הטכניון

מימין לשמאל : פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר (אחיו של פרופ'-אמריטוס רונלד דריבר), נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

מפרס הארווי בטכניון – לפרס נובל בשטוקהולם

  • אין תגובות
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
עיבוד של תמונת השער המופיעה בכתב העת Analytical Chemistry. מקור: באדיבות דוברות הטכניון.

חוקרים פיתחו התקן אבחון זעיר המאופיין ברגישות גבוהה לסמני מחלה

  • אין תגובות
טקס הענקת פרסי הארווי לשנת 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

פרס הארווי לשנת 2016 הוענק על גילוי גלי הכבידה ועל פיתוח האופטוגנטיקה

  • אין תגובות
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
משתתפי רובוטראפיק. מקור: דוברות הטכניון.

הכביש הזה מתחיל כאן

  • אין תגובות
קמפוס הטכניון. מקור: Technion / Israel Istitute of Technology, Wikimedia.

הטכניון דורג בעשירייה הפותחת של “אוניברסיטאות נובל” במדעים

  • 2 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

מדוע סופרנובות רבות דומות למיקי מאוס?

  • 5 תגובות
מתוך תערוכת Inside Cern של הצלם אנדריי פול. באדיבות דוברות מכון ויצמן

6/4 בנמל יפו Inside CERN,בהשתתפות מדענים משווייץ ומישראל. כניסה חופשית לקהל הרחב

  • 5 תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
עזרא וסקרלט מורד ובניהם אמיר ותומר בטקס קבלת הדוקטורט הכפול בטכניון. צילום: הטכניון

ללכת רחוק, ללכת עמוק

  • 7 תגובות
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

  • אין תגובות
מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השריפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה' 22/11/2016/ צילום: CC BY-SA 4.0 אבי בן זקן, מתוך ויקיפדיה

למנוע את השריפה הבאה

  • תגובה אחת
בין הפיתוחים שנעשו במעבדה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון נכללים מדבקות לכיבים בפה, שפותחו בהשראת יכולת ההיצמדות של שממיות. צילום:  Brocken Inaglory, Wikimedia.

חיקוי עקרונות מן הטבע בפיתוח חומרים סינטטיים

  • אין תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

אפיון תלת-ממדי יקדם מזעור בתהליכי ייצור של התקנים אלקטרונים

  • אין תגובות
מכון טיהור שפכים בהודו. תצלום: Rajasthan Urban Infrastructure Development Project.

מאיפה יבואו המים?

  • 2 תגובות
הידרה. מקור: Frank Fox / Wikimedia.

כיצד יודעת ההידרה היכן לגדל מחדש חלקי גוף חסרים?

  • תגובה אחת
אילוסטרציה. מקור: pixabay.com.

כימיה ביומימטית – צוהר לעולם המולקולרי

  • אין תגובות
מימין: הילה לבבי, ספיר כהן ונועה פז עם הרובוט לקיפול כביסה. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון.

סטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו רובוט המקפל כביסה בלחיצת כפתור

  • 16 תגובות
ניסוי מדידת כוחות על המצנח, נערך בחוף הכרמל. צילום: דוברות הטכניון.

המצנח האוטונומי

  • 2 תגובות
פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. באדיבות: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

אורזים עתיד

  • 5 תגובות
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

מחלות שונות מאופיינות ב"חותמות כימיות" שונות הניתנות לזיהוי על סמך דגימת נשיפה

  • 3 תגובות
מימן לשמאל : נמרוד קרוגר, פרופ'-משנה כרמל רוטשילד ואסף מנור במעבדה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים

  • 6 תגובות
למעלה - הכנסת ההיסטון H2A.Z מגבירה את ניידותו של הנוקלאוזום על ה-DNA וכך מעודדת את שעתוק הגן, כלומר את הביטוי הגנטי. למטה - מלקחיים אופטיים מפעילים כוחות מכניים על מולקולות כרומטין בודדות ופורמים את ה-DNA. כתוצאה מכך מתפרק הנוקלאוזום, וכך אפשר ללמוד על יציבותו ועל ניידותו.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתחו שיטה לפירוק מולקולת כרומטין בודדת ולחקר תפקידה בתהליכי שעתוק גנטיים

