ביום ג', בחמישה לתשע, תחנת החלל תחלוף מעל ישראל בבהירות שיא

ביום שלישי הזה, ה-7 ביולי, בין השעות 20:55 לשעה 21:00 תעבור תחנת החלל הבינלאומית מעל שמי ישראל בבהירות שעוד לא נראתה כמותה מעולם בישראל, בזכות הרחבתה והיותה עדין באור השמש כאשר על הקרקע כבר חשוך

מסלולה הצפוי של מעבורת החלל מעל ישראל ביום שלישי הקרוב. מתוך תוכנת heaven above
מסלולה הצפוי של מעבורת החלל מעל ישראל ביום שלישי הקרוב. מתוך תוכנת heaven above

ביום שלישי הזה, ה-7 ביולי, בין השעות 20:55 לשעה 21:00 תעבור תחנת החלל הבינלאומית מעל שמי ישראל בבהירות שעוד לא נראתה כמותה מעולם בישראל. היא תיראה כמו כוכב בוהק מאד שטס במהירות גבוהה בשמיים (כמו מטוס) מדרום מערב לצפון מזרח. ראו תמונה מצ"ב

הסיבה לכך שהמעברים בשעות שלאחר שקיעת השמש הינן השעות הטובות ביותר לצפיה במעברי התחנה ושאז הם הבהירים ביותר נעוצה בעובדה שעל הקרקע אנו רואים שהשמש כבר מתחת לאופק ואולם בגובה השיוט של התחנה היא עדיין מעל האופק ומאירה במלוא עוצמתה את מתקן המתכת.

התחנה עברה שדרוג לאחרונה שהופך אותה לעצם הבהיר יותר בשמי הלילה חוץ מהירח. כזכור השדרוג איפשר עתה ל-6 אסטרונאוטים לשהות במסלול (במקום 3 עד כה) של כ-350 ק"מ מעל כדור-הארץ.

ב-11 ביולי צפוי שיגורה של מעבורת החלל אנדוור למשימה STS-127, שמטרתה המשך הרכבת תחנת החלל הבינלאומית, מילוי מחסניה באספקה והחלפת אחד מאנשי הצוות – טים קורפטה יחליף את היפני קואיצ'י וואקאטה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

24 תגובות

  1. עכשיו במשך כשעתיים הסתכלנו על נקודה זוהרת מאוד בשמיים הנראת במשקפת כדמוי משולש בדומה למעבורת חלל ומסביבה 3 נקודות במרחקים שונים שהאירו בתחלופת צבעים (אדום, ירוק). האם מדובר במעבורת? מה הסיבה שהעצם לא זז ממקומו עד שניה זו?

  2. חשוב לי לציין שדעתו של יהודה היא לא רק דעת מיעוט אלא שהיא כמעט דעת יחיד.
    אין אף פיזיקאי שחושב כך כיוון שכל פיזיקאי יודע שהירח מתרחק מכדור הארץ בגלל הגאות והשפל שהוא יוצר על כדור הארץ היות וזה עוד מסתובב ביחס אליו.
    זו תופעה שאפשר להוכיח אפילו בפיזיקה ניוטונית.
    אילו היה מסלולו של הירח נמוך ממסלול הלווינים הגיאו סטציונאריים הוא דווקא היה מתקרב לכדור הארץ בדיוק מאותה סיבה.
    היות שהוא רחוק יותר – הוא ממשיך להתרחק, תוך שהוא מאט את סיבוב כדור הארץ ביחס אליו.

  3. ואני גם חושב (בדעת מיעוט) שגם התפשטות היקום הכללית מתבטאת בתנועת כוכביי הלכת כך שאני חושב שכוכביי הלכת וגם הירחים דווקא מתרחקים מהגוף אותו הם סובבים.ידוע למשל שהירח שלנו דווקא מתרחק מכדור הארץ במספר ס"מ לשנה שזה דווקא מאד תואם את קבוע האבל והתפשטות היקום.
    מישהו החליט שהתפשטות היקום מתבטאת רק בגלקסיות דבר שלא מקובל עלי.
    לילה טוב ובתקווה שלא ניפול לשמש.
    סבדרמיש יהודה

  4. מוטי:
    כל התשובות לשאלתך (13) ןגם לעוד הרבה שאלות שלא העזת לשאול נמצאות כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/International_Space_Station

