדם שבגופו החיידק קיים יכחד בשל חוסר יכולתו להתמודד עם הסביבה. אך במקרה שמוטציה מועילה מתרחשת – למשל כזו המאפשרת לאחד ממיני החיידקים במעי לעכל תאית – הרי שהאדם בתוכו נמצא החיידק יזכה ליתרון הישרדותי.
עד כאן הרעיון דומה לדרך הרגילה בה האבולוציה פועלת – שינויים בגנום מובילים ליתרון הישרדותי הנשמר מאב לבן. אך בין התיאוריה החדשה לקיימת יש הבדל מהותי במהירות האבולוציה. החיידקים שלנו מגיעים מהסביבה המקיפה אותנו. מכל בחורה שאנו מנשקים במועדון, אנו מקבלים זנים שונים של חיידקי מעיים הקיימים בגופה. בכל פעם שאנו מתרחצים בבריכה, אנו נחשפים לחיידקי המעיים של הילד של השכן. אפילו בלחיצת יד אגבית עם שגריר יפן בישראל, אנו מקבלים אוכלוסיות שלמות של החיידקים הקיימים על עורו (וסביר להניח שגם על עורם של מרבית היפנים).
המשמעות היא שחיידקים אשר עוברים מוטציה מועילה – או מזיקה – באדם אחד יכולים להתפשט תוך עשרות שנים ליתר האוכלוסיה. בקנה-המידה האבולוציוני הנהוג כיום, מדובר ממש בהינד עפעף. תוך פחות מדור אחד, מוטציה מועילה או מזיקה המשפיעה על אורגניזם שלם יכולה להתפשט לכלל האוכלוסיה. מכיוון שבימינו אדם אחד יכול לבקר בכל העולם תוך פחות משנה, המשמעות המלאה היא שמוטציה המתפתחת בחיידק אחד באדם אחד יכולה להתפשט לכלל אוכלוסיית האדם על פני כדור-הארץ. בהנחה שאותה מוטציה אינה קטלנית אלא רק לא-נעימה, כל גזע האדם יכול לשאת אותה תוך שנים ספורות.
כדוגמא למוטציה אפשרית כזו ניתן להביא את החיידקים בנרתיק הנשי. שינוי באוכלוסיית החיידקים בנרתיק, הנגרם כתוצאה ממוטציה באחד מהזנים, יכול להביא ליובש יתר של הנרתיק שיהפוך את יחסי המין לסיוט כואב עבור האישה. יתכן שאנו רואים מוטציה אחרת בחיידקי המעי באמריקה של היום, בה אחוז גבוה להחריד מהאנשים לוקה בהשמנת-יתר. טרם התגלה גורם ודאי ל- 'מגיפת ההשמנה', אך האם יתכן כי מדובר במוטציה של אחד מהזנים של חיידקי המעי, שהתפשט תוך פחות משני דורות לרוב אוכלוסיית ארצות-הברית? לחלופין, מוטציה מועילה באוכלוסיית החיידקים והפטריות הגדלה על עורנו יכולה להוביל לאנשים עם עור בריא יותר ורגיש פחות לקרני השמש.
לא ניתן להעלים עין מן התיאוריה החדשה, המבוססת על הגיון בריא. הוכחות של ממש לתיאוריה הגיעו לאחרונה ממעבדתו של רוזנברג, בניסויים על בעלי-חיים נחותים. המסקנות העולות מן התיאוריה פותחות עולם חדש של הבנה עבור ביולוגים, שיכול לסייע בפענוח מחלות ובהבנה מעמיקה ונכונה יותר של האבולוציה ועולם החי.
29 תגובות
תורת האבולוציה הביולוגית מבוססת על המבנה השכבתי של המאובנים ועל תארוך השכבות. אני חוזר על דבריו של אחד מחוקרי האבולוציה שחי היום בבריטניה. הוא אמר שמספיק למצוא מקרה יחיד של דינוזאור שבפיו שלד של ארנבת ( יונק שחי בתקופת הדינוזאורים ) כדי שתורת האבולוציה תקרוס. צרוף כזה לא נמצא עד היום. המרכיב הבעיתי ביותר של תורת האבולוציה הוא הטענה שהמורכבות של יצורים מפותחים היא תוצאה של מוטציות מקריות. ברור שהיו מוטציות וברור שמשך החיים בכדור הארץ( וגם משך המוטציות ) הוא כשלושה וחצי מיליארד שנים אבל על פניו נראה שגם משך זמן זה קצר מדי כדי לצור יצורים מורכבים כל כך הבנויים על מקריות. צד שני קשה לקבל בריאתנות שטוענת כי המוטציות נגרמו ע”י כוח תבוני עליון ; אם הוא כל כך תבוני מדוע לקח לו שלושה וחצי מיליארד שנים כדי לצור אותנו ?
