סיקור מקיף

מחוסני פייזר נמצאים בסיכון הנמוך במעט ממודרנה וספוטניק והרבה יותר מאסטרה-זניקה ויאנסן

מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה

 

חיסוני קורונה של פייזר. המחשה: depositphotos.com
חיסוני קורונה של פייזר. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מבית הספר לרוקחות והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים השוו את יעילותם של תשעה חיסונים כנגד מחלת קורונה תסמינית ומחלה קשה בקרב האוכלוסייה בוגרת. במחקר חדש שפירסמו החודש דר' ויקטוריה רוטשילד, דר' ברוריה הירש-רקח, דר' יאן מיסקין, פרופ' מרדכי מושקט ופרופ' אילן מתוק בכתב העת המדעיScientific Reports" " מקבוצתNature , הם משווים בין יעילות חיסונים חדשים כנגד הקורונה, בהתבסס על תוצאות של מחקרים קליניים שנערכו על כל חיסון בנפרד. שיטת אנליזה בה נקטו מכונהnetwork meta-analysis – (NMA) – שיטה המאפשרת לחבר ולהשוות תוצאות ממחקרים שונים, גם כאשר באף אחד מהמחקרים לא נעשתה בדיקת יעילות ישירה של חיסון אחד לעומת חיסון אחר. השימוש בניתוח הנתונים מאפשר להעריך יעילות יחסית בין כל צמד חיסונים ואף לדרגם מבחינת ההסתברות להיות חיסון היעיל ביותר.

החיסונים שנכללו במחקר: שני חיסוני mRNA – חברת פייזר (BNT162) וחברת מודרנה (mRNA-1273); שני חיסונים המשתמשים בווירוס שונה (אדנווירוס) הנושא מקטע DNA של ווירוס קורונה – חיסון של חברת אסטרה-זניקה וחיסון ספוטניק; חיסון המשתמש באדנווירוס להעברת חלבון S של ווירוס קורונה של חברת יאנסן; חיסון המכיל חלבון S של וירוס קורונה של חברת Novavax; שלושה חיסונים המתבססים על טכנולוגיה "קלאסית" המכילים וירוס קורונה לא פעיל של חברת Sinopharm וחברת Sinovac.

חיסוני קורונה של פייזר. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
חיסוני קורונה של פייזר. המחשה: depositphotos.com

על פי תוצאות המחקר ,הנבדקים שחוסנו בחיסוני mRNA, של חברת פייזר ומודרנה, הינם בעלי  הסיכון היחסי הנמוך ביותר לחלות בקורונה תסמינית, בהשוואה לשאר מקבלי החיסונים שנבדקו בניתוח הנתונים. למחוסנים של פייזר היה סיכון יחסי נמוך ב- 85% לחלות במחלה תסמינית בהשוואה למחוסנים של אסטרה-זניקה ויאנסן. נתון דומה (79%) נצפה בקרב מחוסני מודרנה בהשוואה לאסטרה-זניקה ויאנסן. שני חיסוני mRNA דורגו כבעלי הסתברות הגבוהה ביותר למנוע מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה בוגרת בהשוואה לחיסונים אחרים.

החוקרים דירגו את ההסתברות שחיסון מסויים יגן באופן הטוב ביותר בהשוואה לחיסונים האחרים:

  • פייזר – 95%
  • מודרנה – 84%
  • ספוטניק – 78%
  • Novavax – 70%
  • Sinovac – 57%
  • שני חיסוני Sinopharm – 43% ו- 33%
  • יאנסן ואסטרה-זניקה – 20%

בנוסף, נצפתה מגמה של יעילות גבוהה יותר של חיסוני mRNA במניעת מחלת קורונה קשה. החוקרים לא מצאו הבדל בין החיסונים השונים מבחינת יעילותם במניעת מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה מעל גיל 65.

תוצאות המחקר יכולות לטרום בקביעת מדיניות החיסונים בשילוב עם משתנים נוספים כגון זמינות החיסונים השונים, תופעות לוואי, עלויות, תנאי אחסון, שינוע ועוד.

החוקרים מסייגים את התוצאות ומציינים ששיטת NMA מחברת תוצאות של מחקרים שונים, תוך הנחת יסוד שהמחקרים דומים ביניהם מבחינת תכנון, אוכלוסייה, כשבפועל ישנם תמיד הבדלים במידה זו או אחרת בין המחקרים. הדבר בעל חשיבות רבה במיוחד בהקשר למחקרי קורונה, כאשר אנו עדים לגלי תחלואה משתנים מבחינת רמת תחלואה באוכלוסייה, מיקום גאוגרפי, ווריאנטים שונים של הווירוס ועמידותן בפני החיסונים. כל משתנה עלול להשפיע על תוצאות של יעילות החיסון בכל מחקר בנפרד וכך להשפיע על יעילות היחסית כפי שהיא מחושבת ב- NMA.

המאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן