חלל ואסטרונומיה

טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס״א בחדר הנקי הגדול ביותר במרכז טיסות החלל גודרד בגרינבלט, מרילנד. העברת המצפה לאתר השיגור במרכז החלל קנדי בפלורידה מתוכננת ליוני, והשיגור עשוי להתבצע כבר בספטמבר 2026. קרדיט: NASA/Scott Wiessinger
שיגור טלסקופ החלל רומן שיחפש כוכבי לכת חוץ שמשיים עשוי להתקיים כבר בספטמבר 2026
נאס״א נערכת לשיגור טלסקופ החלל רומן כבר בספטמבר 2026. המצפה החדש יסרוק אזורים עצומים בשמיים, יחפש כוכבי לכת חוץ־שמשיים ויסייע בחקר החומר האפל והאנרגיה האפלה.
הדמיה של התנגשות בין גופים פלנטריים, בדומה לרעיונות המשמשים כיום להסבר פגיעות ענק במערכת השמש. מחקר חדש מציע לקרוא את נפילת השטן ב“תופת” של דנטה דרך עדשה דומה של פיזיקת פגיעות. קרדיט: Hernan Canellas/ASU
האם “התופת” של דנטה תיארה פגיעת גוף שמימי מאות שנים לפני המדע המודרני?
המסלול של מערכת השמש דרך הענן הבין־כוכבי המקומי. פרופיל הענן נשמר כטביעת אצבע בין־כוכבית בקרח האנטארקטי. קרדיט: B. Schröder/HZDR/NASA/Goddard/Adler/U.Chicago/Wesleyan
עדויות מהקרח באנטארקטיקה: כדור הארץ עובר דרך שאריות של סופרנובה קדומה
הדמיית אמן של נאס"א שמראה מגורים פוטנציאליים במאדים יחד עם אלמנטים קרקעיים אחרים. קרדיט: NASA
מחקר חדש בוחן כיצד כריית אסטרואידים תוכל לתמוך במושבה במאדים
המחשה של החור השחור העל־מסיבי קשת A* במרכז שביל החלב. מחקר חדש מציע כי מערכת כוכבים כפולה סמוכה יוצרת גושי גז קטנים הנעים לעברו. קרדיט: NASA, ESA, CSA, Ralf Crawford (STScI)
כוכב כפול ליד החור השחור במרכז שביל החלב עשוי להזין אותו בענני גז קטנים
מעבד High Performance Spaceflight Computing של נאס"א. המעבד מיועד לשרוד בתנאי חלל קשים ולספק קפיצת מדרגה ביכולת העיבוד של חלליות עתידיות. קרדיט: NASA/JPL-Caltech.
נאס"א מפתחת “מוח” חדש לחלליות: מעבד AI שיאפשר להן לפעול עצמאית יותר
הדמיה של החללית פסיכה של נאס״א ליד מאדים, במהלך תמרון כבידתי שיסייע לה להמשיך בדרכה אל האסטרואיד המתכתי פסיכה. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/ASU
החללית פסיכה של נאס״א חלפה ליד מאדים בדרכה לאסטרואיד מתכתי נדיר

אסטרופיסיקה

אסטרונומים גילו גלקסיה מסיבית מהיקום המוקדם שכנראה לא מסתובבת. (הדמיית אמן). אילוסטרציה: depositphotos.com
טלסקופ החלל ווב זיהה גלקסיה עתיקה וכמעט חסרת סיבוב
פלח של מפת הרשת הקוסמית COSMOS-Web, המראה גלקסיות על פני קרוב ל-14 מיליארד שנות היסטוריה של היקום. הקודקוד משמאל מציין את הזמן הנוכחי; כשנעים החוצה, כל גלקסיה ממוקמת במרחק שלה בזמן הקוסמי, עד שמגיעים לתקופה שבה גיל היקום היה פחות ממיליארד שנים. אזורים צהובים בהירים מראים את הצבירים והנימות הצפופים של הרשת הקוסמית, ואזורים כהים מציינים את החללים הכמעט ריקים ביניהם. קרדיט: Hossein Hatamnia, UC Riverside
טלסקופ החלל ג'יימס ווב חשף את המפה החדה ביותר של הרשת הקוסמית
קרינה קוסמית מורכבת בעיקר מפרוטונים, אבל גם מהליום, פחמן, חמצן וגרעיני ברזל. קרדיט: Chinese Academy of Science
אחרי מאה שנים, מדענים מגלים כלל נסתר שמושל בקרינה הקוסמית
תמונה של נוגה שצולמה בידי החללית מרינר 10 של נאס"א, לצד איור של שלוש אטמוספרות אפשריות לכוכב הלכתGliese 12b . המחקר החדש בוחן כמה מים דרושים לכוכב לכת סלעי כדי לשמור על תנאים מתאימים לחיים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt (Caltech-IPAC)
מחקר: כוכבי לכת יבשים מדי עשויים להיות פחות מתאימים לחיים ממה שחשבו

ידעני משנה

אסטרונומיה

תמונה מרוכבת של מטאורי הג'מינידים משנת 2019 וכדור אש שהפיל מטאוריט, כפי שתועדו במצלמה באי לה פלמה שבספרד. קרדיט: Global Meteor Network
מטר מטאורים חדש חושף אסטרואיד שמתפורר סמוך לשמש
השביט Lovejoy (2011). המחשה: depositphotos.com
שביט חדש עשוי להיראות באפריל 2026 אם ישרוד מעבר קרוב במיוחד ליד השמש
טלסקופ החלל הזעיר פנדורה. (NASA Scientific Visualization Studio)
נאס״א שיגרה את טלסקופ החלל הזעיר פנדורה לחקר אטמוספרות של 20 כוכבי לכת חוץ שמשיים
הדמיית טלסקופ החלל לאזולי — “טלסקופ חלל פרטי חדש עם מראה בקוטר כ־3 מטר, מתוכנן לתצפיות באור נראה ובתת־אדום הקרוב.” קרדיט: Schmidt Sciences.
אריק שמידט (לשעבר מנכ"ל גוגל) יממן טלסקופ חלל פרטי גדול מהאבל ועוד 3 מצפי־על קרקעיים

ידעני משנה

מערכת השמש

אסטרואיד קטן חולף על פני כדור הארץ. אילוסטרציה: depositphotos.com
אסטרואיד קטן יחלוף קרוב מאוד לכדור הארץ – אך ללא סכנת פגיעה
מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת מישיגן מצא כי המים בשביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS עשירים במיוחד בדאוטריום. איזוטופ זה של מימן נדיר יחסית במערכת השמש, והממצא מאפשר לחוקרים ללמוד על תהליכי היווצרות פלנטריים שפעלו במקומות אחרים בגלקסיה. קרדיט: U-M News/Hans Anderson
השביט הבין־כוכבי 3I/ATLAS נוצר כנראה בסביבה שונה מאוד ממערכת השמש
בשנת 2020 הציבו חוקרים אחת מ־1,800 תחנות מגנטוטלוריות זמניות במחוז גרנט שבניו מקסיקו, כדי לבדוק את המוליכות החשמלית של סלעים בעומק רב מתחת לפני הקרקע. קרדיט: שרה ווטסון / Green Geophysics
מפה של מעמקי ארה"ב חושפת שבר יבשת קדום מתחת לאפלצ'ים
הדמיית אמן של המחקר מציגה רצף זמן מדומיין שבו כוכב עובר מאחורי גוף טרנס־נפטוני בעל אטמוספרה. קרדיט: NAOJ
גוף קטן מעבר לנפטון הפתיע אסטרונומים: יש לו אטמוספרה דלילה שלא הייתה אמורה להתקיים

ידעני משנה

משימות חלל

החללית Orion במסגרת תוכנית ארטמיס. סוכנות החלל הישראלית פרסמה קול קורא להגשת הצעות לניסויים ולמטעני ננו־לוויינים ישראליים לקראת אפשרות שילוב במשימות הבאות של נאס״א. קרדיט: NASA
סוכנות החלל הישראלית מחפשת ננו לוויינים ומטענים ישראליים למשימות ארטמיס הבאות
איור אמן של אחת מחלליות וויאג'ר. קרדיט: altech/NASA-JPL
נאס"א כיבתה מכשיר בוויאג'ר 1 כדי להאריך את חיי המשימה הבין־כוכבית
שניות לפני הנחיתה של החללית ארטמיס 2. צילום מסך: נאס"א
שידור חי: ארטמיס 2 נחתה בשלום
ב־7 באפריל 2026 תועד צוות ארטמיס 2 בתוך חללית אוריון ברגע נדיר של חיבוק משותף בדרך חזרה מן הירח. בתמונה נראים כריסטינה קוך, ג'רמי הנסן, ריד וייזמן וויקטור גלובר. חברי הצוות נבחרו באפריל 2023 והתאמנו יחד במשך שלוש שנים לקראת המשימה. צילום: נאס"א
ארטמיס 2 יום 9: תיקון מסלול הושלם, אוריון נערכת לכניסה לאטמוספרה ולנחיתה מול סן דייגו

ידעני משנה

אדם בחלל

הבדיקות הסביבתיות של נחתת הירח בלו מון סימן 1 (MK1) של בלו אוריג'ין הושלמו בתוך חדר הרִיק התרמיA  במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון. קרדיט: NASA
נחתת הירח של בלו אוריג׳ין עברה בדיקת רִיק תרמי קריטית בנאס״א
אינטרנט לווייני. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE
אמזון רוכשת את גלובלסטאר בכ־11.57 מיליארד דולר ומקרבת את Amazon Leo לעולם הסלולר הלווייני
להקי לוויינים גדולים באזור LEO מגדילים את הצפיפות סביב כדור הארץ ואת הצורך בתמרוני התחמקות רציפים. המחשה: depositphotos.com
קצת יותר מיומיים וחצי – הצפי להתנגשות לווינים מאסיבית בעקבות אובדן שליטה אחרי סופת שמש
לא כל מלכודות הקור בקוטב הדרומי של הירח שמרו קרח באותה מידה

ידעני משנה

לוגו אתר הידען
חיפוש