סך הכל ברור למעלה מכל ספק כי עולם החי לא נוצר בבת אחת לפני ששת אלפי שנים וברור מעל לכל ספק כי התפתחות עולם החי הדרגתית ובנויה על מוטציות הדרגתיות ומצטברות. לא ברור למדע
( לדעתי ) מה כיוון את המוטציות ; המקריות לא נראית הסבר מספיק.
מיתוס עשרת האחוזים היה מאז ומעולם רק מיתוס.
לא זו בלבד שכל הניסויים שנעשו מראים שלכל חלק שנבדק במוח יש תפקיד (והרי תמיד אפשר יהיה לטעון שיש נוירונים מסוימים שלא נבדקו) אלא שההעלאה של טענה זו כטענה מדעית היא בעייתית כיוון שאפילו אם נמצא חלק במוח שעדיין לא מצאנו את תפקידו לא יהיה בכך משום הוכחה לכך שאין לו תפקיד.
מדע הביולוגיה גדוש בדוגמאות לאברים או חמרים שרמת הידע שלנו בשלב זה או אחר לא ידעה את תפקידם. המעי העיוור הוא דוגמה אחת ו DNA "זבל" הוא דוגמה אחרת.
אנשים גם נוטים להתעלם מתכונות חשובות שנחוצות לפעמים במערכות ביולוגיות בכל הקשור ליתירות לשם גיבוי.
רועי דיבר על אנשים בני מזל שלאחר פגיעה מוחית מצליחים לחזור ולתפקד.
זו תוצאה של היתירות הקיימת במוח לצרכי גיבוי.
אכן, יש במוח גמישות רבה המתבטאת גם בכך שחלקים במוח מסוגלים ליטול על עצמם תפקידים של חלקים אחרים כדי לעזור לפרט להשתקם ולהמשיך להעמיד צאצאים. יתירות מעין זו, על אף הדמיון שלשוני למילה "מיותרת" אינה כזו והיא נותנת יתרון אבולוציוני. אנו בונים יתירות כזו לא פעם גם במערכות מלאכותיות חיוניות (כמו מחשבים, מערכת אספקת חשמל וכדומה).
בכל המצבים בהם נעשה שימוש ביתירות, הפגיעה ביכולות הביצוע המידיות קטנה באופן משמעותי אבל יש דבר שכן נפגע באופן משמעותי והוא היתירות עצמה ויכולת ההתאוששות שהיא נותנת.
עמי,
לא הייתי מודע לכך שלפני 10 שנים היה מקובל אחרת. האם יש לך קישור או סימוכין לטענה?
סליחה,
בטעות לא הופיע שמי בראש ההודעה
החתימה כמובן מוסרת את זהותי אך ראוי להוסיפם גם כאן באופן מסודר.
חברים יקרים, אבי, רועי והגברת פטר:
היום מקובל לטעון את אשר אתם טוענים בעניין ניצול כל המח. לפני 10 שנים היה מקובל אחרת. יש לשער שבעוד עשר שנים המצב עלול להשתנות. נדמה לי שראוי לשים את הסייגים הללו מאחורי כל אמירה נחרצת ותשובה שניתנת כאילו כלאחר יד לשואל תמים שעלול לקחת את התשובות כאמיתה מדעית סופית ומוחלטת.
