לאחר הצלחת טיסותיהן של אפולו 8 ואפולו 9 היו מי שחשבו להקדים את הנחיתה עצמה לטיסת אפולו 10, אולם לאחר היסוסים רבים הוחלט לבצע בטיסת אפולו 10 חזרה כללית לקראת הנחיתה עצמה.
לאחר הצלחת טיסותיהן של אפולו 8 ואפולו 9 היו מי שחשבו להקדים את הנחיתה עצמה לטיסת אפולו 10, אולם לאחר היסוסים רבים הוחלט לבצע בטיסת אפולו 10 חזרה כללית לקראת הנחיתה עצמה. אפולו 10 תיכנס למסלול סביב הירח, הנחתת תינתק מתא הפיקוד ותרד עד לגובה של 15 ק”מ ממנו, תחזור ותתחבר לתא הפיקוד. על טייסי אפולו 10 הוטלו משימות נוספות והן:
- א. לבחון את אזורי הנחיתה האפשריים כדי לאפשר למומחים לקבוע סופית את מקום הנחיתה של אפולו 11.
- ב. החוקרים שמו לב לכך שריכוזי מסה מסתוריים קיימים על הירח. אלה השפיעו על מסלוליהן של חלליות שהקיפו את הירח. כך למשל מסלולה של טיסת אפולו 8 לא היה יציב. היה אֵפוא צורך לבדוק מה הם אותם ריכוזי מסה.
- ג. לעדכן את מפות הירח.
גם בטיסה זו לא חסרו תקלות לפני השיגור ולאחריו. התקלה העיקרית לפני השיגור הייתה דליפה ממערכת המנקזת את המים המיותרים ממערכת החמצן. זו הפעם הראשונה שהאסטרונאוטים אכלו את רוב ארוחותיהם באופן טבעי במקום למצוץ דייסות מתוך תרמילי ניילון. הם קיבלו גם כריכים מלחם אמִתי. נוסף לכך הם הורשו גם להתגלח מה שלא נעשה בטיסות קודמות. פעולות טבעיות אלה התאפשרו לאחר שמדעני החלל נוכחו לדעת שכל המכשירים אטומים בפני חלקיקים קטנים העלולים לחדור לתוכם ולחבל בהם. במהלך הטיסה בוצעו 11 שידורי טלוויזיה לכדור הארץ. כדי למנוע חימום יתר מקרינת השמש, החללית סבבה סביב עצמה בכול מהלך טיסתהּ.
18 במאי 1969 – היום הראשון לטיסה
שלושת טייסי אפולו 10 תום סטאפורד, ג’ון יאנג ויוג’ין סרנאן שוגרו ב־18 במאי.1969. 11 דקות ו־49 שניות לאחר השיגור נכנסה החללית למסלול מעגלי סביב כדור הארץ במרחק של 185 ק”מ ממנו. בגובה זה החללית הקיפה את כדור הארץ פעמיים וחצי. בפרק זמן זה האסטרונאוטים בדקו את כל מערכותיה של החללית. משנמצאו תקינות, ניתקה עצמה החללית ממסלולה הארצי ונכנסה לנתיב טיסה שיביאה לירח. לאחר ההתחברות עם הנחתת ושיגור השלב השלישי של המשגר למסלול סביב השמש נעשתה התחברות כמו בטיסת אפולו 9. בשלב הראשון חיפויי המשגר הוסרו אוטומטית, כך שחרטומה של הנחתת בלט לעין. בשלב השני הנחתת ניתקה מהשלב השלישי של המשגר, האיצה את עצמה למרחק של 15 מטר ממנו. לאחר מכן, השלב השלישי לקראת ההתחברות, האסטרונאוטים הפנו את חרטומו של תא הפיקוד כלפי הנחתת שטסה אותה עת מאחוריה. ותוך כדי תנועה זהירה אִפסו האסטרונאוטים את חלליתם והצמידו אותה לנחתת בעזרת מכשירים ומשקפות. לאחר ההיצמדות הופעל המנוע של השלב השלישי של המשגר וזה נותב למסלול טיסה סביב השמש. תמרון זה שודר במלואו בטלוויזיה. במהלכם של כל התמרונים האלה, מסלול הטיסה היה כה מדויק שאפשר היה לוותר על תיקון מסלול שנקבע לאותו יום.
לאחר התמרון ישנו האסטרונאוטים 9 שעות. במרחק של 42,000 ק”מ מכדור הארץ נערך שידור טלוויזיה נוסף ושכלל את המראה של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל.
19 במאי – היום השני לטיסה
במרחק של 120,000 ק”מ מכדור הארץ נעשה תיקון קטן בנתיב הטיסה. המנוע הופעל ל־7 שניות והחזיר את החללית לנתיב הנכון. זמן מה קודם לכן האסטרונאוטים ראו לראשונה את הירח. הם דיווחו על שני עצמים בלתי־מזוהים. שידור טלוויזיה נערך במשך 27 דקות.