    אנונימי (11):
    אין זה נכון שמסת הארץ פוחתת כי מעבר לעובדה שרוב החלליות חוזרות ונופלות עליה הרי שגם אסטרואידים ואבק בין כוכבי מתווספים אליהם (ובאותה שעה חלק מן האטמוספרה גם בורח לחלל).
    כללית, מסת כדור הארץ נשארת פחות או יותר קבועה אבל זה רק חלק מן הסיפור.
    למעשה, על פי חוקי המכאניקה הניוטונית הבסיסית, מסלולו של כוכב לכת אינו משתנה כפונקציה של מסת אותו כוכב לכת בדיוק כשם שכל הלוויינים הגיאו סינכרוניים נמצאים באותו גובה מעל כדור הארץ ללא תלות במסתם.
    על פי המכאניקה הניוטונית מסלולו של כוכב לכת יכול להשתנות בהדרגה אבל זו אינה תוצאה של שינוי במסתו אלא של השפעתם של כוחות גאות ושפל.
    גורם נוסף שמשפיע על שינויי המסלול הוא החיכוך עם האבק הבין כוכבי.
    גורם אחר הוא כוח המשיכה שמפעילים כוכבי לכת אחרים.
    אם מוסיפים לתמונה את תורת היחסות הכללית ואת האנרגיה האובדת בצורה של גלי כבידה מגיעים למסקנה שגם אם כתוצאה מכוחות גאות כוכב הלכת מתרחק מן השמש כרגע הרי שבסופו של דבר ייפול עליה.
    כל אלה – כמובן – דברים שלא התכוונת לשאול עליהם והוספתי אותם רק כדי שלא ישתמע מטענתי שמסלול כדור הארץ אינו משתנה (כי הוא כן משתנה) אלא שהסיבה לשינוי אינה זו שציינת.

  5. באופן כללי כל לווין קרוב- ארץ כמו למשל תחנת החלל, טס בגובה של כמה מאות ק"מ מעל פני האדמה ומהירותו כשמונה ק"מ לשניה.
    זאת בניגוד ללוויני תיקשורת הטסים בגובה של כשלושים וחמישה אלף ק"מ מעל פני האדמה ומהירות ן מחזור אחד בעשרים ושלוש שעות וחמישים ושש דקות. מיקומם של אלה בערך מעל קו המשווה.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  6. אני צילמתי אבל יצא דיי חרא של צילום כי זה עבר ממש מהר והיה חושך מצריים.
    השתמשתי בחשיפה ארוכה כדי שזה יראה בבהירות אבל זה יצא מרוח כמו כוכב שביט
    קיצר לא היה להיט – תחשוב מטוס רק פי כמה וכמה יותר מהיר ובהיר

  7. איפה אני יכול לראות תמונות של המעבר.
    אולי מישהו פה צילם ויוכל להעלות את זה לאיזה אתר?

  8. קודם כל גם אני יצאתי החוצה וראיתי היטב עד לענן הענק שבצפון מזרח (נקודת תצפית – רמת אביב ג'). כשהתחנה היתה בשיא הגובה היא היתה ממש כמו מנורה תלויה בשמים.

    הפעם הבאה- ביום חמישי, קרוב יותר לשמונה (החל מ20:07) אך בגלל זה כנראה יראו פחות טוב (יש עוד אור). כאן המקום לציין כי התחנה חולפת המון מעל ישראל אבל ביום קשה לראותה בגלל השמש ובלילה היא לא מחזירה את אור השמש, נשארות איפוא השעות שבין היום והלילה (גם לפנות בוקר וגם לאחר השקיעה).

    מקווה שנהניתם מן השירות.

  9. שעלה
    מסת כדור הארץ קטנה עם הזמן, מכיוון שהאדם שולח לווינים לחלל וכך מקטין את המשקל של כדור הארץ.
    העם הדבר הזה עם הזמן (כאשר כמות החלליות תגדל) יהיה שלב שמרחק בין כדור הארץ לשמש יתחיל לקטון.
    מכיוון שכוח הכבדה של כדור הארץ ירד?

  10. איך אני יכול לזהות את מיקום התחנה המדוייק להתחיל בצילום ?
    אגב, אם 5 דקות היא תיראה מעל ישראל זה אומר שהיא תעבור את כל הארץ משמש זה יהיה מטורף לעקוב אחריה בסיבוב לא ?

  11. לאבי
    אולי תוכל לקבל תצלומי טלסקופ של התחנה ממצפה וייז של אונ' ת"א
    במצפה רמון (ד"ר נח ברוש) ולהציגם כאן באתר. בהצלחה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן