כימיה

הצגה סכמטית של מולקולות בודדות בגביש מראה את התפתחות הסדר מדרגה נמוכה ביותר (אדום) לגבוהה ביותר (כחול)

משחקי גיבוש – על סדר הבוקע מתוך אי-סדר

"הפריטין התגבש בדרך שונה לגמרי מהמודל הקלאסי: לא נוצר מיד גרעין גבישי מושלם שהלך וגדל, אלא צֶבר מולקולות המאופיין במידת סדר נמוכה ביותר. צבר זה

מכל אמוניה. צילום: shutterstock

אמוניה "ירוקה" תוכל לשמש כדלק עתידי

האמוניה היא המולקולה השניה החשובה אחרי מים, אך ייצורה מהווה את המקור השלישי הגדול ביותר בעולם לפליטת פחמן דו-חמצני, פליטה בשיעור של 1.8% מסך הפליטות

אנזימים ביולוגיים. איור: shutterstock

אנזימים ביולוגיים בתור מקור למימן

כימאים הצליחו להתקרב שלב אחד נוסף לשכפול המנגנון היעיל ביותר בטבע לייצור גז מימן. פיתוח זה עשוי לסייע בסלילת הדרך של תעשיית דלק מימני ליטול

מזבלה של פסולת אלקטרונית. צילום: shutterstock

מיחזור נקי ויעיל של פסולת אלקטרונית

רמת המיחזור של פסולת אלקטרונית נמוכה מאוד מהרמה הנדרשת על מנת להפחית את השפעתה על הסביבה ועל בריאות האדם, זאת לאור העובדה כי היא אינה

תחמוצות של היסודות הנדירים גדוליניום, פרסאודימיום, צריום, סמריום, לנתן ונאודימיום [צילום: USDA ARS]

מקור חדש ליסודות נדירים

חוקרים מצאו מקור אפשרי חדש ליסודות נדירים – פסולת של סלע זרחה – וגם תהליך ידידותי לסביבה למצות אותם מתוכו, זאת בהתאם למחקר חדש. הגישה

אצות. מקור: pixabay.com.

שיטה מהירה להמרת אצות לביו-דלק

צוות של מהנדסי כימיה הצליח לפתח מערבל סילוני חדיש להפקת ביומסה מתוך אצות בעזרת מיצוי השומנים מתוך הצמחים המלאים במים, זאת תוך שימוש באנרגיה מועטה

פסולת גרעינית. אילוסטרציה: shutterstock

פותח חומר לניקוי מים מתוצרי פסולת גרעינית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו חומר המסוגל לקשור את האיזוטופ הרדיואקטיבי 'צזיום 137' בתוך מים, ובכך לטהר אותם. איזוטופ רעיל זה הופיע לאחר הפיצוץ הגרעיני בצ'רנוביל

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי

חלה ויין לקידוש. צילום: shutterstock

טעימה מהכימיה של יין

ומנם כל יין מכיל כתשעים ושבעה אחוזים של יין ואתאנול, אולם כל בקבוק מכיל גם אלפי, אם לא עשרות אלפי, מולקולות שונות, הכוללות החל מחומצות

יצירת אשכולות חלבונים מורכבים. / באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים בעזרת קומפלקסים אורגנו-מתכתיים איור: פרופ' אשרף בריק, הטכניון

דרך חדשה ואפקטיבית ליצירת חלבונים מורכבים

חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית

ביו-זרזים (נמצאים בתחתית הבקבוקון), מעוגנים לחלקיקי ליגנין כדוריים הנכללים בתוך פולימר טבעי, פותחים צוהר לתגובות סינתטיות ירוקות בנוכחות מים [באדיבות: Valeria Azovskaya]

חומרים סינטתיים ממקור ביולוגי

ליגנין, תוצר לוואי בתעשיית הנייר, יוכל להחליף חומרים שמקורם במאובנים ועשוי לשמש כזרז לפיתוח פוליאסטרים מבוססי חומרים ביולוגיים

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

כולם ביחד וכל אחד לחוד

האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?

תאים. איור: shutterstock

האינטרנט הגנטי

מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות

דילוג לתוכן