  • אין תגובות
פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

  • אין תגובות
טקס השקת תחנת הקרקע בשבוע שעבר בטכניון

נחנכה תחנת קרקע ראשונה של מערך הניווט האירופי EGNOS * תאפשר דיוק של 2-1 מ’ מירבי במקלטי ה-GPS בישראל

  • תגובה אחת
הענקת תואר ד"ר כבוד בטכניון לשמעון פרס, 1985. צילום: דוברות הטכניון

מננו טכנולוגיה ועד לחקר המוח. שמעון פרס ותרומתו למדע

  • אין תגובות
צוות מפתחי הסירה. למעלה מימין לשמאל: אור נויברג, אורן ריזינסקי; למטה מימין לשמאל: יהב מושקוביץ, פרופ' דניאל ריטל ופרופ' נתאי דרימר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

סירה לים סוער

  • 5 תגובות
תיאור סכמטי של התא הביו-פוטו-אלקטרוכימי שפותח בטכניון.

פיתוח בין-תחומי בטכניון: תא המייצר חשמל ומימן מעלי תרד באמצעות אור השמש

  • 3 תגובות
מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

חיים בסרט: כך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה

  • תגובה אחת
פרופ' דורון מלמד. צילום: הטכניון

מסלול ההצלה של התא הסרטני

  • תגובה אחת
חברי המשלחת הישראלית בטיביליסי – (מימין לשמאל) ד"ר איריס ברזילי, רון סולן, גיא הרדוף, רינה סבוסטיאנוב, אופיר שמול ופרופ' זאב גרוס

המשלחת הישראלית חזרה מאולימפיאדת הכימיה עם שתי מדליות

  • אין תגובות
באז אולדרין מרצה במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, יולי 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

באז אולדרין, האסטרונאוט השני שנחת על הירח ונגיד אוניברסיטת החלל מציג: מסלול מחזורי למאדים

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

  • אין תגובות
פתיחת אוניברסיטת החלל הבינלאומית המתארחת בחיפה, יולי 2016. צילום: אבי בליזובסקי

אוניברסיטת החלל הבינלאומית 2.0

  • תגובה אחת
פרופ' אריה צבן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

פרופ אריה צבן, סגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן-חתן פרס קולטהוף מטעם הטכניון

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

  • 8 תגובות
משמאל לימין: פוטונים אסטרונומיים נפלטים מהכוכב, עוברים את העדשה ומגיעים למגבר המכיל אטומים. אטום הנפגע מפוטון אסטרונומי פולט בתגובה כמות גדולה של פוטונים מאולצים (בירוק), הפוגעים בגלאי הטלסקופ ו"מדווחים" בדיוק גבוה על כיוון הפגיעה של הפוטון המקורי (האסטרונומי). רוב הפוטונים הספונטניים (באדום) מתפזרים לצדדים ואינם נקלטים בגלאי; לכן הרעש מועט וההפרדה אינה נפגעת באופן משמעותי.

שיטה שפותחה בשיתוף חוקרים בטכניון צפויה לחולל שיפור דרמטי בכושר ההפרדה של טלסקופים

  • 2 תגובות
המוח

מחקר חדש בטכניון חושף מנגנון לבקרה מדויקת ופרטנית על פעילות המוח באמצעות גלי אולטרסאונד

  • 5 תגובות
יד תותבת "אינטואיטיבית". צילום: הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו יד תותבת "אינטואיטיבית"

  • אין תגובות
חתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל בתמונה משנת 2012. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

  • 6 תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
– מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ' ג'ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מוסא יודעים

"רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית"

  • 2 תגובות
הדגמה סכמתית של אלומות אור שונות, בעלות תנע-זוויתי, הבוקעות ממערכי ננו-אנטנות.

הרדאר הפוטוני

  • תגובה אחת
איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות. צילום : דוברות הטכניון

חברת מאיץ הטכניון ויגור, שפיתחה התקן חדשני לטיפול בטראומות בבית החזה, זכתה בתחרות חדשנות של משרד המדע הסיני

  • אין תגובות
כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש