ידענים: ביולוגיה ורפואה | דגים וסביבה ימית | תזונה

מאת 15 ביוני 2017 16 תגובות

פרופ' ברטה לבבי-סיון גילתה דרך לגדל דגים גדולים יותר, צעד חיוני לקראת הזנת אוכלוסיית העולם המתרחבת וזכתה על כך השבוע בפרס "קיי" לחדשנות מדעית.

חוות גידול דגי אמנון בהונדורס. מקור: Brian Rossen.

חוות גידול דגי אמנון בהונדורס. מקור: Brian Rossen.

עלייתה הצפויה של אוכלוסיית העולם מ-7.5 מיליארד בני אדם ל-9 מיליארד בני אדם עד שנת 2050, מגבירה את הביקוש למזון בר-קיימא. מקור אספקה מרכזי של מזון הינו בתחום חקלאות המים. בעוד תחום דגי הבר מצוי בירידה תמידית ב-20 השנים האחרונות, תחום החקלאות הימית – גידול דגים בחוות בים, מקבל תפקיד גדל וחיוני ביותר בייצור המזון, בעיקר בעקבות זמינותו הגבוהה ומהירותו היחסית.

פרופ' ברטה לבבי-סיון, מומחית לחקלאות מים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, זיהתה מולקולות זעירות בשם Neurokinin B (NKB) ו-Neurokinin F (NKF) המופרשות במוחם של דגים וממלאות תפקיד מכריע ברבייתם. עם זאת, היות ורבייה דורשת השקעת אנרגיה רבה, גדילתם של הדגים איטית יותר. בכדי לפתור בעיה זו, פיתחה פרופ' לבבי-סיון מולקולות המנטרלות את ההשפעה של NKB ו- NKF – ובכך מונעות רבייה ומובילות לשיעורי גדילה גבוהים יותר אצל הדגים. מולקולות אלו יכולים להיות להינתן כתוסף לאוכל הדגים.

לדוגמה, אמנון צעיר שהוזן באותה מולקולה ייחודית במשך חודשיים צבר 25% יותר משקל לעומת דגים שלא קיבלו את התוספת. עד כה, NKB נמצא ב 20 זנים שונים של דגים, המעידים כי מגוון רחב של מינים יושפע מגילוי זה. הטכנולוגיה שפותחה על ידי פרופ' לבבי-סיון וצוותה נמכרה על ידי חברת "יישום", החברה לפיתוח טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, לחברת AquiNovo, הממשיכה במלאכת פיתוח הטכנולוגיה בכדי לייצר תוספי גדילה לדגים בחוות דגים בים.

בהתאם לכך שמדובר בתחום הגדל באופן המהיר ביותר לייצור מזון בעולם, לתעשיית משק המים יש פוטנציאל לספק יותר מקומות עבודה. כיום, באירופה, גידול הדגים בחוות בים מהווה כ 20% משוק הדגים ובתחום מועסקים  כ-85,000 עובדים. ככל שיגדל ויתפתח תחום זה, צפויה לעלות משמעותית כמות המשרות בתחום.

בהוקרה על עבודתה זכתה השבוע פרופ' ברטה לבבי-סיון בפרס "חדשנות קיי" לשנת 2017.

פרס קיי ניתן לפרופ' לבבי-סיון במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. טקס הענקת פרסי קיי מתקיים מדי שנה באוניברסיטה העברית מאז 1994, והוא מוענק על ידי אייזיק קיי מאנגליה לסטודנטים ואנשי הסגל האקדמי, המנהלי והטכני של האוניברסיטה לעידוד המצאות מוצרים ופיתוחים חדשניים.

16 תגובות ל “טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים”

  1. אבי

    אין שום התחזות אבי בליזובסקי כותב בשם המלא שלו .
    אני כותב תמיד בשם שלי – אבי – לצערי זה שם נפוץ מאד, ויש עוד כמה מאות אלפי או מליוני אבי בארצנו ובעולם כולו.
    אבי בליזובסקי יודע את האימייל שלי כי אני כותב אותו תמיד.
    אני כתבתי את התשובה הראשונה על הנושא של הצנזורה האוטומטית, ואבי בליזובסקי , וגם הנסוי שאתה עשית הצדיק את מה שכתבתי.
    (כך שאין מקום להערות העוקצניות והמטופשות של הטרול שנקרא "שומר הסף ".)
    את ההערה לכותב א, על הטיבעונות שלא קשור לנושא גם אני כתבתי ואני עומד מאחוריה – אני דווקא לא מתנגד לטיבעונות כשלעצמה – לדעתי כל אחד יש זכות לאכול מה שבא לו, אבל אני מתנגד לתעמולה ונסיונות לשטיפת מוח טיבעונית שחסידי הטיבעונות מפיצים בכל הזדמנות, ולדעתי איך כאן מקום לתעמולה הזאת.

