ההסטוריה של תוכנית החלל

דריידן (משמאל) וגלנאן (שני מימין) מושבעים לתפקידם כשהנשיא אייזנהאור מתבונן (שני משמאל). צילום נאס:א

נאס"א חוגגת 60 שנה

הסוכנות שהוקמה בבהילות ממזוג של כמה גופים ומעבדות מחקר באוגוסט 1958 נועדה לתת מענה לתחרות מצד ברית המועצות לאחר שיגור לוויני הספוטניק הראשונים. עם זאת,

התמונה הראשונה ממאדים כפי שצולמה מהחללית ויקינג 1 ביום נחיתתה. צילום: נאס"א

מסע החללית ויקינג A

החלפה בחללית גיבוי לפני הטיסה, וגילוי רמזים לחיים במאדים

שיגור החללית פיוניר 4 על גבי טיל ג'ונו 2, כף קנוורל, 3/3/59. צילום: נאס"א

חלליות פיוניר וריינג'ר לירח

רצף של תקלות העיב על נסיונתיה הראשונים של ארה"ב לשגר חלליות למסלול התרסקות או הקפה של הירח * הפרק הפעם עוסק ממש בשנים הראשונות של

ארוחה על סיפון הסקיילאב. צילום: נאס"א

מעבדת החלל סקיילאב – פרק סיכום

סקילאב הייתה מבצע קצר ימים, פחות משנה, אך זמן הפעולה המבצעי היה גדול מזה של כל טיסות החלל המאוישות של ארה"ב עד אז. כמות המידע

הדמיה ברזולוציה גבוהה של נחתת אפולו על הירח. איור: shutterstock

מבוא לתכנית אפולו

פרק מבוא לסדרה המתמשכת על תוכנית אפולו וההסטוריה של תוכנית החלל בכללה

חקר המאדים ברוסיה 1974-1962: הצלחות ותקלות

הרוסים שיגרו 14 חלליות בלתי מאוישות למאדים בין השנים 1960 ל־1973. ב־1973 הם הרימו ידיים ולקחו פסק זמן ארוך מאוד. הערה: המאמר נכתב בשנות ה־70

דילוג לתוכן