מה צפה אסימוב ב-1964 שיוקם בנגב בשנת 2014?

בשנת 1964 חזר סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב מהיריד העולמי של אותה שנה וניסה לצפות מה יראו המציגים ביריד של 2014, בהפרש של חמישים שנה. המהפכות התקשורתיות שצפה אסימוב נעצרו איפשהו בשנות השמונים, הערים התת קרקעיות טרם קמו וגם אין להן הצדקה במה צדק ובמה טעה העתידן

אייזיק אסימוב על כסא מלכות המלא ברמזים על יצירותיו. מתוך ויקיפדיה. רשיון GNU (קישור לתמונה)
אייזיק אסימוב על כסא מלכות המלא ברמזים על יצירותיו. מתוך ויקיפדיה. רשיון GNU (קישור לתמונה)

לפני 50 שנה פרסם הסופר אייזיק אסימוב מאמר בניו יורק טיימס ובו פרש תחזית המתארת את העולם כפי שישתקף בתערוכה העולמית של 2014, ושכמנהג התערוכות העולמיות של זמנו, תתווה את הדרך הטכנולוגית שתהיה נפוצה שנים אחדות לאחר מכן. מאחר והמאמר עלה לאינטרנט, זו הזדמנות, ערב כניסתה של שנת 2014 לבחון מה הוא צפה, היכן הוא צדק והיכן טעה. בתחום התקשורת (סיבים אופטיים, לווייני תקשורת) הוא נתקע בשנות התשעים, תחומים אחרים עדיין לא ישימים (מושבה על הירח, מזון מאצות בקנה מידה גדול) אבל פה ושם יש כמה דיוקים מעניינים.

 

באותו הנושא באתר הידען:

במאמרו צפה אסימוב הקמה של תחנות כוח גדולות מונעות בכוח השמש באיזורים מדבריים ומדבריים למחצה והוא מונה ביניהם את אריזונה, הנגב וקזחסטן. באיזורים יותר צפופים אך מעוננים ומלאי ערפל, אנרגית השמש תהיה פחות מעשית. הוא סבר שביתן גדול בתערוכה העולמית של 2014 תראה דגם של תחנת כוח בחלל שתאסוף את אור השמש באמצעות משטחי ענק ושדרו את האנרגיה לכדור הארץ. גם כאן הוא החמיץ כמה דברים, ראשית אנרגית השמש מתחילה לצבור תאוצה למורת רוחם של מכחישי ההתחממות אם כי עדיין הקצב אינו משביע רצון, אכן בנגב (אשלים) ובערבה יש ניצנים של תחנות כוח, וגם זה רק כי ברשות החשמל יושבים 'ספקני אקלים'. אילו היו שם אנשים בעלי חזון הם היו דואגים לייצר את כל האנרגיה הדרושה למדינת ישראל בחוות סולריות או יותר נכון תרמוסולריות בנגב,אבל בכל מקרה, תחום הקליטנק הוא היום תחום מחקר (ובעיקר פיתוח) לגיטימי כמו בדוגמה הזאת.

על תחנת כוח בחלל אין מה לדבר, ההשקעה בחלל בארה"ב התדרדרה לשפל של כל הזמנים והרוב הרפובליקני שתמיד ישנו באיזשהו מבתי הקונגרס, מונע כל התקדמות בתחום, כנראה שלוויין שיקלוט את קרני השמש וישדר לכדור הארץ במיקרוגל הוא יקר מדי אבל אולי לא נחוץ, אחרי הכל, יתכן שקולטי השמש הקרקעיים יהיו כל כך יעילים ועובדה שגם בלי זה, הם נפוצים בארצות קרות ומעוננות כגרמניה.

