סיקור מקיף

להדוף את האסטרואיד

חוקרי הטכניון שותפים במשימת החלל HERA : ניסיון ראשון בהיסטוריה להסיט אסטרואיד ממסלולו

אילוסטרציה של המכתש שנוצר בעת ההתנגשות בין החללית DART לבין האסטרואיד דימורפוס. ברקע: החללית HERA האירופית והננו-לוויינים (CubeSats) שלה במחקר המשך.
קרדיט: ESA  Science Office
אילוסטרציה של המכתש שנוצר בעת ההתנגשות בין החללית DART לבין האסטרואיד דימורפוס. ברקע: החללית HERA האירופית והננו-לוויינים (CubeSats) שלה במחקר המשך. קרדיט: ESA Science Office

אסטרואידים ושביטים מעוררים עניין רב הן מסיבות הקשורות בסקרנות מדעית והן מהחשש להתנגשותם בכדור הארץ. אפשרות זו מוצגת בסרטי דיסטופיה שונים ובהם “אל תסתכלו למעלה” ו”פגיעה קטלנית”, אולם לאמיתו של דבר היא איום ממשי הנחקר על ידי מומחים רבים בעולם. כדי להתמודד עם האיום האמור נדרש איתור מדויק של הגופים העשויים להימצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ ונחוצות שיטות מתאימות להסטתם. כמה ארגונים בינלאומיים העוסקים בסוגיה זו התוו דרך פעולה הכוללת ארבעה מרכיבים: זיהוי, חישוב מסלול, הערכת סיכון להתנגשות וגיבוש דרכי התמודדות. נוכח הסעיף האחרון צמחו שתי משימות חלל ייעודיות, DART האמריקאית ו-HERA האירופית. ברמה הבין-לאומית, יש לציין, אוגמו משימות DART ו-HERA למשימה המשותפת AIDA. שמה של המשימה הוא קיצור של Asteroid Impact & Deflection Assessment, דהיינו פגיעה באסטרואיד לשם הסטתו ממסלולו.


ד”ר אורי מלמוד מהפקולטה לפיזיקה בטכניון משתתף במשימת HERA כחלק מצוות בינלאומי שאחראי על ביצוע סימולציות של ההתנגשות. פרופ’ חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה, מומחה לגופים במערכת השמש, זכה כחוקר ראשי, יחד עם ד”ר מלמוד, במענק ממשרד המדע לקידום ההשתתפות של ישראל במשימה.

הצוות הישראלי משתמש בשיטות תאורטיות מתקדמות כדי לערוך סימולציות של ההתנגשות בין החללית DART לאסטרואיד. במסגרת שיתוף פעולה עם קבוצה מגרמניה ערכו החוקרים מדידות מעבדה חדישות באמצעות מערכת ייעודית שפיתחו. מערכת זו דוחסת חומר פורוזי (נקבובי) בטווח לחצים עצום, לרבות לחצים גבוהים במיוחד. תוצאות המדידות הובילו להתוויה של עקומת דחיסה חדשה ומדויקת, המשמשת לסימולציות חדשות של ההתנגשות ואמורה לשפר את דיוקן. במסגרת המחקר, הלקחים שמופקים משתי משימות החלל יתמכו בהמשך בחקר גופים קטנים במערכת השמש בהקשרים נוספים.

פרופ' חגי פרץ קרדיט צילום: דוברות הטכניון
פרופ’ חגי פרץ קרדיט צילום: דוברות הטכניון


“גופים קטנים במערכת השמש מהווים נדבך חשוב בחקר המדעים הפלנטריים,” מסביר ד”ר מלמוד. “הם מספקים רמזים להיווצרותה המוקדמת של מערכת השמש וכן לשאלות הנוגעות להימצאות מים ותרכובות אורגניות שונות הנחוצות להתפתחות חיים. בנוסף, באסטרואידים ובשביטים יש גם פוטנציאל מסחרי העשוי להשפיע על עתיד האנושות.”

לתמונות לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.