  2. סבדרמיש יהודה

    שומר הסף
    תודה, כעת אני שם לב שיש אבי ואבי בליזובסקי ויש פה עיניין של התחזות. שאבי בליזובסקי יטפל בכך.

  3. שומר הסף

    יהודה שים לב שבתגובות יש בילבול בהתיחסות
    בין העורך אבי בליזובסקי
    לבין הטרול אבי

  4. אבי בליזובסקי

    אני משתדל לבדוק את התגובות המעוכבות כמה שיותר פעמים ביום, לא תמיד זה יוצא לי.
    אני לא מאפשר למישהו מבחוץ – לפחות לא לבן אדם, לקבוע מה יצונזר. זו תוכנה אוטומטית.
    לגבי השעות, זה שיקול של גוגל.

  5. סבדרמיש יהודה

    הצלחתי אבי, יש!! הצלחתי לפרסם את תגובתי המושהיית ואני חייב לציין שיש לכם ראש כחול להפליא. בתגובה המקורית כתבתי שלא הייתי ני זון ומז ין ילדי ונכדי בדגים כאלה, ואתם חשבתם שאולי יש לכם עסק עם מטורף מין. שיניתי את המילה החשודה ל"אוכל ומאכיל" ובא לציון גואל ותגובה לידען .

  6. סבדרמיש יהודה

    לא הייתי מתלהב ייתר על המידה ולא הייתי אוכל ומאכיל ילדיי ונכדיי בדגים שדוכא בהם היצר
    באמצעים כימיים. אבקש לבדוק באופן חמור השפעת החומרים הכימיים הנ"ל על האדם. מזכיר לי את ההתלהבות הראשונית של השימוש באנטיביאוטיקה בפיטום עופות.

    יוני 15th, 2017

  7. סבדרמיש יהודה

    לאבי
    עברו כעשרים שעות מאז שכתבתי את התגובה לא הגיע הזמן לבדוק מה קורה שם??
    ל א בן נר
    זה בדיוק מה שעשיתי. אבל לא בטוח שאחרים יוכלו להיות מתוחכמים כאלה.
    יהודה

  8. א

    אבי
    בתור אחד שמקפיד תמיד לשמור על יחס של 50% שטויות ושקרים ו50% עובדות בכל התגובות
    בבקשה אל תחלק עצות על מה לכתוב ואיך להגיב.
    כבר כתבת פעם באתר שטבעונות זה "שקר גדול" ולמרות ששאלתי אותך למה אתה מתכוון לא ענית.
    האמת מכל התגובות שלך שקראתי מאז. הבנתי שזה ממש לא מעניין אותי התשובה.
    אשמח אם לא תגיב יותר למה שאני כתוב ואני לא אגיב לשלך, פשוט נתעלם אחד מהשני.
    אני יודע שזה סיכוי קטן מאוד שתכבד את הבקשה שלי ורוב הסיכויים שתמשיך להטריל. בכל זאת תשתדל לשקל את מה שביקשתי.

  9. א.בן נר

    לסבדרמיש יהודה
    ברובריקה "שם האתר" אתה יכול לעשות העתק-הדבק ולשים את כתובת אתר הידען המופיעה למעלה במסך.

    לאבי
    מצוקת עניי העולם השלישי לא נגרמת מפיתוחים מדעיים אלא מהשחיתות הממשלית בארצות אלה.
    ראשי המדינות גונבים את כספי הקופה הציבורית (ובהם גם כספי סיוע מהארצות המפותחות) ומפקידים אותם במקלטי מס באותן ארצות מפותחות.
    כך יוצא, שהארצות המפותחות נהנות מכספי תרומותיהן במידה רבה יותר מאשר ארצות העולם השלישי להן הן תורמות לכאורה.

