הטכניון

דיכאון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון מפתחים שיטות לניטור נטיות אובדניות באמצעות בינה מלאכותית

בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. בשל כך הוחלט בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא
פגיעה בעצבים המוטוריים אצל חולי דושן. המחשה: depositphotos.com

שיפור התפקוד של שריר הלב בחולי דושן

ייצור תאי לב מתאי עור איפשר לגלות פגמים שמובילים לכשל לבבי
מחשב מבוסס DNA. המחשה: depositphotos.com

מענק יוקרתי לחוקרי הטכניון: לקראת מערכת שלמה לאחסון מידע על DNA

תחום המיחשוב מבוסס DNA נחשב לאחד הכיוונים המבטיחים כיום בעולם המידע, מאחר שגרם בודד של DNA עשוי לאצור בתוכו מידע עצום, ניתן יהיה לחסוך המון אנרגיה ולאחסן נפח הרבה יותר
טיפול בביג דאטה. באדיבות פרופ’ בני קימלפלד, הטכניון

מנקים את המאגרים

חוקרים בטכניון פיתחו אלגוריתמים שמגלים שגיאות במאגרי נתונים
בתמונה: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון נבחר לכהונה שנייה

חבר הנאמנים של הטכניון אישרר את הארכת כהונתו של פרופ' סיון לארבע שנים נוספות
אילוסטרציה גרפית של תכונות סוללת הטיטניום-אוויר, בסגנון הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, עם המאפיינים והתכונות החשמליים והאנרגטיים הייחודיים של הסוללה החדשנית. כך החוקרים ומפתחי סוללת הטיטניום-אוויר רואים זאת בעיני רוחם: הסרה של שכבת ההגנה התחמוצתית מעל גבי טיטניום משולה בעיניהם לטיטאן הישן, המלא באנרגיה אדירה אך כלוא במערה חשוכה במשך עידנים. קבוצת המדענים גילתה דרך לפרוץ את המחסום ה"פסיבי" ולשחרר את האנרגיה האצורה בענק בעל העין היחידה - האנרגיה הכימית האצורה בו נהפכת, במבנה של הסוללה החדשנית, לאנרגיה חשמלית. צילום: דוברות הטכניון

חשמל מן האוויר

חוקרים בטכניון ובמכון יוליך בגרמניה פיתחו סוללת טיטניום-אוויר והדגימו את יעילותה באופן ניסויי
תאי כליה המבטאים את החלבון איזומו ובנוסף חלבון פלואורסנטי בגרעין התא (בסגול), צמודים לביצית המבטאת חלבון פלואורסנטי בקרום התא (ירוק) וצביעה של החומר הגנטי בכחול.  

תרגיל בחיבור – כיצד נוצר עובר?

חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית
שילובי אנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

שילובי אנטיביוטיקה – האם הם יעילים?

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה למדידת השפעתם ארוכת הטווח של "טיפולי קומבינציה"
בתחילת התהליך נקשרים הפפטידים המעגליים לשרשרת האוביקוויטין; כתוצאה מכך נפגע מנגנון תיקון ה-DNA; ובסופו של דבר עוברים תאי הסרטן תהליך של מוות תאי (אפופטוזיס)

חוקרים בטכניון גילו פפטידים ייחודיים בעלי פוטנציאל אנטי-סרטני

את המחקר הובילו חוקרים משתי פקולטות בטכניון ועמיתם מאוניברסיטת טוקיו
הפיתוח של אוניברסיטת תל אביב לתחרות IGEM - הדמייה. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

הצלחה לנבחרות הישראליות ב תחרות ה-iGEM העולמית

נבחרת הטכניון לתחרות הביולוגיה הסינתטית iGEM שהתקיימה בסוף אוקטובר בפריז: טכנולוגיה לבלימת נשירת שיער הנגרמת מטיפול כימותרפי * סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב זכו במדליית זהב על פיתוח חדש שמאפשר תכנון
פלטפורמת ההובלה גבישית שפיתחו החוקרים מהטכניון ומג'ונס הופקינס משחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב. צילום: דוברות הטכניון

לקראת טיפול משופר בסוכרת נעורים

מענק אמריקאי לחוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ונס הופקינס
החומר החדש 595R שפיתחו חוקרי הטכניון (משמאל) לצד החומרים המייצבים המקובלים בתעשייה. אפשר לראות כי רק ב-595R נשמרת ההומוגניות של הנוזל לאורך זמן וחלקיקי התרופה אינם שוקעים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

כימיה רובוטית: צעד משמעותי בדרך לרפואה ננומטרית

בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת אוטומטית ליצירת "מארז ננומטרי" לשיגור תרופות למוקדים סרטניים בגוף
הרכבת מנוע במפע מכוניות בסין. איור: depositphotos.com

מנועים שקטים

חוקרים בנו מודל מתמטי לבניית תרמופונים, שעשויים לבטל את הרעש שנגרם ממנועים של מכוניות, מטוסים, ועוד
איור – תקווה מתחדשת: התמודדות עם בעיית ההצפות במרקם עירוני וותיק, עדן מוסרי, במסגרת סטודיו משבר אקלים וסביבה _ נופים מקומיים LandBasics בהנחיית: מתניה ז"ק, עליזה ברוידא, איזבלה לוי. פרויקט גמר באדריכלות נוף הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון

אדריכלי השינוי

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי
תרשים מדעי: כתב העת Optica מציג דרך חדשה לתכנון מערכת אופטית לקבלת שזירה פוטונית רצוייה – שיתוף פעולה בין חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב. (קרדיט SimplySci Animations)

דרך חדשה ליצירת פוטונים שזורים

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חדשנית להנדס שזירה קוונטית בגביש, תוך שימוש בכלים של למידה חישובית

חוֹמה אנטי-סרטנית

מולקולה קטנה הבולמת התפשטות גרורות סרטניות – פיתוח מקורי של חוקרים בטכניון, בהולנד ובבריטניה
מוטציות סרטניות. איור: depositphotos.com

שיטה מהירה, מדויקת וחסכונית לאיתור מוטציות מחוללות סרטן

הטכנולוגיה החדשה שפיתחנו מספקת נתונים מדויקים על אופי המוטציה על סמך ריצוף אר-אן-איי של הגידול בלבד – כלומר בלי צורך בריצוף די-אן-איי של הגידול וריצוף כלשהו של הרקמה הבריאה
סוללת סיליקון. איור באדיבות דוברות הטכניון

סוללות סיליקון נטענות ידידותיות לסביבה יוכלו לפתור את בעיית איחסון האנרגיה

קבוצת מחקר מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, שפיתחה את סוללות הסיליקון-אוויר הראשונות, מדווחת על הצלחה בפיתוח סוללות סיליקון נטענות
פרופ' עדו קמינר. צילום דוברות הטכניון

חוקר בטכניון זכה בפרס מטעם קרן שמידט (שהקים אחד ממייסדי גוגל) בסך 2.5 מ' ד'

על פי הודעת הקרן, "פרופ' קמינר יפתח אלגוריתמים המחקים את היצירתיות האנושית. בהשראת ניסיונו כפיזיקאי ניסויי, תחום שבו תוצאות מפתיעות מניעות תגליות ומעוררות יצירתיות"
יד רובוטית בעלת ארבע אצבעות ומנוע יחיד, אוחזת בקופסת קרקרים. בעזרת הסביבה אפשר לשנות את צורת היד בטרם האחיזה כדי  להביא לאחיזה בטוחה המותאמת לעצם הנאחז. באדיבות החוקר

כמה אצבעות צריכות להיות ביד של רובוט?

אחיזות רובוטיות מינימליסטיות – תכן, אלגוריתמים, ובקרה של מערכות אחיזה
ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס - "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל
יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים אותה סביב הלב או רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.צילום: מעבדתו של ד"ר חמי רוטנברג באדיבות דוברות הטכניון

חלון תרפויטי למערכת העצבים

חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
ספין. המחשה: depositphotos.com

לראות את האור, לחשוב על המחר

התקן חכם, מבוסס שכבה אטומית בודדת, אשר ממיין ושולט בספין הפוטונים, עשוי להוביל לפיתוח מחשבי הדור הבא
איור המתאר את אופן גיבוש הננו-חלקיק בתווך החלבוני והפעלתו על ידי אור מושרה לטובת שפעול האנזימים NADPH reductase (FNR) וimine reductase שמוביל ליצירה של אימינים ציקליים כיראליים. איור: נטע כשר, דוברות הטכניון

פלטפורמה חדשה להנדסת "חיידק ביוני"