בתחום התקשורת צפה אסימוב פחות או יותר את אחת מהתכונות הרבות של הטלפונים החכמים של היום – שיחות וידאו באיכות גבוהה, ובו בזמן גם אפשרות לצפות במסמכים, תמונות או לקרוא קטעים מספרים. ניתן לומר שהוא ראה בדמיונו את מה שהתגשם בשנות השמונים או לכל המאוחר את האינטרנט הפרימיטיב של שנות התשעים. את הרשת הסלולארית הוא לא צפה, אך בהחלט התייחס (בלי להזכיר את שמו) להמצאה של עמיתו ארתור סי. קלארק – לווייני תקשורת שיאפשרו העברת תקשורת לכל נקודה על כדור הארץ. עם זאת הוא צפה גם פס רחב לירח באמצעות קרן לייזר מאופננת, אך קבע כי בתוך כדור הארץ תקשורת הלייזר תוכנס לתוך כבלי פלסטיק כדי להתגבר על הפרעות אטמוספריות וקרקעיות. "המהנדסים יתמודדו עם סוגיות אלה עדיין ב-2014". אז נכון להיום, הסיבים האופטיים נפוצים ותעבורת האינטנרט נעשית יותר עליהם מאשר באמצעות לווייני התקשורת – אלה משמשים יותר כיום להפצת ערוצי זבל בטלוויזיה. עם זאת, אין להכחיש כי התפקיד החשוב שלהם הוא דווקא באיזורים המרוחקים, שם גם אינטרנט איטי ויקר יתקבל בברכה כאמצעי חיבור לציוויליזציה עד להגעת הסיב האופטי.

גם אם הוא היה סבור (בצדק לתקופתו טרום הקמצנות הרפובליקנית) שתקום מושבה על הירח לגבי המאדים הוא סבור שגם בשנת 2014 על כוכב הלכת האדום ינחתו רק חלליות רובוטיות, אך מושבה על המאדים תהיה הבטחה לעתיד הלא רחוק באחד מביתני היריד. הוא טעה רק בדבר אחד קטן. אם היה קם ביתן כזה ביריד העולמי לא מדינה היתה מציגה בו אלא חברה – MARS ONE.

תאורה: משטחים מאירים יהיו נפוצים בשנת 2014, התקרות והקירות יזהרו באור רך, ומגוון צבאים ישתנו בלחיצת כפתור. תפיסת החלונות תהפוך למיושנת כאשר הזכוכית תהיה מקוטבת כדי לחסום קרינת שמש עודפת. דרגת השקיפות של החלון עשויה להשתנות אוטומטית ביחס לכמות האור הנופלת עליו. במקרה הזה הוא טיפה הקדים אבל לא ביותר מדי שנים, תאורת הLED הופכת חלק מהמארג בבניינים חדשים אך זכוכיות אלקטרוכרומטיות נעשות זמינות – אך עדיין בעיקר רואים אותם בירידים.
ג'וב – גם כאן הוא היה נבואי. רק לפני שבוע דיברנו על כך שהטכנולוגיה מחליפה את בני האדם בעיקר במקצועות מעמד הביניים, ושהעקומה שלפיה ההתייעלות הביאה לשיפור ברמת החיים משום שבני אדם פיקחו על המכונות הולכת להסתיים.

מסתבר שכאן אסימוב דווקא צדק. לדבריו מעט מאוד עבודות שגרתיות לא יהיו ניתנות לביצוע טוב יותר באמצעות מכונות ולא בידי אדם. הוא טען האנושות תסבול ממחלת השיעמום, מחלה שתתפשט משנה לשנה ויהיו לה השלכות נפשיות, רגשיות וחברתיות. הוא צפה שהפסיכיאטריה תהיה המקצוע הרפואי החשוב ביותר ב-2014. המעטים שיעבדו בעבודות יצירתיות מסוג כלשהו יהיו האליטה האמיתית של האנושות משום שרק הם יעשו יותר מאשר לשרת את המכונות. גם כאן הוא טעה, בני האדם לא יהיו משועממים ועשירים אלא משועממים ועניים (לפחות יחסית), כי מי שירוויח מהמהפכה הטכנולוגית הם בני המאיון העליון שבמקום להעסיק בני אדם מעסיקים יותר ויותר מחשבים והיתר הם ה-99ֵ% שמחו בכיכרות.

תחזית מעניינת היתה לו בתחום הטלפוניה: "התקשורת תהפוך מתקשורת קולית לתקשורת שתשלב קול ותמונה. נוכל לראות ולשמוע היטב את האדם בצד השני של הקו. המסך ישמש לא רק לראות את האדם בצד השני אלא גם ללימוד משחקים ותמונות וקריאת פסקאות מספרים. לוויינים סינכרוניים יוכלו לאפשר חיוג ישיר לכל נקודה בכדור הארץ. הוא צפה שניתן יהיה לקיים תקשורת עם הירח באמצעות קרן לייזר מאופננת, אך על כדור הארץ עצמו יידרשו קרני הלייזר לעבור דרך צינורות פלסטיק כדי למנוע הפרעות אטמוספריות וקרקעיות.

ולכמה החמצות:

בתחום האהוב עליו, מיחשוב ורובוטיקה הוא טעה שוב בגדול, הוא סבר שהמיזעור של המחשבים ישמש בעיקר כדי שיהוו מוח עבור רובוטים. הוא לא חזה שום דבר ממהפכת האינטרנט, גם לא את מה שמכנים היום ביג דטה, אז נכון שגוגל מדברת היום על רובוטים אנדרואידים שיעשו את עבודות הבית אבל זה נראה על פניו כגימיק. טוב, אולי ניתן לסווג את ההחמצה הזו כמו קריאת העיתון האלקטרוני בידי גיבור הסרט (והספר) אודיסיאה בחלל של ארתור סי קלארק, אך גם הוא כמו אסימוב לא הבין את המשמעות עד הסוף – וצפה שכאשר הגיבור, פלויד, מגיע למוצב הירחי בחללית, הוא נכנס למשרד ושם נשמע הצליל האופייני של תקתוק מכונות כתיבה….

המטבח: אסימוב העריך כי הנטיה לעבר גא'דטים תקל על חיי היום יום. יחידות המטבח יכינו ארוחות אוטומטיות, יחממו מים ויערבבו אותם עם קפה, יהפכו את הלחם לטוסט, יטגנו, יבשלו או יקשקשו ביצים, יאפו בייקון וכו'. את ארוחת הבוקר ניתן יהיה להזמין בלילה הקודם לשעה היעודה. ארוחות צהרים וערב, עם ארוחות מוכנות למחצה יאוחסנו במקפיא עד לעיבודם. התחזית הזו לא התגשמה במלואה, אנשים עדיין מכינים אוכל לבד, ולמרות ההיצע של ארוחות מוכנות הן ברובן לא טעימות (לפחות בארץ מאז הפסיקו את ייצור קו המוצרים של אהרוני).
מזון מלאכותי: אסימוב סבר שהמזון המסורתי לא יספיק להשביע את העולם ואולי הוא חשב על מהפכת הטבעונות, כשסבר שבמסעדות התערוכה יוגש חיקוי מאצות של תרנגול הודו ופסאדו סטייק בקר. מלבד העובדה שמדובר במוצרים יקרים ושכנראה לא יצליחו לעבור את מבחן הטעם – עובדה שישראל מהווה מקור להמצאה בתחום (לא מאצות אלא תחליפי בשר מסויה), וזה עדיין לא זה. עם זאת אולי בעוד כמה שנים יהיו לנו המבורגרים מבשר מהונדס מתאי גזע שנתרמו פעם אחת על ידי פרה ולאחר מכן הורבו וגודלו במעבדה, כפי שעולה מהניסוי בו תמך סרגיי ברין ממייסדי גוגל.
עוד החמצה היתה הערים התת מימיות, שקווי צוללות מקשרות את תושביהן עם אלו שעל היבשת, ומשאבי הים – מזון ומינרלים – שהוא צפה שהערים העלה יכבידו עליהם, כבדים גם ככה (ראו: עד אמצע המאה לא יהיו דגים בים)