  10. סבדרמיש יהודה

    לאבי
    מה לעשות ולא מצאתי שום מילה יוצאת דופן כך שלא ידעתי במה חטאתי
    כשהמאמר יאושר בסוף תראה לי על איזה מילים "גועליות" אתה מתכוון .
    אבל עדיין אתה יכול לקחת סיכון ולתת הוראה להעביר תגובות שמגיעות מאיי פי מסויימים כי יש לנו אחריות . לגבי חדשים או כאלה שלא הוכיחו את עצמם בעבר תמשיך בשיטתך. לא ייתכן שתאפשר למישהו מבחוץ להחליט מה יצונזר אצלך אוטומטית.
    יש גם את הבעייה שבתגובות אתה דורש שם אתר. אני חושב שזה מיותר. לא ייתכן שרק אנשים בעלי אתר יוכלו להגיב.
    דבר אחרון אם מותר לי להציע, תכניס את המאמרים החדשים יותר מוקדם למשל בשעה 21:00. לא חייבים לחכות עד חצות.
    חוץ מזה אני מת על האתר שלך
    זאת דעתי
    יהודה

  11. אבי

    א – בבקשה תחסוך מאיתנו תעמולה טיבעו-נודניקית, יש יותר מידי כאלה ברשת.

  12. אבי

    לסברימיש- אני חושב שיש מיון אוטומטי של אתר האם ברשת – הם מסננים אטוטמטית מילים מסויימות, ואם ההודעה שלך מכילה מילה כזאת היא עוברת ל HOLD.
    לכן אם אתה רוצה לכתוב מילה מאד פרובקטיבית למשל איזה קללה גי-ז-ע-נ-י-ת, חלק אותה לשניים או שים מקף בין האותיות. (עדיף כמובן להימנע ממילים כאלו אפילו שמאד משתחשק לפעמים )

  13. אבי

    מרגיז אותי לקרא על פיתוחים מדעיים בתחום הכימיה,החקלאות, הנדסה גנטית, ומזון, תחת האיצטלה של כוונה ל"האכיל את העולם הרעב".
    אני לא אוהב להכליל אבל לא ראיתי שום פיתוח טכנולוגי כל שהוא שעוזר לאנשים רעבים בעולם השלישי, כל הפיתוחים מיועדים רק למטרת עשיית יותר רווחים לחקלאים לתעשיית המזון הכימיקלים בעולם העשיר ולהביא לעשירי העולם תוצרת מזון יותר יפה כדי לקשט את שולחנות הגורמה במסעדות פאר.
    מצד שני ראיתי לא משמן סרט על הנזק הנורא שגורמת ההנדסה הגנטית לחקלאים עניים בעולם השלישי כאשר היא מאלצת אותם לקנות זרעים מהונדסים יקרים שלא מיצרים עוד זרעים בדור הבא ומאלצת אותם לקנות גם כימיקלים כדי לטפל באותם צמחים מהונדסים , וגרוע יותר שהתכונות של הצמחים המהונדסים הללו פוגעים גם בצמחי המורשת כי הגנים שלהם עוברים בהאבקה ומשנים גם את צמחי המורשת.

  14. א

    המחיר האקולוגי של גידול במספר חוות הדגים יהיה עצום. ממש לא מדובר בגידול מזון בר קיימא. כל גידול של מזון מהחי תמיד מכיל בזבוז מיותר של מזון. (בנוסף לבעיות המוסריות שהוא מעלה). ניתן להפיק מהצומח מספיק חלבון לעולם. אם כבר גידול ימי, יש גידולים של אצות עם כמויות חלבון מלא גבוהות מאוד וגם עשירות במינרלים בלי מחיר אקולוגי כמעט.

  15. סבדרמיש יהודה

    לאבי בליזובסקי
    היגיע הזמן שתעביר אוטומטית ללא צנזורה תגובות אנשים שכבר הוכיחו את עצמם כאחראים בתגובותיהם. לא מבין למה התגובה הקודמת שלי ממתינה לאישור (ואולי גם זאת תמתין?)

  16. סבדרמיש יהודה

    לא הייתי מתלהב ייתר על המידה ולא הייתי ניזון ומזין ילדיי ונכדיי בדגים שדוכא בהם היצר המיני באמצעים כימיים. אבקש לבדוק באופן חמור השפעת החומרים הכימיים הנ"ל על האדם. מזכיר לי את ההתלהבות הראשונית של השימוש באנטיביאוטיקה בפיטום עופות.

הוספת תגובה

  • (will not be published)