20 במאי – היום השלישי לטיסה
החללית טסה במהירות של 7400 קמ”ש והאטה אותה ל־4500 קמ”ש. לקראת 21 במאי, שבו נכנסה למסלול ירחי, נבדקה בריאותם של האסטרונאוטים. התברר כי מיום השיגור הם סבלו מהצטברות גזים בקיבה והוצרכו לקבל טבליות כדי שיוקל להם. הסיבה לכך הייתה, החנקן והמימן המומסים במי השתייה ונפרדים מהמים בתנאי חוסר המשקל ריחפו בחללית. לאסטרונאוטים לא היו תלונות על טעם המים המכילים כלור. סטאפורד אמר לחוקרים שהמתכננים את הטיסות הבאות חייבים לטפל מיד בבעיית הבועות הרבות שבמים.
איכות הקול בשידור הטלוויזיה הייתה גרועה. מקור התקלה היה הצורך לכוון את האנטנה. לאחר השידור הם נרדמו כמה שעות. הפעם, לא הפריע להם רעש המנוע שהטרידם ביום הראשון לטיסה.
ביום זה במצפה כוכבים בהולנד הבחינו בנצנוצים מסתוריים במרחק 1000 ק”מ ממקום הנחיתה המיועד לאפולו 11.
21 במאי – היום הרביעי לטיסה
ביום זה החללית הגיעה לירח. החללית נכנסה למסלול סביב הירח כשהראשונה בהקפותיה החלה בצִדו הנסתר של הירח. 36 דקות מלוות בציפייה דרוכה עברו מרגע שנכנסה החללית לצִדו הנסתר של הירח עד שהתגלתה בצִדו הנראה. החללית ביצעה בדיוק נמרץ וללא תקלות את התמרון שהכניסה למסלול סביב הירח. המסלול היה מעגלי ומרחקו מהקרקע 111 ק”מ. 20 דקות לאחר שנכנסה למסלול הועבר שידור טלוויזיה מפני הירח. האסטרונאוטים תיארו תצורות שנראו כמו הרי געש ועל אחד מהם סיפרו שפנימו שחור לגמרי ושפתו לבנה. הם דיווחו גם על תצורה הנראית כחריץ ומקבץ של גבעות מקבילות זו לזו והן דומות לתצורות הנראות על כדור הארץ באזורים של פעילות הרי געש.
לפי הנתונים הטלמטריים של פעולת הלב אצל האסטרונאוטים נמצא שבזמן הכניסה למסלול סביב הירח הם התרגשו בדומה לתחושתם בזמן השיגור. אצל שלושתם פעימות הלב עלו בשיעור ניכר והם חזרו לתִקנן כעבור דקה. החללית הקיפה את הירח בקו המשווה 31 פעם במשך 62 שעות. בשעות האחרונות התעורר חשש קל כאשר התברר כי שניים משלושת תאי הדלק התחממו יתר על המידה, אך הם פעלו כתִקנם. עוד באותו יום סרנאן נכנס לנחתת כדי לבדוק את מערכותיה ולהכינה לתמרון שנערך למחרת.
22 במאי – היום החמישי לטיסה
ביום זה בוצע התמרון העיקרי אשר היה גולת הכותרת של הטיסה – הפרדת הנחתת מהחללית וכניסתה של זו למסלול סביב הירח. כמה שעות לפני הניסוי עברו סטאפורד וסרנאן לנחתת כדי לבדוק אם הכול פועל כשורה, והעבירו אליה את הציוד הדרוש. כעבור שעה סרנאן הודיע שהכול פועל כשורה. לאחר מכן הם חזרו לתא הפיקוד והחליפו את חליפות החלל הקלות שלבשו בחליפות כבדות יותר, המאפשרות נשימת חמצן ללא תלות בחללית וקשר הרדיו עם החללית.
שעתיים לפני הניתוק נתגלתה תקלה באיטום המנהרה המחברת את תא הפיקוד לנחתת. בניסיון לתקן את התקלה השתנה מצבן של טבעות האיטום ב־3 מעלות. במרכז הבקרה יעצו לאסטרונאוטים שלא לנתק את הנחתת אם מצבן של טבעות האיטום ישתנה ב־3 מעלות נוספות. כמה בריחים המחברים את תא הפיקוד לנחתת התרופפו והיה חשש שאם החיבורים יתרופפו עוד יותר, התמרונים לא יבוצעו. כשסטאפורד וסרנאן עמדו לעבור לנחתת אי־אפשר היה להוציא את החמצן מתוך המנהרה המקשרת את תא הפיקוד לנחתת. תקלה זו נפתרה בעזרתו של מרכז הבקרה. התקלה עכבה את ניתוקה של הנחתת מתא הפיקוד ב־5 דקות.
בעת תיקון התקלות נכנסו סטאפורד וסרנאן לנחתת ושהו בה 3 שעות. בהקפה ה־12 נותקה הנחתת. בכדי לוודא שהכול כשורה הנחתת הקיפה את תא הפיקוד כשיאנג שנשאר בה מבצע בדיקות מבפנים. רק לאחר מכן החלו בתמרון. הנחתת הקיפה את הירח במהירות של 3200 קמ”ש ופעמיים התקרבה למרחק של 15 ק”מ מפני השטח (גובה ההרים על פני הירח מגיע עד ל־9 ק”מ). כדי לבצע זאת הייתה הנחתת חייבת לבלום את עצמה ולצורך זה המנוע הופעל פעמיים. נבדקו גם ציוד המכ”מ ומכשירים אחרים. בנוסף לכך האסטרונאוטים סקרו שטח אליפטי שממדיו 16 ק”מ על 6.5 ק”מ בים השלווה המיועד לנחיתת אפולו 11.
סטאפורד תיאר את צבע הירח כחום אפרפר מנוקד בכתמים לבנים, שהם הימים של הירח. לובל, טייס אפולו 8, תיאר את פני הירח כמרחב עצום בשחור לבן. אנדרס, גם טייס אפולו 8, אמר כי הצבע אפור לבנבן. לעומת זאת לא היו חילוקי דעות בין צוותי שתי החלליות באשר למבנה פני השטח של הירח, מכתשים מבותרים וערבות שוממות. טייסי הנחתת ביצעו תמרונים הקשורים לנחיתה. הם צילמו את הירח ובייחוד את אזור קו המשווה מקרוב ומכול זווית אפשרית. צילומי הירח היו תלת־ממדיים. סטאפורד התקשה להפעיל את מצלמת 70 מ”מ.
גם במהלכה של טיסה זו לא חסרו תקלות. רגעי חרדה עברו על טייסי הנחתת כאשר זו נכנסה לסחרור פרוע. מכיוון שמערכת הניווט פעלה מעבר לזמן הנדרש. האסטרונאוטים שמרו על קור רוח ועד מהרה הנחתת התייצבה. פעם נוספת הסתחררה הנחתת כשכרע הנחיתה ניתק ממנה. גם על כך האסטרונאוטים התגברו. התברר שאחד הטכנאים שכח להזיז מתג מסוים. כאשר הנחתת ריחפה מעל ים השלווה. האנטנה הראשית יצאה מכלל פעולה והיה צורך להשתמש באנטנה רזרבית.
לאחר 8 שעות, התחברה הנחתת שוב עם החללית. סטאפורד וסרנאן החזירו את ציודם לחללית ונכנסו לתוכה ונרדמו. יאנג המשיך לנווט את החללית. כאשר התעוררו המשיכו בחיפוש אחר אתרי נחיתה נוספים.
23 במאי – היום השישי לטיסה
החללית ערכה תמרון נוסף שבו ניתקה את עצמה מהנחתת ושיגרה אותה למסלול סביב השמש. שידור הטלוויזיה המיועד לאותו יום בוטל בגלל עייפותם של האסטרונאוטים. הם התעוררו 3 שעות לפני הזמן ללא עזרתו של מרכז הבקרה. בהקפה ה־29 החללית חלפה מעל לכרע הנחיתה שנותק ממנה כמה שעות קודם לכן. החללית ניתקה את עצמה מכוח המשיכה של הירח והחלה בדרכה חזרה לכדור הארץ. פעולה זו החלה בצִדו הנסתר של הירח, על־ידי הפעלת מנועה. את הצד הנסתר האירה השמש. פעולה זו נמשכה שתי דקות ו־21 שניות. לאחר מכן הועבר שידור טלוויזיה ובו נראה צִדו הנסתר של הירח. את הסרט זה צילמו טייסי הנחתת. לאחר הניתוק נרדמו האסטרונאוטים.
24 במאי – היום השביעי לטיסה
יום זה הוקדש למנוחה ולשינה.
25 במאי – היום השמיני לטיסה
זהו היום האחרון של המסע. בוטל תיקון מסלול מתוכנן. נערכו כמה תרגילי ניווט. חמש שעות לפני הנחיתה נערך שידור טלוויזיה. הנחיתה הייתה ליד האי סמואה שבאוקיינוס השקט. משך הטיסה 192 שעות, 3 דקות ו־25 שניות (35 שניות לפני הזמן המתוכנן) .
לקחי הטיסה
א. הנחתת מסוגלת לפעול בקרבת הירח.
ב. אתר הנחיתה שנבחר לנחיתת אסטרונאוטים מישורי למדי לנחיתה, אך הם יצטרכו לדייק מאוד לבל יתקלו בסלעים ובמכתשים שמסביב לאתר.
ג. האדם מסוגל להתגבר על תקלות בחלל ולהציל שליחות מכישלון, במקום שבו מכשירים אוטומטיים לא מצליחים.
סדרת הטיסות המאוישות של אפולו
