הטכניון

מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים

  • אין תגובות
חקר המוח. איור: shutterstock

חוקרים מצאו לראשונה הסבר פיזיקאלי להתפתחות מחלת הטרשת הנפוצה

  • 12 תגובות
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

תרומה תאפשר למכון ויצמן למדע, לטכניון ולאוניברסיטת מישיגן, לשתף פעולה בקידום רפואה מדויקת

  • אין תגובות
יצירת אשכולות חלבונים מורכבים. / באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים בעזרת קומפלקסים אורגנו-מתכתיים איור: פרופ' אשרף בריק, הטכניון

דרך חדשה ואפקטיבית ליצירת חלבונים מורכבים

  • תגובה אחת
יושבים מימין לשמאל: אלחנן מגיד, דקלה אורן, פרופ' ארז חסמן, ארקדי פאירמן, תומר סתיו, פרופ'-מחקר מוטי שגב וד"ר ולדימיר קליינר

חיבור בין שתי קבוצות מחקר בטכניון הוליד תחום מדעי חדש: מטא-חומרים קוואנטיים

  • 5 תגובות
היווצרות של צמד קווארקי b כתוצאה מדעיכת חלקיק היגס. שני האזורים הירוקים בתמונה הם החתימות של שני סילוני חלקיקים שיצרו הקווארקים. האיור באדיבות ATLAS Collaboration/CERN

אימות תצפיתי נוסף לחלקיק היגס

  • אין תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

תאי לב שגודלו מתאי גזע מושרים ישמשו מודל לבדיקת השפעת תרופות לאיזון קצב הלב

  • אין תגובות
הדמיית ההתנגשות של גוף בגודלו של הירח בכוכב לכת בגודלו של כדור הארץ. איור: נאס"א

ירחים נופלים: כאשר כדור הארץ הקדמוני פגש את יוצריו

  • 8 תגובות
אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

  • תגובה אחת
תיאור סכמטי של שלבי התהליך בשיטת הייצור החדשה ותמונה של התקן שיוצר בשיטה זו . איור, מעבדתו של פרופ' אבנר רוטשילד, הטכניון

אור וחומר: אינטראקציה מוגברת

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: הכדור הזעיר שבקצה המוט מסתובב במהירות בקרבת מקור האור – הסיב האופקי שנראה ברקע. אור המגיע מצד ימין של הסיב מועבר, בעוד האור המגיע משמאל נחסם. למטה: המנוע המסובב את הכדור.

מבודד אופטי חדש מעביר אור שנכנס אליו מכיוון אחד וחוסם את האור הנכנס מהכיוון המנוגד

  • 2 תגובות
מערך של סקירמיונים אופטיים. השדה החשמלי בכל תא במערך אינו אחיד בכיוונו אלא מצביע לכל כיוון אפשרי במרחב. איור: הטכניון

"קיפודי אור" ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו

  • 5 תגובות
בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה - גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית. איור: פרופ' אסיה רולס, הטכניון

חוקרים הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח

  • תגובה אחת
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון. איור: הטכניון

מערכת החיסון: פותחים את הקופסה השחורה

  • 4 תגובות
הכנת הפלטפורמה (מיצלות פולימריות) להסעת מעכב הטירוזין קינאז, המסומן בכדוריות כחולות איור: פרופ' אלחנדרו סוסניק, ואלכס בוקצ'ין. הטכניון

מערכת ננומטרית להסעת תרופות לטיפול בילדים חולי סרטן

  • אין תגובות
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

החיים בסופר-רזולוציה

  • 3 תגובות
ראש ות"ת פרופ' יפה זילברשץ בכנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה. צילום: אבי בליזובסקי

"בהיי-טק צריך גם פסיכולוגים ועורכי דין עם רקע במתמטיקה ותכנות"

  • 2 תגובות
צילום CT המדגים בית החזה של חולה מזותליומה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו דרך לעכב התפתחות של מחלת הסרטן מזולתליומה

  • 4 תגובות
הדגמה של המערכת המנטרת את קצב הלב, את פעילות מערכת העצבים ההיקפית וסמנים פיזיולוגיים נוספים ומעבירה את הנתונים לענן, שם הם זמינים לגורמים מוסמכים לצורך ניתוח והמלצות רפואיות. איור: מעבדתו של פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

מערכת משולבת לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות ניטור לביש

  • אין תגובות
נבחרת ישראל לאולימפיאדת הכימיה במינסק, 2018. צילום: דוברות הטכניון

הישג ישראלי: מדליה באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית

  • אין תגובות
: השדה המגנטי מסובב את השחיין המלאכותי האופטימלי וכך גורם לו לנוע קדימה (ימינה, באיור שלפנינו). באדיבות דוברות הטכניון

כיצד לגרום לרובוטים זעירים לנוע בתוך הגוף למקום הרצוי?

  • אין תגובות
בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד. קרדיט: ATS.

קרן משפחת הלן דילר תתרום 50 מיליון דולר למרכז הקוונטום בטכניון

  • 5 תגובות
הקונספט שמאחורי האלגוריתם החדש – פתיחתה של "הקופסה השחורה" שנקראת מערכת החיסון האנושית. האיור באדיבות הטכניון.

אלגוריתם חדשני מאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים

  • תגובה אחת
"במקום שהפעולה של הדחיסה וההתפשטות תבוצע על ידי רכיב מכני שנע, כמו בוכנה או טורבינה, אנחנו משתמשים בגל קול"/ אילוסטרציה: pixabay.

מנועים שקטים

  • 5 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

לשתות את הלחות מהאוויר

  • 4 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ. צילום: דוברות הטכניון

זוכי פרס הארווי לשנת 2017: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ

  • אין תגובות
משגר PSLV הודי. ישגר בסוף השנה הנוכחית להק של שלושה לוויינים זעירים של הטכניון. מקור: ISRO.

נחתם הסכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל

  • אין תגובות
הדמייה של להק הלוויינים. באדיבות הטכניון.

הטכניון ישגר לחלל את להק הלווינים האוטונומי הראשון

  • 3 תגובות
1. ג'ורג'ו פלוצ'י, המנהל המדעי של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן. צילום: רות לואר, דוברות הטכניון.

דינוזאורים, חורים שחורים ומאיץ החלקיקים האזורי – בכנס בינלאומי בטכניון

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

יד בהזמנה

  • אין תגובות
פרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו. התמונה באדיבות דוברות הטכניון.

פרופ’ יעקב זיו מהטכניון זכה בפרס א.מ.ת על תרומתו בתחומי המידע והתקשורת

  • תגובה אחת
מימין לשמאל : פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר (אחיו של פרופ'-אמריטוס רונלד דריבר), נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

מפרס הארווי בטכניון – לפרס נובל בשטוקהולם

  • אין תגובות
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
עיבוד של תמונת השער המופיעה בכתב העת Analytical Chemistry. מקור: באדיבות דוברות הטכניון.

חוקרים פיתחו התקן אבחון זעיר המאופיין ברגישות גבוהה לסמני מחלה

  • אין תגובות
טקס הענקת פרסי הארווי לשנת 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

פרס הארווי לשנת 2016 הוענק על גילוי גלי הכבידה ועל פיתוח האופטוגנטיקה

  • אין תגובות
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
משתתפי רובוטראפיק. מקור: דוברות הטכניון.

הכביש הזה מתחיל כאן

  • אין תגובות
קמפוס הטכניון. מקור: Technion / Israel Istitute of Technology, Wikimedia.

הטכניון דורג בעשירייה הפותחת של “אוניברסיטאות נובל” במדעים

  • 2 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

מדוע סופרנובות רבות דומות למיקי מאוס?

  • 5 תגובות
מתוך תערוכת Inside Cern של הצלם אנדריי פול. באדיבות דוברות מכון ויצמן

6/4 בנמל יפו Inside CERN,בהשתתפות מדענים משווייץ ומישראל. כניסה חופשית לקהל הרחב

  • 5 תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
עזרא וסקרלט מורד ובניהם אמיר ותומר בטקס קבלת הדוקטורט הכפול בטכניון. צילום: הטכניון

ללכת רחוק, ללכת עמוק

  • 7 תגובות
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

  • אין תגובות
מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השריפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה' 22/11/2016/ צילום: CC BY-SA 4.0 אבי בן זקן, מתוך ויקיפדיה

למנוע את השריפה הבאה

  • תגובה אחת
בין הפיתוחים שנעשו במעבדה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון נכללים מדבקות לכיבים בפה, שפותחו בהשראת יכולת ההיצמדות של שממיות. צילום:  Brocken Inaglory, Wikimedia.

חיקוי עקרונות מן הטבע בפיתוח חומרים סינטטיים

  • אין תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

אפיון תלת-ממדי יקדם מזעור בתהליכי ייצור של התקנים אלקטרונים

  • אין תגובות
מכון טיהור שפכים בהודו. תצלום: Rajasthan Urban Infrastructure Development Project.

מאיפה יבואו המים?

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש