נגיף קורונה

נגיף קורונה תחת אור על סגול. המחשה: shutterstock

מדליקים את האור וקוטלים את נגיף הקורונה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה – באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV)

חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות

הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים", שעוזרים להם להתמודד עם המחלה

נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

מה יקרה אם ניתן לכולם להידבק בקורונה?

אחת ההצעות שאפשר למצוא כיום היא להניח לכולם – או לפחות לצעירים ולחסונים – להידבק בנגיף הקורונה החדש על מנת לפתח חסינות עדר. השאלה היא

נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*

פעולת התרופה פנופיברט נגד נגיף הקורונה. צילום: פרופ' קובי נחמיאס

חוקרים מהאונ' העברית ומביה"ח הר סיני בניו יורק פיצחו את מנגנון השכפול של נגיף הקורונה ואיתרו תרופה קיימת התוקפת אותו

פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באונ' העברית, בשיתוף פעולה עם בית החולים הר סיני בניו יורק, גילה כי נגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות שומן בתאי

PREDICT דגמו ביותר מ-60 מדינות וזיהו לפחות 931 מינים של וירוסים חדשים, מתוך 145 אלף דגימות. תצלום: cdc – unsplash

החיפוש אחר המגפה הבאה

מיזם אמריקאי מבקש למפות ולזהות מאות אלפי וירוסים שעוברים מבעלי חיים לבני אדם ושעלולים לגרום להתפרצות מגפות מסוכנות. האם הפעילות שלו תמנע את הקורונה הבאה?

גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

לנוגדנים המיוצרים בגופם של חולים שהחלימו יתרונות ברורים על-פני נוגדנים מהונדסים – הם הוכיחו את יכולתם לנטרל את הנגיף ונחשבים בטוחים

בדיקות סרולוגיות. מתוך jumpstory

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו בדיקה סרולוגית לאיתור נוגדני קורונה וישתמשו בה לבדיקת חיילי צה"ל

הבדיקות הסרולוגיות יבחנו במהלך מחקר משותף של חיל הרפואה ואוניברסיטת תל אביב על מנת ללמוד על התחלואה בקורונה בצה"ל, לזהות משרתים שנחשפו לנגיף וכאלו שפיתחו

פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

עת הקורונה, עידן משבר האקלים

דעה: מגפת הקורונה הוכיחה שכאשר נמצא איום גדל בפתח וכאשר הוא מוחשי ונתפס, האנושות מסוגלת לגייס משאבים ויצירתיות כדי להתמודד אתו. עכשיו צריך לחשוב איך

פיתוח תרופות לקורונה. מתוך jumpstory.COM

אל תצפו לחיסון לקורונה בשנה הנוכחית

נכון לחודש מאי, 2020, מפתחים במדינות שונות 182 טיפולים ו-99 חיסונים שונים. אבל, לפי הניסיון, אפשר להניח כי רק אחד או שניים באמת יצליחו, מספר

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

שיטה לניבוי מראש של התפשטות נגיף קורונה שיזמו ופיתחו מדעני מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, עשויה לאפשר לרשויות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות – ולהקל על

דילוג לתוכן