נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול להיות קריטי כדי להבין את ההתפתחות של חיים תבוניים בגלקסיה, וחשוב יותר: את ההתפתחות של האנושות, והסיכויים שלה לשרוד
אפשרות זו עולה ממחקר חדש על קיומם של חיים תבוניים בגלקסיה שלנו העושה סדר בפרמטרים של משוואת דרייק
אנחנו מין מוצלח מאד. אנחנו השמדנו כמעט את כל בעלי החיים הגדולים, פרט לאלה שבהם מצאנו שימוש כמקור מזון או כבהמות עבודה. היצור התבוני היחיד
מה הסיכוי שיצורים תבוניים נסעו למרחק של שנות אור רק כדי להציק לכמה אנשים שקראו בדיוק ספר מד"ב או צפו בסרט?
המאמר מבוסס על הרצאתו של של פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה במסגרת ליל המדענים 2013
מדוע סטיבן הוקינג טועה בהזהירו מפני יצורים חוץ-ארציים תבוניים
הגיע הזמן לעוד פרק בתיאורית הקונספירציה. הפעם מעורב בזה בסיס סודי על מאדים.
לראות את העולם בעין רציונלית איך להבדיל בין תיאוריות קונספירציה אמיתיות לבין תיאוריות שקריות
כפי שציינו גם בידיעה המקורית, לסוכנות UNOOSA יש תפקידים יותר ארציים ובהם הגנה על כדור הארץ מפני אסטרואידים והגנה על חלליות מפני פסולת חלל
התשובה היא כמובן לא אבל למה כל כך הרבה אנשים מאמינים בשטות הזו?
האבולוציה עוזרת לנו לדמיין כיצד עשויים חייזרים להיראות. הסיכוי שהם ייראו כמונו כנראה קלוש
שואל סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק, במאמר קצר משנת 1992
