מצדה – מה בדיוק קרה שם?
אם הסיקרים התאבדו במצדה, כפי שעולה מתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו מאיפה צצו מאות סיקרים שניסו להצית מרד בקרב יהודי אלכסנדריה שנים ספורות לאחר מכן
אם הסיקרים התאבדו במצדה, כפי שעולה מתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו מאיפה צצו מאות סיקרים שניסו להצית מרד בקרב יהודי אלכסנדריה שנים ספורות לאחר מכן
במחקר המודרני, אט-אט, נשמט בסיס ההוקעה הבוגדנית כלפי יוסף בן מתיתיהו, וחוקרים ידועי שם, כמו פרופ' דויד פלוסר, מורי ורבי, בקשו לבחון את התנהגותו בהשוואה
עולים לרגל. למי ולמה? או: יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו לא בכדי עיטרתי את הכותרת בכיתוב זה, שהרי כל הנפשות הפועלות הבינו כי תמה תקופת
בפרק הנוכחי, כמו גם בפרקים הבאים בסדרה, נאיר כמה נקודות חשובות בנושא הפעילות הגופנית בקרב יהודי יהודה בתקופה שמלאחר חורבן הבית השני (73-70 לספ') ועד
בפרק זה, כמו גם בפרקים הקרובים, נדון בפרשיה מאלפת ומעניינת, חסרת תקדים בתולדות העם היהודי, קרי בהקמת מבני ספורט בירושלים.
המרד הגדול הסתיים כידוע בשנת 73 לספ'. שלוש שנים מוקדם יותר נפלה ירושלים ועימה המקדש. באין מקדש אין קרבנות ואין כל עבודה פולחנית, וכתוצאה מכך
מגילת הנחושת היא חיבור קצר, בן 12 עמודים בסך-הכל המכילים 180 שורות, המתאר את בית המקדש בירושלים לאחר חורבנו, כנראה בסמוך למרד בן כוסבה, בבחינת
נפילת הגליל הביאה לירושלים את קבוצות הקנאים הבורחות מהרומאים הישר מן הצפון. התרכזותן בירושלים היתה מלווה בתחושת מסר אדיר של המלחמה האפוקליפטית, האסכאטולוגית – ה"טובים"
בכל מקרה ראוי להדגיש את הזיקה בין הכהונה לנבואה, לחוכמת הנסתר ולפיענוח סימנים כלשהם, מה שהעמיד את הכהונה בדרגה נישאת מעל שאר הציבור לאורך התקופה
את המרד יוזם בן למשפחת הכהונה הגדולה ואף מעמיד עצמו בראש ההתקוממות, אם כי מעשיו היו בתחום המקדש בלבד. נראה על פניו שאווירת הקנאות שהחלה
הכוהנים שפרשו לכתות מדבר יהודה במאה הראשונה לספירה אימצו סממנים פגאניים ושילבו אותם בעבודת הקודש * יוסף בן מתיתיהו מדבר את פולחן הבוקר של האיסיים
במקום נתגלו גם שרידים ארכיאולוגיים חדשים יותר – בקבוקי יין, בירה ונעל שהותירו חברי משלחת מחקר בריטית שחפרה במקום בסוף המאה ה-19 * האתר כוסה
ד"ר יחיעם שורק בוחן עד כמה נכונה האימרה שבית המקדש חרב בגלל ריב אחים, ומגיע למסקנה כי כיבוש יהודה על ידי הרומים לא שונה מהתנהגותם