חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה – באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV)
חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה
אחת ההצעות שאפשר למצוא כיום היא להניח לכולם – או לפחות לצעירים ולחסונים – להידבק בנגיף הקורונה החדש על מנת לפתח חסינות עדר. השאלה היא
מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*
במחקר הנוכחי מציגה קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי שיטה המדלגת על הכרומטוגרפיה ומאפשרת להסתפק בספקטרומטריית מסות בלבד מבלי לפגוע משמעותית באיכות האנליזה. הבדיקה מסתיימת
פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באונ' העברית, בשיתוף פעולה עם בית החולים הר סיני בניו יורק, גילה כי נגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות שומן בתאי
ההיקף הכולל של של המחזור הראשון כ-9 מיליון שקלים עוד כ-5 מיליון שקלים יחולקו במחזור השני • וועדת השיפוט כללה את מיטב החוקרים והרופאים מכלל
אי אפשר לדבר על החזרה העתידית לשגרה שלאחר הנגיף, בלי להזכיר את החיסון המיוחל – זה שמובטח לנו כבר מתחילת השנה שיגיע בחודשים הקרובים. או
ראש בית הספר לרפואה אנגליה ראסקין פגש חולי קורונה בריאים לכאורה שלפתע התמוטטו
כחלק מהמאמץ הכלל עולמי בתחום מדעי החיים, להתמודדות עם התפרצות COVID 19, מדענים ממכון המחקר 'מיג"ל הגליל' בישראל משתמשים ביישומי BIOVIA של דאסו סיסטמס כדי
מיזם אמריקאי מבקש למפות ולזהות מאות אלפי וירוסים שעוברים מבעלי חיים לבני אדם ושעלולים לגרום להתפרצות מגפות מסוכנות. האם הפעילות שלו תמנע את הקורונה הבאה?
הטכנולוגיה פותחה במעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית
ההצטרפות שלהן מוסיפה עוד ארבעה מחשבי-על למאגר מחשבי-על שהועמד לרשות חוקרים מכל העולם
לנוגדנים המיוצרים בגופם של חולים שהחלימו יתרונות ברורים על-פני נוגדנים מהונדסים – הם הוכיחו את יכולתם לנטרל את הנגיף ונחשבים בטוחים
הבדיקות הסרולוגיות יבחנו במהלך מחקר משותף של חיל הרפואה ואוניברסיטת תל אביב על מנת ללמוד על התחלואה בקורונה בצה"ל, לזהות משרתים שנחשפו לנגיף וכאלו שפיתחו
הסקר מיועד לחולי קורונה שסבלו מהמחלה בשבועיים האחרונים בלבד. עד כה ענו עליו 30,000 משתתפים. פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, ממובילות הסקר הבינלאומי, מקווה כי
דעה: מגפת הקורונה הוכיחה שכאשר נמצא איום גדל בפתח וכאשר הוא מוחשי ונתפס, האנושות מסוגלת לגייס משאבים ויצירתיות כדי להתמודד אתו. עכשיו צריך לחשוב איך
נכון לחודש מאי, 2020, מפתחים במדינות שונות 182 טיפולים ו-99 חיסונים שונים. אבל, לפי הניסיון, אפשר להניח כי רק אחד או שניים באמת יצליחו, מספר
פיתוח משותף של מדענים בטכניון ובמעבדות IBM בשוויץ: התקן המפריד חלקיקים ביולוגיים על פי גודלם באמצעות שדה חשמלי. ההתקן עשוי לשמש באבחון מהיר של חולי
ד"ר רון דיסקין ממכון ויצמן בפרויקט דו-ראשי נגד נגיף הקורונה
שיטה לניבוי מראש של התפשטות נגיף קורונה שיזמו ופיתחו מדעני מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, עשויה לאפשר לרשויות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות – ולהקל על
