הסוכנות שהוקמה בבהילות ממזוג של כמה גופים ומעבדות מחקר באוגוסט 1958 נועדה לתת מענה לתחרות מצד ברית המועצות לאחר שיגור לוויני הספוטניק הראשונים. עם זאת,
לאחר שתיארנו את תולודתיה של תוכנית לחקר מאדים שמקורה בראשית עידן החלל, ופירטנו על שתי החלליות ושתי הנחתות, הפעם נסכם את התגליות המדעיות שהתגלו במהלך
החלפה בחללית גיבוי לפני הטיסה, וגילוי רמזים לחיים במאדים
חלליות פיוניר 10 ו־11 נשלחו לחקור את כוכב הלכת צדק בראשית שנות השבעים של המאה ה-20
עוד פרק בהסטוריה הארוכה של 55 שנות אדם בחלל.
רצף של תקלות העיב על נסיונתיה הראשונים של ארה"ב לשגר חלליות למסלול התרסקות או הקפה של הירח * הפרק הפעם עוסק ממש בשנים הראשונות של
סקילאב הייתה מבצע קצר ימים, פחות משנה, אך זמן הפעולה המבצעי היה גדול מזה של כל טיסות החלל המאוישות של ארה"ב עד אז. כמות המידע
עוד בזמן טיסתה של סקילאב 3 הועלתה הצעה להקדים את שיגורה של סקילאב 4 בשבועיים מאחר שכל יום שהמעבדה נמצאת בפיקוח עולה 1 מיליון דולר.
משימת סקיילב-3, המשימה המאויישת השניה לתחנת החלל סקיילב שימשה לניסויים מדעיים הארוכים ביותר בחלל שידעה ארה"ב עד אז * פרק נוסף בסדרה על ההסטוריה של
לאחר הצלחת טיסותיהן של אפולו 8 ואפולו 9 היו מי שחשבו להקדים את הנחיתה עצמה לטיסת אפולו 10, אולם לאחר היסוסים רבים הוחלט לבצע בטיסת
פרק נוסף בסדרה על ההסטוריה של תוכנית החלל
מזל שלא ניסו להנחית את רכב הנחיתה הירחי של אפולו 8, כי הוא היה עלול להתרסק בטיסה הבין פלנטרית הראשונה בהסטוריה
כמו אחרי כל אסון חלל שאירע לאחר מכן, גם אסון אפולו 1 גרר שנה וחצי של הפסקה, שבמהלכו בוצעו רק שיגורים בלתי מאויישים. אנשי אפולו
בפרק זה נעסוק בטיסות הנסיון הבלתי מאוישות ובאלו שבוטלו
פרק מבוא לסדרה המתמשכת על תוכנית אפולו וההסטוריה של תוכנית החלל בכללה
התוכנית שבמסגרתה נוסו הטכנולוגיות ששימשו מאוחר יותר בתוכנית אפולו ולימים אף בתחנת החלל; הוכח כי האדם מסוגל לשהות בחלל מעל 14 ימים. וכי הוא יכול
הרוסים שיגרו 14 חלליות בלתי מאוישות למאדים בין השנים 1960 ל־1973. ב־1973 הם הרימו ידיים ולקחו פסק זמן ארוך מאוד. הערה: המאמר נכתב בשנות ה־70