הידעתם כי אייזיק אסימוב פרסם מחשב? בשנות השמונים שימש הסופר המפורסם פרזנטור של חברת המחשבים רדיו שייק למחשב TRS-80
הידעתם כי אייזיק אסימוב פרסם מחשב? בשנות השמונים שימש הסופר המפורסם פרזנטור של חברת המחשבים רדיו שייק למחשב TRS-80

אגב לפי הערך בויקיפדיה השנה דווקא לא יערך אף אקספו. התערוכה העולמית הבאה צפויה להיערך ב-2015 במילאנו שבאיטליה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

782 תגובות

  1. ישראל שפירא
    לי נראה ההסבר של פרופ' גרנות. זה גם מה שאני חשבתי, שהמרחק בין החלליות (באחת ממערכות הצירים) הוא 100 שנות אור. במקרה והופכים עכשיו את התאוצות, אתה באותו מצב, כלומר המרחק מחללית א' לב' שונה מהמרחק מחללית ב' ל-א'.

  2. ב

    עברת כל הסבר אפשרי. כפי שאולי נוכחת, כל הסבר מוביל לפרדוקס אחר:

    הסבר 1: הסנריו – דהיינו שהחלליות מאיצות כה מהר – אינו אפשרי פיזיקלית.

    זהו ההסבר של עופר מגד.

    בעיה 1: מיואונים מאיצים בפרק זמן קצר מהר למהירויות דומות שבדוגמה שלי. לכן לא רק שזה אפשרי, זה גם קיים בטבע.

    בעיה 2: אין צורך בתאוצה כה גבוהה. גם בתאוצות נמוכות בהרבה יתקבל אותו פרדוקס, אך הוא מוחשי יותר כשחללית ב' כמעט לא זזה ממקומה.

    הסבר 2: המרחק בין החלליות נשאר 10 שנות אור.

    זהו ההסבר של פרופ' משה.

    בעיה: אם כן חללית ב' אחרי שהתחילה להאיץ בפעם השניה, תגיע לא' אחרי שנה על פי שעונה ו10 על פי שעון הארץ שהוא גם שעונה שלה.

    הסבר 3: הבעיה סימטרית: הארץ נעה לכיוון חללית א' כשם שחללית א' נעה לכיוון הארץ ובאותה מהירות.

    זהו ההסבר של פרופ' מאיר.

    בעיה: אם הבעיה אכן סימטרית, אז הארץ תגיע לחללית א' באותו זמן על פי שעונה שחללית א' תגיע אליה. אבל אם כן, אין בכלל פרדוקס תאומים.

    הסבר 4: המרחק בין החלליות מתקצר לשנת אור אחת (ההסבר האחרון שלך, וגם של עופר).

    בעיה: כמו בהסבר 2, רק יותר קיצוני. חללית ב' תגיע לא' בחודש + על פי שעונה, ו10 שנים על פי שעון הארץ, שהוא גם שעונה.

    הסבר 5: המרחק בין החלליות מתארך ל100 שנות אור (סעיף 12 אצלי).

    זה ההסבר של פרופ' גרנות.

    הסבר זה מוביל לכאורה לפרדוקס נוסף: מה יקרה אם החלליות יסתובבו ויאיצו לכיוון ההפוך? מחד, הן ממשיכות להאיץ, לכן המרחק ביניהן אמור להמשיך ולגדול כאילו האיצו בכיוון המקורי. מאידך, במערכת הפלנטות הן חזרו כמעט לנקודת המוצא, ונמצאות במהירות 0 יחסית לפלנטות, דהיינו חזרו למרחק של 10 שנות אור ובמנוחה יחסית זו לזו.

