פיזיקה

מימדים מרובים – האם ניתן לבנות ניסוי תצפיתי?

מימדים מרובים נשמעים כמו מדע בידיוני, אבל תאוריות פיזיקאליות חדשניות מחייבות אותנו להתבונן במובן מאליו ולחשוב מחדש על מספר המימדים ביקום. האם ניתן לבנות ניסוי

על הבוכנה הידועה לשימצה ובעיות אחרות

האם חלקיק קל ומהיר המצוי במיכל שבתוכו פועלת בוכנה כבדה, יחליף אנרגיה עם הבוכנה ויגיע איתה, בממוצע, לשיווי משקל אנרגטי?

גבולות הכוח או הרהורים על כוחה המניע של האש

194 שנים לאחר שסאדי קרנו נאלץ לפרסם את ממצאיו על חשבונו, מתברר שהעקרונות והגבולות שהציב, עדיין נכונים ותקפים – גם בתחומי שלטונה של תורת הקוונטים

המערכת האופטית במעבדה – שיתוף פעולה בין הטכניון ל- CREOL. מקור: דוברות הטכניון.

לייזרי מוליכים-למחצה: הדור הבא

כתב העת Science מדווח על פריצת דרך מדעית והנדסית בתחום הלייזר: יצירת לייזר מבודד טופולוגי. במחקר, שנערך בטכניון ובארה"ב, טמון פוטנציאל למהפכה בתחום לייזרי המוליכים-למחצה

אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

מדידה מדויקת במיוחד של האנרגיה המשתחררת על ידי אלקטרונים בגְרַפֵן חושפת מנגנון חימום חדש בקנה מידה אטומי

אב טיפוס של הגלאי המאתר פיזור קוהרנטי של חלקיקי נויטרינו (באדיבות: Jean Lachat/University of Chicago).

הגלאי שחשף את חלקיק הנויטרינו

אחת מפריצות הדרך החשובות בשנת 2017 לפי מגזין Science: פיזיקאים הצליחו לזהות את החלקיק התת-אטומי החמקמק ביותר, הנויטרינו, חשיפה ששפכה אור חדש על גרעין האטום.

בניית אב טיפוס של הגלאי של פרויקט DUNE. מקור: Fermi National Accelerator Laboratory.

חידת הניטרינו

הניסוי הגדול ביותר מעולם שנועד לחקור את החלקיקים המסתוריים הללו, עשוי לסלול את הדרך לעבר פיזיקה חדשה

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית

רפליקה של הקילוגרם הבין־לאומי התקני. מקור: National Institute of Standards and Technology.

כמה שוקל הקילוגרם?

המאמץ להיפטר מגליל המתכת מן המאה ה-19 שעדיין מגדיר מהו קילוגרם מתוכנן להסתיים ב-2018

גלֵי מיקרוֹ הם גלים אֵלֶקטרוֹמַגנֵטיים המשמשים לתקשורת, לאיתור עצמים כגון מְטוסים, למחקר באַסטרוֹנומיה ובפיזיקה, וכמובן לחימום מהיר של מזון. צילום: alexunderwood910.

הגל של המיקרו

מכשיר המיקרוגל הביתי המוּכּר לנו הומצא במקרה, בזכות שוקולד שהתחמם בכיסוֹ של מהנדס אמריקני שעבד על מִתקן מכּ"ם. איך קרינת מיקרוגל עובדת? והאם היא מסוכנת?

הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

גישוש באפלה אחר החומר האפל

עד לאחרונה תלו פיזיקאים תקוות בחלקיקים המכונים WIMPs אבל בעקבות אכזבות שנחלו בזמן האחרון הם מפנים את מבטם לכיוונים אחרים

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט? מדענים ממכון ויצמן גילו שבטמפרטורות נמוכות מאוד, התנגשות בין מולקולות יכולה לגרום להן לנוע או

מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם

תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

מדעני מכון ויצמן קיררו יון בודד והרבה מאוד אטומים לטמפרטורה של כמיליונית מעלה מעל לאפס המוחלט – והכניסו אותם לאותה מלכודת. להפתעתם, גילו שהיון החל

טריפ מחשבתי

אחת התרומות מאריכות הימים של איינשטיין לפיזיקה הייתה השימוש שלו בגֶדַנקֶנאֶקספֶּרימֶנט, ניסויי מחשבה * הניסויים המחשבתיים של איינשטיין הותירו מורשת ארוכה אך בעלת השפעה מעט

פרופ' יוסף אמרי ממכון ויצמן. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף בפיזיקה לפרופ' יוסף אמרי ממכון ויצמן על פיתוח תחום הפיזיקה של מערכות מזוסקופיות ומערכות אקראיות

הפיזיקה המזוסקופית, עוסקת במערכות שהן קטנות בהרבה מן העצמים שאנו חווים בחושינו (עצמים מאקרוסקופיים), אך גדולות באופן משמעותי מאטומים בודדים.

פרופ' מוטי שגב במעבדה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

“הצלחנו לשבור את הקיבעון המחשבתי”

ראיון עם פרופסור-מחקר מוטי שגב, הפקולטה לפיזיקה “גילוי תופעה חדשה, בלתי צפויה או נוגדת-אינטואיציה – אלה הרגעים שמניעים אותי.” אומר פרופסור שגב 

דילוג לתוכן