אני רוצה גם להודות לרועי על התשובה הממצה בענין האבולוציה הלא דארוויניסטית. לטעמי יש כאן פגם ומשוא פנים בהסתכלות על עולם החי:
ביופילמים בכלל וחיידקים (או מיקרואורגניזמים) נמצאים בכל מקום! את זה אני אומר באופן נחרץ מאוד. כאמיתה מדעית סופית ומוחלטת. אם לתקן מעט אזי יש לאמר: נמצאים בכל מקום בו הטמפרטורות נעות בין מינוס מאה לפלוס מאה מעלות צלסיוס. בטמפ’ אלו יש חיים – על פי הידוע לנו. בהנתן זה, הרי שכל בעלי החיים ללא יוצא מן הכלל, באים במגע מתמיד עם חיידקים ועוברים קו-אבולוציה ביחד איתם. הדוגמאות הספציפיות של פלואורה נורמלית בואגינה או במעיים שלנו הם חסרות משמעות. אין מקום שבו לא גדלים חיידקים ואין מקום שבו אין יחסי גומלין בין החיידק לסביבתו. הדוגמאות שניתנו הן לא יוצא מן הכלל ולכן לא מעידות, לטעמי, על מנגנון מיוחד של אבולוציה לא דארוויניסטית.
אגב, שלא יתפרש מדברי כאילו אני תומך באבולוציה הדארוויניסטית בעיניים עצומות. נהפוך הוא! התאוריה הדארוויניסטית (או אם לדייק – ההיפותיזה הדארוויניסטית) היא בחזקת עניין שיש להוכיח ועוד חזון למועד. בינתיים צצות מהון ומהון מני תאוריות אחרות שמהוות אתגרים לא קלים בעבור מה שנחשב במשך שנים רבות לכזה ראה וקדש.
בברכת חברים,
עמי בכר
סליחה לא ראיתי שכבר ענו
יהונתן ו,
השמועה לפיה אנו מנצלים כעשירית מהיכולת המוחית שלנו היא כנראה שמועה חסרת בסיס.
במהלך החיים אנו מנצלים כל מני חלקים מהמח, אולי לא את כל החלקים באותו זמן אך בסך הכל חלקים רבים ממנו עוברים שימוש.
אגב, אף אחד לא אמר שאינטלגנציה היא שדרוג אבולוציוני ובצדק. כראייה לכך – מספר הצאצאים הממוצע במשפחה יורד ככל שההורים יותר משכילים וקרייריסטים ולהיפך.
ראייה נוספת- הרי האנשים הדגולים והגאונים ביותר בהיסטוריה של האנושות נטרפו על דעתם ורובם מתו ערירים בלי להשאיר עקבות גנטיות של הגאונות שלהם (כלומר בלי להשאיר צאצאים שיעבירו הלאה באופן אבולוציוני את ה"תכונה" הזו).
על זה נאמר
Ignorance is bliss
שלום יהונתן,
זוהי שאלה מצויינת, אך התשובה פשוטה מאד. למעשה, היא פשוטה עד כדי אכזבה.
בקיצור נמרץ, הקביעה כי המוח משתמש רק ב- 10% מיכולתו אינה נכונה.
בהרחבה, האגדה האורבנית הזו הגיעה מניסויים שנערכו בעכברים בין השנים 1920 ל- 1940. בניסויים אלו הוכיח חוקר בשם קארל לשלי כי הוא יכול להסיר איזורים נכבדים ממוחם של עכברים, ועדיין לגרום לעכברים ללמוד מטלות ספציפיות.
שים לב כי כל מה שנבדק היא יכולתם של העכברים ללמוד מחדש מטלות מנואליות – למשל, לזכור שמסביב לפינה יש גבינה ולכן כדאי לרוץ מעבר לפינה כדי להגיע לגבינה הטעימה.
אבל, עכברים אינם בני-אדם.
טרם התגלה איזור במוח האנושי שאינו משרת מטרה כלשהי. אדם שמאבד ולו חלק קטן ממוחו בתאונה או מחלה משלם על כך באישיותו ו/או ביכולותיו השכליות והרגשיות. לא נראה כי יש איזור במוח שניתן לכלות מבלי לפגוע בתפקוד המוחי. כהוכחה נוספת, גירויים חשמליים שמופעלים על נקודות שונות במוח במהלך ניתוחים טרם חשפו איזורים שאינם מעורבים בתפקוד מוטורי, רגשי או חישתי של המנותח.