    תמוה ככל שנשמע, זהו ההסבר שמופיע בפרדוקס בל אליו הפנה ניסים. לצערי ללא הסבר נוסף חוץ מ"יחסיות הסמולטניות". פרופ' גרנות לא הסביר מדוע המרחק עולה ל100 שנות אור למרות בקשתי.

    לדעתי הפרדוקס עדיין לא פתור. מקווה שבשבועות הקרובים כבר יהיה לי את הבלוג עם האיורים שמסבירים אותו.

  3. ישראל:
    יש כאן הנחה סמויה:
    שתי חלליות זהות מפעילות עוצמת מנועים זהה. התוצאה היא שהן מאיצות תוך כדי שמירת המרחק בינהן.
    נראה לי שאין ברירה אלא לנטוש הנחה זו ולעבור להנחה הבאה:
    שתי חלליות זהות מפעילות עוצמת מנועים זהה. התוצאה היא שהן מאיצות . אבל המרחק ביניהן הולך ומתקצר
    בגלל שהן צוברות מהירות ביחס למערכת ממנה הן יצאו.
    בהנחה זו:
    המרחק ביניהן בסיום התאוצה יהיה שנת אור אחת.
    אבל לדעתי זה עדיין לא פותר את הפרדוקס.
    ובפרט :
    קיימת שאלה האם גודל התאוצה בלבד הוא שקובע או שכיוון התאוצה משחק תפקיד.
    החללית שיצאה מכדור הארץ האיצה פעמיים:
    בפעם הראשונה קצב השעון שלה ירד ביחס לקצב השעון של כדור הארץ.
    ואילו :
    בפעם השניה קצב השעון שלה עלה ביחס לקצב השעון של כדור הארץ.
    אגב:
    אין לי הסברים . רק תמיהות ונסיון להבין.

  4. "אבל מה קרה לשעוני החלליות בזמן התאוצה?"

    אולי תגיד לנו אתה?

    "והאם זה אפשרי שהמרחק בין החלליות יגדל כל כך מהר? הרי מדובר על מהירות שהיא הרבה יותר גדולה ממהירות האור.
    כלומר התיאור שלך הוא בלתי אפשרי מבחינה פיזיקאלית".

    בטח שלא. כי אתה הוא זה שקבעת שהמרחק עלה ל100 שנות אור. אז בוא תגיד בדיוק מה לא אפשרי מבחינה פיזיקלית.

  5. ישראל:
    לגבי המרחקים זה נראה נכון.
    לגבי השעונים:
    במערכת שאליה היגיעו החלליות בתום התאוצה אכן חלפו כמה שברירי שניה.
    אבל מה קרה לשעוני החלליות בזמן התאוצה?
    והאם זה אפשרי שהמרחק בין החלליות יגדל כל כך מהר? הרי מדובר על מהירות שהיא הרבה יותר גדולה ממהירות האור.
    כלומר התיאור שלך הוא בלתי אפשרי מבחינה פיזיקאלית.

  6. אוקי. אז בוא נראה מה קיבלנו:

    1. במערכת החלליות, הן נמצאות במרחק של 100 שנות אור זו מזו.

    2. כל חללית כשלעצמה נמצאת במנוחה.

    3. אין תנועה יחסית ביניהן.

    4. הזמן בשעון כל חללית בנפרד – 0 + כמה שברירי שניה.

    מאשר?

  7. בתיאור של ישראל:
    במערכת היחוס של הכוכבים:
    שתי חלליות מאיצות במידה שווה.
    1)אם הן מאיצות במידה שווה אז המרחק ביניהן נשמר.
    אבל:
    2)בגלל המהירות המרחק ביניהן מתקצר.

    יש כאן סתירה.

  8. ב,
    "אם נתעלם מהשאלה אם התיאור שלך הוא בגדר האפשרי מבחינה פיזיקאלית ונתיחס לזמן שלאחר התאוצה:"

    תוכל בבקשה לכתוב איזה סעיף(ים) בתאור של ישראל לא איפשרי מבחינה פיזיקאלית? כי יש כזה, ברור מדוע ישנו פרדוקס…

  9. ישראל:
    אם נתעלם מהשאלה אם התיאור שלך הוא בגדר האפשרי מבחינה פיזיקאלית ונתיחס לזמן שלאחר התאוצה:
    א)החלליות נמצאות במערכת אינרציאלית משותפת.
    ב)הכוכבים נמצאים במערכת אינרציאלית משותפת.
    ג)קיימת תנועה (קצובה) בין מערכת הכוכבים לבין מערכת החלליות.
    בתנאים הללו:
    במערכת הכוכבים נמדד מרחק של עשר שנות אור אחת בין החלליות.
    אם כן:
    במערכת העצמית של החלליות נמדד מרחק של מאה שנות אור בין החלליות.

  10. ב, עברית.

    פשוט תגיד מה המרחק בין החלליות אחרי שהן גמרו להאיץ, האם הן במנוחה יחסית זו לזו, ואם לא, האם המרחק ביניהן גדל או קטן.

    רק זאת בבקשה. אי אפשר להחליף סיפור כל הזמן.

  11. ישראל:
    אם תתיחס לשלבים 4,5 בלי להתיחס לשלבים הקודמים לא תוכל לדעת את המרחק בין החלליות.
    אם תתיחס לשלבים הקודמים לא תוכל להתעלם מן התאוצה.
    אם תתיחס לתאוצה לא תוכל להתעלם מכך שהתאוצה זהה ביחס למערכת הכוכבים.
    אם התאוצה זהה ביחס למערכת הכוכבים אז המרחק בין החלליות נשמר במערכת הכוכבים.
    אם המרחק נשמר במערכת הכוכבים אז הוא חייב לגדול במערכת החלליות.
    אם המרחק גדל במערכת החלליות אז הן נעות אחת ביחס לשניה.
    אם הן נעות אחת ביחס לשנייה אז אין מערכת יחוס אינרציאלית אחת משותפת לשתיהן.
    לסיכום:
    אינך יכול להניח שיש תאוצה גדולה ובכל זאת להמשיך להשתמש במונחים של מערכות אינרציאליות.

  12. הכוונה היא:
    אם
    במערכת היחוס של הכוכבים נמדד מרחק של שנת אור אחת בין שתי החלליות
    אז
    במערכת יחוס שבה החלליות אינן נמצאות בתנועה (המערכת העצמית) נמדד מרחק של עשר שנות אור ביניהן.
    כלומר :
    אם אור ינוע מחללית אחת לשניה זמן התנועה שלו ימדד כשנה אחת במערכת העצמית של הכוכבים ועשר שנים במערכת העצמית שלהחלליות.

  13. אז מה הכוונה אם כן לקביעה שהמרחק במערכת הייחוס העצמית עלה פי 10? לא שיקח לאור פי 10 זמן לעבור את המרחק בין החלליות (במקרה שלנו: 100 שנים במקום 10)?

    !!!!!!

  14. בוא נגיד באמת שגם הנוסעים מתקצרים או מתארכים, אך מכיוון שהחללית השתנתה באותו האופן הם לא יכולים להרגיש בהבדל כטענתך.

    אבל מה שהם כן יכולים לעשות זה למדוד כמה זמן לוקח לקרן אור לעשות טיול הלוך ושוב.

    אם אורך החללית הוא שניית אור כשהיא במנוחה, התשובה היא 2 שניות.

    אם היא התארכה או התקצרה פי 10, אז גם משך הטיול ישתנה בהתאם.

    קצת מוזר, לא? אתה נמצא באותה חללית במנוחה ופתאום לוקח לקרניים בה יותר זמן לטייל? יחסית למה בדיוק היא נעה?

  15. ישראל,
    אם ישנה התקצרות, מדוע שההתקצרות לא תחול גם על האנשים שקנו כרטיס לחללית? הם לא ירגישו בשום שינוי כי מהירותם יחסית לחללית היא אפס.

  16. אוף, ב, אז מה הפיתרון? באיזה שלב הטעות? אתה מקבל את 4 ו5 או לא? אם לא – אז המרחק בין החלליות גדל או קטן?

    נסה לשם שינוי להגיד משהו חד משמעי.

  17. ישראל:
    אם החלליות נעות במערכת אינרציאלית אז כמובן שבמערכת העצמית שלהם המרחקים נשמרים.
    לגבי חלליות שמאיצות בעוצמה שאתה מתאר:
    ?

  18. ב, פר(ה)דוקס, פרדוקס.

    מיואנים, חלקיקים כבדים יחסית, מאיצים בזמן קצר ביותר למהירות כה גבוהה שפקטור גאמה שווה ל5.

    אז מה ימנע מננו חלליות לעשות זאת?

    ואם המרחק ביניהן לא נשמר כדבריך – אז האם הוא גדל או קטן?

    אם הוא משתנה – אז גם המרחק בין קצוות כל חללית בנפרד משתנה במערכת היחוס שלה, והחללית תקרע או תדחס, לא?

    מה יהיה עם הנוסעים המסכנים, האם הם יוכלו לראות את קצות ידיהם שהתארכו פתאום?או לגרד את האף עם ידיהם הקצרות?

    שלא לדבר על כך שהשינוי הוא רק בכיוון התנועה, ואם החללית היא בצורה של בואינג 777, היא תתארך רק מהזנב לחרטום ולא בכנפיים, כך שהיא יכולה להיעלם פתאום מהמכ"ם בלי להשאיר עקיבות ולנחות באי מבודד ואז לאסוף אליה את זנבה הארוך בלי שאיש על הקרקע ידע לאן היא נעלמה..

    במחשבה שניה, זה יכול להסביר הרבה דברים.

  19. ישראל:
    הפרדוקס שלך לא שונה מכל פרדוקס אחר.
    אתה מניח הנחה בלתי אפשרית ולכן התוצאה היא בלתי אפשרית.
    ההנחה הבלתי אפשרית שלך היא ששתי חלליות יכולות להאיץ מאפס ולשמור על המרחק ביניהן.
    זו הנחה שגויה.
    ההנחה הזאת אינה מתקיימת אפילו לא באופן מקורב.
    כאשר התאוצה הזהה של החלליות היא כה גדולה גם המהירות ההדדית שלהם היא ענקית ולכן התיאור שלך שלפיו שתי חלליות מאיצות בצורה שווה אינו אפשרי במציאות.

  20. ישראל בקשר לתגובות של כל . . . נראה שהמחשב מתעלה עליך , מזל שאתה לא בוויכוח האין סופי על האבולוציה , כי התגובות של הרובוטים עוד היו טוענים שהם התפתחו לבד בלעדיך . בכבוד

  21. ישראל:
    מה לגבי הסתירה?
    1)אם הן מאיצות בצורה שווה אז המרחק ביניהן נשמר.
    2)אם הן מאיצות בצורה שווה אז המרחק ביניהן מתקצר.

    מסקנה:
    אם
    שתי החלליות הגיעו למצב שבו הן נמצאות בתנועה קצובה זהה ביחס לכוכבים
    אז
    שתי החלליות לא האיצו בצורה זהה ביחס למערכת הכוכבים.

    ולכן מדובר על שני מצבים שונים לחלוטין:
    1)חלליות מאיצות בתאוצה שווה ומגיעות לתנועה קצובה זהה לאחר התאוצה.
    זהו מצב בלתי אפשרי.
    2)חלליות נמצאות בתנועה קצובה. לא ידוע דבר לגבי ההיסטוריה של התאוצה שלהן.
    זה מצב אפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן