אי אפשר אף פעם לשער איזה אוצר מסתתר אולי במרתף. מתברר כי תמונה משנת 1917 על גבי פלטת זכוכית אסטרונומית מאוסף קרנגי מציגה את העדות
אירוע נדיר שבו שלושה כוכבי לכת די בהירים מגיעים לקרבה כפי שהדבר נראה מזוית הראיה שלנו בכדור הארץ
השנה המועד המדויק של יום השוויון הסתווי הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ'
פרויקט בשם "היעד – אסטרואידים" הוא חלק ממשימת אוסיריס-רקס שמטרתה לשפר את ההבנה המדעית הבסיסית אודות עצמים קרובי ארץ
עבור מרבית המדענים של תקופת ההארה והרנסנס, מטאוריטים היו לא יותר מאשר אמונה טפלה, שטות מטופשת שלא ממש ראויה להתייחסות.
סוג חדש של סופרנובה מאלץ את האסטרונומים לחשוב מחדש על חייהם של הכוכבים הגדולים ביותר
יהיה בהיר יותר מההתקרבות הקודמת, ב-1963 בין היתר בזכות העננים הבהירים המכסים את הרצועה המשוונית הדרומית הכהה בדרך כלל
מחקר חדש שבדק כתבים של אסטרונום גרמני מימיו של גליליאו גליליי מעלה סברה שגליליאו תמך בתמונת היקום של קופרניקוס למרות התצפיות שקיבל.
המופע יתחיל כאשר נוגה והירח יופיעו מבין הדמדומים של בין הערביים בקרבה גדולה זה לזה. הירח יהיה דק במיוחד – סהר של 5% במוצ"ש -15
צפיפותו של קליסטו היא קטנה מאוד. היא מהווה 33% מצפיפותו של מרקורי. נתון בסיסי זה יכול לתת אינדיקציה ראשונית לגבי הרכבו הפנימי. מבחינת הכיסוי הצילומי
"איריס" היא ערפילית מסוג ערפילית החזרה (רפלקציה), כלומר היא מחזירה אור ומפזרת אור כוכבים אך אינה חמה או צפופה מספיק כדי לזהור בעצמה
אוסף פורץ-דרך של חמש מאות כוכבים, ששבעים מתוכם מחזיקים כוכבי-לכת, נקשר בהצלחה ל"תעלומת הליתיום" ארוכת השנים שנצפתה בשמש.
ביום שלישי הזה, ה-7 ביולי, בין השעות 20:55 לשעה 21:00 תעבור תחנת החלל הבינלאומית מעל שמי ישראל בבהירות שעוד לא נראתה כמותה מעולם בישראל, בזכות
מאז שחרי האנושות, צפינו בירח וראינו צורות דמיוניות בתוואי השטח הירחיים. הלילה, כאשר הירח יזרח, זו ההזדמנות שלכם ללכוד את אחת התצורות החמקניות: הארנב שעל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