אני מניח כי אפשר למצוא אדם בר-מזל, שאם תסיר חלקים גדולים ממוחו יוכל ללמוד מטלות מחדש. אולי הוא אפילו יוכל ללמוד שמעבר לפינה יש גבינה. אבל אני מתקשה להאמין שהוא יוכל לשלוט בגופו מספיק כדי ללכת אליה בכוחות עצמו, לתפוס אותה בידו ולהרים אותה אל פיו, או לחוש שמחה על ההישג או צער על מצבו.
המיתוס של ה- 10% הפעילים במוח נשמר מאותם הימים ועד ימינו אנו, וקרוב לוודאי שהוא ימשיך עוד זמן רב. הוא פשוט עוצמתי כל-כך. קל לזרוק אותו בכל ספר עידוד, והוא מוסיף אצטלה מדעית למה שכל בן של אמא פולניה כבר יודע בעל-פה : יש לנו את היכולת לעשות כל-כך הרבה יותר, אם רק נתאמץ קצת יותר (!).
והאמת היא שהמשפט של אמא דווקא נכון, אבל הוא נכון גם ללא קשר למיתוס.
אני מקווה שעניתי על שאלתך,
רועי.
ליהונתן:
הכוונה בכך היא שאנשים משתמשים רק ב10%(המספר לא בהכרח מדוייק) מיכולתם המוחית בממוצע לנקודת זמן.
אך לאורך זמן אנחנו משתמשים בכל תאי המוח שלנו, ודי בהבנה שתרגיל מתמטי וקריאת מאמר באנגלית מפעילים תאים שונים בתכליתם במוח ואפשר לראות שאיננו משתמשים בכל התאים במוח בו זמנית, אלא רק בתאים המתאימים לנסיבות.
ליהונתן ו. התשובה פשוטה, זה פשוט לא נכון, המוח מנצל את כל התאים שלו, לכל היותר יש לו כושר עיבוד בעל יתירות.
ישנה שאלה שמעניינת אותי זה זמן רב בנושא האבולוציה, אולי זה המקום לשאול אותה.
יש הגורסים כי אנו משתמשים רק ב-10 אחוז מהיכולת המוחית שלנו.
מצד שני, המוח הוא אחד האיברים הבזבזנים ביותר בצריכת אנרגיה.
ולכן, הייתי מצפה שבאופן אבולוציוני אנו נשיל חלקים מהמוח הבזבזני שלנו עד שנשתמש במלוא הפוטנציאל שלו..
לא ברור לי איך 2 הטענות מסתדרות אחת עם השנייה.. אם למשהו מכם ישנה תשובה אשמח לשמוע
יהודה:
אןלי הקישור הזה יעניין אותך:
http://www.talkorigins.org/pdf/faq-speciation.pdf
יהודה,
ההגדרה להבדלה בין מינים שונים היא בחוסר-יכולתם להתרבות זה עם זה ולהביא ללידת צאצאים פוריים. קיימות מוטציות רבות המביאות לחוסר היכולת להתרבות. מספר דוגמאות :
1. חוסר יכולת של הזרע ממין אחד לפרוץ לתוך הביצית של יצור ממין שונה, או בכלל להגיע עד הביצית (לתאי זרע מיצורים שונים יש מראה שונה ותכונות שונות).
2. גם אם הזרע הצליח לחדור לביצית, יתכן שהתוכן הגנטי פשוט שונה מכדי לפתח עובר המבוסס על המטען הכרומוזומלי של האמא (נאמר חתול) ועל המטען הכרומוזומלי של האבא (נאמר עכבר). במקרה זה, הביצית עשויה שלא להתחיל בתהליך יצירת העובר, או שהעובר יעבור הפלה עצמית בגיל צעיר מאד של מספר ימים, והתאים המרכיבים אותו יספגו לתוך גוף האם.
3. גם אם הכל מסתדר, יתכן שהצאצא של שני מינים לא יהיה פורה. למה זה קורה, לא לגמרי ברור לי, אבל הדוגמא הנפוצה ביותר למקרה זה היא הפרד.
יום טוב,
רועי.
לרועי צזנה
תודה על ההסבר הממצה.
אף פעם לא הבנתי מה הוא הרגע שבו ייצורים שעברו מוטציה הפכו למין אחר, והסברך מוביל להבנת האופן בו אפשרית יצירת מינים חדשים בעזרת חיידקים.
השאלה- האם קיים גם מנגנון אחר שיעשה את הפעולה של יצירת מין חדש?
סבדרמיש יהודה
שלום אורי,
כבר לחצתי מספר ידיים ביפן. למרות שזה לא מקובל כחלק מהתרבות היפנית במקור, לעיתים אנשי עסקים יפניים לוחצים את ידיהם של אנשי המערב.
תודה על תגובתך,
רועי.
"בלחיצת יד אגבית עם שגריר יפן בישראל…" ביפן לא מקובל ללחוץ ידיים! די לבורות!
שלום עמי,
לגבי השימוש במלה נחותים, הכוונה היתה כאן ל- ‘פרימיטיביים’. זהו תיאור של בעל-חיים שהתפתח מוקדם יותר במהלך האבולוציה, כמו ספוגים.
התיאוריה הדרוויניסטית במקומה עומדת וכבודה במקומו מונח. מטרת המאמר היא להביא צורת חשיבה שונה במקצת – אך פרקטית מאד – שבעזרתה ניתן להראות שהתיאוריה הדרוויניסטית הנתמכת על מנגנון של הורשה מהורים לצאצאים באדם כאורגניזם בודד, אינה תקפה כאשר אנו רואים את האדם כ- ‘הולוביונט’ – האורגניזם ביחד עם שאר האורגניזמים שבתוכו ומסביבו.
התיאוריה הדרוויניסטית קובעת כי מוטציה באורגניזם צריכה להתפשט באמצעות ברירה טבעית באוכלוסיה, דבר שלוקח זמן רב מאד בהתחשב בברירה הטבעית. לפי הבנתי את התיאוריה ה- ‘הולוביונטית’, מוטציה באורגניזם-כולל יכולה להתפשט לכלל האוכלוסיה תוך זמן קצר מאד. הסיבה לכך היא כפי שציינת מחזור החיים הקצר של חיידקים, כמו גם יכולתם להתחלק באופן ‘רוחבי’, ללא הורים של ממש.
אני מסכים כי התיאוריה הדרוויניסטית בפני עצמה נותרת שרירה וקיימת עבור כל אורגניזם בודד בפני עצמו. אך כאשר אנו צופים את האורגניזם הכולל, אנו מבינים כי האבולוציה הסופית שלו יכולה שלא להיות דרוויניסטית.
מספר דוגמאות :
החיידקים שמאפשרים לפרות לעכל תאית. אילו הם היו עוברים מוטציה הפוגעת או מסייעת לתהליך, הרי שהאורגניזם-הכולל החדש היה מאבד את אחת מתכונותיו החשובות ביותר, או מייעל אותה.
חיידקים ופטריות הקיימים בנרתיק הנשי. הבה נניח כי מוטציה בחיידק מסויים בנרתיק גורמת לו להפריש רעלנים הפוגעים בתאי זרע שחודרים לנרתיק, אלא אם הם מציגים על עצמם חלבון מסויים שונה מגדר הרגיל (מה שמחייב מוטציה אצל הזכר). התוצאה היא שהלכה למעשה קיבלנו מין חדש של בני-אדם, שאינם יכולים להזדווג עם בני-אדם אחרים אלא רק זה עם זה.
הדוגמא שפרופסור רוזנברג עצמו הביא בהרצאה עסקה בספוגים דווקא, והיא נושא לידיעה בפני עצמה. הוא סיפר כי הלבנת ספוגים נובעת מחיידק בשם ויבריו שילואי, וכי לאחר הדבקות חוזרות ונשנות בחיידק, הספוגים במעבדתו פיתחו עמידות אליו.
אבל איך יתכן שספוגים מפתחים עמידות? הרי אין להם מערכת חיסון משל עצמם!
התשובה לפי רוזנברג היא שאוכלוסיית החיידקים הענפה החיה על גבי הספוג עברה אבולוציה וניטרלה את הויבריו שילואי. מעניין שכל הספוגים בבת-אחת עברו את האבולוציה הזו. כלומר, החיידקים עברו אבולוציה ואז עברו במהירות מספוג לספוג והשרו עליהם את החסינות לויבריו שילואי.
אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב יותר,
בברכת סוף-שבוע נעים,
רועי.
אני מסכים עם הכותרת, בהנתן הדוגמא על עיכול תאית שמדגימה כיצד האבולוציה אינה דרוויניסטית במובן הרגיל באופן יפה.
נכון. כותרת המאמר אינה נכונה.
אני מסכים עם עמי בכר, הכל ניראה לי התפתחות אבולוציונית של מערכת יצורים החיים בשתוף
לא מקובלת עלי כותרת המאמר.
סבדרמיש יהודה
ראשית אני רוצה להביע מחאה באשר לשימוש במילה “נחותים” בסוף המאמר. בעלי חיים הקיימים היום אינם נחותים בשום אופן מאחרים והם מודרניים ומתקדמים בדיוק כמו כל השאר. הכוונה היא ככל הנראה להגיד שהם פשוטים יותר ושיש להם פחות מערכות עם מורכבות נמוכה יותר – אבל הדבר שונה בהחלט מהשימוש במילה “נחות”.
שנית, אני לא מצליח להבין היכן מופיע במאמרון זה תאוריה אבולוציוניסטית או לא אבולוציוניסטית. לא הצלחתי לרדת לעמקו של עניין. מהמאמר אני למד שיש כנס באילת ופרופ’ יוג’ין רוזנברג (שאגב נחשב לאחד מחוקרי החיידקים החשובים ביותר בעולם) דיבר בו על הקשר הסמביוטי שבין האדם למיקרואורגניזמים.
האם מה שהופך את הקו-אבולוציה של האדם וחיידקיו “ללא דארויניסטית” היא סקאלת הזמן המהירה שנובעת ממחזור חיים קצר של חיידק? אם בכך נעוץ העניין כולו הרי שזהו עניין של מה בכך ואין כאן תקיפה מנגנונית של התורה הדארוויניסטית ברמה המהותית.
בברכת חברים,
עמי בכר
רעיןו בהחלט מעניין מאוד, שחיידקי מעי התפתחו לחברות בורגר בתוך 100 שנה, מדהים.
שלום אדם,
אתה מסתמך על טיעון המורכבות הבלתי-פריקה של ביהי. ביהי טען כי לא ניתן לדמיין יצירה חלקית של איברים מורכבים כמו מוח, עיניים, או אפילו שוטון של תא יחיד. כל חלק בהם אינו פועל ללא החלקים האחרים, ולכן ברור לדעת ביהי, שכל החלקים היו חייבים להיווצר ביחד.
הטיעון של ביהי הופרך כבר לגבי השוטון החיידקי, לאחר שמדענים הראו שקיימות גרסאות פרימיטיביות יותר של השוטון שאינן מכילות את כל החלקים הנחוצים – אך עדיין מתפקדות. באופן דומה, אנו מוצאים עיניים פרימיטיביות שמהוות שלבים בהתפתחות לעיניים יותר מורכבות כמו שלנו. גם העיניים הפרימיטיביות הללו עובדות טוב, למרות שאין בהן את כל האלמנטים שיש בעיניים שלנו.
וכמובן, המוח. לכל בעלי החיים כיום יש מוח, ולרובם המכריע יש מוח יותר פרימיטיבי משלנו. אפילו לתולעים יש מוח המבוסס על מספר זעום ביותר של נוירונים, אך כבר שם אפשר לראות את החלוקה לצדדים שאנו מבחינים בה במוח שלנו. ככל שבעלי-החיים מפותחים יותר, כך המוח שלהם מפותח יותר. כלומר, בהחלט ניתן לפרק את המוח לחלקים ולהביא לאבולוציה הדרגתית שלו.
חשוב לציין שביהי הופרך בזירה ציבורית, אל מול שופט שהיה נטול-ידע מוקדם לגבי האבולוציה.
לגבי היד המכוונת שאתה מתייחס אליה, זוהי הברירה הטבעית, שמוודאת שהפרטים בהם נוצרה מוטציה חיובית זוכים ליתרון השרדותי.
יום טוב,
רועי.
שלום רועי
קודם כל אתה יודע להגיב בצורה מכובדת כי כל אותם אלא שדברתי איתם הגיבו לי כמו שכל אדם ממוצע עונה והכוונה היא בצורה מאוד בוטה…
אעתיק לך ציטוט מאתר מדעי שמפרט אודות הברירה הטבעית…:
"הברירה הטבעית עומדת בבסיס תורת האבולוציה. הברירה של הפרטים המתאימים ביותר לסביבה, בשילוב עם קיום מגוון מסוים הודות למוטציות, גורם לשינוי של שכיחות התכונות באוכלוסייה לאורך זמן, כלומר לאבולוציה. הסביבה עצמה גם כן אינה קבועה, על כן יחד עם שינוי הסביבה משתנות גם התכונות המתאימות לה ביותר ולכן הברירה הטבעית יכולה לגרום לשינויים מרחיקי לכת בתכונות של מין מסוים לאורך זמן."
…
לפי הציטוט הזה יוצא כי תהליך הברירה הטבעית תלוי בברירה של היצורים המתאימים ביותר לסביבה+מוטציות שמתרחשות לאורך מליוני שנים כל זה גורם לאבולוציה…המאמר מדגיש גם כי הסיבה אינה קבועה ולכן התוצר הסופי שיווצר נתון ליד הגורל…
כלומר הסביה +סוגי המוטציות הם אלו שקובעים את הייצור שנקבל,
חישוב פשוט יביא אותנו לידיעה ברורה שבלי יד מכוונת שמסדרת איזה מטציות בדיוק יקרו בהתאם עם הסביבה הסיכוי שהווצרות כזה דבר היא בלתי אפשרית גם בתוך מאות מליוני שנה….
(להזכיר לך את המורכבות של המוח,העיניים,תא "פשוט" וודאי שכל זה לא אפשרי אם אין יד שמכוונות את כל התהליכים)
שלום אדם,
תודה על תגובתך. לצערי אתה אינך מתייחס לתיאוריית האבולוציה המדעית בטיעון שלך. תיאוריית האבולוציה אינה טוענת כי החיים מתפתחים באקראי אלא מתוך ברירה טבעית ולאורך מאות-מליוני שנים.
אני מקווה שלא תנסה לפוצץ רכבים כדי להוכיח את טענתך, מכיוון שאין דבר וחצי דבר בינה לבין התיאוריה שאתה מתנגד אליה.
יום טוב,
רועי.
בכלל, מדובר כאן על שתי מערכות שונות של אבולוציה שמתפתחות, זו של הגברים וזו של הנשים, כך שלא בהכרח יש לדבר על אבולוצית האדם כיחידה אחת כי אם כשתי יחידות הפועלות בשיתוף להעברת גנים.
מסקנה הגיונית נוספת :- גם נשיקות עם גברים ישפרו את מערך הגנים ואת אבולוצית המתנשקים.
ובקשר לנאמר על חידקים בבריכות, אני מבקש לא לעשות פיפי בכינרת
שיהיה לנו סוף שבוע גשום
סבדרמיש יהודה
אתם עדיין מוכנים לקבל את התאוריות העקומות האלה שחלק נכבד מהמדענים אמר נואש מהן מלא מעט סיבות חלק מהם סיבות הסתברותיות בנוגע לסיכוי האפשרי אם בכלל להווצרות יצורים חיים כתוצאה מפיצוץ והתפתחות זאת ממש תאוריה עקומה ושגויה….אם אני אשים מטען של200 קילו ולידו חלקי חילוף של מכונית לא משנה כמה פעמים אני אפוצץ את המטען רכב אני לא אקבל בחיים…עכשיו באים אותם מדענים שקוראים לעצמם "נאורים" בטענה כה מגוחכת שכן אכן זה אפשרי..ומה אפשרי לא יצירת מכונית מפיצוץ אלא יצירת אורגניזם חי שזה פי מיליארד יותר מורכב ממכונית…תסלחו לי אבל או שאתם עוורים או שאתם כ"כ לא רוצים להודות בקיומו של אלוהים בגלל שהוא מחייב?!?!?
…
לכן לסיכום אני מציע לכם לדעת שלא פיצוץ והתפתחות אבולציונית בראה את העולם הזה…אלא אם כוח עליון שלצורך העניים נקרא לו אלוהים
מכאן ניתן להסיק שבעצם, כולנו חרא אחד גדול.
"מכל בחורה שאנו מנשקים במועדון, אנו מקבלים זנים שונים של חיידקי מעיים הקיימים בגופה."