החוקרים משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים
צילום: depositphotos.com

בינה מלאכותית בשירות רפואת הסרטן

טכנולוגיה שמתבססת על בינה מלאכותית, עשויה לפענח במהירות ובפשטות מידע גנטי ומולקולרי על גידולים סרטניים. באופק: רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן
השלבים השונים של ניסויים קליניים בחיסון (או בתרופה). המחשה: depositphotos.com

חוקרות מהטכניון פיתחו טכנולוגיה המתקנת תת-ייצוג של נשים במחקרים קליניים

תת-הייצוג הקיים של נשים במחקרים קליניים יוצר הטיה בעייתית הפוגעת באיכות הטיפול בנשים, באבחון מוקדם של מחלות, בהקצאת תרופות הגורמות לתופעות לוואי בקרב נשים, ועוד
גולות קוונטיות בפעולה – איור אמנותי של גל-חומר המתגלגל במורד מדרון תלול. קרדיט: Enrique Sahagún, Scixel. באדיבות דוברות הטכניון

גם למחשבים קוונטיים יש מהירות מקסימאלית

מדענים בטכניון ובאוניברסיטת בון מציגים את הגורמים המכתיבים את מהירותם המקסימלית של חישובים קוונטיים. זאת באמצעות ניסוי המשתמש ב "גלי חומר" קוונטיים
תינוק ישן. המחשה: depositphotos.com

האם אתם משכימי קום או חיות לילה?

בשני המקרים, יתכן שזה קשור בחיידקי המעי שלכם. כך עולה ממחקר משותף של מדענים באוניברסיטת חיפה ובטכניון, המציגים גם תקווה לשינוי עבור אנשים הסובלים מדפוס השינה שלהם
תא סרטני. a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com

טכנולוגיה רפואית שפותחה בטכניון משפרת את השפעתן של תרופות אנטי-סרטניות

הטכנולוגיה, המבוססת על פלטפורמת Nano-Ghosts, מאפשרת לצמצם את מינון התרופה פי מיליון בלי לפגוע ביעילותה

חוקרים הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק אטום חמצן מהמבנה המקורי

חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה
הקונסטרקט המושתל: סיבי השריר המהונדס (באדום) מבטאים את הגלוט4 (בירוק)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון שיפרה את קליטת הגלוקוז בעכברים סוכרתיים

הטיפולים המקובלים בסוכרת ובתנגודת לאינסולין מבוססים על צריכה של תרופות בהזרקה ובבליעה ומספקים מענה חלקי וקצר טווח. זה הרקע לניסיון לפתח פתרונות מערכתיים ארוכי טווח, וכאן נכנס הפיתוח החדש
באיור: שלושה מבטים על ביופסיה של הריאה בטכנולוגיה החדשה. המחטים (בירוק) נעות אל המטרה תוך עקיפה של מכשולים אנטומיים ובהם כלי דם גדולים (באדום), רקמת הריאה (באפור) והסמפונות (בחום) – הצינורות המחברים את קנה הנשימה לריאות. פרופ' אורן זלצמן, הטכניון

המסע אל רקמת היעד

אלגוריתם חדשני מאפשר הובלה בטוחה של מחטים ניתוחיות מעוקלות לרקמות "נחבאות"
תיאור של תהליך הסרת בורון מומס באמצעות תא CDI. ראשית, התא יוצר סביבה בסיסית, הגורמת לבורון להופיע בצורתו הטעונה. לאחר מכן, יוני הבורון מאוחסנים באלקטרודות. (קרדיט: Paul Gerlach, Houten, The Netherlands)

מים נקיים יותר

חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים מערכת משופרת להתפלת מים והשבת מים לצורכי חקלאות
בוורוד: אלומת אור קוהרנטית אחת המיוצרת על ידי מערך של 30 מקורות לייזר נפרדים. קרדיט SimplySci Animations

מערך של לייזרים קטנים הפועלים כמקור אור בודד

צוות משותף של חוקרים מהטכניון ומגרמניה פיתח מערך קוהרנטי של לייזרים ורטיקליים – טכנולוגיה שנחשבה בלתי אפשרית עד לפני שנים ספורות
תמונת מצב (על סמך סריקת מיקרו CT) של השתלבות המתלה המהונדס ברקמה שבועיים לאחר ההשתלה. משמאל: מבט מלמעלה על העורק הכלילי המהונדס, הנמצא בין שני הקווים הלבנים המקווקווים. באדום: החלבון למינין הנמצא בעיקר בתוך החלק המודפס ומסייע בהנצת כלי הדם. בירוק: כלי הדם (ממופים על סמך נוכחות של חלבוני אנדותל). מימין: מבט מהצד. באדיבות דוברות הטכניון, מעבדתה של פרופ' לבנברג

הדפסת מתלה רקמה עם רשת כלי דם מסועפת היעד: השתלה מהירה ויעילה באיברים פגועים

חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו את הרקמה באמצעות הדפסה בדיו ביולוגי
פונקצית גל, פיזיקה קוונטית. המחשה: depositphotos.com

תורת הקוונטים משפיעה על תהליך פליטת האור

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון ומ-MIT חברו יחד כדי לשפוך אור חדש על תורת הקוונטים
צילום מיקרוסקופ : צפיפות הצבעים ירוק-אדום-סגול מעידה על קיומם של תאים היברידיים בממשק הגיד-שריר. בירוק - סיבי השריר; באדום - האר-אן-איי של LOXL3 מתבטא בגיד ובצומת גיד-שריר. LoxL3 הוא אנזים הנמצא בקצות סיבי השריר המתפתחים ואחראי על בניית צומת הגיד שריר. בסגול - האר-אן-איי של MyoD מתבטא בתוך השריר עצמו. MyoD הוא גן האחראי להתמיינות תאי שריר. צילום באדיבות דוברות הטכניון

איך נוצרים ממשקים בין-רקמתיים?

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו כי החיבור בין גידים לשרירים נוצר מתאים היברידיים שמתמזגים עם סיבי השריר ו"יודעים" לגרום לקצות השריר לבטא מאפייני גיד
ניטור שחפת באמצעות מדבקה הנצמדת לעור ומודדת את החלקיקים הנדיפים הנפלטים ממנו. קרדיט: דוברות הטכניון

האף המלאכותי הננוטכנולוגי של פרופ' חוסאם חאיק מיושם במדבקה לאבחון שחפת

"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם," מסביר פרופ' חוסאם חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד
פרופ' גיא ברטל - ראש המעבדה למחקר פוטוני מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. צילום: דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשנית למיפוי שדות אלקטרומגנטיים ואינטראקציית אור-חומר

טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מדידה בזמן אמת של "גלי רפאים" - גלי אור הכלואים על פני משטחים
מבנה המכשיר שפותח בטכניון ואשר מאפשר להגביר את חדות הראיה של טלסקופים מבלי להגדיל את העדשה. באדיבות ד"ר ארז ריבק.

חוקרים בטכניון השיגו שיפור בכושר ההפרדה של טלסקופים בלי להגדיל את מראת הטלסקופ

החוקרים פיתחו מַגְבֵּר - תווך המכיל אטומים שהפוטון המגיע מהחלל עובר אותו לאחר מפתח הטלסקופ. פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי שיפור
ענבל קרייס, איתן סטיבה והסטודנט רועי רחין (ניסוי בכר-טרם). רמי שלוש, דוברות הטכניון

שלושה ניסויים מהטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבין-לאומית

את הניסויים בתחנה יערוך הישראלי השני בחלל איתן סטיבה, הצפוי להמריא למשימה בשנה הבאה
שיגור משגר סויוז ב-22/3/21 ובו בין היתר שלושת לווייני אדליס-סמסון של הטכניון. צילום: GK LOUNCH SERVICES

להק לוויני הטכניון אדליס-סמסון שוגר הבוקר לחלל

6. בתרשים: סגירה של שלוש טבעות שונות בחלבון באמצעות יצירה סלקטיבית ומהירה של קשרי גופרית-גופרית תוך שימוש חדשני באור אולטרה-סגול, פלדיום ומולקולת דיסולפירם (DSF). איור: מעבדתו של פרופ' אשרף בריק, הטכניון

סינתזה בריאה

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
מימין לשמאל: אנטולי מלר, פלוניה לוי-אדם, תהאני קדח, רעות שלגי, אמל יוניס, שני הדר וכנרת רוזלס-שרגנהיים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

לראשונה מחקר מגלה את דעיכתה של מערכת הבקרה החלבונית עם ההזדקנות

את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית - הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש